פורטל:תולדות עם ישראל
|
תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.
תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של הקל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה. מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור". לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון איגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם. גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים. ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת. |
||
_%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F,_%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg)
|
יהודה מגידוביץ - אדריכל בתל אביב
וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה
הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני
|
5 ביוני 1967, פרצה מלחמת ששת הימים בין ישראל לבין סוריה, לבנון, ירדן ומצרים, אשר הסתייעו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, סודאן, לוב, תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו. צה"ל כבש במהלך המלחמה את מזרח ירושלים, רמת הגולן, יהודה ושומרון, רצועת עזה וסיני.
רבי נחמן קְרוֹכְמַל (1785 - 1840), הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה". סביב רנ"ק התקבץ חוג תלמידים שממנו יצאו סופרים וחוקרים חשובים בגליציה ובמזרח אירופה במהלך המאה ה-19. בספרו היחיד, "מורה נבוכי הזמן", שבו מוצגת תפיסתו הפילוסופית על ההיסטוריה של עם ישראל, השפיע על מחקר תולדות עם ישראל והגותו בדורות שאחריו.
לגלריית תמונות בנושא תולדות עם ישראל
מרד בר כוכבא הוא מרד שערכו יהודי ארץ ישראל כנגד שלטון האימפריה הרומית בימי הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132-136 לספירה. בראש המרד עמד שמעון בר כוכבא, אשר זכה לתמיכת חכמי דורו ובראשם רבי עקיבא. המרד נחל הצלחה בתחילתו, אך לאחר מכן דוכא ביד ברזל. מאות אלפי יהודים נהרגו והיישוב היהודי בארץ ישראל כמעט והוכחד. תקופת שלוש השנים שבהן שלט בר כוכבא בממלכת יהודה, הייתה לתקופת העצמאות האחרונה של עם ישראל בארצו, עד להקמתה של מדינת ישראל. לאור ניתוח המקורות שנוגעים לסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא, רואה המחקר שתי סיבות אפשריות שהובילו למרד: בנייתה של איליה קפיטולינה וגזירת המילה. המחלוקת בין החוקרים היא אילו מסיבות אלה הובילו למעשה לפרוץ המרד: בנייתה מחדש של ירושלים כעיר אלילית או גזירה מטעם הקיסר האוסרת על המילה – או שמא שתי הסיבות גם יחד.
לרשימה המלאה
מוזיאון ההגנה הנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב-יפו, מציג את תולדות ארגון "ההגנה" הגדול בין ארגוני המגן שהוקמו ביישוב היהודי בארץ ישראל תקופת המנדט הבריטי. "ההגנה" הוקם בראשית שנות העשרים. פיתוחו העיקרי החל לאחר מאורעות תרפ"ט. ערב הקמת המדינה הוא היה הבסיס להקמת צה"ל.
המיליון השביעי: הישראלים והשואה הוא מחקרו של העיתונאי וההיסטוריון תום שגב, על המפגש בין היישוב וניצולי השואה, השלכותיה על גיבוש החברה הישראלית, והשפעתה על הזהות הישראלית של דור הילודים במדינת ישראל. ראה אור בשנת 1991.
היהודי זיס הוא כותרם של שני רומנים, הידוע יותר מביניהם מאת הסופר היהודי גרמני ליון פויכטוונגר (1925). שני הרומנים עוסקים בסיפור חייו של יוזף זיסקינד אופנהיימר (1698 או 1699 – 4 בפברואר 1738 ליד שטוטגרט), בנקאי יהודי שהיה יועץ כספי לדוכס קרל אלכסנדר מווירטמברג והוצא להורג באכזריות לאחר מותו של פטרונו. הרומן של פויכטוונגר בנוי מחמישה חלקים: "האצילים", "העם", "היהודים", "הנסיך", "האחר". בנוסף לדמויות אמיתיות שהיו קיימות בהיסטוריה, הכניס פויכטוונגר לסיפור דמויות שהמציא, כמו הרב גבריאל (המייצג את ה"תודעה היהודית" של זיס) ובתו נעמי, שהיא גם הדמות היחידה המוצגת באופן חיובי ברומן. הדמות הוכנסה לרומן על מנת להפוך את ההתרחשויות לדרמטיות ו"סיפוריות".
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) נמצא בירושלים, בשולי גבעת רם ליד בנייני האומה. שמורים בו מסמכים רבים הנוגעים להקמת התנועה הציונית, פעולותיה בגולה ובארץ ישראל והשלבים בהקמתה של מדינת ישראל. הארכיון הוקם בשנת 1919 בברלין. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הועבר הארכיון לירושלים. בסתיו 1934 נפתח הארכיון לקהל הרחב.
תרגום השבעים, ביוונית: Μετάφραση των Εβδομήκοντα, הוא שמו של התרגום הראשון, ביוונית, לספרי מקרא, שראשיתו במאה ה-3 לפנה"ס. אל מפעל התרגום הראשון, צורפו במשך השנים תרגומים נוספים לחיבורים נוספים, שלא נכללו בקאנון העברי.
ככל הידוע, הוא נעשה על ידי יהודים באלכסנדריה של מצרים התלמיית. המקור העברי שהיה מונח לפני המתרגמים שונה מנוסח המסורה.
בעיות התרגום העיקריות היו עצם המעבר משפה שמית לשפה הודו-אירופית וההכרח הלשוני בשימוש באוצר מילים ומושגים שונה; וכן, אי האחידות בתרגום המילולי והסגנון בכלל המלל המתורגם, בשל מספרם הרב של המתרגמים ותפיסותיהם השונות.
כתבי היד השלמים החשובים הידועים הם:
- B - כתב יד ותיקאנוס - מהמאה ה-4. זהו כתב היד השלם הטוב ביותר.
- S - קודקס סינאיטיקוס - אף הוא מהמאה ה-4. הוא נמצא במנזר סנטה קתרינה בסיני.
- A - כתב יד אלכסנדרינוס, מהמאה ה-5.
ככל הנראה עסקו במלאכה זו מספר מתרגמים. ריבוי המתרגמים הוביל בהכרח לרבגוניות בשיטת התרגום ובאוצר המילים. שמות ספרי המקרא והנוספים כפי שנקבעו בתרגום השבעים, עברו בדרך כלל אל התרגומים הלטיניים, ומהם למהדורות המתורגמות של התנ"ך בשפות האירופיות ולאחר אל שפות רבות נוספות.
| ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| קישורים מקוונים | |
|---|---|
|
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
| רשימת ערכים מבוקשים | |
|---|---|
|
| רשימת ערכים הדורשים שיפור | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)