פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

דף זה ערוך לצפייה מיטבית ברזולוציה של 800*1280 ומעלה – לצפייה ברזולציות נמוכות יותר לחצו כאן

עריכהפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

דיאלוג פרי עטו של אפלטון מספר על שיחה שהתקיימה בין סוקרטס והיפיאס. בשיחה עונה היפיאס לשאלת סוקרטס "מה מעניין אנשים?", תשובת היפיאס היתה: "עמים, גיבורים ובני אדם, יישובים וכיצד נוסדו הערים בימי קדם, ובקיצור, הם מוכנים לשמוע על ארכאולוגיה". זה כנראה האזכור הראשון של המילה ארכאולוגיה במשמעות של חקר תרבויות אנושיות בעת העתיקה.

המזרח הקרוב היה ביתן של תרבויות עתיקות ומפוארות - שומר, אכד, מצרים העתיקה, אשור, בבל, פרס העתיקה והחתים הן אך חלק ממגוון תרבותי עצום, שכלל גם את ממלכת ישראל וממלכת יהודה, תרבויות כנען, עבר הירדן וכן התרבויות בלבנון כגון אוגרית, צור וצידון. המזרח הקרוב הכיל בתוכו תרבויות מורכבות ומרתקות, שפיתחו את הכתב על כל גוניו כולל כתב יתדות בשומר, כתב הירוגליפי במצרים העתיקה וכתב אלפבית בכנען, ידע במתמטיקה ובאסטרונומיה, באדריכלות ובאמנות, כמו גם דתות ומבנים תרבותיים וחברתיים מורכבים, והותירו אחריהן ערים חרבות, ספריות, כתובות קיר, קברים וחפצים אחרים, חלקם גלויים לעין כמו הפירמידות במצרים, וחלקם נטמנו תחת שכבות של אדמה.

מדע הארכאולוגיה התפתח באופן שיטתי כמדע במהלך המאה ה-19. מדע זה הגיע להשגים משמעותיים בחשיפת תרבויות העבר המפוארות במזרח הקרוב, פיענוח שיטות הכתב שהותירו אחריהן, ותיאור החיים בהן בכל מובן. ארכאולוגים חפרו במצרים, במסופוטמיה ובאנטוליה, והעלו לעתים ממצאים דרמטיים ומלהיבים, כדוגמת מסכת המוות של תות ענח אמון, שהתגלתה בשנת 1922 והציתה את דמיון העולם.

פורטל זה מוקדש לתרבויות העבר המפוארות, אך גם לאישים, לאתרי החפירות מהתקופה הנאוליתית ועד שנת 1700 השנה האחרונה שממצאיה מוגדרים כעתיקה לפי חוק העתיקות, וכן למתודולוגיה המדעית של הארכאולוגים העוסקים בחקר תרבויות המזרח הקרוב.

עריכהערך נבחר

חמת גדר היא אתר מרחצאות מרפא ונופש הממוקם בדרום רמת הגולן, בעמק נהר הירמוך, בו נובעים מעיינות חמים עשירים במינרלים. מרחצאות חמת גדר היו בשימוש מהתקופה הרומית, הודות לסגולותיהם בריפוי מחלות עור. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית וכן כתובות המשבחות אותם מהתקופה הביזנטית.

בתל המצוי במרכז האתר נמצאו שרידי בית כנסת מהמאה החמישית. בחפירות שנערכו בשנת 1932 התגלתה רצפת פסיפס מפוארת ויחידה במינה, הנמצאת כיום בכניסה לבית המשפט העליון בירושלים. מתוכנן ומעיצובן של הכתובות שנמצאו בשלושת הפסיפסים שברצפת בית הכנסת עולה כי בחמת גדר הייתה קהילה יהודית אמידה. מקורות יהודיים מצביעים על ההיתרים שניתנו להתרחץ במרחצאות בשבת, עקב סגולות המרפא שלהם.

חמת גדר

עריכהתמונה נבחרת

הסירה מגינוסר או הסירה מהגליל או סירתו של אותו האיש היא סירת עץ שהתגלתה באקראי בשנת 1986 בין קיבוץ גינוסר למושבה מגדל, כאשר מי הכנרת היו בשפל. אופיה של הסירה ובדיקה באמצעות פחמן 14 איפשרו לתארכה לתקופה שבין שנת 50 לפנה"ס ועד שנת 70 לספירה. הסירה מוצגת במוזיאון בית יגאל אלון בגינוסר.

לגלריית תמונות ארכאולוגיה

עריכההידעת?

ממצאים ארכאולוגיים מן השנים האחרונות אימתו את תיאורו של ההיסטוריון דיו קסיוס לפיו נהגו לוחמי בר כוכבא להגיח ממחילות תת-קרקעיות ולהפתיע את הלוחמים הרומאים. גילוין של מערכות המסתור של בר כוכבא ממחיש כי את המבצרים של תקופת המרד הגדול החליפה בזמן מרד בר כוכבא מערכת מסועפת של מחילות, מנהרות ואולמות תת-קרקעיים, אשר הוכנה במשך שנים, בטרם החל המרד.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהערכים מומלצים

אדד - אל הסער האנטולי - אספקת המים לירושלים - ארכאוזואולוגיה - ג'וב יוסף - האמה התחתונה בירושלים - הגן הארכאולוגי בירושלים - הדד - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - ויה דולורוזה - חמת גדר - ימחד - ירושלים בתקופה הממלוכית - ירושלים בתקופה הצלבנית - ירושלים בתקופת בית שני - כנסיית הבשורה - מבצר צלבני במזרח התיכון - מוזס וילהלם שפירא - מנהרות הכותל - מערכות המסתור של בר כוכבא - מערת הנחל - מערת מיסליה - מערת צדקיהו - מקדש אדפו - נקבת השילוח - פלינדרס פיטרי - צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום - קטנה - קינת ניפור - קרב קדש - תל אבו הואם - תעודות אל-יהודו

עריכהאישים, מוסדות ואתרים

טוען את הלשוניות...

[ עריכה ]

אישים

אתרים עיקריים ומייצגים

מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים

מוזיאונים

[ עריכה ]

אישים

קישור-מקדש דנדור

אתרים עיקריים ומייצגים

מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים

מוזיאונים

[ עריכה ]

אישים

אתרים עיקריים

מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים

מוזיאונים

[ עריכה ]

אישים

אתרים עיקריים ומייצגים

המוזיאון הלאומי של דמשק

המוזיאון הלאומי של חלב

מוזיאון דיר א-זור

מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים

מוזיאונים

אישים

תל טאיינאט

אתרים עיקריים

המוזיאון הארכאולוגי של האטיי

המוזיאון הארכאולוגי של אדנה

[ עריכה ] מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים

מוזיאונים

[ עריכה ]

אישים

טאק-בוסטן

נקש-י רוסתם

אתרים עיקריים

מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים

מוזיאונים

[ עריכה ]

אישים

אתרים עיקריים

מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים

מוזיאונים

[ עריכה ]

אישים

אתרים עיקריים ומייצגים

מוסדות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים

מוזיאונים

1

100%

#8E236B

#DEB887

עריכהנושאים בחקר תרבויות המזרח הקרוב העתיק

טוען את הלשוניות...

[ עריכה ]

הזיגוראת של אור

ראשיתה של האדריכלות הייתה עם הבונים הראשונים אשר חיפשו מחסה מפגעי מזג האוויר והגנה מפני חיות טרף. בתקופה הפלאוליתית העליונה ניבנו בקתות עגולות מהחומרים הזמינים באזור המגורים. ביישובי הקבע הראשונים של התרבות הנאטופית, לפני אלפי שנים, הופיעה בנייה בת-קיימא של בתים עגולים או סגלגלים, המשלבים יסודות אבן וקירוי מחומר צמחי. עם התרחבות היישובים בתקופה הנאוליתית והתקופה הכלקוליתית נוצר הצורך בבניה מתוכננת יותר יחד עם הגנה כנגד אויבים. דוגמה טובה ניתן לראות בצ'טלהויוק נבנו בתים צמודים מבוץ, הגישה לבתים נעשתה דרך הגג. דוגמה אחרת היא ביר אבו מטר בתים חפורים תת-קרקעיים. במשך הזמן החלו האנשים לבנות גם מקדשים לאלילים וקברים למתים. האדריכלות התפתחה במקביל באזורים שונים בעולם, במיוחד בתרבויות מפותחות. דוגמאות ידועות הן הפירמידות במצרים העתיקה אשר שימשו כקבר ו הזיגוראת במסופוטמיה אשר שימש כמקום פולחן. שניהם מבנים אדריכליים גבוהים שמטרתם להאדיר את שם בוניהם. האדריכלות והתפתחותה היא סיפור התפתחותן של תרבויות במזרח הקרוב העתיק.

אדריכלות אשורית - אדריכלות ממלוכית - אדריכלות מצרים העתיקה - אדריכלות פרסית - הגנים התלויים בבבל

[ עריכה ]

תחום הארכאולוגיה הימית הוא ענף חדש יחסית בארכאולוגיה שנוסד רק בשנות ה-50 של המאה ה-20. הארכאולוגיה הימית עוסקת בשלושה תחומים עיקריים. התחום הראשון עוסק בארכאולוגיה של כלי שיט; דוגמאות לממצאים שהתגלו בשטח זה הן הספינה העתיקה ממעגן מיכאל שנמצאה בארץ ישראל, והספינה של ח'ופו שנמצאה בתוך פירמידת ח'ופו בגיזה שבמצרים. התחום השני מתמקד בחקר שרידי האדם הקשורים לפעילות ימית, כגון נמלים. דוגמה לכך היא נמל קיסריה בקיסריה העתיקה אשר נבנה בידי הורדוס ושרידיו נמצאים כיום מתחת לפני המים. התחום השלישי הוא ארכאולוגיה תת-מימית, העוסקת בשרידי האדם מתחת לפני המים, יישובים טבועים, כגון עתלית-ים - אתר מהאלף ה-8 לפנה"ס המכוסה היום במי ים בעקבות עליית מפלס הים התיכון. באתר זה נמצא מבנה פולחני. חפירה ארכאולוגית של יישוב טבוע דורשת מהארכאולוג רישיון צלילה.

בישראל קיבלה הארכאולוגיה הימית תנופה עם הקמתה של האגודה למחקר תת-ימי בישראל בשנת 1961, על ידי אלישע לינדר ואבנר רבן והקמתו של החוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה בשנות ה-70 של המאה ה-20.

ארכאולוגיה ימית - הסירה מגינוסר - הספינה העתיקה ממעגן מיכאל - יבנה ים - נמל קיסריה - ספינה טרופה מאולו-בורון - עתלית-ים

[ עריכה ] אחת השאלות החשובות בחפירה ארכאולוגית היא תיארוך כל השכבות הארכאולוגיות באתר, על ממצאיהן. הארכאולוג שואף להגיע לתיארוך מדויק ככל האפשר, אבל יכולתו להגיע לכך הולכת ונעשית קשה יותר ככל שהאתר קדום יותר. קיימים שני סוגי תיארוך ארכאולוגי: תיארוך יחסי (לפי רצף השכבות; העמוקה יותר היא הקדומה יותר) ותיארוך מוחלט, המתבצע בשיטות פיזיקליות כגון תיארוך פחמן-14 (מדידת כמותם של איזוטופים רדיואקטיביים בממצאים ארכאולוגיים מתאימים; הכמות ההתחלתית של האיזוטופים וקצב הדעיכה שלהם ידועים, ומכאן ניתן לחשב את גיל הממצא לאחר מדידית הכמות שנשארה בו). לעתים ניתן לתארך שכבות השייכות לתקופה היסטורית על-פי תאריכיהם ההיסטוריים הידועים של אירועים שונים, המשתקפים בממצא הארכאולוגי. דוגמה לכך היא קביעת התאריך של השכבה הארכאולוגית של נפילת מצדה לפי התיעוד בספריו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו.

הארכאולוגים והחוקרים השונים השקיעו מאמצים רבים בקביעת הכרונולוגיה המצרית והכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק והזיקה ביניהן. הבסיס לכרונולוגיה היו רשימות מלכים שונות כגון: אבן פלרמו, רשימת המלכים מטורינו, רשימת המלכים מכרנך, רשימת המלכים מאבידוס כתובות הירוגליפיות אשר פרטו את שושלות המלכים. וכן אירועים אסטרונומיים מתועדים שהוזכרו בתעודות שונות ואפשרו לקבע מלך מסוים בשנה מסוימת, וממנו ללכת אחורה וקדימה על פני הזמן. הקשרים בין מצרים ותרבויות מסופוטמיה וארץ ישראל אפשרו ליצור תיארוך גם של תרבויות אלה. הסטרטיגרפיה של ממצאים אלה ומדידת הגיל באמצעות פחמן-14 מאפשרים הצלבה של כל הנתונים ובניית כרונולוגיה אמינה למזרח הקדום.

[ עריכה ]

חקר אתרי קבורה בעת העתיקה הוא חלק חשוב ובלתי נפרד ממדע הארכאולוגיה. קברים ותכולתם, אתרי קבורה ובתי קברות היו לעתים הממצאים העיקריים באתרים ארכאולוגים רבים. האדם בייחסו חשיבות רבה לחיים לאחר המוות הקדיש מאמץ ותשומת לב לבניית הקברים, לטקס הקבורה ולחפצים אותם השאיר בקבר. דוגמה מאלפת היא אתר הקבורה הענק שחפרה הארכאולוגית קתלין קניון ליד יריחו בה חשפה וניתחה כ- 500 קברים. דוגמה מפורסמת יותר הם הפירמידות במצרים ששימשו קברים לפרעוני מצרים בימי הממלכה הקדומה.

לאורך שנות ההיסטוריה חלה התפתחות במנהגי הקבורה השונים בתרבויות השונות עד ימינו אלה. חלון זה נותן שער ראשוני לכניסה לעולם המופלא של מנהגי הקבורה והקברים בעולם העתיק.

נחל מערות - בית שערים - גלוסקמא - מערות אפקה - מצבות נחל קדרון - סרקופג - קבר בני חזיר - קבר בת פרעה - קבר זכריה - קבר ...יהו אשר על הבית - קברים וקבורות בתקופת הברונזה הביניימית

[ עריכה ]

כלי החרס מעניקים לארכאולוג מבט אל תרבויות העבר. ייצור כלי החרס הוא קל יחסית, וחומרי הגלם זמינים למדי, וכאשר הוא נשבר, הוא אינו ניתן להתכה מחודשת, וכך נוצר מצב שבו אנשי העבר השאירו מאחוריהם חרסים ושבריהם למאות ואלפים. החרס הוא חומר עמיד, וכלי חרס, או שבריהם, שורדים זמן רב לאחר שכלים שנעשו מחומרים אחרים מתכלים. בשילוב עם ממצאים אחרים, חקר כלי החרס הוא חיוני לבחינת ההתפתחות התרבותית, הארגון והמצב הכלכלי של חברות שייצרו או ייבאו כלי חרס. חקר הכלים גם מאפשר מבט לחיי היום יום, הדת, והיחסים החברתיים של החברה. כרונולוגיה המבוססת על טיפולוגיה של כלי חרס היא לעתים חיונית כשהמדובר בחברות שטרם פיתחו את הכתב, אך גם לתיארוך של חברות בעלות היסטוריה כתובה.

כלי קרמיקה

אגן (ארכאולוגיה) - בזיך כלקוליתי - בילביל - גביע (ארכאולוגיה) - טס (ארכאולוגיה) - מחבצה כלקוליתית - מנורת שמן - סיר בישול (ארכאולוגיה) - ספל (ארכאולוגיה) - פיטס - פיקסיס (ארכאולוגיה) - פכית - פך - פערור - צפחת - קדירה (ארכאולוגיה) - קובעת - קומקום (ארכאולוגיה) - קנקן - קערה (ארכאולוגיה)

משפחות כלים

קרמיקה אפורה ממורקת - דגם האיילות והתומר - הכלים הדו-גוניים - הקערות השומרוניות - התרבות הירמוכית - כלי ואדי רבה - כלי בית ירח - כלי בסיס טבעת - כלים המצוירים על לבן מתקופת הברזל - כלים המקורצפים לבן - כלי תל אל-יהודיה - כלי אבידוס - כלי אכזיב - משפחת מונוכרום קיפרי - כלים מחופים לבן - משפחת משח פסים - משפחת פיניקי דו גוני - משפחת צבוע לבן - קרמיקה פלשתית - משפחת שוקולד על לבן - כלי מגידו - קרמיקה מתכתית

פרויקט למיפוי וזיהוי כלים

פרויקט הקרמיקה הלבנטינית - משמש לאיסוף מידע שיטתי על כלי הקרמיקה הנמצאים באתרים ארכאולוגים באזור הלבנט. בצורה אינטראקטיבית ומדעית,

[ עריכה ]

חפירה ארכאולוגית מטבעה הורסת אתרים ארכאולוגים. התל על כל ממצאיו נשמר כקפסולת זמן עד לבואו של הארכאולוג אשר חופר ומוציא את האוצרות הטמונים בו לאור. חשיפת הממצא לאור משאירה אותו חשוף לפגעי הטבע, ולעתים קרובות הוא נהרס. המודעות לבעיה זו גדלה עם השנים, והיום בכל העולם מוקדש חלק מתקציב החפירה לשימור האתר וממצאיו. גודלו תלוי במשאבי החפירה הספציפית ובמקורות המימון. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, נהגו משלחות החפירה לחפור ולהסיר שכבות גדולות מהתל. המשלחת שחפרה בתל מגידו בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 תכננה לחפור את כל התל. רק בגלל פרוץ מלחמת העולם השנייה החפירה נעצרה, והאתר ניצל. גם שיטות השימור השתכללו עם השנים. היום יודעים למשל ששימור וחיזוק קיר בעזרת בטון מזיק לאתר בגלל שהבטון מפריש מלחים המזיקים לקיר האבן הקדום. עם השנים נוסד מקצוע חדש הנקרא "שימור ארכאולוגי" ויש ללמוד אותו בנפרד. לא כל ארכאולוג יודע איך לשמר. האתר סוסיתא מהווה דוגמה לדרך נכונה לטפל בנושא. האתר הינו גן לאומי, רשות הטבע והגנים מקצה תקציבים לשימור הנעשה במקביל לחפירות משלחת מאוניברסיטת חיפה המתנהלת באתר מאז שנת 2000.

פעולות השימור נעשות לאור המקובל בעולם כפי שהתוותה הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים - איקומו"ס, ולאור ההגדרות וההנחיות של מסמכים דוקטרינרים הנוגעים לנושא כמו אמנת ונציה.

שימור מבנים - שימור תל מגידו - תוכנית לשימור אתרים

[ עריכה ] תולדות המחקר הארכאולוגי, הינו הסיפור של התפתחות הארכאולוגיה מימיה הראשונים, בהם הרפתקנים ושודדי עתיקות חיפשו אוצרות כדי למוכרם למוזיאונים ברחבי העולם ועד להפיכתה של הארכאולוגיה למדע. בדרך להפיכתה למדע הוגדרו שיטות חפירה ארכאולוגית, תעוד ופרסום מידע וכן חוקקו חוקים ותקנות במדינות העולם המסדירים את הנושאים, ומגדירים מה זו עתיקה, ואיך יש לבצע חפירה ואיך ומתי לפרסמה. מהי חובת השימור שחלה על הארכאולוג החופר וכן הסחר בעתיקות. הארכאולוג פלינדרס פיטרי נחשב אבי הארכאולוגיה המודרנית. הוא שינה את פני החפירה הארכאולוגית ואת שיטות התיעוד והפרסום של החפירה.

בגלל הביקוש הרב לממצאים מיוחדים המחקר הארכאולוגי לווה לאורך השנים גם בזיופי עתיקות, כאשר עם השנים הזייפנים הפכו למתוחכמים יותר. דוגמה ידועה לזיוף שעד היום שנויה במחלוקת היא כתובת יהואש וה"מגלה" שלה עודד גולן.

1

100%

#8E236B

#DEB887

עריכהמושגים בארכאולוגיה

מעוניינים לדעת יותר? לחצו על הקישור והיכנסו לערך המורחב

אוֹבֶּליסְק - מונומנט צר וגבוה, בעל ארבעה צדדים וקצה עליון בצורת פירמידה. מכונה לעתים בעברית "מצבת מחט". האובליסקים אופייניים לתרבות מצרים העתיקה, אך מצויים גם בתרבויות אחרות.
אמפיתיאטרון - מבנה גדול ופתוח בנוי כעיגול שלם, שמש למופעים ותחרויות ספורט. האמפיתיאטרון הוא המצאה רומית שמקורה בתיאטרון ביוון העתיקה.
ארכאוזואולוגיה - תחום מחקר בארכאולוגיה וזואולוגיה העוסק בשרידי בעלי-חיים המתגלים בחפירות ארכאולוגיות. שרידים אלה, בעיקר עצמות, שיניים וקרניים, שופכים אור על ניצול בעלי החיים בידי האדם בעבר - כמזון, שעשוע, פולחן ועוד.
גלוסקמה - תיבה קטנה ששמטרתה לשמש כמקום מנוחתם האחרונה של עצמות הנקבר. הגלוסקמה שימשה לעתים ל"קבורה משנית": המת היה נקבר באופן "רגיל" באדמה או בתוך גומחה חצובה במערת קבורה, ולאחר כשנה, כאשר הרקמות הרכות התכלו, נאספו עצמותיו והוכנסו לגלוסקמא.
דולמן - מבנה מגליתי, כלומר בנוי מאבנים גדולות, שמקורו לרוב בתקופת האבן החדשה ואילך.
היפודרום - מסלול מירוצי סוסים ומרכבות, בייחוד בתקופה הביזנטית.
הירוגליף - מונח המתייחס לתווים או סימנים גרפיים שיוצרים דמויות מצוירות, בעיקר ציורי חיות או חפצים. תווים אלה שימשו בסיס לכתב קדום אשר היה מותאם לחריטה על חרס, אבן או עץ.
חלקלקה - מבנה המהווה חלק מביצורים הנמצא בצדה החיצוני של חומת מצודה או עיר מבוצרת. מטרת החלקלקה היא למנוע מן האויב לטפס על קירות המצודה או החומה או לערער את יסודותיה של החומה באמצעות חפירות או אילי ניגוח, וכן למנוע התמוטטות של הקיר בגלל סחף ובליה טבעית של הקרקע בעיתות שלום. החלקלקה נמצאת בין החפיר המקיף את החומה לבין החומה עצמה והיא בנויה בדרך כלל מעפר כבוש המכוסה לבנים חלקות או לבנים מסותתות.
חרפושית - דמות של חיפושית זבל המגולפת באבן, בחֵמָר ובחמרים אחרים האופיינית לתרבות מצרים העתיקה. החרפושיות שמשו כקמעות, אלילים זעירים, עדיים וחותמות.
כרטוש - בכתב החרטומים המצרי, קרטוש היא תיבה סגורה המקיפה את הטקסט, ומציינת שמדובר בשם של בן מלוכה.
מאוזוליאום - מבנה קבורה מפואר, המשמש לעתים כמקום סגידה למת או למתים הקבורים או חנוטים בתוכו.
מומיה - גווייה משומרת. המומיות הנודעות ביותר הן אלו שנחנטו במטרה לשמרן, בייחוד במצרים העתיקה.
נקרופוליס - עיר מתים. במקומות רבים בעולם הקדום נחפרו ערים מפוארות למתים, לעתים מתוך האמונה בתחייתם של המתים וחזרתם לעולם. מהמפורסמים שבהם היו במצרים, אירופה ודרום אמריקה. בישראל, בית שערים הוא דוגמה אופיינית לכך.
סטואה - סוג של מבנה באדריכלות יוון העתיקה הכולל מעבר מקורה עם עמודים (סטיו) בצידו האחד, הפתוח אל החוץ.
סטוקו - (כיוּר בעברית) הוא טיח העשוי מתערובת של חומר מליטה מגבש, כגון סיד או צמנט פורטלנד, ומים, המשמש לשם יציקה, חיפוי, עיטור ועיצוב של קירות.
סטיו - שדרת עמודים מקורה.
ספינקס - יצור מיתולוגי המתואר כשילוב של אריה עם ראש אדם, לפעמים מתואר כבעל כנפיים. הספינקס מתואר לראשונה בממלכה הקדומה במצרים העתיקה, אך הייתה לו השפעה על תרבות יוון העתיקה.
סרקופג - מְכל אבן המשמש כארון מתים.
פודיום (סטילובטה באדריכלות יוון העתיקה) - החלק העליון של הקרפידומה, שהיא המשטח שעליו ניצבים עמודי המקדש, כלומר, היא רצפת המקדש. המשטח נבנה בצורה מדורגת ששיטחה את הקרקע מתחת למקדש והיוותה מעין במה.
פרמידה - מבנה דמוי הצורה הגאומטרית פירמידה. מבנים אלו אופייניים לתרבויות עתיקות רבות, בשל חוזקם ושרידותם, מכיוון שצורת בניין זו היא העמידה ביותר. במזרח הקרוב צורת הפירמידה הייתה אופיינית לקברי הענק של הפרעונים במצרים העתיקה אך גם למבנים אחרים כגון הזיגוראת האופייני לתרבויות מסופוטמיה.
פסיפס - יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות אבן שונות וססגוניות ליצירת תבנית גרפית.
פפירוס - סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס. השימוש הידוע הראשון בנייר פפירוס נעשה במצרים העתיקה, עוד בימי השושלת הראשונה של מצרים ואולי אף לפני-כן. נעשה שימוש בפפירוס בכל אזור המזרח התיכון, כמו גם ביבשת אירופה ובדרום-מערב אסיה.
צלמית - פסלון קטן ממדים בצלם אדם או בעל חיים, עשויה מחומרים שונים. הצלמית שימשה בעת העתיקה כחפץ קדושה, קמע פוריות, קמע מזל ועוד.
קארדו - כינויו של הנתיב שחצה ערים ומחנות צבא באימפריה הרומית מצפון לדרום. הקארדו שימש בדרך כלל כמרכז המסחרי של העיר, והיו בו חנויות וסוחרים.
קבר פיר - סוג של קבר, שהיה נהוג בעת העתיקה. תחילה נחצב פיר בקרקע עד לעומק הרצוי, בעומק זה, בהתאם לסוג הקבר, מונחת הגופה. לעתים החציבה מתרחבת לכדי חלל גדול שבו מתבצעת הקבורה. קברי פיר מסוגים שונים היו נפוצים במקומות שונים בעולם, וביניהם ארץ ישראל, מקסיקו ויוון.
קולומבריום - מתקנים ובהם גומחות רבות חצובות בקיר זו לצד זו וזו מעל זו. סבורים כי המבנים שימשו לגידול יונים.
קריפטה - חדר אבן או חלל כלשהו הבנוי בדרך כלל מתחת לרצפה של כנסייה או טירה, ובדרך כלל משמש כאתר קבורה המכיל סרקופג, ארון מתים או שרידים קדושים של אישים כגון קדושים או בעלי תפקידים בכירים בכנסייה.
רוגם (טומולוס) - תל של אדמה, או אדמה ואבנים, המוגבה מעל קבר או קברים.
תיאטרון - מבנה בצורת פרסה מקורו ביוון העתיקה נבנה על מורדות גבעה ושימש להצגת מחזות. מקור המילה ביוונית תאאומי- להתבונן

עריכהמילון מונחים לחפירה ארכאולוגית

מעוניינים לדעת יותר? לחצו על הקישור והיכנסו לערך המורחב

אבן גוויל - אבן בצורתה הטבעית ללא עיבוד נוסף המשמשת לבניית מבנים
אבן גזית - אבן מסותתת, לרוב בצורת תיבה, לעתים בעלת סיתות שוליים.
אטריבוט - תכונה אופיינית במובהק לממצא ארכאולוגי המסייעת בזיהויו. למשל צבעם המיוחד ותהליך החיפוי והמירוק של כלי בית ירח.
באתרו (in situ) - מתאר ממצא שנמצא בעת חפירה ארכאולוגית במקום המקורי שבו הושאר על ידי האדם האחרון שהשתמש בו, ולא הוזז משם על ידי בני אדם או על ידי כוחות הטבע.
בור אשפה - בור שנחפר באתר ארכאולוגי בשכבה ארכאולוגית מסוימת לתוך שכבה קדומה יותר, והתמלא בממצאים ארכאולוגיים השייכים לתקופה המאוחרת. הזיהוי של הבור בעת חפירה נעשה בעיקר בחתך.
חפירה ארכאולוגית - חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים. החפירה נעשית על ידי צוות הכולל ארכאולוג אחראי
חפירת בדיקה - חפירה ארכאולוגית ועוזרים, ומתבצעת על פי שיטות שנתגבשו עם השנים ובפיקוח מדעי. מצומצמת הנעשית במטרה לגלות את אופיו של אתר ארכאולוגי, זו חפירה מקדמית לחפירה נרחבת.
חפירת הצלה - חפירה הנעשית באתר שנתגלה במקרה בעקבות פעולות פיתוח בשטח, כגון סלילת כביש. מטרתה לאסוף את הממצאים ולתעד את האתר.
חתך ארכאולוגי - חתך בתוך ריבוע חפירה בשכבות העפר המציג את שכבות העפר השונות ואת הפרטים האדריכליים ששכבות העפר מתייחסות אליהן, כולל התיאור הגרפי של שכבות אלה.
טיט - תערובת של טין ואדמה המשמשת להכנת לבנים ולטיוח. התערובת מכילה חומרים נוספים כגון: חול, ים, תבן וחצץ.
טיפולוגיה - תורת הטיפוסים. שיטה לקביעת המאפיינים של טיפוס ספציפי בממצא ארכאולוגי אשר מבדילים בינו לבין טיפוסים קרובים. הטיפולוגיה גם בודקת את ההתפתחות של הטיפוסים השונים ואת זיקתם לטיפוסים קרובים.
טרמינוס אנטה קואם - "תאריך שלפני", תאריך ידוע של ממצא ארכאולוגי המשמש כעוגן כרונולוגי לממצאים אחרים שכולם קודמים לו. למשל חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס על ידי נבוכדנצר, הוא תאריך כזה לתקופת הברזל.
טרמינוס פוסט קואם - "תאריך שאחרי", תאריך ידוע של ממצא ארכאולוגי המשמש כעוגן כרונולוגי לממצאים אחרים שכולם מאוחרים לו. למשל, כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים בשנת 1099 הוא תאריך כזה לתקופה הצלבנית.
כרטיס לוקוס - יומן המתעד את כל המידע הרלוונטי בלוקוס ספציפי.
לבנת טיט - לבנה עשויה טיט שיובשה בשמש.
לוח קרמי - איור, צילום או שרטוט, המציג בצורה שיטתית כלי חרס על מאפיניהם השונים כגון פרופיל, צבע, עיטור וקנה מידה, אשר מאפשר ייחוס, הפניה, ושפה משותפת לכל העוסקים בפריטים המוצגים. כל לוח מלווה בתיאור מילולי של כל פריט.
לוקוס - שכבת עפר אחידה למראה בחפירה ארכאולוגית.
מאובן מנחה ארכאולוגי - ממצא ארכאולוגי שהוא ייחודי לתקופה מסוימת. מציאת הממצא באתר נותנת אינדיקציה ברורה לתקופה שאליה משתייכת השכבה בה נמצא המאובן. לדוגמה, מחבצה כלקוליתית.
סטרטיגרפיה - השתכבות, שיטת עבודה של ארכאולוג בחפירה ארכאולוגית של ניתוח הנתונים. בעזרתה הארכאולוג מנסה לחשוף חפצים ומבנים שהתקיימו באותה שכבה ארכאולוגית, ולהבדיל בינה ובין השכבות מתחתיה ומעליה באתר. על פי השיטה נקבע התיארוך היחסי של השכבות באתר.
סל ארכאולוגי - היחידה הבסיסית של איסוף המידע בעת החפירה בלוקוס. אם הלוקוס עשיר בממצאים מוכנסים לסל פריטים משטח מצומצם בתוך הלוקוס ובכך מחלקים את הלוקוס ליחידות משנה. בלוקוס עני בממצאים משתמשים בסל אחד או שניים.
סקר ארכאולוגי - בדיקת פני הקרקע כדי לאתר וללקט ממצאים עתיקים כגון שברי חרסים ללא חפירה ארכאולוגית. הממצאים על פני השטח מסייעים בקביעת התקופה בהם האתרים היו מיושבים. הסקר נעשה באזור גאוגרפי נרחב
עתיקה - מושג משפטי המופיע ב"חוק העתיקות" על פיו כל נכס שנעשה בידי אדם לפני שנת 1700 הוא עתיקה. הנכס יכול להיות מחובר לקרקע או מנותק ממנה.
פער יישובי - אי רציפות בהתיישבות האנושית באתר מסוים. אי הרציפות מזוהה כאשר בין שתי שכבות מוצאים סימני עזובה כגון סחופת חול.
ריבוע חפירה - יחידת החפירה הבסיסית שבה פותחים שטח בחפירה ארכאולוגית, גודלה 5X5 מטר. בעת חפירת הריבוע משאירים מחיצה של 0.5 מטר מסביב לריבוע, כך שהשטח נטו שנחפר בריבוע הוא 4.5X4.5 מטר.
שוד אבנים - שימוש באבני בנייה ממבנים חרבים לשימוש חוזר. הסרת כל הקיר כולל אבני היסוד משאירה באתר תעלת שוד המתמלאת בעפר ונראית ברור בחתך ארכאולוגי
שימור ארכאולוגי - ממצאים ארכאולוגים באתרים מתבלים ומתפוררים מרגע שנחשפו לאור השמש. כדי למנוע זאת יש לשמרם בעזרת מערכת טיפולים כימיים ופיזיים המתאימים לעתיקה.
שימוש משני - מיחזור חלקי מבנים או חפצים שנמצאו בעיי חורבות על ידי מתיישב מתקופה מאוחרת יותר מתוך מטרה לחסוך בעבודה.
שכבה ארכאולוגית - מערך שרידים עתיקים שמקורם באתר ארכאולוגי מיושב שהתקיים בפרק זמן זהה. נהוג לסמן מספר שכבה בספרות רומיות. לדוגמה: "יריחו XIX" שפירושו אתר יריחו שכבה 19. ככל שמספר השכבה גדול יותר השכבה קדומה יותר.
תיארוך באמצעות טבעות עצים - שיטה המבוססת על ספירת טבעות עצים שנמצאו באתר ארכאולוגי. טבעת העץ נוצרת כל עוד העץ חי בעקבות השינוי במשטר הגשמים בשנים השונות. כל טבעת מייצגת שנה. השיטה לא נותנת תיארוך של האתר, אלא סדר כרונולוגי של ממצאים בתוך האתר באזורים מרובי עצים
תיארוך יחסי - קביעת מועד ההתרחשות של מאורע היסטורי או תופעה ארכאולוגית ביחס למאורע או תופעה אחרים. האם התרחש לפני או אחרי.
תיארוך מוחלט - קביעת מועד ההתרחשות של מאורע היסטורי ביחס לתאריך ידוע בלוח השנה. למשל חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה הנוצרית לפי המניין המקובל.
תיארוך פחמן-14 - שיטת תיארוך כמעט מוחלטת המבוססת על קצב ההתפרקות של פחמן-14 בחומר אורגני בטבע מהרגע שבו הסתיימו חייו.
תעלת יסוד - תעלת יסוד של מבנה, חפורה בקרקע או חצובה בסלע, לתוכה מכניסים את לבנות יסודות הבניין וממלאים בעפר את המרווח שבין אבן היסוד לפני השטח.
תעלת שוד - תעלת יסוד שהוצאו מתוכה אבני היסוד של הקיר כדי לעשות בהן שימוש משני. חתך בחפירה ארכאולוגית מאפשר להבחין בתעלת השוד בעזרת צבע העפר השונה בה התמלאה התעלה.
תקופה בארכאולוגיה - פרק זמן באזור מסוים בעל מאפיינים תרבותיים דומים או זהים מבחינה אתנית, דתית, תרבות חומרית ועוד.
תרבות ארכאולוגית - סך ההשגים החומריים והרוחניים של חברה מסוימת. למשל, תרבות פלשתית. במחקר פרהיסטורי תעשייה ליתית (ליתוס - אבן) עם מאפיינים מיוחדים המבדילה אותה מתרבויות אחרות. שם התרבות ניתן לה לרוב על שם האתר הראשון שבה נמצאה. למשל, תרבות עובייד.

עריכהאוצרות הרשת

רשת האינטרנט כוללת אתרים רבים בעלי עניין בנושא הארכאולוגיה של המזרח הקרוב. פקולטות לארכאולוגיה, מוזיאונים ומכוני מחקר מציגים גלריות של מוצגים ואוספים, והופכים את האוצרות המוצגים בהם לנגישים לקהל הרחב. ניתן למצוא גם מידע רב נוסף בעל עניין - כתבי עת מקוונים, אתרים המוקדשים לאישיות, לאתר עתיקות או לנושא מסוים. בחלון זה ניתן לראות תצוגה מתחלפת של האתרים המעניינים והעיקריים הקיימים באינטרנט בנושא הארכאולוגיה של המזרח הקרוב.

אתר היום: מכון ישראלי לארכאולוגיה

אתר המכון הישראלי לארכאולוגיה, הפועל בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, מציע לגולש מידע על פעולות המכון, ומתייחס לארבע יחידות המכון: "קרדום" - שירותים מעשיים של חפירות ארכאולוגיות המוענקים לגופים ממשלתיים ופרטיים. "תגלית" - שירות הרצאות, סיורים וקורסים בארכאולוגיה. "יסודות" - שירות שיקום ושימור, ו"בראשית" מערך חינוכי שנועד לקשר את הקהילה אל המורשת הארכאולוגית.

לאוצרות נוספים

עריכהספרים

האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל - אנציקלופדיה שיצאה לאור, בשנת 1992, בארבעה כרכים, על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בשיתוף הוצאת כרטא, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע ויוסף אבירם. האנציקלופדיה מכילה מידע ארכאולוגי על 270 אתרים שנחפרו בארץ ישראל מתחילת החפירות במאה ה-19 ועד למועד יציאת האנציקלופדיה לאור.

אבנים גדולות מן השמים - בסדרת קו האופק. ספרם של רוני רייך, דובי טל ומוני הרמתי בהוצאת רשות העתיקות ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1994. הספר כולל מידע על אתרים ארכאולוגים רבים בארץ ישראל, הסבר קצר ותמונות.

אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל ב-הוצאת כרטא, 1974 בעריכת יוחנן אהרוני, האטלס מבטא באמצעות מפות והסברים קצרים אירועים ותהליכים היסטוריים בארצות המקרא

אלים, קברים ומלומדים - ספרו של ק. וו. צראם, שיצא לאור בעברית בהוצאת מ. ניומן בשנת 1957, ומתאר את עלילותיהם של ראשוני הארכאולוגים בצורה דרמטית ומרתקת.

אריאל - אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, 1982-1969, זאב וילנאי, האנציקלופדיה מקיפה את כל הידע הגאוגרפי על ארץ ישראל ומידע היסטורי על מקומות, החל מן התקופה הקדומה ועד לאמצע שנות השמונים של המאה ה-20.

ארכיאולוגיה ימית, פרקי מבוא, ספרו של אבנר רבן. יצא בספרית האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תלאביב, תשמ"ז.

ארכיאולוגיה כהרפתקה - ספר מאת בריאן מ. פאגן, שנכתב עבור חברת נשיונל ג'אוגרפיק ויצא לאור בעברית, בפורמט אלבומי, בשנת 1990 בהוצאת מעריב. הספר הוא ספר פופולרי, המנסה לקרב את הקורא למקצוע הארכאולוגיה.

האדריכלות בארץ-ישראל בימי קדם, מן התקופות הפרהיסטוריות עד התקופה הפרסית - בעריכת חנה קצנשטיין, אהוד נצר, אהרון קמפינסקי ורוני רייך, ירושלים, תשמ"ז, 1987 בהוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. הספר מביא מסכם את מצב המחקר של האדריכלות הקדומה לתקופותיה, כולל איורים בנושאים כגון: ביצורים, מבני מגורים, מקדשים, קברים ועוד

הזמנה לארכיאולוגיה - ספרו של רוני רייך שיצא לאור בהוצאת דביר ב-1995 הוא ספר מבוא בסיסי לארכאולוגיה, הכולל גם טבלאות ומילון מונחים.

הקיראמיקה הקדומה של ארץ-ישראל - ספרה של רות עמירן שיצא לאור בהוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ב-1971 הוא ספר לימוד בסיסי לקרמיקה מהתקופה הנאוליתית (דור המבול) ועד תקופת ברזל II‏ (586 לפנה"ס, חורבן בית ראשון). הספר כולל הסברים על התקופות הארכאולוגיות, על שיטות מיון כלי החרס ועל משפחות הקירמיקה השונות. הספר מלווה ב-101 לוחות כלי חרס ו- 358 צילומים.

הרפתקאות גדולות בארכיאולוגיה - מקבץ סיפורי תגליות ארכאולוגיות בעריכת רוברט סילברברג אשר יצא לאור בעברית בשנת 1967 בהוצאת ספרים אחיאסף.

מבוא לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא - 5 ספרים המשמשים כספר בסיס לקורס ארכאולוגיה מהתקופה הנאוליתית ועד ברזל II ‏, (ימי מתושלח - 586 לפנה"ס). הספרים יצאו לאור על ידי האוניברסיטה הפתוחה, 1989, תל אביב

צפונות נגב - ספרו של הארכאולוג והצלם בנו רותנברג שיצא לאור בשנת 1967 בהוצאת מסדה המתאר חפירות ארכאולוגיות בנגב ובערבה.

תורת המלחמה בארצות המקרא, לאור הממצאים הארכיאולוגים - ספרו של יגאל ידין שיצא לאור בחברה הבינלאומית להוצאה לאור בע"מ ב-1963. הספר דן בנושא תורת המלחמה על כל מרכיביה ובכל ארצות המקרא, בפורמט אלבומי הכולל הסברים ושפע תצלומים.

עריכהממצאים חשובים

טוען את הלשוניות...

[ עריכה ]

אבן תל זית - בבתא - גולגלות מכוירות - הסירה מגינוסר - הספינה העתיקה ממעגן מיכאל - ונוס מברכת רם - חותמות "למלך" - חרסי הגורלות ממצדה - חרסי שומרון - טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס - כונתילת עג'רוד - כתובות תחום גזר - כתובת אל כום - כתובת הליודורוס - כתובת השילוח - כתובת חפציבה - כתובת עקרון - כתובת רחוב - כתובת תל דן - לוח גזר - לוחיות ברכת כהנים - מגילות ים המלח - מכתבי לכיש - מכתבי ערד - מבני קבורה עגולים בפלמחים - מטמון נחל משמר - מערת האגרות - מערת קבורה כלקוליתית בפקיעין - פסל אדריאנוס - שנהבי מגידו

[ עריכה ]

אסטלת הניצחון של נרם סין - אסטלת הנשרים - האובליסק השחור - המשחק המלכותי של אור - הנס המלכותי של אור - המונולית מכורח - לוח נבו שרסכים - מנסרת סנחריב - עלילות גילגמש - ספריית אשורבניפל - פלימפטון 322 - כודורו - שער אישתר - תעודות נוזי

אגדת אקהת - אגדת כרת - ארכיון אבלה - בית הכנסת בדורה אירופוס - כתובת זכור - מצבת בן הדד הראשון - עלילות בעל וענת - שירה אוגריתית

[ עריכה ]

אובליסק תאודוסיוס - אסטלת כלמו - המאוזוליאום בהליקרנסוס - כתובת אזתוד - ספינה טרופה מאולו-בורון - קבר אנטיוכוס הראשון

[ עריכה ]

ארמון ברדק-אה סיאה - כתובת גנג'נאמה - הצהרת כורש - כתובת ביסותון - קבר פִּירוּז נהאוונדי

אבן האישה ההרה - ארון אחירם - הג'אר אל חיבלה בבעלבק - הסרקופג של אשמונעזר השני - כתובות מלכי גבל

[ עריכה ]

הכוכב מע'סול • חזון גבריאל • כתובת בלעם • כתובת בקבוק תל סיראן • כתובת מקיר-מואב • כתובת מלכותית מואבית • כתובת מצודת רבת עמון • מפת מידבא • מצבת מישע

[ עריכה ]

1

100%

#8E236B

#DEB887

עריכהרשימת אתרים ארכאולוגים בישראל

רשימת האתרים במחוז ירושלים רשימת האתרים במחוז הצפון	רשימת האתרים במחוז המרכז רשימת האתרים במחוז הדרום
לחצו כאן להסתרת התוכן המוצג
לצפיה בתוכן הערכים לחצו על הקישור המבוקש

עריכהלוח כרונולוגי - תרבויות המזרח הקרוב

פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב/

עריכהלוח כרונולוגי - תרבויות המזרח הקרוב

טוען את הלשוניות...

[ עריכה ]

שנה לפנה"ס	תקופה	ארץ ישראל ועבר הירדן	מסופוטמיה	מצרים	אנטוליה, סוריה והאזור
2400	תקופת הברונזה הביניימית IB	נטישת הערים, תרבות חומרית חדשה, יישובים פרוזים חצור XVIII תל מגידו XIV בית שאן XI באר רסיסים ערוער (ירדן) יריחו VI העי	סוף ממלכת אכד תקופה נאו שומרית השושלת ה-III של אור המלך גודאה מלגש	תקופת ביניים ראשונה התרופפות שלטון מרכזי תקופת שפל שושלות 11-7	אבלה ארמון G (סוריה) אוגרית IIIA3 (סוריה) טרויה III טרויה IV קילטפה
2000	תקופת הברונזה התיכונה II MBII	תקופת עיור->ערי מדינה מבוצרות עם חלקלקה אוכלוסייה חדשה מהצפון, כניסת הסוס והמרכבה תל מגידו XIII-XI תל אפק תל כברי תל דן שכם XXI-XXII יבנה ים	אשור הקדומה שמשי-אדד I ממלכות איסין ולרסה בשומר השושלת הראשונה בבבל בבל - חמורבי ימחד - ירים-לים הראשון מארי - זימרילים כיבוש חתי - מורשיליש ה-I	הממלכה התיכונה שושלת 12 כתבי המארות תקופת ביניים שנייה - ושלטון החיקסוס שושלות 17-13	המושבות האשוריות בכניש טרויה V בייג'סולטאן טרויה VI הממלכה החתית הקדומה
1550 1346	תקופת הברונזה המאוחרת LB	התחזקות השלטון המצרי שלטון באמצעות מסעות מלחמה תל מגידו IX תקופה של סחר בינלאומי התרופפות השלטון המצרי תקופת אל עמארנה התחזקות השלטון המצרי שלטון ישיר באמצעות מצודות	הבבלית הופכת בינלאומית שושלת כשית בבבל התקופה האשורית התיכונה ממלכות קטנות בבבל	ממלכה חדשה - תקופת האימפריה שושלות 19-18 שושלת 18: יעחמס I חתשפסות, תחותמס III אחנאתון, תות ענח אמון שושלת 19: רעמסס II מרנפתח	ממלכת מיתני התקופה המיקנית ביוון קפריסין: קיפרית מאוחרת בייג'סולטאן ארסלן טפה טרויה VIIa - איליאדה עיר מוקפת חומה הממלכה החתית החדשה
1200	תקופת הברזל הראשונה IAI	תקופת ההתנחלות -שופטים חדירת הפלשתים מלחמת אפק שמואל הנביא כינון המלוכה בישראל -שאול	ממלכת אשור תגלת פלאסר ה-I	שלטון ביניים סורי קצר ממלכה חדשה - תקופת האימפריה שושלת 20: רעמסס III תקופת ביניים שלישית שושלת 21	ארסלן טפה הופעת ארם הדדעזר מלך ארם צובה
1000 928 800 722 712 671 663 628 609 604	תקופת הברזל השנייה IAII	דוד שלמה התפלגות הממלכה ישראל ויהודה ירבעם, רחבעם בניית העיר שומרון אחאב, יהושפט אליהו הנביא יהואחז, יואש הנביא עמוס נפילת שומרון, חזקיהו פחוות אשוריות בישראל הנביא ירמיהו יאשיהו בישראל ויהודה שלטון מצרי בישראל, יהויקים פחוות בבליות בישראל, צדקיהו	תקופה נאו אשורית אשורנצירפל ה-II בניית נמרוד - עיר בירה אשורית שלמנאסר ה-III תגלת פלאסר ה-II שלמנאסר ה-V סרגון ה-II דור שרוכין - עיר הבירה סנחריב - נינוה עיר הבירה אסרחדון - בנה את בבל אשורבניפל - בנה ספריה תקופה ניאו בבלית נפילת אשור, כיבוש ע"י בבל ומדי נבוכדנצר ה-II	סיאמון שושלת 22 שישק I שושלות 25-23 התפוררות שלטון מרכזי הקמת שושלות מקבילות במצרים העליונה והתחתונה שושלת 25: שלטון נובי, תהרקה כניסת אשור תקופה מאוחרת, נכו ה-I שושלת 26, פסמתיך ה-I גירוש האשורים נכו ה-II פסמתיך II	ממלכות נאו חתיות באנטוליה חירם ה-I מלך צור בן הדד ה-I מלך ארם דמשק מתן מלך צור בן הדד ה-II מלך ארם דמשק חזאל מלך ארם דמשק בן הדד ה-III רצין מלך ארם דמשק טרויה VIII פחוות אשוריות בארם כיבוש מזרח אנטוליה ע"י מדי שלטון מצרי בארם
586 538 525 457 445 334 333 332 331	התקופה הפרסית	חורבן בית המקדש ה-I ביהודה גלות בבל פחוות בבליות בישראל ויהודה הנביא יחזקאל שיבת ציון ביהודה פחוות פרסיות בישראל ויהודה עזרא נחמיה כיבוש אלכסנדר הגדול	נבונאיד בלשאצר שליט מחליף נפילת בבל - כיבוש ע"י כורש שילטון פרסי - שושלת אחמנית כנבוזי ה-II דריווש ה-I חשיארש ה-I דריווש ה-II קרב גאוגמלה כיבוש אלכסנדר הגדול	אפריס פסמתיך ה-III הכיבוש הפרסי, כנבוזי ה-II מצרים מסופחת לפרס שושלת 27- פרסית דריווש ה-II כיבוש אלכסנדר הגדול	פחוות בבליות בארם כיבוש אנטוליה ע"י כורש פחוות פרסיות בארם קרב גרניקוס כיבוש אנטוליה ע"י אלכסנדר כיבוש צור ע"י אלכסנדר

הערה: נהוג לסמן שכבות ארכאולוגיות באתר ארכאולוגי בספרות רומיות. לדוגמה: "יריחו XIX", פירושו: אתר תל יריחו שכבה 19. ככל שמספר השכבה גדול יותר - השכבה קדומה יותר.

[ עריכה ]

שנה לפנה"ס	תקופה	ארץ ישראל והאזור	מסופוטמיה וסוריה	מצרים	אנטוליה, יוון ורומא
333 332 331 326 323 301 281 280 259 240 220 200 190 180 167 166 165 164 161 150 146 143 133 100 88 79 70	התקופה ההלניסטית	כיבוש אלכסנדר הגדול מלחמת יורשי אלכסנדר חוניו הראשון כהן גדול כיבוש תלמי הראשון שלטון בית תלמי שמעון הראשון כהן גדול אלעזר אחי שמעון כהן גדול מסעו של זנון חוניו השני כהן גדול אנטיוכוס ה-III בא"י קרב רפיח שמעון השני כהן גדול קרב פניון כיבוש אנטיוכוס ה-III חוניו השלישי כהן גדול יאסון כהן גדול החשמונאים התחלת בית חשמונאי קרב בית חורון קרב אמאוס חנוכת בית המקדש מות יהודה המכבי יהונתן כהן גדול עצמאות יהודה שמעון כהן גדול יהונתן כוהן גדול אלכסנדר ינאי כהן גדול ומלך שמעון בן שטח שלומציון המלכה	כיבוש אלכסנדר הגדול מסע אלכסנדר הגדול מות אלכסנדר סלאוקוס בבבל קרב איפסוס ממלכת בית סלאוקוס סלאוקוס ה-I אנטיוכוס ה-I המלחמה הסורית I אנטיוכוס ה-II המלחמה הסורית II סלאוקוס ה-II המלחמה הסורית III אנטיוכוס ה-III המלחמה הסורית IV קרב מגנסיה סלאוקוס ה-IV המלחמה הסורית VI אנטיוכוס אפיפנס ה-IV אנטיוכוס ה-V דמטריוס ה-I אלכסנדר באלאס אנטיוכוס ה-VI דיודוטוס טריפון מלחמות ירושה בבית סלאוקוס מלחמת מיתרידטס ה-VI ברומאים	כיבוש אלכסנדר הגדול ממלכת בית תלמי תלמי הראשון תלמי השני הקמת ספריית אלכסנדריה תלמי השלישי תלמי הרביעי קרב רפיח תלמי החמישי תלמי השישי מסע אנטיוכוס ה-IV תלמי השביעי תלמי השמיני תלמי התשיעי תלמי העשירי תלמי האחד עשר תלמי השנים עשר	כיבוש אלכסנדר הגדול שלטון בית מוקדון ביוון ביתיניה ממלכה עצמאית קרב קורופדיום חלוקת אנטוליה בין הסלאוקים במזרח ופרגמון במערב ממלכת בית אנטיגונוס ביוון פלישת שבטים גאליים לאנטוליה מלחמה פונית ראשונה קפדוקיה ממלכה עצמאית מלחמה פונית שנייה קרב קינוסקפלי קרב מגנסיה קרב פידנה כבוש מוקדון חורבן קרתגו וקורינתוס כיבוש יוון המהפכה הגרקכית השתלטות רומא על מערב אנטוליה הפרתים שולטים במזרחה מרד בעלי הברית ברומא סולה דיקטטור
64 63 58 44 37 31 4 0 1 לספירה 6 18 30 37 50 70 73 79 95 106 117 130 131 135 140 150 160 220 226 240 250 260 271 300 312	התקופה הרומית	מצור פומפיוס שמעיה ואבטליון פלישת הפרתים אנטיגונוס ה-II סוף בית חשמונאי המלכת הורדוס ברומא ממלכת הורדוס הלל ושמאי מות הורדוס, לידת אותו האיש ארכלאוס נציבים רומאים ביהודה הקמת טבריה פעילות ישו אגריפס ה-I מלך נציבים אחרונים אגריפס ה-II מרד ברומא חורבן ירושלים ובית המקדש השני נפילת מצדה יבנה וחכמיה רבן יוחנן בן זכאי תנאים ראשונים תנאים שניים התפשטות הנצרות בארץ ישראל תנאים שלישים ביקור הקיסר אדריאנוס מרד בר כוכבא נפילת ביתר הקמת איליה קפיטולינה חידוש הסנהדרין רבן שמעון בן גמליאל-נשיא רבי מאיר תנאים רביעיים רבי יהודה הנשיא חתימת המשנה דור אמוראים ראשון דור אמוראים שני ריש לקיש, רבי יוחנן דור אמוראים שלישי רבי אמי, רבי אסי רבי אבהו	מסע פומפיוס שלטון רומי מפלת קרסוס בקרב חרן מלחמת אנטוניוס בפרתים מלחמת רומא בפרתים המשך שלטון רומי כיבוש ממלכת הנבטים מלחמת טריאנוס במסופוטמיה ממלכה פרתית רב מגיע לבבל האימפריה הסאסאנית ארדשיר ה-I, ראש הגולה שבור ה-I חורבן נהרדעא בהראם ה-II רב חסדא ראש ישיבת סורא שבור ה-II	קלאופטרה השביעית כיבוש על ידי רומא פרובינקיה רומית מיסוי גבוה של השלטון הרומי התדלדלות אוכלוסייה מסע קורבולו נגד הפרתים המשך שלטון רומאי מרד היהודים בקירנה הקמת העיר אנטינופוליס בידי אדריאנוס פטולמאוס קלאודיוס תלמי קלמנס מאלכסנדריה הקמת מועצות עירוניות בערי הבירה של הנומים משבר כלכלי ומדיני פלוטינוס כיבוש על ידי תדמור שינויים במינהל חלוקה ל-3 פרובינקיות הפרדת הפיקוד הצבאי מהאזרחי חלוקת הטרטוריה בין הערים	יוליוס קיסר כובש את גאליה קרב חרן רצח יוליוס קיסר קרב אקטיום אוגוסטוס קיסר טיבריוס קיסר קליגולה קלאודיוס נרון אספסינוס טיטוס דומיטיאנוס נרווה טריאנוס אדריאנוס באנטוליה שש פרובינקיות רומיות אנטוניוס פיוס מרקוס אורליוס אלכסנדר סוורוס משבר אימפריה הרומית ולריאנוס בשבי פרסי כיבוש תדמור על ידי אורליאנוס דיוקלטינוס הנצרות הופכת דת מוכרת
320 325 340 351 363 372 380 385 390 395 400 425 451 460 476 500 525 527 614 638 640	התקופה הביזנטית	התקופה הביזנטית בא"י דור אמוראים רביעי מרד בגאלוס קיסר ניסיון שיקום בית המקדש דור אמוראים חמישי רבי ירמיה חתימת התלמוד הירושלמי תקופת תחיקה אנטי יהודית ביטול הנשיאות הנוצרים הופכים רוב דחיקת רגלי היהודים מות אייליה אאודוקיה אשר סייעה ליהודים כיבוש הפרסים הסאסאנים כיבוש ירושלים על ידי הערבים	אביי ראש ישיבת פומבדיתא רבא ראש ישיבת פומבדיתא אשי ראש ישיבת סורא ארדשיר ה-II מות רב זביד שבור ה-III יזדגרד ה-I מות רב אשי בהראם ה-V יזדגרד ה-II פירוז קבאד הראשון מרד מר זוטרא השני חתימת התלמוד הבבלי כוסרו ה-II	הפיכת מצרים לנוצרית אתנסיוס מאלכסנדריה התפשטות השפה הקופטית הכללת מצרים באימפריה הביזנטית הקמת אחוזות גדולות ששלטו בקרקע, הקימו צבאות פרטיים ושירותי מינהל חלוקה ל-4 פרובינקיות עצמאיות כיבוש מצרים על ידי הערבים	קונסטנטינוס כובש את המזרח אספת הכנסייה בניקיאה קונסטנטיוס השני גאלוס מוצא להורג ולנטיניאנוס ביטול הדת ההלנית תאודוסיוס הראשון חלוקת האימפריה הרומאית התחלת האימפריה הביזנטית תאודוסיוס השני מועצת כנסייה בכלקדון מרקיאנוס ביטול הקיסרות הרומית המערבית אנסטסיוס יוסטיאנוס ה-II קיסר פלישת כוסרו השני לביזנטיון

[ עריכה ]

שנה	תקופה	ארץ ישראל	מסופוטמיה וסוריה הגדולה	מצרים	אנטוליה
629 632 635 636 638 640 657 661 673 680 715 750 834 910 942 1055 1071	התקופה הערבית הקדומה	הפשיטה הראשונה של הערבים תחילת הכיבוש הערבי מחוץ לחצי האי ערב-קרב ירמוך כיבוש ירושלים בזמן הח'ליף עומר חלוקת הארץ לשתי נפות הגירת ערבים לארץ ישראל שלטון בית אומיה בנית העיר רמלה שלטון בית עבאס מרידות הערבים כנגד בית עבאס כיבוש על ידי הפאטימים פלישות של קרמטים ביזנטים ובדואים כיבוש על ידי הסלג'וקים	אבו בכר פולש לדמשק כיבוש דמשק התחלת השיעה התחלת שלטון בית אומיה עיר הבירה דמשק קרב כרבלא התחלת שלטון בית עבאס עיר הבירה בגדד עיר הבירה סאמרא כיבוש חלב על ידי הפאטמים כיבוש בגדד על ידי הסלג'וקים עומר כיאם	כיבוש מצרים על ידי הערבים שלטון בית אומיה שלטון בית עבאס עליית השושלת הפאטמית אל-חאכם באמר אללה התגבשות הדת הדרוזית	שלטון ביזנטי פלישה ערבית לביזנטיון מצור ערבי על קונסטנטינופול קונסטנטינוס ה-IV, חתימת חוזה שלום עם הערבים רוב אנטוליה בידי ביזנטיון השושלת המקדונית בביזנטיון תקופת פריחה שבר בין הנצרות המערבית והמזרחית, קרב מנזיקרט, האימפריה הביזנטית מובסת על ידי הסלג'וקים
1077 1081 1099 1124 1153 1171 1174 1187 1187 1192 1204 1243 1250 1258	ממלכת ירושלים/ התקופה האיובית	מסע הצלב הראשון נפילת ירושלים בידי הצלבנים כיבוש אשקלון על ידי הצלבנים כיבוש ירושלים על ידי צלאח א-דין קרב קרני חיטין מסע הצלב השלישי ע"י ריצ'רד לב הארי פשיטות המונגולים לארץ ישראל	כיבוש צור על ידי הצלבנים מסע הצלב השני - דמשק סוריה הגדולה תחת שלטון צלאח א-דין סוף בית עבאס- כיבוש מונגולי	סוף השושלת הפאטמית עלית צלאח א-דין לשלטון השושלת האיובית מסע הצלב החמישי עלית הממלוכים	ייסוד סולטנות רום במרכז אנטוליה עליית השושלת הקוממנית אלכסיוס קומננוס תקופת פריחה התחזקות הסלג'וקים במרכז אנטוליה ביזת קונסטנטינופול ע"י הצלבנים מסע צלב רביעי כיבוש אנטוליה על ידי המונגולים ג'לאל א-דין רומי במערב אנטוליה שלוש מדינות יווניות
1260 1263 1291 1326 1401 1453 1501 1514	התקופה הממלוכית	כיבוש הממלוכים, קרב עין ג'אלות בייברס צר על עכו הצלבנית סילוק הצלבנים מעכו חלוקה בין ממלכות דמשק, עזה וצפת תקופה של שגשוג ובנייה תקופה של שקיעה, לחצים מצפון סוף התקופה הממלוכית	סוף השושלת האיובית בדמשק כיבוש דמשק ובגדד על ידי טימור לנג עלית האימפריה הספווית בפרס קרב צ'לדיראן	בייברס	נסיכויות בייליקיות טורקיות חזרת האימפריה הביזנטית כיבוש בורסה על ידי העות'מאנים כיבוש איזמיר על ידי טימור לנג כיבוש קונסטנטינופול ע"י העות'מאנים, מהמט השני האימפריה העות'מאנית סילוק האימפריה הספווית ממזרח אנטוליה סלים הראשון
1517 1571 1600 1700 1722 1799 1826 1832 1844 1853 1869 1878 1882 1908 1917 1919 1920 1922	התקופה העות'מאנית	כיבוש על ידי העות'מאנים חלוקה לחמישה מחוזות חלק מפרובינציית דמשק עלית חלק ממגורשי ספרד מסע נפולאון כיבוש על ידי איברהים פאשה סוף התקופה העות'מאנית המנדט הבריטי	כיבוש על ידי העות'מאנים סוף האימפריה הספווית עלית השושלת הקג'ארית בפרס כיבוש סוריה על ידי איברהים פאשה התגבשות הדת הבהאית בפרס עיראק-סוף התקופה העות'מאנית המנדט הצרפתי על סוריה מנדט בריטי בעיראק	כיבוש על ידי העות'מאנים מסע נפוליאון מוחמד עלי פתיחת תעלת סואץ קולוניה בריטית מהומות	הרחבת האימפריה למזרח סולימאן המפואר האימפריה העות'מאנית בשיאה קרב לפנטו מוראט ה-IV אהמט ה-III תקופת שקיעה, ייזום רפורמות חיסול היניצ'רים מלחמת העצמאות היוונית אמנת קונסטנטינופול מלחמת קרים מלחמת רוסיה-טורקיה מהפכת הטורקים הצעירים ביטול מוסד הסולטנות

הערה: על פי חוק העתיקות בישראל - פריט מוגדר כעתיקה אם נוצר לפני שנת 1700.

1

100%

#8E236B

#DEB887

center

עריכהפורטלים בנושאים קרובים


המורשת העולמית	המזרח התיכון	היסטוריה	תולדות עם ישראל	יוון העתיקה	רומא העתיקה

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא הארכאולוגיה של המזרח הקרוב שרק מחכים שירחיבו אותם.
מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
גלריה של מקורות מידע ומאגרים כדאי להשתמש.
נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -