רוני רייך
 | |
| לידה | 31 במרץ 1947 (גיל: 77) |
|---|---|
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| פרסים והוקרה | פרס ירושלים לארכאולוגיה |
| תרומות עיקריות | |
| חפירות בירושלים, אזור מעיין הגיחון ובריכת השילוח | |
רוני רייך (נולד ב-31 במרץ 1947, י' בניסן תש"ז) הוא ארכאולוג ישראלי ופרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, המתמחה בחפירות העיר העתיקה בירושלים.
תקופת ילדותו ונעוריו
רייך נולד ברחובות להרטה ולדוד (רומק) שנהרג בקרב במבצע דני במלחמת העצמאות וגדל בחולון. כבן יחיד למשפחה שכולה ניתן לו ללמוד באוניברסיטה מיד לאחר סיום הלימודים בבית ספר התיכון. באוניברסיטה העברית בירושלים למד בחוגים לגאוגרפיה ולארכאולוגיה. בשירותו הצבאי שימש כמדריך ידיעת הארץ, תפקיד שהיה לו ביקוש רב בימים שלאחר מלחמת ששת הימים.
כשחזר ללמוד באוניברסיטה ביקש תחילה להמשיך בלימודי הגאוגרפיה הפיזית (אצל פרופ' אשר שיק), אך בעקבות עבודתו בחפירות ארכאולוגיות בירושלים, העדיף להמשיך בלימודי מוסמך בארכאולוגיה תוך התמקדות בתקופת הברזל והתרבות האשורית. עבודת המוסמך שלו עסקה באדריכלות אשורית ממלכתית באשור, בסוריה ובארץ-ישראל בהדרכתו של פרופ' יגאל ידין. לימים כתב מספר מאמרים העוסקים באספקטים שונים שעלו מלימוד הסוגיה האשורית הזו באתרים הארכאולוגים: איילת השחר, "הקארום החתום של מצרים" (תל אבו סלימה), בית צור, תל ג'מה, רמת רחל, מגידו, חצור.
עבודתו המדעית
השתתפותו (בין השנים 1969-1978) במשלחת החפירות שניהל פרופ' נחמן אביגד ברובע היהודי בירושלים הביאה לכך ששינה את כיוון התעניינותו המדעית, מתקופת הברזל לתקופה הרומית הקדומה. עבודת הדוקטורט שלו משנת 1990 נבעה מן התגליות שזמנן שלהי ימי הבית השני בירושלים, שחשפה משלחת אביגד. הדוקטורט שלו על "מקוואות טהרה יהודיים בימי הבית השני, המשנה והתלמוד", בהדרכתם של הפרופ' נחמן אביגד וישראל לי לוין, היה למחקר יסוד בנושא, שלא נחקר קודם לכן מן הבחינה הארכאולוגית.
בשנת 1978 עבר לעבוד ב"אגף העתיקות והמוזיאונים", בתפקיד מנהל הארכיון המדעי. מיד בתחילת עבודתו באגף החל בתהליך מחשוב קובץ אתרי העתיקות ורשימת החפירות של ישראל, וזאת באמצעות המחשב המרכזי של משרד החינוך והתרבות. בשנת 1986 שימש זמן קצר כארכאולוג מחוז המרכז. אחר-כך, עם כניסתו של אמיר דרורי לתפקיד המנכ"ל, סייע בידו בהפיכת אגף העתיקות לרשות ממלכתית, היא רשות העתיקות.
בשנת 1989 חזר לפעילות בחפירות ארכאולוגיות שכולן התרכזו בירושלים. תחילה חפר באזור ממילא הסמוך לשער יפו של העיר העתיקה, בו חשף קברים מתקופת ברזל II ומהתקופה הביזנטית, ובהם קבר האחים מימי הטבח שערכו הפרסים הססאנים בנוצרים (שנת 614), רובע שמחוץ לחומות העיר מן התקופה הביזנטית, וקטע מחומת העיר האיובית. בשנים 1994–1996 חשף יחד עם יעקב ביליג קטע מן הרחוב ההרודיאני הסמוך להר הבית ולקשת רובינסון, עם יובל ברוך חפר באזור ליד שער חולדה המזרחי של הר הבית.
משנת 1995 ועד שנת 2010 חפר רייך ביחד עם אלי שוקרון, חפירה מתמשכת בעיר דוד. חשובה במיוחד החפירה סמוך למעיין הגיחון, שחשפה חלקים בנויים וחצובים חדשים של מערכת המים הכנענית, זו המכונה מערכת פיר וורן. כך יכלו רייך ושוקרון להציע הבנה מחודשת, שונה בתכלית למה שהיה מקובל במחקר ביחס לאתר שהוא הנחפר ביותר בישראל. מבין המסקנות החשובות שעלו בחפירה יש לציין את העובדה שנמצא שהמעיין היה מבוצר במגדל גדל-מידות כבר בתקופת הברונזה התיכונה II. כן הבחינו שפיר וורן למעשה איננו חלק ממערכת המים, שכן בתקופת הברונזה התיכונה הפיר לא נראה לעין ולא היה כלל נגיש. תחת זאת חשפו בצד המעיין חציבה גדולה (המכונה הברכה החצובה), שבה נשאבו מי המעיין על ידי תושבי העיר.
תגלית חשובה נוספת באותה ברכה חצובה, היו שברי בולות אנ-אפיגרפיות (כלומר עם איורים אך ללא כתב), וכמות עצומה של עצמות דגים, מתוארכים בעזרת החרסים לשלהי המאה ה-9 לפנה"ס וראשית המאה ה-8 לפנה"ס, תקופה שלא הייתה מוכרת מבחינה ארכאולוגית בתולדות העיר.
בעברה השני של גבעת עיר דוד חשפו וזיהו חלקים מבריכה מדורגת גדולה, אותה זיהו עם בריכת השילוח של ימי הבית השני, מן הרחוב המדורג שעלה ממנה להר הבית ומתעלות הניקוז המרכזיות של העיר שמתחת לרחוב המרוצף, כולם שרידים משלהי ימי הבית השני.
פעילות רבת שנים זו בירושלים הפכה את רוני רייך לאחד מחוקריה המובהקים של העיר. על תרומותיו לחקר תולדותיה של ירושלים זיכתה אותו העיר ירושלים, בשנת 2000, בפרס ירושלים לארכאולוגיה. בשנת 2012 הוענק לו מטעם נשיא אוסטריה "צלב הכבוד למדע ולאמנות, דרגה I".
בשנת 1995 התקבל כחבר סגל בחוג לארכאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, תחילה כמרצה בכיר לארכאולוגיה קלאסית, משנת 2002 כפרופסור חבר ומשנת 2006 כפרופסור מן המניין. בין השנים 2002–2005 עמד בראש החוג לארכאולוגיה.
בשנת 2010 מונה כיושב ראש המועצה הארכאולוגית שתפקידה לייעץ לשר החינוך והתרבות ולרשות העתיקות בנושאי ארכאולוגיה.
נוסף על מחקריו בשני תחומי המחקר העיקריים שלו: מקוואות טהרה וארכאולוגיה של ירושלים, עסק גם באספקטים שונים של חיי היום-יום בימי הבית השני בארץ ישראל. מבין אלה ראוי לציון המחקר המקיף שלו על משקולות אבן שהיו נפוצות בשימוש בעיקר בירושלים.
בשנת 2011, במסגרת כנס מחקרי עיר דוד ה-12, חשף את מחקרו בנוגע לתאריך חציבתה של נקבת השילוח והביע את עמדתו כי הנקבה מוקדמת יותר לימיו של המלך חזקיהו. דבר זה הנוגד את העמדה המקובלת בקרב רוב החוקרים עד כה.
פעילות להפצת הארכאולוגיה
רוני רייך גם ראה חשיבות גדולה להביא את דבר המחקר והתגליות הארכאולוגיות לידיעת הציבור הכללי. מכתיבת מאמרים פופולריים, דרך סיוע לאתר האינטרנט של רשות העתיקות, ובעיקר פיתוח החלק התיירותי באתרים שחפר. כך לקח חלק בפיתוח הפארק הארכאולוגי ליד הר הבית ומרכז דוידסון להמחשה חזותית שבו (כולל בניית המודל הווירטואלי האינטראקטיבי שלו שהיה ראשון מסוגו בישראל), ופיתוח מרכז המבקרים שליד מעיין הגיחון שבעיר דוד.
תרגומיו
רייך תרגם לעברית יצירות מתחום האדריכלות והתרבות הקדומה, כמו גם מן הספרות והשירה בת ימינו. בין היתר תרגם את ספרו של ויטרוביוס, על אודות האדריכלות (1997), פלאדיו, ארבעת הספרים על האדריכלות (2000), ויניולה, הכללים על חמשת האורדרים של האדריכלות (2002). רוס קינג (Ross King), הכיפה של ברונלסקי (2003). וינסאן, ירושלים של מטה (2008). פליניוס, חקר הטבע – ספרים 33–37 (2009).
לאלה נתוספו תרגומים שיצאו בדפוס: המחזה "שיחות של פליטים" מאת ברטולט ברכט (1996). ממאות השירים שתרגם לעברית מגרמנית ומאנגלית יצא לאור ספרו של כריסטיאן מורגנשטרן "שירי גרדום" (2004). כן תרגם מגרמנית את ספרה של אימו, הרטה רייך, "בתוך יומיים" (הוצאת כרמל, 2009), המתאר את סיפור מנוסתה מאירופה בשנים 1938–1944.
ספריו
ספרים שכתב
- מקואות טהרה יהודיים בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, חיבור לתואר דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1990.
- הזמנה לארכאולוגיה, דביר, 1995.
- לחפור את עיר דוד, המקום שבו החלו תולדותיה של ירושלים, החברה לחקירת א"י ועתיקותיה ויד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשע"א.
- מקוואות טהרה, בתקופת הבית השני ובתקופות המשנה ותלמוד, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשע"ג, 2013
- Ronny Reich, Excavating the City of David, Where Jerusalem's History Began, Israel Exploration Society, Jerusalem, 2011, מסת"ב 978-965-221-082-1
ספרים בהשתתפותו
- דובי טל ורוני רייך, אבנים גדולות מן השמים: קו האופק - ארכאולוגיה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1994.
- רוני רייך ואחרים, גולן, אלבטרוס צילום אויר, 1997.
- רוני רייך ואחרים, ירושלים - מדריך לגן הארכאולוגי, רשות העתיקות, 1998.
- רוני רייך ואחרים, אטלס העולם העתיק, הוצאת כנרת, 2008.
ספרים בעריכתו
- יעקב משורר, אמצעי תשלום קדומים, משקלות ומטבעות, מוזיאון ראובן ועדית הכט, 1998.
ספרים בתרגומו
- ברטולט ברכט, שיחות של פליטים, הוצאת שוקן, 1996.
- ויטרוביוס, על אודות האדריכלות, הוצאת דביר, 1997.
- אנדראה פלדיו, ארבעת הספרים על אודות האדריכלות, דביר, 1999.
- ג’קומו ברוצי דה ויניולה, כללים לחמשת האורדרים של האדריכלות, הוצאת דביר, 2001.
- רוס קינג, הכיפה של ברונלסקי: סיפור הקתדרלה הגדולה של פירנצה, הוצאת דביר, 2003.
- כריסטיאן מורגנשטרן, שירי גרדום, הוצאת כרמל, 2004.
- לואי וינסאן, ירושלים של מטה - תגליות מעיר דוד 1909 - 1911, מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים, 2008.
- פליניוס, חקר הטבע - (נטוראליס היסטוריה), הוצאה עצמית, 2009, ירושלים.
- הרטה רייך, "בתוך יומיים", הרטה רייך ועקבות של חיים יהודיים בעיירה מירצצושלאג שבאוסטריה, הוצאת כרמל, ירושלים, 2009.
- פרדריק בליס וארצ'יבלד דיקי, חפירות בירושלים, תגליות מעיר דוד ומהר ציון, 1897-1894, מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים, 2010.
קישורים חיצוניים
 |
- פרופ' רוני רייך באתר אוניברסיטת חיפה (באנגלית)
- רשימת המאמרים של רוני רייך באתר רמב"י
- ניר חסון, האיש שמאיים על מעמדם של הורדוס וחזקיהו, באתר הארץ, 21 במרץ 2012