עזרה:זהירות ברשת
זהירות ברשת היא מכלול הידע, המיומנויות והכלים הנדרשים מן המשתמש ברשת על מנת להימנע מחשיפה למגוון רחב של סכנות על משתמש הרשת, על שלומו, פרטיותו, זכויותיו, רכושו, כספו, דעותיו, סכנות רוחניות ועוד; להלן הסכנות. איומים אלו נוצרו עם התפתחות הטכנולוגיה והיכולת שניתנה לגולשים, אשר מנוצלת לרעה הן על ידי בודדים, הן על ידי קבוצות, ואף על ידי מוסדות ומדינות.
אין באמור תחליף ליעוץ, ליווי או הדרכה מקצועית.
רקע
מהפכת המידע של המאה ה-21 מזמנת הצפה של אפשרויות חדשות שכוחן אכן יפה ללמידה, יצירת קשרים חברתיים, יכולת תעסוקה ומסחר, ולהנאה. אולם לצידן של הזדמנויות אלו היא מציבה אתגרים חדשים ומורכבים, וחושפת אותנו גם למצבים של סיכון ופגיעה.
כיום מבלים צעירים בגיל הבחרות את מרבית זמנם ברשת. החיים ברשת מציעים מאגר בלתי נדלה של ידע, עושר של מידע וכלים ללמידה, אולם לצד היתרונות הרבים, הרשת עלולה לחשוף את ילדינו ואף את הבוגרים גם לתופעות שליליות, ביניהן: ביטויי אלימות, בריונות ותופעת ה"שיימינג", הפצת מידע כוזב, "פייק ניוז", סחיטה באיומים, סכנות רוחניות ואחרות.
כאשר אתם מעלים תמונה לרשת, האם אתם יודעים בוודאות מי צופה בה? אתם עלולים לגלות שגלישה באינטרנט עלולה להיות מסוכנת. הנה כמה כללים שיעזרו לכם לשמור על ביטחונכם. תלמדו שחשוב לשמור על הפרטיות שלכם, ולא לחשוף פרטים אישיים. נוסף על כך, תלמדו כי אין לאשר לזרים להיות חברים שלכם ברשת, ובמידת הצורך, תלמדו כיצד אפשר לחסום אנשים שמציקים לכם ברשת.
בדף זה יוגש לכם מידע לגלישה בטוחה ולהתמודדות מול תופעות האלימות ברשת. למי פונים ואיך מתמודדים.
המחשב והרשת
מחשב הוא מכונה המעבדת נתונים על פי תוכנית, כלומר על פי רצף פקודות נתון מראש.
מחשבים הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו, השימוש בהם נעשה כמעט בכל תחום ובכל מקצוע. חברות, גדולות כקטנות, בתי עסק, משרדים ממשלתיים, בנקים, גופים ציבוריים ותעשיות שונות (מתעשיית הטקסטיל ועד לתעשיית הקולנוע) מסתמכים במידה רבה על מחשבים למטרות שונות, החל בשמירת מידע וטיפול בו וכלה בשליטה על רובוטים העובדים בפסי ייצור. רוב הגופים כלל לא יוכלו לתפקד בלעדי המחשבים. גם עבור האדם הפרטי הפך השימוש במחשב לחלק בלתי נפרד משגרת החיים, עד כי מרבית תושבי המדינות המפותחות אינם יכולים לתאר את חייהם ללא המחשב והנלווים לו, כמו רשת האינטרנט. כמעט כל מכונה או מכשיר חשמלי הנמצאים בשימוש כיום מכילים מחשב המשובץ בהם ואחראי על תפקודיהם השונים.
הרשת היא רשת מחשבים גלובלית, המחברת רשתות מחשבים שונות, ומקשרת בין מיליוני מחשבים בכל העולם. ההיקף, כמות המידע העצומה האגורה בה והמסחר הרב שמתרחש הודות לה הפכו את האינטרנט בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 לגורם רב משמעות ולזירת ההתפתחות הכלכלית והתרבותית. בצורתו הנוכחית מגשים האינטרנט את חזון הכפר הגלובלי. האינטרנט צמח מפרויקט של הרשות לפיתוח מתקדם של משרד ההגנה האמריקאי (DARPA), בשם ARPANET, ממנו התפתח בשיתוף מוסדות אקדמיים שונים לצורתו הנוכחית. על האינטרנט פותחו פרוטוקולים ויישומים שונים, כמו NNTP ("חדשות"),FTP (העברת קבצים), ו-SMTP (דואר אלקטרוני). פיתוח הפרוטוקול HTTP שפת התגיות HTML, וה-World Wide Web בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, איפשרו שימוש בדפדפנים, והביאו להתפשטות האינטרנט גם מחוץ למוסדות בהם כבר היה בשימוש, לציבור הרחב כולו, ותוך זמן קצר גם לשימושים מסחריים רבים. האינטרנט יצר מהפכה חברתית של ממש, וכיום הוא זמין לחלק משמעותי של כלל האנושות (לפי הערכות, בראשית שנת 2014 קרוב ל-40% מכל האנשים נהנו מגישה למרשתת).
הכוח העוצמתי של הרשת
אף שהרשת הינה גולם, כלומר כלי טכני חסר כוונות זדון או כוונות חיוביות, ואף שהשימוש במרשתת לא יצר תופעה חדשה שלא הייתה קודם לכן, ישנם בשלושה אפקטים של השפעות שהשימוש במרשתת הוביל.
רמקול
אפקט הרמקול משמעו תפוצה בסדרי גודל אדירים, שטרם נראו בעולם טרם עידן המרשתת. בעידן טרום האינטרנט, אמן יכול היה להגיע לכמה עשרות הופעות בשנה, כאשר בגדולות שבהן נוכחים עשרות אלפי איש, כיום באמצעות הרשת הוא עשוי להגיע למיליארד איש בתוך ימים ספורים. מספרים שאליהם לא יכול היה להגיע בכל ימי חייו. לאפקט זה ישנה השפעה שלילית עצומה.
אדם שחווה פגיעה או השפלה כלשהי, טרם עידן המרשתת הוא יכול היה להיחשף לכמה עשרות איש לכל היותר, דבר המאפשר לו בדרך כלל להתגבר על הפגיעה בקלות יחסית ולהמשיך בחייו, בעידן המרשתת – מקרה מעין זה עשוי להגיע למיליוני בני אדם תוך דקות ספורות. דבר המשליך במישרין על רווחתו הנפשית, ולעיתים אף על דימויו העצמי.
שריפה בשדה הקוצים
אפקט הצונאמי משמעו הפצה רחבה של מידע, בתצורת טקסט, קול, תמונה או וידאו, המעובר מאדם לאדם פעמים רבות ובערוצים רבים מקבילים, באופן בו לא ניתן ל בלי שתהיה יכולת ליוצר המידע או למפיץ הראשוני שלו כל יכולת לשלוט על המשך הפצת המידע או על הנמענים שייחשפו אליו. אפקט הצונאמי גורם לכך שמידע שהופץ עשוי להגיע לידי גורמים זרים, עוינים או בעלי כוונות זדון, ובעיקר - להגיע להמונים ולהשפיע על תודעת ההמון.
לאפקט הצונאמי השפעה רבה על מושא התוכן. ככל שמדובר בתוכן המאדיר אדם או מייחס אליו יכולות, האדם עשוי לזכות בתהילת עולם. לצד זאת תוכן בעל אופי פוגעני עשוי לרמוס עד עפר את שמו הטוב של מושאו.
זיכרון ארוך טווח
אפקט הנצחיות מתייחס לכך שמידע כלשהו לעולם אינו נשכח. הוא זמין בכל עת, בכל מקום ולכל אדם שיחפוץ להיחשף אליו, ופעמים אף למי שאינו חפץ בכך. הנצחיות מאבדת מהאדם או מהאירוע השלילי שהתרחש, את "הזכות להישכח".
שלושת אפקטים אלו משפיעים בצורה עמוקה על החוויה והרגשית של מושא התוכן. כאשר לעיתים ההשפעה היא הרסנית ובמקרי קיצון אף הובילה אנשים לשלוח יד בנפשם רח"ל.
סכנות הרשת
לשימוש במרשתת, ובכללה ברשתות החברתיות, איומים רבים על אורח חייו, התנהגותו, מעמדו, שמו הטוב, רכושו ופגיעותו של הגולש. הסכנות מאיימות על מבוגרים וילדים, גברים ונשים, ואנשים ממעמדות שונים.
שימוש מופרז
שימוש בכלים דיגטליים נושא בחובו אופי של "אינסופיות". בעוד קריאת ספר, צפיה בסרט וכדומה, יש להם קו סיום ברור, השימוש במרשתת הוא אינסופי ותמיד יכול לספק אינסוף גירויים ותכנים. ברשתות החברתיות הדבר בולט עוד יותר, כאשר ככל שהגולש ממשיך לגלול הוא מקבל עוד ועוד תכנים המותאמים לו. הדבר מוביל למצב בו הגולש מאבד שעות איכות יקרות ביותר, לרוב מבלי לשים לב לכך שהזמן חולף, וזאת משום שתחושת השיעמום והמצוקה אינם קיימים כאשר הגולש נוכח מול המסך. אדם המשתמש במסך באופן זה עלול לשלם מחיר כבד באופן לא-מודע, ולעיתים משפחתו והסובבים אותו ישלמו מחיר כבד אף יותר, כאשר הזמן האמור להיות מיועד אליהם יתועל לגלישה במסך.
בנוסף, השימוש בכלים דיגיטליים נושא בחובו אופי ממכר. אנשים המשתמשים במסכים, גם אם אינם בהכרח חשים בכך, עשויים לפתח התמכרות לשימוש זה. כלומר, לפתח התניה של תלות רגשית, פסיכולוגית ופיזיולוגית לשימוש במסך. משתמשים אשר פיתחו התמכרות, מגיבים במצוקה למצבים בהם נמנע מהם שימוש זה. במקרי קיצון תועדו אנשים אשר נמנעו מללכת לשירותים לעשות את צרכיהם בגלל התמכרות למסך.
חרדת החמצה
תופעת ה-FOMO (מאנגלית Fear of Missing Out, בעברית: חרדת החמצה) היא חרדה חברתית הנפוצה במיוחד בקרב משתמשי הרשת, החרדים להחמיץ אירוע חברתי, תגובה, הזדמנות לאינטראקציה ועוד.
אלימות מקוונת - טורפים מקוונים
סכנה מיידית נוספת בשל השימוש במרשתת הינה מפני גולשים בעלי מטרות זדון, וזאת בכל פלטפורמה בה קיימים משתמשים נוספים, ובכללם זאת ניתן להתייחס לפלטפורמות ויישומונים המיועדים למשחקי רשת. בשל האופי האנונימי של הרשת, עבריינים מסוגים שונים מוצאים בה כר בטוח לפעולות שלהם.
פשעים המתרחשים באינטרנט נגד קטינים כרוכים בהונאה ומתחילים במבוגרים המתקשרים עם ילדים דרך המרשתת במטרה לכפות עליהם פעילות בלתי חוקית. טורפים מקוונים הינם פושעים המעוניינים לפגוע פגיעה ממשית בקטינים באמצעות המרשתת, או להתחיל את הפגיעה ברשת ומשם לעבור אל העולם האמיתי. לעיתים מדובר במתחזים לילדים, ולעיתים בכאלה המפעילים לחץ וסחיטה כלפי הקטינים ומאלצים אותם בפיתויים או איומים לשתף פעולה.
אבדן הפרטיות
מרגע שוידאו או תמונה הועלו לרשת, והם משותפים באופן שאף חלק מן הגולשים יכולים לצפות בה, ובכלל זאת תמונת פרופיל (תמונה זעירה המשמשת לזיהוי בעל החשבון) אין כל שליטה על האנשים אליהם יגיעו הקבצים, ועל השימוש שייעשה בתמונה זו. כך למשל עשויה תמונה תמימה של ילד להגיע לידיים ועיניים זרות, אשר עלולים לעשות בה שימוש בלתי הולם.
קיצור יכולת הקשב והריכוז
בשונה מצריכת תוכן מודפס, דוגמת קריאה בספר או מגזין, השימוש במסך נושא אופי תזזיתי כמו מעבר מהיר בין פיסות מידע, שרובן זעירות. הדבר משליך על יכולת הקשב והריכוז, וסף הריגוש שמסגל לעצמו משתמש הרשת. ניתן לראות זאת גם בהתפשטות הרשתות החברתיות הפופולריות. בדור הראשון של הרשתות ניתן למנות את "פייסבוק", אשר בעיקרה היא פלטפורמה טקסטואלית, אשר דורשת יכולת קשב מסוימת. בדור השני שלטה בכיפה רשת "אינסטגרם" המבוססת על תמונות, ורשת "טיקטוק" ובכללה אפליקציות ייעודיות לסרטונים קצרים כמו "רילס" ו"סטוריז" מבוססים על סרטוני וידאו זעירים בני 15 עד 60 שניות. שני האחרונים מבוססים על כך שהתוכן העולה אליהן נעלם מאליו כעבור 24 שעות מרגע ההעלאה, וזאת על מנת להגביר את תחושת הדחיפות בצפייה בתכנים אלה. דבר העלול להגביר בתורו את תופעת ה-FOMO.
- מידע כוזב
המרשתת שינתה את הפצת המידע בעולם. בעוד בעידן התקשורת המסורתית המודל היה מאחד-לרבים, בעידן המרשתת בכלל, והרשתות החברתיות בפרט, המודל הפך ל"שטוח" וחסר היררכיה, והוא מתפשט במודל של "רבים לרבים". משום כך, אין כל סמכות מקצועית שניתן לפנות עליה ולהישען עליה. דבר אשר יכול להעניק לכל אדם עם יכולת שיכנוע באמצעות הכתיבה להפיץ מידע כוזב ולהשפיע על עמדותיהם, השקפת עולמם ואורח חייהם של רבים. הפצתו של מידע כוזב ("פייק-ניוז", חדשות כזב) עלול לתת לאדם מידע מוטעה באופן אשר עלול להשפיע על אמונתו ואורחות חייו, לעיתים אף באופן המסכן את שלומו, בריאותו וחייו.
- תכני כפירה
בכלל זאת ניתן לראות סכנה רבה לבני נוער ואף מבוגרים החשופים לגופי החזרה בשאלה, אתרים ופורומים המפיצים מידע מדעי כביכול, ומערערים את יסודות חייו והשקפת עולמו של הנער, באופן שאין לו כלים להתמודד עם שאלות אלה.
מראות אסורות ותכני תועבה
אחד האפקטים המשמעותיים ביותר במרשתת הינה תמונות וסרטונים המעניקים תחושת אשליה מדומה של מציאות. דבר זה נוצל בידי אנשים שונים להפיץ תמונות וסרטוני תועבה למטרת גירוי יצרים אצל המשתמש.
לדבר זה מספר אפקטים שליליים:
- האיסור התורני "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אשר כולל גם "בגדי אשה צבעונים בכותל". אף שלדעת חלק מהפוסקים אין דין ראיית תמונה או סרטון וידאו כראיית ערווה ממש[דרוש מקור], בוודאי שנאסר לצפות בתכנים אלה למטרת גירוי היצר, מחמת איסור הרהור בעריות.
- הדבר עשוי לגרום לתדמית כוזבת של הצורה הנכונה בה האדם צריך לחיות. האופן המעוות של הדברים, אשר לעיתים גובל בחד-סטריות או אלימות מוצג כדבר נורמטיבי, דבר העלול ליצור אצל הצופה אשלייה כאילו הדרך המוצגת היא דרך החיים הנכונה, דבר העלול להשפיע על יחסיו ועל שלום הבית שלו.
- צפייה בתכנים אלה עשוייה לגרום למשתמש להתמכרות חמורה לצריכתם.
- מבחינה חוקית, אסור להפיץ או להציג בפני קטין תמונה או סרטון מעין אלה.
שיימינג – הלבנת פנים
בִּיוּש (באנגלית: Shaming, מהמונח האנגלי לבושה: Shame, ובעקבות זאת גם בעברית שֶׁיְימִינְג) הוא פרסום התנהגות שלילית של אדם על מנת לביישו, וכן פגיעה מסיבות דומות במוניטין של מותג או ארגון. אף שתופעת הביוש והלבנת פנים הייתה נפוצה עוד בטרם עידן המרשתת, במספר תחומים הביוש במרשתת הפך קל יותר לביצוע מצידו של המבייש, וקשה יותר להתמודדות מצידו של המושפל. היכולת לבייש באופן אנונימי מאחורי המקלדת מבלי לשאת בתוצאות והשלכות חברתיות כלשהן, הפכו את התופעה לרחבה ונפוצה יותר. וגם אלה שמסיבות שונות לא יביישו באופן פיזי ופומבי, יחושו בנוח לעשות זאת מאחורי מקלדת. לכך יש להוסיף את העובדה כי יישומונים ייעודיים דוגמת "סיקרט" – Secret פותחו על מנת לאפשר שליחת הודעות באופן אנונימי. אפליקצית סיקרט נאסרה לשימוש באופן חוקי במדינות רבות בעולם זמן קצר לאחר שבני נוער התלוננו על שימוש לא נאות בהן. מאידך, בגלל אפקט הצונמי ואפקט הנצחיות המאפיינים את השימוש ברשת, הופכת את הפגיעה הנפשית לחמורה הרבה יותר, ואת ההתמודדות למורכבת הרבה יותר. אנשים שחוו השפלה עלולים להגיע למצב נפשי קשה עד כדי שליחת יד בנפשם. בשנת 2015 בישראל לבדה ניסו למעלה מ-200 ילדים ובני נוער לשלוח יד בנפשם בעקבות ביוש שחוו ברשתות החברתיות, ובשנת 2017 שלחו יד בנפשם 2,100 ילדים ובני נוער בארה"ב בעקבות תופעות אלה, וכבר התרו חז"ל באומרם "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים".
איסור לשון הרע
על פי הלכות לשון הרע, חל איסור להעביר כל אינפורמציה על אדם, חברה או עסק, באופו הפוגע או העלול לפגוע בו או בשמו הטוב, ואף מידע העלול לגרום לו לחשוש מפני אירועים עתידיים, ואסור לשתף מידע כזה הלאה, מלבד כאשר יש במידע זה עניין לנמען הסיפור על פי שבעת כללי "לשון הרע לתועלת". עם זאת, מידע שנאמר בפני שלושה אנשים ויותר, אין איסור על המשך הפצתו מאחר ופיסת מידע זו נחשבת כידועה או עתידה להיוודע לעולם.
אף שבספר "חפץ חיים" מובא כי כלל זה כמעט ואינו בא לידי ביטוי בפועל, יש הסוברים כי בימינו אפקט הצונמי הופך את הלכה זו למעשית, ומכאן גם חומרת הסכנה הייחודית בהעברת לשון הרע במרשתת, ויכולתה ההרסנית להעביר מידע זה מבלי שיש סיפק ביד מושא הסיפור לתקן את שמו הטוב.
פגיעה כלכלית
מגוון הכלים הדיגיטליים העומדים לרשותו של האדם בעידן המודרני מאפשרים לעברייני רכוש להתחזות לגופים מוסדיים, או לאנשים אמיתיים, ולבקש מהאדם פרטים אישיים, סיסמאות וכדומה. הללו יכולים לעשות שימוש לא הוגן בפרטים אלה, לבצע משיכות כספים מחשבון הבנק, כרטיס האשראי, גופי השקעות ועוד, ולהונות אנשים תמימים.
FOBT
"הפחד מפני הבחירה הטובה יותר" היא חרדה פסיכולוגית אשר בה מטיל האדם ספק מתמיד על החלטותיו, ומשכך – הוא אינו חש סיפוק והשלמה עם פעולותיו. תופעה הנפוצה בעידן בו גדל ההיצע באופן עצום, כאשר תמיד ליד הבחירה שביצע האדם אעומדות אינספור אפשרויות שאפשר ואחת מהן טובה יותר.
שוד וגזל באמצעות הרשת
אחד הדברים שניתן להעביר בתקשורת בין מחשבים ברשת הוא אמצעי תשלום. ניתן כיום להעביר כסף מחשבון בנק אחד למשנהו, פרטי כרטיס אשראי וכדומה. אף שהאפשרות לבצע העברות כספים או התחייבויות מוגנת באמצעים שונים, כמו קוד אישי, סיסמא סודית או טביעת אצבע, עדיין קיים סיכון רב של פריצה מבעד לחומות ההגנה הטכנולוגיות. פצחנים (מאנגלית: "האקרים") יכולים לעקוף את הצורך בסיסמא או לפצח אותה, וכך להעביר כספים מחשבון הבנק שלו או לחייב את אמצעי החיוב שלו. יש לדעת כי כרטיסי האשראי והבנקים הינם מבוטחים. אדם שמצא עצמו קרבן למעשי פשיעה ובריונות מעין אלה רשאי לתבוע את הביטוח ולקבל על פי חוק ועל פי דין תורה את כספו שנגנב. (עוד על איומים אלה ומניעתן ראה להלן מה לעשות אם נפלתי קרבן למתקפת פישינג ומה לעשות אם נפלתי קרבן להונאת קניות ברשת).
תשלום כופר
אנשים פרטיים, עסקים, חנויות, גופים ציבוריים, גופים ממשלתיים, בנקים ונותני שירות אחרים מחזיקים מידע אישי רב. חשוב לזכור כי המידע שברשת אינו נמצא בזיכרון של המחשב האישי של העסק, כי אם על שרתים המחוברים למחשב באמצעות הרשת. פצחנים ("האקרים") מסוגלים להסתנן אף הם למסד הנתונים, להשתלט עליו, ולמנוע מהבעלים האמיתי להיכנס ולעשות בו שימוש. קיימים שני סוגי פצחנים: מדינה אשר פועלת לפגוע בפעילותה של מדינה עוינת אחרת. כגון מתקפת ההאקרים האיראנית על אתרים בישראל, ומתקפת ההאקרים הרוסיים על גופים צבאיים באוקראינה בבוקר הפלישה. סוג אחר של פצחנות הוא פצחנות תמורת בצע כסף. לאחר שהפצחן משתלט על האתר, הוא שולח הודעה לבעליו ובה הוא מודיע כי הוא ישחרר את מלוא המידע רק עבור תשלום של כופרה. מידי שנה נופלים למעשי כופרה אלפי אתרים של עסקים קטנים בישראל, ובעבר פורסם כי חברת ביטוח גדולה בישראל נפלה אף היא קרבן למעשה כופרה. עוד על כופרה ברשת ומוגנות מפניה ראה ב מה לעשות אם מנסים לסחוט אותי ברשת ו מה לעשות אם הותקפתי על ידי כופרה
עשרת הכללים לשימוש מוגן ברשת
- 22% מהציבור הישראלי (כ-2 מיליון אזרחים) חווה בעצמם או קרובים אליהם חוו פגיעת סייבר
- 28% מהנפגעים נפגעו מניסיון הונאה לגניבת פרטים פיננסיים
- 10% נפגעו מכופרה
- 38% נפגעו מפגיעת סייבר אחרת
- 47% ציינו שאין להם מספיק מידע בנושא פגיעות סייבר בשפה שמותאמת להם ושהיו רוצים לקבל יותר מידע כזה. בדיוק בשביל זה אנחנו כאן!
(הנתונים מתוך סקר שביצע איגוד האינטרנט הישראלי ביולי 2020 על כלל הציבור בישראל)
מהפניות המגיעות ל"איגוד האינטרנט הישראלי" ניכרת החל מסוף 2020 עליה גדולה בהשתלטות על חשבונות ברשתות חברתיות ומניעת שימוש בהם. בממוצע, כ-64% מהפניות אל איגוד האינטרנט ב-2021 הן בנוגע להשתלטות על חשבונות שונים (לעומת 47% מהפניות לאיגוד האינטרנט בנושא זה ב-2020). אולם זאת לא תופעת הסייבר היחידה ממנה סובל הציבור, בין פגיעות סייבר הפופולריות ניתן למצוא גם פישינג (19% מהפניות לאיגוד האינטרנט), הונאות (9% מהפניות) ועוד. איגוד האינטרנט הישראלי קורא לכם לשמור על המרחב הדיגיטלי שלכם באמצעות 10 כללים פשוטים שיגבירו את ההגנה עליכם:
- הגדירו אימות דו שלבי (2FA – 2 Factor Authentication) בכל יישום המאפשר זאת. למדו עוד איך לעשות זאת.
- הקפידו על עדכונים שוטפים של מערכות ההפעלה, התוכנות והאפליקציות במחשב ובסמאטפון שלכם. העדכונים נועדו לסגור פרצות וחורי אבטחה אותם מנצלים האקרים. להרחבה, קראו כאן.
- התקינו תוכנת הגנה איכותית ודאגו לעדכונה השוטף.
- הגדירו סיסמאות חזקות ושונות לכל יישום. סיסמא חזקה היא כזו המורכבת מאותיות גדולות, קטנות, מספרים וסימנים מיוחדים. אל תשתמשו כסיסמא במספר הטלפון או בתאריך הלידה שלכם או מידע אחר שקל לגלות עליכם. וכשאתם מחליפים סיסמא, אל #תעברו לסיסמא "הבאה בתור" (למשל P@ssword1 ואז P@ssword2). ככל שהסיסמא תהיה יותר מורכבת, כך יהיה קשה יותר לנחש ולפרוץ אותה. רוצים לדעת עוד על סיסמאות ואיך לשמור עליהן? הכנסו למדריך שלנו בנושא סיסמאות.
- הסיסמאות והקודים שלך הם פרטיים ואין להעבירם. גם אם מישהו מוכר מבקש ממך את הסיסמא הפרטית שלך או קוד אימות שנשלח אליך, לעולם אין למסור אותם. בסבירות גבוהה מדובר בהונאה. ראו למשל https://block.org.il/articles/what-to-do-if-my-whatsapp-was-hacked/ שיטת פריצה פופולרית לוואטסאפ שגרמה כבר לחסימה של מאות חשבונות של משתמשים].
- דאגו לגיבוי – לא תמיד ניתן למנוע את הפריצה או הנזק. למניעת עוגמת נפש – דאגו לגבות באופן שוטף את כל הדברים החשובים שיש לכם על המחשב. המלצתנו היא גיבוי בענן. מומלץ לקרוא את המדריך שלנו בנושא על מנת להימנע מאובדן מידע.
- אל תלחצו על קישורים חשודים. חישדו בכל קישור או קובץ שנשלחו אליכם, אפילו אם נשלח ממישהו שאתם מכירים. לפני שאתם נכנסים לקישור כלשהו, וודאו שכתובת ה-URL שמאחורי הקישור נראית הגיונית. האקרים ייצרו לרוב כתובת שתיראה כמעט דומה למקור. אם הקישור מופיע כקישור מקוצר, וודאו מה הקישור שאליו הוא מפנה באחד מהאתרים לבדיקת קישורים מקוצרים. פישינג היא תופעה מאוד פופולרית וכדאי לדעת מה צריך לעשות (ומה לא כדאי לעשות) כדי להימנע מליפול בפח.
- היזהרו ממתנות חינם או מבצעים מפתים. מה שנראה טוב מכדי להיות אמיתי, הוא כנראה הונאה. עוקץ מתנות מאוד פופולרי].
- קיבלת הודעה מהבנק או מחברה מוכרת עם התרעה או קישור לעדכון פרטים, העדיפו תמיד להיכנס לאתר עצמו ולא באמצעות הקישור שקיבלתם.
- רוצים לקנות ברשת? וודאו שאתם קונים באתר מוכר ומהימן. חפשו עליו ביקורות ברשת, וודאו שכתובת ה-URL של האתר נכונה. וודאו שהתקשורת מאובטחת ושרשת ה-wifi בה אתם עושים שימוש היא רשת פרטית שאתם יכולים לסמוך עליה, שהאתר מאובטח ב-https ושמנעול ירוק מופיע בשורת ה-URL לפני שאתם מכניסים מספר כרטיס אשראי. לפני שאתם יוצאים בפעם הבאה למסע קניות אינטרנט, מומלץ לעבור על הכללים שכאן.
אם אתם קונים או מוכרים מוצר יד שניה, וודאו שמי שמוכר או קונה מכם אכן אמין ואמיתי. הונאות רבות מבוצעות בדרך זו.
מה לעשות אם פורסם מידע אישי או מביך שלי ברשת?
נכנסתם לרשת וגיליתם שמישהו פרסם או הפיץ תמונות/מידע אישי/מידע מביך שלכם.
מידע המפורסם באינטרנט ניתן לדמות לאש בשדה קוצים – ככל שהזמן חולף והמידע נמצא על גבי הרשת – כך הנזק שהוא מסב גדל. זאת ועוד – בהתחשב בממדיה של הרשת, ככל שמידע נמצא בה זמן רב יותר, כך הוא שוקע יותר ויותר במעמקיה החשוכים.
תוכלו למצוא מידע רב באתר איגוד האינטרנט הישראלי ולהתייעץ עם מומחים בנושא, פנו לנטיקה – Netica מבית איגוד האינטרנט.
מה לעשות אם מנסים לסחוט אותי ברשת?
ישנם סוגים רבים של ניסיונות סחיטה ברשת וביניהם שניים מוכרים שהתייחסנו אליהם במקומות אחרים:
- Sextortion בו משתמש הסוחט בתמונות או סרטונים אישיים של הנסחט
- Ransomware בו התוקף מנסה לסחוט כסף על ידי הצפנת המחשב של הקורבן.
אולם בתקופה האחרונה צצה תופעה חדשה של ניסיון סחיטה העובדת בצורה הבאה:
- הסוחט שולח מייל לקורבן בו הוא כותב שיש לו גישה למחשבו ולמצלמת האינטרנט שלו.
- הסוחט מתאר באופן מילולי סרטון הנמצא ברשותו לכאורה, בו רואים את הקורבן במצב לא נעים.
- לאחר מכן הסוחט דורש להעביר אליו כסף באמצעות ביטקוין:
- במקרים מסוימים, הסוחט יכול לעלות מדרגה, ולהשתמש ב-Mail Spoofing, המציג כאילו המייל נשלח לקורבן מהמייל של הקורבן עצמו. חשוב להדגיש – שירותי מייל מתקדמים רבים (כמו Gmail) אינם מאפשרים זאת.
מה לעשות אם קיבלתי מייל בסגנון זה?
- אל תילחצו! מדובר ככל הנראה באיום סרק, ובפועל לסוחט אין שום גישה לחשבון או למחשב שלכם.
- כלל ברזל בכל סחיטה ובטח כאן – לא לענות לסוחט, ובוודאי לא לשלם לו. התעלמות מוחלטת כמעט תמיד תסיים את הסיפור, ובמקרה הגרוע ביותר תקבלו מהסוחט עוד מיילים המאיימים לפרסם את המידע שלכם.
- הסוחט או הסוחטים בונים בניסיון הסחיטה הזה על הבהלה והלחץ של הקורבן. ראשית בדקו בינכם לבין עצמכם האם יתכן בכלל שסרטון כזה שכפי שמתואר באיום צולם במחשב שלכם, האם המייל נראה גנרי, ובעיקר אם נראה שהמייל תורגם באמצעות Google Translate (שפה עילגת), כך תוכלו לזהות כי ככל הנראה לא מדובר במתקפה המופנית ספציפית אליכם, אלא בהאקר שמנסה לירות לכל עבר על מנת לקבל כמה שיותר כסף.
- כמה המלצות טכניות כדי לחזק את ההגנה והשקט הנפשי:
- הריצו אנטי-וירוס על המחשב כדי לוודא שאין עליהם נוזקה. שימו לב – גם אם האנטי-וירוס מוצא נוזקה כלשהי, עדיין הסבירות שהיא קשורה למייל הסחיטה נמוכה מאוד. היוועצו איתנו במקרה כזה.
- היכנסו ל-Firefox Monitor ובדקו האם הפרטים שלכם נחשפו בפריצה כלשהי לאחרונה. כך תוכלו לזהות ככל הנראה מאין לסוחט יש את פרטים שלכם.
- זוהי הזדמנות להחליף סיסמאות לשירותים הרלוונטיים (ובעיקר כאלה בהם היוזר והסיסמא הם זהים).
- חסמו את כתובת המייל/פרופיל הרשת החברתית של הסוחט, כדי שלא יציק לכם בעתיד.
- שימו לב – אם מדובר באירוע סחיטה אמיתי (לדוגמה: קיבלתם סרטון אינטימי שלכם מהסוחט), פנו לאיגוד האינטרנט הישראלי, וכן למשטרה. כמו כן, שמרו כמה שיותר עדויות כמו צילומי מסך, שם המשתמש של הסוחט (אם מדובר ברשת חברתית לדוגמה) או את כתובת המייל שלו.
- עדיין לא הסתדרתם? פנו למרכז הגנת סייבר לאזרחים שעל ידי איגוד האינטרנט הישראלי ב-[email protected].
מה לעשות אם פרצו לי למייל?
ראשית, נסה להבין כיצד פרצו לך למייל, על מנת לסגור את הפרצה ולמנוע פריצה מחודשת.
להלן הפעולות המיידיות שעליך לעשות אם המייל שלך נפרץ:
- החלף סיסמא באופן מיידי. על הסיסמא להיות שונה לחלוטין מהסיסמא שנפרצה (לדוגמא: אל תשנו את הסיסמא Football1 ל-Football2).
- היכנס למדריך שלנו על סיסמאות למידע נוסף כיצד לבחור סיסמא טובה ואיכותית.
- אם ההאקר שינה את הסיסמא ולמעשה חסם את גישתך למייל, לחץ על "שכחתי סיסמא" והשלם את התהליך.
- אם הסיסמא למייל משמשת אותך גם לשירותים נוספים, החלף גם בהם את הסיסמא באופן מיידי.
- אם יש לך שאלת אבטחה, ייתכן כי ההאקר ניחש/השיג גישה גם לתשובה שלה. החלף את שאלת האבטחה שלך, וספק תשובה לא שגרתית (דוגמא לשאלה ותשובה שגרתית: מהו שם הבן שלך? "ישראל").
- הגדר אימות דו-שלבי. אימות דו-שלבי ימנע כמעט לחלוטין אפשרויות לפריצת המייל שלך בעתיד. מידע נוסף על אימות דו-שלבי במדריך שלנו על סיסמאות.
- לאחר שהשגת גישה לכתובת המייל – היכנס להגדרות המייל ובדוק אותן על מנת לראות שלא נעשו שינויים. באופן ספציפי, חשוב לבדוק את הדברים הבאים:
- בדוק שההאקר לא הכניס כתובת מייל אליה יועברו כל המיילים הנכנסים שלך. ב-Gmail למשל אפשר לבדוק זאת תחת "הגדרות" -> "העברה ו-POP/IMAP".
- בדוק אם ההאקר שינה את החתימה שלך. האקרים יכולים בין השאר להכניס לינקים זדוניים לחתימה שלך, אותם תשלח ללא ידיעתך לאנשי הקשר שלך.
- עשה בקרת נזקים – נסה להבין ולהיזכר אילו פרטים רגישים נמצאים במייל שלך, ופעל בהתאם: לדוגמא, האם שלחת פעם למישהו פרטי כרטיס אשראי במייל? מומלץ לבטל אותו.
- פתח את תיבת הדואר היוצא, ובדוק האם ההאקרים שלחו ממך מיילים לחברים. גם אם לא מצאת מיילים שנשלחו בתיבת הדואר היוצא, מומלץ להודיע לחבריך שפרצו לך למייל, ושיש להיזהר ממיילים חשודים שמגיעים ממך.
- סרוק את המחשב שלך באמצעות תוכנת אבטחה איכותית – ייתכן שההאקרים השיגו גישה למייל שלך דרך פריצה של אחד מהם.
- היכנס ל-Firefox Monitor אם פרטי ההתחברות שלך נמצאים בידי האקרים. ייתכן שהמייל שלך נפרץ מאחר שפרטי ההתחברות שלך נגנבו על ידי האקרים במתקפה שהם ביצעו כנגד שירות אחר אליו אתה מנוי, עם אותם פרטי התחברות.
- ניתן להיכנס לעמוד העזרה של שירות המייל בו אתה משתמש לפרטים נוספים כיצד להתנהל אם חשבונך נפרץ. עמוד העזרה של Gmail לדוגמא.
- ביצעתם כל מה שהצענו ועדיין לא הסתדרתם? מוזמנים לפנות לאיגוד האינטרנט ב-[email protected].
|
|
|
|
|
|
| פורטל הטכנולוגיה | פורטל המחשבים | פורטל האינטרנט | פורטל התקשורת | פורטל התוכנה | פורטל מדעי המחשב |