תקופת השופטים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
תקופת השופטים מתייחסת לתקופה בהיסטורייה של עם ישראל, במהלכה הייתה נתונה הנהגת עם ישראל בידי שופטים. התקופה מתחילה עם כניסת עם ישראל לארץ ישראל בהנהגתו של יהושע בן נון ב-ב'תפ"ח בעת התנחלות השבטים בארץ ישראל, ומסתיימת עם המלכת שאול המלך בידי שמואל הנביא, בשנת ב'תתפ"א. התקופה מקבילה כמעט במלואה לתקופה בה בית המקדש היה בשילה, (מלבד 14 השנים הראשונות של משכן שילה, בהם עדיין היה יהושע בן נון בחיים. ומלבד 10 השנים שבהם הנהיג שמואל הנביא את עם ישראל, שהיו בסמוך לאחר חורבן משכן שילה, ואז היה מקום המקדש המרכזי בנוב). התקופה מתוארת בספר שופטים, בתחילת ספר שמואל, בתחילת ספר דברי הימים, ובמגילת רות.
השופטים קבלו את מעמדם בדרך כלל על ידי נבואה שקבלו מהשם[1], או שהעם קבלו אותו עליהם למנהיג[2][3]. רוב השופטים היו גם נביאים. רש"י בפירושו למסכת אבות[4] (א' א') בסדר מסירת התורה כותב ויהושע לזקנים. וכו' וזקנים הללו מסרו לכל זקנים שהיו בכל דור ודור כמו לעתניאל ועתניאל לאהוד ושאר שופטים שהיו אחריו עד שהגיע לנבואת עלי הכהן ולשמואל הרמתי. נמצא שלפי רש"י השופטים כולם נכללים בסדר מסירת התורה ממשה רבינו עד ימינו. לעומתו, הרמב"ם בהקדמתו ליד החזקה, מייחס את מסירת התורה ישירות, מפינחס שקיבל ממשה רבינו ומסר לעלי הכהן[5]. ככל הנראה[דרוש מקור] לדעתו של הרמב"ם אין השופטים חשובים כל הצורך בכדי להיחשב כחלק ממוסרי התורה, ועל כן הוצרך ליצור מסירה ישירה מפנחס לעלי.
מאפייני התקופה
המקורות בנ"ך
בתחילת התיאור, בו מתאר הנביא את תקופת השופטים בספר שופטים, ישנה מעין הקדמה המתארת את התקופה בכלליותה:
יא וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים. יב וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' אֱלֹקי אֲבוֹתָם הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּכְעִסוּ אֶת ה'. יג וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרוֹת. יד וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים וַיָּשֹׁסּוּ אוֹתָם וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לַעֲמֹד לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם. טו בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד ה' הָיְתָה בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לָהֶם וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד. טז וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם. יז וְגַם אֶל שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ כִּי זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם לִשְׁמֹעַ מִצְוֹת ה' לֹא עָשׂוּ כֵן. יח וְכִי הֵקִים ה' לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה ה' עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט כִּי יִנָּחֵם ה' מִנַּאֲקָתָם מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם. יט וְהָיָה בְּמוֹת הַשּׁוֹפֵט יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבוֹתָם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם לֹא הִפִּילוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה. כ וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגּוֹי הַזֶּה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתָם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלִי. כא גַּם אֲנִי לֹא אוֹסִיף לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָזַב יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת. כב לְמַעַן נַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת דֶּרֶךְ ה' לָלֶכֶת בָּם כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבוֹתָם אִם לֹא. כג וַיַּנַּח ה' אֶת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה לְבִלְתִּי הוֹרִישָׁם מַהֵר וְלֹא נְתָנָם בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ.
— ספר שופטים פרק ב' פסוק י"א - כ"ג
הנביא מתאר כי בתקופת השופטים התקיים מעין מעגל קסמים בו עם ישראל חוטא בעבודה זרה, ה' נותן אותם תחת אויביהם, ה' שולח להם שופטים להושיע אותם, הם שבים בתשובה במידה מסוימת כל ימי חייו של השופט, אולם עם מותו של השופט הם שבים ועובדים עבודה זרה, וחוזר חלילה.
תיאור דומה אולם בקיצור נמרץ, מובא מפי שמואל הנביא כאשר הוא מוכיח את בני ישראל, אחר מינוי שאול למלך, בו הוא מתאר גם, את תקופת השופטים בכללותה כך:
וַיֹּשִׁבוּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה. ט וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת ה' אֱלֹקיהֶם וַיִּמְכֹּר אֹתָם בְּיַד סִיסְרָא שַׂר צְבָא חָצוֹר וּבְיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֲמוּ בָּם. י וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' ויאמר [וַיֹּאמְרוּ] חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת ה' וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ. יא וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח.
— ספר שמואל א פרק י"ב פסוק ח' - י"א
תיאור נוסף של התקופה, נמצא בשני הפסוקים החותמים את ספר שופטים:
וַיִּתְהַלְּכוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא אִישׁ לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ. בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.
— ספר שופטים פרק כ"א פסוק כ"ה
אחד הפירושים הידועים לפסוק הוא, כי הפסוק כולל את כל תקופת השופטים, כמצב שבו "איש הישר בעיניו יעשה", ללא שלטון מרכזי. אולם בין המפרשים קיימת מחלוקת האם מדובר בפסוק כללי, הנסוב על כל תקופת השופטים, כפי ההבנה האמורה או שמדובר בפסוק המתאר מצב ספיציפי שהתקיים בזמן או בזמנים מסויימים, יש שציטטו[6] בשם התנא דבי אליהו כי הפסוק נסוב על תקופת פילגש בגבעה שהוא בימיו של עתניאל בן קנז, כמו כן בעל הצמח דוד[7] מבאר כי הפסוק האמור נסוב על תקופת ביניים שבין ב'תשס"ד לב'תשפ"א במהלכה לא היה שופט, ואף לפי דעתו באותה עת התרחשו מאורעות פילגש בגבעה ופסל מיכה. ובשם האברבנאל מובא כי הפסוק נסוב על תקופה מסויימת מחייו של שמשון. לפי הפירושים האמורים אין ללמוד מהפסוק האמור את מצב הממשל ואת היותו בלתי מאורגן בתקופת השופטים בכללותה.
המקורות בחז"ל
בחז"ל מובא על תקופת השופטים, מאמרו של ר' יוחנן בבבא בתרא דף ט"ו עמוד ב', "וא"ר יוחנן, מאי דכתיב (רות א, א) ויהי בימי שפוט השופטים, דור ששופט את שופטיו, אומר לו טול קיסם מבין (עיניך), אומר לו טול קורה מבין עיניך. אמר לו (ישעיהו א, כב) כספך היה לסיגים, אמר לו סבאך מהול במים." במאמרו זה ר' יוחנן מגדיר את מצב השופטים בכך, שבניגוד לנדרש ממנהיג ציבור ומשופט, להיות מושלם בעצמו בטרם ידרוש את השלמות מאחרים, התאפיינה תקופת השופטים, בשופטים שהנהיגו את עם ישראל, שלא עמדו בעצמם בשלמות הנדרשת מאדם ברמה שלהם, מה שהביא לכך שהעם לא קיבל מהם את התוכחה, בהיותם בלתי מושלמים במעשיהם[8].
עוד אמרו חז"ל כעין זה במדרש[9]: "וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים" אוי לדור ששפטו את שופטיהם ואוי לדור ששופטיו צריכין להשפט שנאמר (שופטים ב, יז): "וגם אל שופטיהם לא שמעו" ומי היו רב אמר ברק ודבורה היו ריב"ל אמר שמגר ואהוד היו רב הונא אמר דבורה וברק ויעל היו שפט חד שפטים תרין השפטים תלתא:" וכן קראו חז"ל במדרש[10] את הפסוק בקהלת "גַּם כָּל יָמָיו בַּחשֶׁךְ יֵלֵךְ" על תקופת השופטים: 'מְדַבֵּר בְּדוֹרָן שֶׁל שׁוֹפְטִים. וְכָעַס הַרְבֵּה, שֶׁהָיוּ מַכְעִיסִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶן הָרָעִים. וְחָלְיוֹ וָקָצֶף, וְחָלְיוֹ, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין, וָקָצֶף, שֶׁהִקְצִיפוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרוּ (שופטים כא, ג): לָמָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְהִפָּקֵד הַיּוֹם מִיִּשְׂרָאֵל שֵׁבֶט אֶחָד.'
שמות השופטים ותקופתם
- יהושע בן נון משבט אפרים[11]
- עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז משבט יהודה[12]
- אֵהוּד בֶּן גֵּרָא משבט בנימין[13]
- שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת כהן משבט לוי[14][15]
- פרק ד' פסוק ד'-פרק ו' - דְּבוֹרָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת ובָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם משבט נפתלי
- פרק ו' פסוק י"א-פרק ח' פסוק ל"ב - גִּדְעוֹן (יְרֻבַּעַל) בֶּן יוֹאָשׁ משבט מנשה
- פרק י' פסוק א'-ב' - תּוֹלַע בֶּן פּוּאָה משבט יששכר
- פרק י' פסוק ג'-ה' - יָאִיר הַגִּלְעָדִי משבט מנשה
- פרק י"א-י"ב פסוק ז' - יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי משבט מנשה
- פרק י"ב פסוק ח'-י' - אִבְצָן מִבֵּית לֶחֶם משבט יהודה
- פרק י"ב פסוק י"א-י"ב - אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי
- פרק י"ב פסוק י"ג-פרק י"ג - עִבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי משבט אפרים
- פרק י"ג פסוק כ"ד-פרק ט"ז - שִׁמְשׁוֹן בן מנוח משבט דן
לפי מניין זה היו 13 שופטים כמניין השבטים. וישנה מימרה בחז"ל[16] שבתקופת השופטים עמדו לישראל שופטים מכל אחד מהשבטים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהודה אליצור, מבוא לספר שופטים, דעת מקרא
- אברהם רמר, איש לשבטו, תשנ"ח.
- תולדות עם עולם, הרב שלמה רוטנברג, חלק א'.
הערות שוליים
- ^ דוגמת עתניאל בן קנז, דבורה הנביאה, גדעון, שמשון, עלי הכהן, ושמואל הנביא.
- ^ פעמים מכיון שהושיע אותם במלחמה, דוגמת אהוד בן גרא. או שמינו אותו בכדי שינהל עבורם את המלחמה, דוגמת יפתח הגלעדי.
- ^ יש לציין את השופטים הבאים בהם לא נזכר בפירוש כי התנבאו, ואו האופן בו מונו לשופטים. שמגר בן ענת, תולע בן פואה, יאיר הגלעדי, אבצן מבית לחם (בועז), אילון הזבולוני, עבדון הפרעתוני. יוצא מן הכלל הוא אבימלך בן גדעון, שהינו היחיד מבין השופטים, שלקח את התפקיד בירושה מאביו, ואף היחיד שמופיע במעשיו, תיאור של לקיחת השלטון בכח הזרוע.
- ^ וכך אף כתב בפירושו לשמואל א, א.
- ^ בענין היות השופטים משרשרת מוסרי התורה, האריך גם דון יצחק אברבנאל בהקדמה לספרו נחלת אבות, והוא נקט שהיו כולם ממוסרי התורה, לא כשיטת הרמב"ם.
- ^ תולדות עם עולם, להרב שלמה הכהן רוטנברג, חלק א', עמוד מ', הערה 1.
- ^ חלק א', תשס"ד.
- ^ במדרש רבה רות, א,ב, מובא בתוך המאמר הציטוט דלהלן: "שמשון הלך אחר עיניו, שנאמר (שופטים יד, ג): "אותה קח לי כי היא ישרה בעיני", גדעון עבד עבודת כוכבים, שנאמר (שם ח, כז) "ויעש אותו גדעון לאפוד"."
- ^ רות רבה פרשה א, א.
- ^ קהלת רבה ה, טז.
- ^ מדרש במדבר רבה פרשה יד אות ד. רש"י במסכת סוכה דף כז עמוד ב.
- ^ ספר שופטים, פרק ג', פסוקים ט'-י"א
- ^ ספר שופטים, פרק ג', פסוקים ט"ו-כ"ט
- ^ כך לפי ספר סדר הדורות
- ^ ספר שופטים, פרק ג', פסוק ל"א
- ^ סוכה כ"ז:
