פורטל:תולדות עם ישראל
|
תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.
תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של הקל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה. מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור". לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון איגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם. גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים. ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת. |
||
_%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F,_%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg)
|
יהודה מגידוביץ - אדריכל בתל אביב
וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה
הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני
|
ו' בכסלו תרצ"ט, 29 בנובמבר 1938, חברי קיבוץ כפר מסריק, חניכי תנועת הנוער "השומר הצעיר" מצ'כיה וליטא, הקימו את יישוב חומה ומגדל 28, ליד בית החרושת ללבנים "נעמן". בשנת 1940, הוקם יישוב הקבע של הקיבוץ, בקרקעות הקרן הקימת, בצד המזרחי של כביש חיפה-עכו. מדרום לקיבוץ עין המפרץ בשפלת עכו. אז הוחלט כי הקיבוץ יקרא כפר מסריק, על שמו של המנהיג הצ'כי טומאש מסריק.
26 בנובמבר 1913, כ"ו בחשוון תרע"ד, בית הספר לבנים ביפו הוצא מניהולה וחסותה של חברת "עזרה". הורי התלמידים העדיפו ששפת ההוראה תהיה בעברית רוח חזונו של אליעזר בן-יהודה, ולא בשפות זרות: גרמנית או צרפתית; המאבק בין ההורים תושבי יפו ותל אביב לבין נציגי "עזרה", ובראשם אפרים כהן, היה שלב במלחמת השפות. הפולמוס על העברית התנהל ברחבי היישוב בארץ ישראל ומעל דפי העיתונות העברית; ומשמעויותיו היו ההבנה כי העברית היא השפה המשותפת לבני העדות השונות מתפוצות ישראל, וכי היא תהא יסוד חשוב בהקמת ריבונות עברית בארץ ישראל. ביום זה פג האולטימטום שהציבו ההורים, וועד מטעמם יחד עם עם ה"וועד לחיזוק החינוך העברי בספריית שער ציון" וועד הקהילה היהודית ביפו, הודיעו על הקמת בית ספר עברי חדש. בגיליון עיתון "החרות" שיצא לאור באותו יום נכתב על ההחלטה: "דור חדש קם. ארץ ישראל חדשה צמחה... בנינו נצחו אותנו. בני נעורינו הולכים לפנינו... הניצחון אתנו! זהו ניצחון האמת".
רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש, ר"י מאורליאנס, או ר"י פורת), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12. פירושיו נודעו לתהילה בימי הביניים, בעיקר באזור צרפת-אשכנז, וזכו לציטוטים רבים, גם בספרות הפוסקים. עם זאת, מחוץ למקום מושבו לא נודע, ובמאות השנים האחרונות נשכח מעט בקרב לומדי המקרא, וכיום הוא מפרשני המקרא הנודעים פחות בקרב הלומדים הרגילים. בשנים האחרונות נודעה לו עדנה, בפרט בקרב אנשי אקדמיה, החשופים יותר לפירושו.
האנדרטה ליהודי אירופה שנרצחו, הינה יד זיכרון שהוקמה בברלין ליהודים שנרצחו בשואה. האנדרטה משתרעת על שטח של 19,000 מ"ר והיא מכוסה ב-2,711 קוביות בטון, המסודרות בתבנית משבצות על גבי מישור משופע, בדומה לקברים בבית עלמין מודרני. קוביות הבטון הינן באורך של 2.38 מ', ברוחב של 0.95 מ', ובגובה משתנה, בין 0.2 מ' ל-4.8 מ'. הצבת הקוביות באופן זה, תוכננה על מנת ליצור אווירה של אי נעימות ובלבול
לגלריית תמונות בנושא תולדות עם ישראל
גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים. בחלק מהמקרים הוצע ליהודים להנצל באמצעות המרת דת לדת הנוצרית. מלבד הרציחות והחורבן הרב שהיה במאורעות תתנ"ו, המאורעות הובילו להשפעה תודעתית, עקב הטראומה הציבורית שהייתה כלולה במאורעות ביחס לעם ישראל. מהגזירות נשתמרו קינות שנרשמו על קהילות שחרבו ובייחוד קהילתו של רש"י שהתרכזה בשלש הערים שכונו בפי היהודים 'קהילות שו"ם' – שפירא, ורמייזא ומגנצא (כיום שפייר, וורמס ומיינץ. חלק מקינות נאמרים בתשעה באב בבתי הכנסת של קהילות האשכנזים. כמו כן נשתמרו בספרות הנוצרית תיאורים ואיורים בהם נראה הטבח במהלך מסע הצלב, הן באירופה, והן לאורך מסעם במזרח התיכון ובייחוד בארץ ישראל.
לרשימה המלאה
יוזף זיסקינד אופנהיימר היה בנקאי יהודי שהיה יועץ כספי לדוכס קרל אלכסנדר מווירטמברג. לאחר מותו של הדוכס, הוצא להורג מסיבות מפוקפקות. הוא שימש השראה לרומן של ליון פויכטוונגר, "היהודי זיס" משנת 1925, שבעקבותיו נוצר בבריטניה ב-1934 סרט פרו-יהודי בשם זהה –שבו השתמשו הנאצים כמודל לסרט תעמולה אנטישמי משנת 1940 בעל אותו שם.
לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרת
הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, שנושאה הוא בגאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל.
 |
חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר.
| |
| חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר. | |
| עריכה | דף השיחה | |
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
הספרייה הלאומית כוללת אוצר ספרים וארכיון מסמכים מהגדולים בישראל. ממוקמת בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים. הספרייה נוסדה בשנת 1892 בירושלים על ידי לשכת ירושלים של ארגון בני ברית ושמו המקורי היה "בית הספרים מדרש אברבנאל". ב-15 באפריל 1930 נחנך בניין בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (בניין וולפסון) בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים. לאחר מלחמת העצמאות והפרדתו של הר הצופים מירושלים המערבית, הועברה הספרייה בהדרגה לגבעת רם. בעשור הראשון של המאה ה-21, עברה הספרייה הלאומית מהפך מנהלי וכלכלי, ובעקבותיו התרחבות והתגוונות בפעולותיה; והיא צפויה לעבור לבניין חדש בסמוך.
| ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| קישורים מקוונים | |
|---|---|
|
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
| רשימת ערכים מבוקשים | |
|---|---|
|
| רשימת ערכים הדורשים שיפור | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)