פורטל:תולדות עם ישראל
|
תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.
תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של הקל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה. מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור". לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון איגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם. גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים. ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת. |
||
_%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F,_%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg)
|
יהודה מגידוביץ - אדריכל בתל אביב
וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה
הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני
|
_monument_in_Tel_Aviv.JPG)
י"ד בתשרי תש"ח, 28 בספטמבר 1947, הפליגה בדרכה לחופי ארץ ישראל אוניית המעפילים "גאולה" מנמל בורגס בבולגריה, על סיפונה 1,388 מעפילים. האונייה אורגנה על ידי המוסד לעלייה ב'. מפקדה היה מוקה לימון, ורב החובל היה אזרח ארצות הברית, רודי פצ'רט, שגויס אל מאמץ ההעפלה היהודי הציוני. אל "גאולה" נלוותה האונייה "מדינת היהודים", והן הפליגו יחדיו עד לאי רודוס. ומשם פנתה "גאולה" אל עבר חיפה, ואילו "מדינת היהודים אל חוף תל אביב. אולם כוחות הצבא הבריטי כתרו את "גאולה" וגררו אותה לנמל חיפה, במקביל לפעולה דומה ב"מדינת היהודים". המעפילים נעצרו, ורובם הועברו למחנות המעצר שהקימו הבריטים בקפריסין. שם הם נאלצו לשהות, עד הקמת מדינת ישראל.
6 באוקטובר 1925, י"ח בתשרי תרפ"ו, הוועידה הראשונה של "החברה למשפט עברי בארץ ישראל", התכנסה לראשונה. על סדר יומה היה כינון משפט עברי; משתתפי הוועידה וחבריהם בקשו לכונן מערכת משפט יהודית עברית עבור היישוב והמדינה שבדרך, אשר תכלול מחד גיסא, את הלכה והמקורות עבריים בכלל, כגון המשנה, התלמוד, ספרות השו"ת והפסיקה; ומאידך גיסא, את אמות המידה ותפיסות העולם החדשות, וכפי שבוטאו בספרות העברית בעת החדשה עד ימיהם. מאמציהם הניחו את היסודות למשפט בישראל, לספרות המשפטית הישראלית ולפסקי הדין והחלטות בתי המשפט בישראל.
רשימת פועלי ישראל (רפ"י) היא מפלגה ישראלית שהוקמה בשנת 1965, לפני הבחירות לכנסת השישית, על ידי יוצאי מפלגת פועלי ארץ ישראל, ובראשם דוד בן-גוריון. הסיבה העיקרית להקמת רפ"י, כפי שהוצגה על ידה ועל ידי בן-גוריון, הייתה אי-היענות לדרישתו של בן-גוריון מיורשו בתפקיד ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, לחקור את "העסק הביש" (פעולה כושלת של המודיעין הישראלי במצרים, שעלתה בחיי אדם ופגעה ביחסים עם מדינות ידידותיות) בוועדת חקירה משפטית, ולא לקבל תוצאותיה של ועדת שרים (שכונתה "ועדת השבעה") אשר הסירה את האחריות ל"עסק הביש" מפנחס לבון. הדעה הרווחת גורסת כי ברקע הדברים עמד, בנוסף לוויכוח באשר לדרך חקירת "העסק הביש", המאבק הבין דורי במפא"י, ותחושת המנהיגים בני דור העלייה השלישית כי לפיד ההנהגה עובר מדור בני העלייה השנייה כדוד בן-גוריון, אל ה"צעירים" כשמעון פרס ומשה דיין מבלי שניתנה להם האפשרות להשמיע את קולם ולקבל את הנהגת המדינה.
יהודים בבית כנסת "אברהם אבינו" של הקהילה היהודית בחברון, בשנת תרפ"ה 1925
לגלריית תמונות בנושא תולדות עם ישראל
גירוש ספרד הוא גירושם הכפוי של יהודי ספרד, שמאוחר יותר הוחל גם על היהודים שגרו בפורטוגל, שבא בעקבות צו שפרסמו בשנת 1492 פרננדו השני מלך ארגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה ובו נאסרה בחוק ישיבתם של יהודים בממלכות קסטיליה ואראגון. היהודים הועמדו בפני הברירה: להתנצר או לעזוב תוך ארבעה חודשים. חלק מהיהודים העדיפו להתנצר, לפחות למראית עין, ונשארו בספרד כאנוסים. מרבית המגורשים עזבו את ספרד לארצות השוכנות לחופי הים התיכון אל צפון אפריקה ולאימפריה עות'מאנית, ובאירופה: צרפת, ובריטניה, איטליה, ארצות השפלה וגרמניה.
לרשימה המלאה
הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, שנושאה הוא בגאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל.
 |
חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר.
| |
| חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר. | |
| עריכה | דף השיחה | |
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
ארכיון הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר, יד יערי הוא הארכיון המרכזי של תנועת "השומר הצעיר", על אגפיה, הקיבוץ הארצי, מפלגת מפ"ם, וגופים נלווים אחרים. הארכיון הוקם בגבעת חביבה, המרכז התנועתי של "השומר הצעיר", ליד קיבוץ מענית. הארכיון קרוי על שמו של מאיר יערי, מי שהיה המנהיג המוכר של תנועת "השומר הצעיר", בארץ ובגולה, חבר הכנסת וממנהיגי מפ"ם. ארכיון יד יערי הוקם כדי לרכז, לשמר ולהציג את התיעוד הענף של תנועת "השומר הצעיר", תנועת הנוער הציונית החלוצית הוותיקה. הארכיון הוקם בשנת 1983.
| ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| קישורים מקוונים | |
|---|---|
|
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
| רשימת ערכים מבוקשים | |
|---|---|
|
| רשימת ערכים הדורשים שיפור | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)