לדלג לתוכן

עמוד ראשי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ברוכים הבאים למכלול!
ברוכים הבאים למכלול!
המכלול הוא מיזם לחיבור והנגשת אנציקלופדיה שיתופית, יהודית ומהימנה בלשון נקייה ובאספקלריה תורנית, שאותה כולם יכולים לערוך. כעת יש במכלול 373,452 ערכים שעברו בקרה, התאמה או עריכה, מתוכם 3,162 ערכים שנוצרו במכלול.
המכלול הוא מיזם לחיבור והנגשת אנציקלופדיה שיתופית, יהודית ומהימנה בלשון נקייה ובאספקלריה תורנית, שאותה כולם יכולים לערוך. כעת יש במכלול 373,452 ערכים שעברו בקרה, התאמה או עריכה, מתוכם 3,162 ערכים שנוצרו במכלול.
פורטלים

פורטל היום


פורטל האורניתולוגיה והצפרות הוא שער לכל ערכי הציפורים, הצפרות והאורניתולוגיה במכלול. הפורטל מציג את ההתפתחות של בעלי הכנף, ציפורים לאומיות, ערכים מומלצים, מבנה הכנפיים ומאפיינים כלליים של הציפורים.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
חלב פיזיקה
גאוגרפיה כימיה
תמונת היום
תמונת היום
תצלום אווירי של מאגר בית זית בסוף חורף 2006.
תצלום אווירי של מאגר בית זית בסוף חורף 2006.

תצלום אווירי של מאגר בית זית בסוף חורף 2006. מאגר בית זית הוא מאגר מים עונתי מלאכותי השוכן בתוואי נחל שורק סמוך למושב בית זית בהרי ירושלים, כק"מ דרומית למבשרת ציון. הסכר והמאגר נבנו בשנות ה-50 של המאה ה-20 במטרה להעשיר את אקוויפר החוף, אך הבדיקות ההידרולוגיות שנערכו בטרם ההקמה היו לקויות, ולא גילו כי קיים חוסר התאמה בין קו פרשת המים הטופוגרפי שעל פני הקרקע, ובין קו פרשת המים הגאולוגי שמתחת לה, וכי מימיו מחלחלים אל תוך הקרקע ונובעים בבקעת הירדן. כיום המאגר משמש אטרקציה תיירותית בימות החורף.


הידעת?
הידעת?


ב-1996 שלח אלן סוקל, פרופסור לפיזיקה מאוניברסיטת ניו יורק, מאמר מדעי מלא בהבלים מכוונים וטענות שקריות לכתב העת Social Text, בשם "חוצים את הגבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של תורת הכבידה הקוונטית", על מנת לבדוק האם כתבי עת מדעיים בעלי נטייה פוסטמודרניסטית מונעים פרסום הבלים. המאמר אכן התפרסם, ובעקבותיו התפתחה סערה רבתי סביב נושא הקריטריונים לפרסומים מדעיים, וסביב הפוסטמודרניזם בכלל.
חדשות ואקטואליה
חדשות ואקטואליה
מפת רצועת עזה
מפת רצועת עזה

נפטרו לאחרונה: רבי אליקים שלזינגריגאל תלמי, סיף אל-אסלאם קדאפי, אלכס שניידר

ערך מומלץ
ערך מומלץ
קבוצת הקוטב של סקוט בקוטב הדרומי, 18 בינואר 1912. משמאל לימין: (עומדים) אדוארד אדריאן וילסון, רוברט פלקון סקוט, לורנס אוטס; (יושבים) הנרי רוברטסון באוארס, אדגר אוונס
קבוצת הקוטב של סקוט בקוטב הדרומי, 18 בינואר 1912. משמאל לימין: (עומדים) אדוארד אדריאן וילסון, רוברט פלקון סקוט, לורנס אוטס; (יושבים) הנרי רוברטסון באוארס, אדגר אוונס

משלחת טֶרָה נוֹבָה (1910–1912), או בשמה הרשמי "המשלחת הבריטית לאנטארקטיקה 1910", יצאה למסעה בהנהגת רוברט פלקון סקוט במטרה להיות הראשונה להגיע לקוטב הדרומי. סקוט וארבעת חבריו הגיעו אל הקוטב ב-17 בינואר 1912, אך מצאו שם כי המשלחת הנורווגית בראשות רואלד אמונדסן הקדימה אותם ב-33 ימים. סקוט ואנשיו נספו כולם במסעם חזרה מן הקוטב. יומנים ותצלומים ממסעם וכן אחדות מגופותיהם התגלו על ידי משלחת חיפוש שמונה חודשים לאחר מכן.

סקוט היה מנוסה בפיקוד על משלחות לאזור, לאחר שהנהיג קודם את "משלחת דיסקברי" לאנטארקטיקה בשנים 1901–1904. משלחת טרה נובה, שנקראה על שם ספינת האספקה שלה, טרה נובה, הייתה יוזמה פרטית שמומנה בתרומות ציבוריות בתוספת מענק ממשלתי. גיבוי נוסף קיבלה המשלחת מן האדמירליות הבריטית, שבחרה למסע ימאים מנוסים, ומן החברה הגאוגרפית המלכותית. לצד החתירה להגיע לקוטב, קיבלה עליה המשלחת תוכנית מדעית מקיפה וחקרה את אדמת ויקטוריה ואת ההרים המערביים. ניסיונה לנחות ולחקור את ארץ אדוארד השביעי נכשל. מסע אל כף קרוזייה ביוני וביולי 1911 היה מסע המזחלות הממושך הראשון שהתבצע בעיצומו של חורף הקוטב.

במשך שנים רבות לאחר מותו נותר על כנו מעמדו של סקוט כגיבור טראגי ללא עוררין, ומעטים עסקו בשאלת גורמי האסון שפקד את המשלחת לקוטב. ברבע האחרון של המאה ה-20 הועמדה המשלחת לבחינה מדוקדקת יותר, ודעות ביקורתיות יותר באו לידי ביטוי בנושאי ארגונה והתנהלותה. דרגת אשמתו האישית של סקוט עודנה שנויה במחלוקת בקרב החוקרים.

היום בלוח השנה
היום בלוח השנה
ציור אדמו"ר יהושע רוקח
ציור אדמו"ר יהושע רוקח
היום בהיסטוריה
היום בהיסטוריה
סמל מדינת ישראל בעיצובם של האחים שמיר
סמל מדינת ישראל בעיצובם של האחים שמיר
תמונת היום
תמונת היום
תצלום אווירי של מאגר בית זית בסוף חורף 2006.
תצלום אווירי של מאגר בית זית בסוף חורף 2006.

תצלום אווירי של מאגר בית זית בסוף חורף 2006. מאגר בית זית הוא מאגר מים עונתי מלאכותי השוכן בתוואי נחל שורק סמוך למושב בית זית בהרי ירושלים, כק"מ דרומית למבשרת ציון. הסכר והמאגר נבנו בשנות ה-50 של המאה ה-20 במטרה להעשיר את אקוויפר החוף, אך הבדיקות ההידרולוגיות שנערכו בטרם ההקמה היו לקויות, ולא גילו כי קיים חוסר התאמה בין קו פרשת המים הטופוגרפי שעל פני הקרקע, ובין קו פרשת המים הגאולוגי שמתחת לה, וכי מימיו מחלחלים אל תוך הקרקע ונובעים בבקעת הירדן. כיום המאגר משמש אטרקציה תיירותית בימות החורף.


ערך מומלץ
ערך מומלץ
קבוצת הקוטב של סקוט בקוטב הדרומי, 18 בינואר 1912. משמאל לימין: (עומדים) אדוארד אדריאן וילסון, רוברט פלקון סקוט, לורנס אוטס; (יושבים) הנרי רוברטסון באוארס, אדגר אוונס
קבוצת הקוטב של סקוט בקוטב הדרומי, 18 בינואר 1912. משמאל לימין: (עומדים) אדוארד אדריאן וילסון, רוברט פלקון סקוט, לורנס אוטס; (יושבים) הנרי רוברטסון באוארס, אדגר אוונס

משלחת טֶרָה נוֹבָה (1910–1912), או בשמה הרשמי "המשלחת הבריטית לאנטארקטיקה 1910", יצאה למסעה בהנהגת רוברט פלקון סקוט במטרה להיות הראשונה להגיע לקוטב הדרומי. סקוט וארבעת חבריו הגיעו אל הקוטב ב-17 בינואר 1912, אך מצאו שם כי המשלחת הנורווגית בראשות רואלד אמונדסן הקדימה אותם ב-33 ימים. סקוט ואנשיו נספו כולם במסעם חזרה מן הקוטב. יומנים ותצלומים ממסעם וכן אחדות מגופותיהם התגלו על ידי משלחת חיפוש שמונה חודשים לאחר מכן.

סקוט היה מנוסה בפיקוד על משלחות לאזור, לאחר שהנהיג קודם את "משלחת דיסקברי" לאנטארקטיקה בשנים 1901–1904. משלחת טרה נובה, שנקראה על שם ספינת האספקה שלה, טרה נובה, הייתה יוזמה פרטית שמומנה בתרומות ציבוריות בתוספת מענק ממשלתי. גיבוי נוסף קיבלה המשלחת מן האדמירליות הבריטית, שבחרה למסע ימאים מנוסים, ומן החברה הגאוגרפית המלכותית. לצד החתירה להגיע לקוטב, קיבלה עליה המשלחת תוכנית מדעית מקיפה וחקרה את אדמת ויקטוריה ואת ההרים המערביים. ניסיונה לנחות ולחקור את ארץ אדוארד השביעי נכשל. מסע אל כף קרוזייה ביוני וביולי 1911 היה מסע המזחלות הממושך הראשון שהתבצע בעיצומו של חורף הקוטב.

במשך שנים רבות לאחר מותו נותר על כנו מעמדו של סקוט כגיבור טראגי ללא עוררין, ומעטים עסקו בשאלת גורמי האסון שפקד את המשלחת לקוטב. ברבע האחרון של המאה ה-20 הועמדה המשלחת לבחינה מדוקדקת יותר, ודעות ביקורתיות יותר באו לידי ביטוי בנושאי ארגונה והתנהלותה. דרגת אשמתו האישית של סקוט עודנה שנויה במחלוקת בקרב החוקרים.

הידעת?
הידעת?


ב-1996 שלח אלן סוקל, פרופסור לפיזיקה מאוניברסיטת ניו יורק, מאמר מדעי מלא בהבלים מכוונים וטענות שקריות לכתב העת Social Text, בשם "חוצים את הגבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של תורת הכבידה הקוונטית", על מנת לבדוק האם כתבי עת מדעיים בעלי נטייה פוסטמודרניסטית מונעים פרסום הבלים. המאמר אכן התפרסם, ובעקבותיו התפתחה סערה רבתי סביב נושא הקריטריונים לפרסומים מדעיים, וסביב הפוסטמודרניזם בכלל.
היום בלוח השנה
היום בלוח השנה
ציור אדמו"ר יהושע רוקח
ציור אדמו"ר יהושע רוקח
היום בהיסטוריה
היום בהיסטוריה
סמל מדינת ישראל בעיצובם של האחים שמיר
סמל מדינת ישראל בעיצובם של האחים שמיר
חדשות ואקטואליה
חדשות ואקטואליה
מפת רצועת עזה
מפת רצועת עזה

נפטרו לאחרונה: רבי אליקים שלזינגריגאל תלמי, סיף אל-אסלאם קדאפי, אלכס שניידר