קונסטיטושן - פריגטת מפרשים תלת-תרנית של הצי האמריקני והאונייה המפורסמת ביותר בתולדותיו.
"קונסטיטושן" היא פריגטת מפרשים תלת-תרנית, בעלת 44 תותחים ימיים, של הצי האמריקני והאונייה המפורסמת ביותר בתולדותיו. את עיקר פרסומה רכשה במלחמת 1812, עת שגברה בשלושה קרבות ימיים על אוניות מלחמה של הצי המלכותי הבריטי והכניעה אותם. כיום היא אוניית המלחמה הישנה ביותר בעולם שעדיין שטה ונמצאת בשירות פעיל. הפעם האחרונה שבה יצאה לים הפתוח הייתה ב-1997, ביובל המאתיים להשקתה.
העשור הראשון של המאה ה-20 חווה גל חדש בבניית גורדי שחקים בזכות הביקוש לבנייני משרדים חדשים, שיתמכו בכוח העבודה (צווארון לבן) האמריקאי המתעצם. הפיתוחים בתחום ההנדסה האזרחית הפכו את המשימה לפשוטה יותר. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, צמחו גורדי השחקים ברוב הערים המרכזיות בארצות הברית בעוד שקומץ נבנה בשאר המדינות המערביות בעולם. הצמיחה הכלכלית של שנות העשרים ועליות בתחום הנדל"ן הביאו לגל שני בבניית גורדי שחקים בניו יורק ושיקגו. מהפכת תוכנית בניין עיר של שנת 1916 הביאה ליצירת גורדי שחקים בסגנון האר דקו הנסוג, והובילה לתכנון מבנים שהתמקדו בנפח הבניין והצל שהוא מותיר תחתיו ועל הבניינים שבסביבתו.
עם תחילתו של השפל הגדול צנח שוויו של הנדל"ן ובנייתם של גורדי שחקים החלה לדשדש עד שנעצרה כמעט לחלוטין. התרבות הפופולרית והאקדמית אימצה לחיקה את גורדי השחקים והנציחה אותם בסרטים, צילומים, ספרות ובלט, המראים את הסמליות המודרנית והמדעית החיובית לצד הסמליות השלילית של תחלואות המודרניזם של החיים והחברה. גורדי השחקים שנבנו לאחר מלחמת העולם השנייה, דחו את הגישה התכנונית שהתפתחה לפני כן ואימצו את הסגנון הבינלאומי. רבים מגורדי השחקים הללו עברו שיפוצים נרחבים והותאמו מחדש לסגנון המאה ה-21, ששם דגש על התייעלות אנרגטית ובנייה ירוקה, וחלקם נהרסו לטובת מבנים מודרניים, כדוגמת בניין סינגר, שהיה הבניין הגבוה ביותר בעולם בין השנים 1908–1909.
קונסטיטושן - פריגטת מפרשים תלת-תרנית של הצי האמריקני והאונייה המפורסמת ביותר בתולדותיו.
"קונסטיטושן" היא פריגטת מפרשים תלת-תרנית, בעלת 44 תותחים ימיים, של הצי האמריקני והאונייה המפורסמת ביותר בתולדותיו. את עיקר פרסומה רכשה במלחמת 1812, עת שגברה בשלושה קרבות ימיים על אוניות מלחמה של הצי המלכותי הבריטי והכניעה אותם. כיום היא אוניית המלחמה הישנה ביותר בעולם שעדיין שטה ונמצאת בשירות פעיל. הפעם האחרונה שבה יצאה לים הפתוח הייתה ב-1997, ביובל המאתיים להשקתה.
העשור הראשון של המאה ה-20 חווה גל חדש בבניית גורדי שחקים בזכות הביקוש לבנייני משרדים חדשים, שיתמכו בכוח העבודה (צווארון לבן) האמריקאי המתעצם. הפיתוחים בתחום ההנדסה האזרחית הפכו את המשימה לפשוטה יותר. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, צמחו גורדי השחקים ברוב הערים המרכזיות בארצות הברית בעוד שקומץ נבנה בשאר המדינות המערביות בעולם. הצמיחה הכלכלית של שנות העשרים ועליות בתחום הנדל"ן הביאו לגל שני בבניית גורדי שחקים בניו יורק ושיקגו. מהפכת תוכנית בניין עיר של שנת 1916 הביאה ליצירת גורדי שחקים בסגנון האר דקו הנסוג, והובילה לתכנון מבנים שהתמקדו בנפח הבניין והצל שהוא מותיר תחתיו ועל הבניינים שבסביבתו.
עם תחילתו של השפל הגדול צנח שוויו של הנדל"ן ובנייתם של גורדי שחקים החלה לדשדש עד שנעצרה כמעט לחלוטין. התרבות הפופולרית והאקדמית אימצה לחיקה את גורדי השחקים והנציחה אותם בסרטים, צילומים, ספרות ובלט, המראים את הסמליות המודרנית והמדעית החיובית לצד הסמליות השלילית של תחלואות המודרניזם של החיים והחברה. גורדי השחקים שנבנו לאחר מלחמת העולם השנייה, דחו את הגישה התכנונית שהתפתחה לפני כן ואימצו את הסגנון הבינלאומי. רבים מגורדי השחקים הללו עברו שיפוצים נרחבים והותאמו מחדש לסגנון המאה ה-21, ששם דגש על התייעלות אנרגטית ובנייה ירוקה, וחלקם נהרסו לטובת מבנים מודרניים, כדוגמת בניין סינגר, שהיה הבניין הגבוה ביותר בעולם בין השנים 1908–1909.
.jpg)
.jpg)
