פורטל:תולדות עם ישראל
|
תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.
תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של הקל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה. מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור". לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון איגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם. גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים. ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת. |
||
_%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F,_%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg)
|
יהודה מגידוביץ - אדריכל בתל אביב
וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה
הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני
|
י"ב באב תר"ף, 27 ביולי 1920, יומה הראשון של ועידת "פועלי ציון" העולמית בווינה. מפגש הצירים מרחבי תבל, ובכלל זה מארץ ישראל, חידד את הניגודים העזים שהתגלעו בתנועה מאז המהפכה הבולשביקית, בין "השמאל" לבין "הימין". "השמאל" תבע את הצטרפותה לאינטרנציונל השלישי-"הקומינטרן" בהנהגת ברית המועצות, שכן ראה במפעל הלאומי הציוני בארץ ישראל אך שלב לקראת מלחמת המעמדות העולמית. ואילו "הימין" התנגד לכך, ועמד על השתייכותה אל ההסתדרות הציונית והקונגרס העולמי. בעקבות הניגודים שלא נמצאה דרך לגשר עליהם, התפלגה התנועה לשתיים. "הימין" ובראשו אנשי מפלגת "אחדות העבודה" ובהם יצחק טבנקין, יצחק בן-צבי ודוד בן-גוריון, הקימו מפלגה עולמית חדשה, שנקראה (ביידיש:) "אידישער סוציליסטישר ארבעטער פרבנד"; ו"השמאל" הקים את מפלגת "פועלי ציון שמאל" העולמית, בין חבריה הארצישראליים היו נחום יעקב ניר-רפאלקס, יעקב זרובבל לבש טרנופולר.
6 באוגוסט 1948, נוסד קיבוץ סער כ-3 ק"מ צפונית מנהריה. גרעין המייסדים כלל חניכי תנועת הנוער "השומר הצעיר" ילידי הארץ וחניכי חברות הנוער מקיבוץ תל עמל, שנקרא אחר כך ניר דוד ומקיבוץ כפר מנחם, שהיו ניצולי השואה. לאחר תקופת "הכשרה" בקיבוצים עין המפרץ ורוחמה בשנים 1947-1946, שירות בפלמ"ח, ובכלל זה בפלי"ם והגשת תגבורת לקיבוץ יחיעם במלחמת העצמאות. נקראו חברי הגרעין, צעירים וצעירות, בהתראה קצרה לעלות להתיישבות באתר הקיבוץ ולהקים כתוכניתם יישוב המבוסס על חקלאות ודיג בים. ענף זה, היה גם ההשראה לשמו של הקיבוץ: סער.
תל אביב-יפו היא עיר במחוז תל אביב בישראל. זוהי העיר המרכזית בין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה במדינה. תל אביב היא מטרופולין המהווה את מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והמסחר של ישראל. שוכנים בה מרכזי המערכת הבנקאית של ישראל, הבורסה לניירות ערך, שגרירויות ונציגויות בינלאומיות ומוסדות חינוך ותרבות חשובים.
בעיר חיים כ-392,000 תושבים ובולטת בה תופעת היוממות הגדולה בישראל - כמחצית מהעובדים בתל אביב גרים מחוצה לה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2008 התגוררו במחוז תל אביב 1,224,800 איש, ואוכלוסיית המטרופולין מנתה 3,154,100 נפש בשנת 2007.
תל אביב היא העיר היהודית הראשונה שהקימה התנועה הציונית מחוץ ליישוב הישן, וזכתה לפיכך לכינוי "העיר העברית הראשונה". תל אביב נוסדה רשמית בשנת 1909 כשכונת "אחוזת בית", במטרה המוצהרת להקים עיר עברית לצידה של יפו הערבית, שתכלול את השכונות היהודיות החדשות. שנה מאוחר יותר, ב-1910, נקראה העיר החדשה תל אביב ובתוך כארבעה עשורים צמחה לכרך שהיה גדול פי כמה מיפו. ב-1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו שתי הערים והוקמה עיריית תל אביב-יפו. בשנת 2003 הוכרה העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית, ובשנת 2009 חגגה העיר מאה שנים להיווסדה.
דמויות נושאות אשכולות ענבים מסותתות באבנים משרידי בית הכנסת בכורזים
לגלריית תמונות בנושא תולדות עם ישראל
שיבת ציון התרחשה מספר עשורים לאחר חורבן בית המקדש, בשנת ד'ת"ח, כשהורשו יהודי בבל לחזור לארץ ישראל. וזאת הודות להכרזת כורש, שליט האימפריה הפרסית אשר כבשה את האזור. כורש העניק ליהודים את הזכות לעבוד את אלוהיהם בירושלים, ולנהל בעצמם אוטונומיה יהודית, תחת שלטון פקידיו. בהצהרה, כפי שהובאה בספר דברי הימים קרא כורש לגולי בבל: "מי בכם מכל עמו ה' אלוהיו עמו ויעל". כ-50,000 איש עלו לארץ בעקבות הכרזת כורש, רובם, ככל הנראה, נמנו על עניי בבל. שכן, חלק גדול מהיהודים בחר להשאר בבבל מסיבות כלכליות. אך היהודים שלא עלו לארץ הביאו לעולים כסף וכלים יקרי ערך. תהליך שיבת הגולים ליהודה התחולל ב-110 השנים מאז הכרזת כורש, והוא ידוע בשם: "שיבת ציון".
לרשימה המלאה
המיליון השביעי: הישראלים והשואה הוא מחקרו של העיתונאי וההיסטוריון תום שגב, על המפגש בין היישוב וניצולי השואה, השלכותיה על גיבוש החברה הישראלית, והשפעתה על הזהות הישראלית של דור הילודים במדינת ישראל. ראה אור בשנת 1991.
היהודי זיס הוא כותרם של שני רומנים, הידוע יותר מביניהם מאת הסופר היהודי גרמני ליון פויכטוונגר (1925). שני הרומנים עוסקים בסיפור חייו של יוזף זיסקינד אופנהיימר (1698 או 1699 – 4 בפברואר 1738 ליד שטוטגרט), בנקאי יהודי שהיה יועץ כספי לדוכס קרל אלכסנדר מווירטמברג והוצא להורג באכזריות לאחר מותו של פטרונו. הרומן של פויכטוונגר בנוי מחמישה חלקים: "האצילים", "העם", "היהודים", "הנסיך", "האחר". בנוסף לדמויות אמיתיות שהיו קיימות בהיסטוריה, הכניס פויכטוונגר לסיפור דמויות שהמציא, כמו הרב גבריאל (המייצג את ה"תודעה היהודית" של זיס) ובתו נעמי, שהיא גם הדמות היחידה המוצגת באופן חיובי ברומן. הדמות הוכנסה לרומן על מנת להפוך את ההתרחשויות לדרמטיות ו"סיפוריות".
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
ארכיון הקיבוץ המאוחד, הנמצא ב"יד טבנקין" באפעל, הוקם בשנת 1957. הוא מכיל מסמכים ותעודות של "הקיבוץ המאוחד" מאז שנוסד בשנת 1927. בארכיון מסמכים רבים, כתבי יד ומודפסים, של ארגונים שהוקמו על ידי חבריה או כהמשך לה, כגון התנועה הקיבוצית המאוחדת;
גנוזים בו מסמכים של ארגונים חלוציים תנועות נוער שהקימו אנשי "הקיבוץ המאוחד" ו"החלוץ" בתפוצות ישראל ובארץ, כגון "גדוד העבודה", "החלוץ למרחב", "המחנות העולים", "הבונים דרור", והנוער העובד והלומד"; של ארגוני מגן, כגון "ההגנה" ו"הפלמ"ח". כמו כן, נמצאים בו מסמכים רבים של המפלגות והארגונים שעמדו בקשר עם "הקיבוץ המאוחד", כגון מפ"ם ומפא"י.
מגילות ים המלח מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור, בחפירות שנערכו במקום בין השנים 1947–1956. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים ביותר מאז ומעולם. למגילות חשיבות היסטורית ודתית רבה, מאחר שתקופת כתיבתן משוערת למאה השנייה והראשונה לפני הספירה ולפיכך מלבד קטע בודד של ברכת כהנים מכסף הן המקור המקראי העברי הקדום ביותר שנמצא. למרות שחלקים מן הכתוב במגילות ניזוקו ואין אפשרות לשחזרם, רובן נשמרו היטב בשל האקלים היבש השורר באזור ים המלח. רוב המגילות כתובות בעברית, ומיעוטן בארמית וביוונית. בין היתר שופכות המגילות אור על חייהם של אנשי "כת היחד" או "כת מדבר יהודה", אחת הכתות היהודיות בתקופת בית שני. רוב החוקרים מצביעים עליהם כאיסיים המוזכרים בכתבי יוסף בן מתתיהו, אך חלקם נוטים לזהות בהם את הכוהנים בני צדוק (ראו בהמשך על הפולמוס בין החוקרים באשר לזהות כותבי המגילות).
| ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| קישורים מקוונים | |
|---|---|
|
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
| רשימת ערכים מבוקשים | |
|---|---|
|
| רשימת ערכים הדורשים שיפור | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)