רשות העתיקות

רשות העתיקות

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
חדר הישיבות העגול במבנה מוזיאון רוקפלר של רשות העתיקות
מידע כללי
תחום שיפוט	חוק רשות העתיקות 1989
משרד אחראי	משרד החינוך
תאריך הקמה	1 באפריל 1990
סוכנות קודמת	מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי
מנכ"ל	ישראל חסון
מטה מרכזי	הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל גבעת רם
שמות קודמים	אגף העתיקות והמוזיאונים

רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל. כמו כן אחראית הרשות על מתן היתרים מתאימים לביצוע חפירות ארכאולוגיות, על פיקוח אתרי עתיקות וקביעת המדיניות והקריטריונים לטיפול בממצאים.

היסטוריה

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

פיטסים השמורים במחסני רשות העתיקות ליד בית שמש

גלוסקמאות במחסני רשות העתיקות

מגירות לחרסים במחסני רשות העתיקות

החפירות הארכאולוגיות הראשונות בארץ ישראל נערכו על ידי החוקר הצרפתי פליסיאן דה סוסי בשנת 1851 בכנסייה של מצדה (שאותה הוא זיהה בטעות כארמון), ובשנת 1863, בקברי המלכים בירושלים. החפירות בקברי המלכים (מערת 'כלבא שבוע') היו לחפירות הארכאולוגיות הראשונות שלהן ניתן אישור רשמי של השלטונות העות'מאניים.

בשנים שלאחר מכן נוסדו המוסדות הארכאולוגיים הראשונים שפעלו בארץ ישראל, ובהם גם החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה (מאז שנת 1921). בימי המנדט הבריטי עוגן לראשונה הממסד הארכאולוגי של ארץ ישראל במסגרת מחלקת העתיקות, שמושבה נקבע במוזיאון רוקפלר.

במהלך מלחמת העצמאות, כשירושלים הייתה נתונה במצור, נתמנו הארכאולוגים ד"ר עמנואל בן דור וד"ר בנימין מייזלר לשמש כקצינים לארכאולוגיה ליד מפקדת מחוז ירושלים. עם הכרזת ההפוגה הראשונה הצטרף אליהם קצין שלישי, ד"ר שמואל ייבין, וב-26 ביולי 1948 הוקמה מחלקת העתיקות הישראלית. פעילותה של המחלקה התבססה על פקודת העתיקות המנדטורית.

ארגון מחלקת העתיקות

ניהול המחלקה הוטל על שמואל ייבין, לשעבר פקיד בממשלת המנדט ובעל השכלה ארכאולוגית. עמו עבד צוות עובדים מצומצם, שהיו בחלקם עובדים לשעבר של מחלקת העתיקות המנדטורית, כמו מיכאל אבי־יונה, רות עמירן, פיליפ לנגסטף אורד גיא אשר ניהל את מחלקת הסקרים, עמנואל בן־דור ואחרים.

מחלקת העתיקות באה במגע עם שני גופים שפעלו רבות בימי המנדט הבריטי בתחום הארכאולוגיה: החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה והחוג לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. שיתוף פעולה של כל הגופים איפשר את הקמת מאגר המידע של המחלקה ששימש בסיס לפיקוח על העתיקות בארץ ישראל.

בחודש אוגוסט 1955 הועברה המחלקה למשרד החינוך והתרבות בתור אגף (אגף העתיקות והמוזיאונים – IDAM).

רק לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר מוזיאון רוקפלר עבר לשליטת מדינת ישראל, ניתן היה לבנות את האוסף הכללי של המידע הארכאולוגי, באמצעות שילוב בין המסמכים שהיו באגף העתיקות והמוזיאונים של מדינת ישראל, לבין אלה של מחלקת העתיקות המנדטורית, שהוחזקו בבניין של מוזיאון רוקפלר.

בשנת 1978 אושר בכנסת חוק העתיקות שהחליף את הפקודה המנדטורית. בראשיתה הייתה זו מחלקה קטנה, שפעלה במסגרת המינהל לעבודות ציבוריות ושירותים טכניים (מע"צ) של משרד העבודה והבנייה. ב־1 בספטמבר 1989 אושר חוק רשות העתיקות, המגדיר את תחומי פעולתה ואחריותה של רשות העתיקות, וב־1 באפריל 1990 נוסדה רשמית רשות העתיקות, הכפופה למשרד החינוך. הקמתה של רשות העתיקות הייתה פרי יוזמתו ומאמציו של אלוף (מיל.) אמיר דרורי, מייסדה ומנהלה הראשון, וזכתה לברכתו ולתמיכתו של שר החינוך ונשיאה החמישי של מדינת ישראל יצחק נבון.

מבנה ארגוני

רשות העתיקות כוללת מרחבים (מרחב צפון, מרחב מרכז, מרחב ירושלים, מרחב דרום והיחידה לארכאולוגיה תת-ימית) הממונים על אכיפת חוק העתיקות לרבות הפיקוח השוטף באתרי עתיקות, אישור תוכניות פיתוח באתרים אלו ופיקוח עליהן, מעקב אחר ביצוע חפירות הצלה וחפירות יזומות על ידי מוסדות מחקר. המרחבים מייצגים את רשות העתיקות מול יזמים ומול גופים ציבוריים. כמו כן, המרחבים מבצעים חפירות הצלה באמצעות הצוות הקבוע ועובדים זמניים הנמנים עם מערך הפיקוח שלו, לרבות עיבוד הממצאים עד להגשת הפרסום. בראש כל מרחב עומד ארכאולוג המרחב. כל מרחב מחולק למחוזות שמספרם נקבע על פי אופי האזור. בראש כל מחוז עומד ארכאולוג המחוז. בכל מחוז ישנו צוות של מפקחי נפה שמספרם נקבע על פי גודל ואופי האזור. מפקח הנפה אחראי על תחום גאוגרפי מוגדר.

הרשות מורכבת, בנוסף למרחבים, מתת-גופים המכונים "תחומים", כאשר כל גוף אחראי על תחום שונה:

תחום חפירות וסקר

זהו הגוף המקצועי והמרכזי של רשות העתיקות ובידיו הסמכות המדעית. בתחום זה עובדים ארכאולוגים חופרים, חוקרים ומומחים, וכן רכזי הדוחות המדעיים. תחום זה אחראי להנפיק רישיונות והרשאות לחפירות, וכן ליזום קשרים מדעיים עם מוסדות ארכאולוגיים בישראל ומחוצה לה.

תחום טיפול בממצאים

תחום זה אחראי על קביעת המדיניות והקריטריונים לטיפול בממצאים. טיפול בממצאים ניידים, שנתגלו בחפירות, בסקרים או בכל פעילות ארכאולוגית אחרת מטעם רשות העתיקות, ושימורם.

תחום שימור

זוהי הזרוע המקצועית והמדעית לשימור המורשת הארכאולוגית הבנויה (הנייחת) של ארץ ישראל. במסגרת זו מתועדים האובייקטים המיועדים לשימור ומבוצעות פעולות שימור אדריכלי ואומנותי. בעקבות שינוי ארגוני שהוחל בשנת 2009 הפך תחום שימור למינהל שימור.

תחום אוצרות המדינה

תחום זה אחראי על רישום כל עתיקות המדינה, תיעודם והקמת מאגר מידע מרכזי. כמו כן אחראי התחום לייעץ למוזיאונים, ליזום תערוכות ולהשאיל ממצאים.

תחום טכנולוגיות המידע

תחום זה מעניק תמיכה בפעילות הרשות באמצעות פיתוח, העמדה ואחזקה של מערכות המידע, של רשת התקשורת ושל תשתית המחשוב של הרשות.

תחום פרסומי רשות העתיקות

תחום הפרסומים אחראי להוציא לאור את תוצאות הפעילות המדעית של רשות העתיקות – חפירות, סקרים ומחקרים רלוונטיים – ולהביאם לידיעת קהילת החוקרים בישראל ובעולם. התחום מוציא לאור ארבע סדרות של כתבי עת ומדריכים לאתרים ארכאולוגים.

בנוסף לתחומים אלו קיימות יחידות ומחלקות נוספות, כגון היחידה למניעת שוד עתיקות, ארכיון, ספרייה, היחידה לארכאולוגיה ימית (שפרט לעבודתה בתחום הארכאולוגיה הימית, סייעה באיתור מטוס מוסקיטו נעדר) וההנהלה.

ליד הרשות פועלת מועצה ארכאולוגית הממונה על ידי שר החינוך והתרבות המהווה את הגוף המקצועי העליון במדינת ישראל המייעץ לרשות העתיקות הממונה על אכיפת חוק העתיקות והסדרת כל הפעילות הנוגעת לעתיקות ולאתרי עתיקות בישראל.

מנובמבר 2000 ועד פטירתו ביולי 2014 כיהן כמנכ"ל הרשות, יהושע דורפמן. ב־21 בדצמבר 2014, נכנס ישראל חסון לתפקיד מנכ"ל הרשות.

פעילות הרשות

הכרזה של אתרי עתיקות

חלק חשוב מעבודת אגף העתיקות הוקדש להכרזתם של אתרי עתיקות. בשנת 1964 ערך יוחנן לנדאו, מנהל הארכיון, במסגרת תפקידו, את רשימת המצבות ההיסטוריות שפורסמה בילקוט הפרסומים, אשר החליף את רשימת ההכרזות שנערך בתקופת המנדט הבריטי. בילקוט הפרסומים מפורסמים כיום (2003) כ־17,500 אתרים מוכרזים מתוך כ-23,500 אתרים ידועים.

חפירות

בתקופת פעילותו של אגף העתיקות נערכו מספר חפירות חשובות, למשל בתל דן, בתל אשדוד, בעין גדי, בחמת גדר, בבית שאן ובבית גוברין. אגף העתיקות היה מעורב במאות חפירות הצלה, לעיתים בשיתוף עם המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית, ירושלים, או עם החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה. החפירה הארכאולוגית הראשונה בתולדות מדינת ישראל נערכה בתל קסילה, שעל גדות נחל הירקון, בניהולו של בנימין מזר ומטעם החברה העברית לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. הרישיון לחפירה ניתן בחודש אוקטובר 1948 והוא נחתם על ידי שר העבודה והבינוי מרדכי בנטוב. בשנת 1963 החלו באגף העתיקות לנפק הרשאות לחפירות קטנות ולעובדי אגף העתיקות עצמו. ההרשאה הראשונה ניתנה ב־23 בנובמבר 1963 לד"ר יוחנן אהרוני, על ידי מנהל אגף העתיקות פרופ' אברהם בירן, כהיתר לחפירה במערת קברים בח'רבת שיח' אברהים (חורבת דורן), שליד בר גיורא. מאז ועד לסוף שנת 2003 הוצאו 8,987 רישיונות והרשאות.

ארכיונים

בתקופת המנדט רוכז כל החומר התיעודי הקשור בארכאולוגיה של ארץ ישראל, כולל האוספים, תיקי התיעוד, המפות והתוכניות, במשרדי מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט, במוזיאון רוקפלר בירושלים. עם סיום המנדט הבריטי נותרו הארכיונים הללו ברשותה של ממשלת ירדן, ולכן נאלצו הרשויות הישראליות להתחיל את דרכם מחדש. לאחר מלחמת ששת הימים כשעבר מוזיאון רוקפלר לשליטת מדינת ישראל, עברו גם הארכיונים שבו לאחריות אגף העתיקות של מדינת ישראל.

בחודש ינואר 2013 החלה הרשות להעלות את הארכיונים שלה לרשת, וזאת במטרה לאפשר זמינות המידע לציבור ושימורו באמצעים דיגיטליים. לשם כך יצרה אתר אינטרנט שנקרא "הארכיון המדעי". הארכיון כולל מסמכים, צילומים, מפות ותוכניות. בשלב ראשון הועלו החומרים מירושלים ועכו בין השנים 1948-1919.

בספטמבר 2014 הכריזה הרשות על פתיחת אתר "אוצרות המדינה" המכיל מידע על אלפי פריטים מאוספי אוצרות המדינה של הרשות. המיזם מצטרף אל מיזמים קודמים של הרשות להנגשת מידע: הארכיון המדעי, הספרייה הדיגיטלית של מגילות ים המלח, ואתר מפות הסקר הארכאולוגי של ארץ ישראל.

סקר ארכאולוגי של ישראל

ערך מורחב – הסקר הארכאולוגי של ישראל

תחילתו של הסקר השיטתי והמדעי בשטח מדינת ישראל היה בשנת 1964 במסגרת האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל שהוקמה על ידי ארכאולוגים. בשנת 1990 עם הקמת רשות העתיקות הועבר נושא הסקר לאחריותה. בשנת 2006 החליטה רשות העתיקות להפסיק להדפיס את ספרי הסקר ולהעלות את המידע לאתר האינטרנט של הסקר. נכון למאי 2015 נסקרו סך 114 מפות סקר מתוך 328 מתוכננות.

סקר חוצה ישראל

אחד הפרויקטים החשובים שנעשים במסגרת הסקר הוא איתור אתרי העתיקות במסלול של כביש 6 – הוא חוצה ישראל. נסקר שטח בתחום ברצועה שרוחבה הממוצע כ־100 מ'. תחילה נערך סקר כולל לכל אורך התוואי ובהמשך בוצעו חפירות ארכאולוגיות מלאות בכל השרידים הארכאולוגיים שנמצאו בתחום המוכרז לבניית הכביש ושוליו. בפועל מדובר בביצוע חפירות ההצלה.

"חברת כביש חוצה ישראל" ראתה את חשיבות המחקר הארכאולוגי ומקציבה לו את המשאבים הכספיים הדרושים. כך לדוגמה, הוקמה מנהרה מתחת לתל העתיקות בחדיד, כאשר הסתבר כי התל הוא אתר ארכאולוגי רחב ולא ניתן להסתפק בחפירות הצלה.

סקר זה הסב את תשובת הלב המדעית לכמה תופעות ארכאולוגיות המשנות את הידע שהיה לנו . כך, לדוגמה:

• תופעת החללים התת־קרקעיים מן התקופה הכלקוליתית בשפלת השומרון.
• הימצאות אתר ענק מתקופת הברונזה הקדומה I בחורבת פתורה.
• תקופת הברזל, היא תקופת ההתנחלות הישראלית בארץ כנען, שומרת על מקומה החשוב בארכאולוגיה הישראלית
• התקופה ההלניסטית, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית הקדומה הניבו ממצאים רבים בתפרוסת רחבה בתחום הסקר.

הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל

כל יחידות רשות העתיקות המפוזרות יחד עם בניין ההנהלה אמורות לעבור אל הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל בירושלים. בצמוד אל מוזיאון ארצות המקרא וליד מוזיאון ישראל.

לקריאה נוספת

• Raz Kletter / Just Past? The Making of Israeli Archaeology, Equinox – London, 2006, 362 pp., 34 figures, 6 tables - על ארגון רשות העתיקות בעשור הראשון להקמת המדינה

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

מדיה וקבצים בנושא רשות העתיקות בוויקישיתוף

• אתר מינהל שימור ברשות העתיקות
• הסקר הארכאולוגי של ישראל באתר ברשות העתיקות
• אתר הארכיון המדעי הארכאולוגי מתקופת המנדט הבריטי 1919–1948
• רשות העתיקות – לגעת בעבר – סדרת סרטוני חדשות של רשות העתיקות בפייסבוק
• רשות העתיקות – החוויה הארכאולוגית (עמוד הפייסבוק של רשות העתיקות לפעילויות ילדים, נוער ומבוגרים)
• יובל ברוך ורחל קודיש־ושדי, ממחלקת העתיקות הישראלית ועד להקמת רשות העתיקות, באתר רשות העתיקות
• רוני רייך, פרקים בהיסטוריה של הארכאולוגיה, זמנים
• ניר חסון, כך הולכים הסוקרים, 30 בספטמבר 2012, הארץ
• ניר חסון, מסמכים פנימיים חושפים את הקשרים בין רשות העתיקות לעמותת המתנחלים אלע"ד, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2014

הערות שוליים

כתובת בחדר הישיבות העגול של רשות העתיקות במוזיאון רוקפלר, ובה מופיע דיאלוג שכתב אפלטון. הכתובת נקבעה על ידי אדריכל מוזיאון רוקפלר בעת בניית המבנה. זו הפעם הראשונה בה הוזכרה בכתובים המילה "ארכאולוגיה" הדיאלוג מספר על שיחה שהתקיימה בין סוקרטס הפילוסוף היווני בן המאה ה-5 לפנה"ס והיפיאס. בשיחה עונה היפיאס לשאלת סוקרטס "מה מעניין אנשים?", תשובת היפיאס הייתה: "עמים, גיבורים ובני אדם, יישובים וכיצד נוסדו הערים בימי קדם, ובקיצור, הם מוכנים לשמוע על ארכאולוגיה"

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30888000רשות העתיקות