חתשפסות
[[File: |220px|פסל חתשפסות במוזיאון המטרופוליטן לאומנות]] | |||||||
פסל חתשפסות במוזיאון המטרופוליטן לאומנות | |||||||
לידה | 1508 לפנה"ס | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | 1458 לפנה"ס (בגיל 50 בערך) | ||||||
מדינה | הממלכה החדשה של מצרים העתיקה | ||||||
מקום קבורה | עמק המלכים, מצרים | ||||||
בן זוג | תחותמס השני | ||||||
שושלת שמונה עשרה של מצרים העתיקה | |||||||
| |||||||
|
חַתְּשֶׁפְּסוּת (1508-1458 לפנה"ס בקירוב) הייתה המלכה החמישית בשושלת השמונה עשרה של מצרים העתיקה, מהחשובות שבפרעוני מצרים. היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה כפרעה. במשך שנותיה של מצרים העתיקה כיהנו עוד מספר נשים בתפקיד זה, אך משך שלטונן היה קצר יותר. מינויה ואופן שלטונה מעידים על עוצמתן של הנשים במצרים העתיקה, לפחות בקרב המעמד העליון. האגיפטולוג ג'יימס הנרי ברסטד תיאר אותה בתור "האישה הגדולה הראשונה בהיסטוריה המתועדת". משמעות השם חתשפסות הוא "הבכירה שבנשות האצולה".
ימי שלטונה
המלכה חתשפסות הייתה השליטה החמישית מהשושלת ה-18. הייתה בתם הבכורה של תחותמס הראשון ואשתו-אחותו למחצה אחמוסה. בשנת 1490 לפנה"ס הוכתרה כאשת השליט תחותמס השני שהיה גם אחיה למחצה, לאחר מותו בשנת 1479 לפנה"ס מונתה כעוצרת הממלכה עבור היורש המיועד תחותמס השלישי, שהיה אז בן עשר. תחותמס ה-3 היה בנו של תחותמס ה-2, אך לא מאשתו-אחותו חתשפסות. כשהגיע זמנו של היורש המיועד לשלוט סירבה חתשפסות לפנות את מקומה והמשיכה בשלטון יחיד ללא בעל לצידה.
חתשפסות הודחה מהשלטון בשנת 1458 לפנה"ס. עד אז היא ריכזה את מלוא השלטון בידיה ובשנת 1473 מינתה עצמה כפרעה. מעמדן של הנשים במעמד השליט במצרים היה חזק ומכובד, כפי שמעיד גם סיפור משה ובת פרעה, אך פרעה אשה היה דבר כמעט בלתי נתפס, שרק צירוף מקרים חד פעמי יצר אותו. בראשית ימיה דמותה המפוסלת היא נשית מאוד, יפת פנים וגוף. פסלים מאוחרים יותר מתארים אותה יותר ויותר בדמות גבר, ואפילו עם זקן, ולבושה לבוש גבר. עמנואל וליקובסקי מזהה אותה כמלכת שבא[1].
אופי שלטונה
חתשפסות הקפידה על מדיניות לא לוחמנית פנימית וחיצונית, ופיתחה מסחר בינלאומי עם הפיניקים ועם ארץ פונט ולשם כך שיקמה את מערכת הכבישים. בימיה שרר שלום, והיא התפנתה למפעלות בניה גדולים להאדרת שמה. בין היתר היא בנתה אובליסקים בכרנך, ופיארה את העיר נא אמון, שהייתה בירתה, ובה היא הקימה מקדש פאר לאל אמון. מקדש זה עומד על תילו באתר דיר אל-בחרי, סמוך לעיר לוקסור של ימינו.
יחסיה עם סננמות'
דמות מפתח בחייה של חתשפסות הוא סננמות' - אדם שהגיע מחוץ למעמד השליט, ועלה בזכות כשרונותיו לדרגת פקיד בכיר מאוד. הוא היה אחראי על כל קומפלקס המקדשים בכרנך, והייתה לו כנראה השפעה רבה גם על הצבא. אין ספק שחתשפסות הייתה קרובה אליו מאוד. ייתכן שהוא המוח מאחורי רבים ממהלכיה, ומשערים שהיו ביניהם קשרים אישיים. קברו של סננמות' נמצא בסמוך לקברה של חתשפסות, למרגלות מקדש אמון המפואר בתבאי. הקברים נמצאו ריקים, אולי כתוצאה של ניסיון למחיקת זכרה של חתשפסות לאחר מותה.
חתשפסות מבצרת את שלטונה
נראה כי חתשפסות לא רצתה לוותר על העוצמה והכבוד שהקנה לה מעמדה הרם. בהתקרב מועד החלפתה על ידי תחותמס השלישי היא ניצלה את הזכות שניתנה בידה, להשתתף בטקסי האל אמון-רע, מהקדושים והחשובים באלים, בתוקף היותה פרעה. אלו טקסים שספק אם אישה אחרת נכחה בהם. היא התקרבה לכוהני הדת על מנת לבצר את מעמדה. סמוך למועד ההחלפה החלו להופיע על קירות המקדשים ציורים, המראים את האל אמון-רע בא אל אמה של חתשפסות על מנת
. האל בא בדמות אביה, תחותמס ה-1. על ידי כך, קרוב לודאי שבהסכמת כוהני האל
אמון-רע, היא רמזה שסמכותה לשלוט היא סמכות אלוקית ולא סמכות זמנית.
אין עדויות על רצונה או ניסיונותיה של חתשפסות לחסל את תחותמס ה-3 או להפטר ממנו באופן אחר, אך גם ייתכן שמעשה כזה היה בלתי אפשרי עבור חתשפסות, גם לו רצתה. בכל אופן נראה כי חתשפסות נהגה בו באופן הוגן.
אחריתה של חתשפסות
אחריתה של חתשפסות הייתה לוטה בערפל עד אמצע 2007. נראה שבעלה השני היה תחותמס ה-3, בנה החורג, אשר היה חשד שהדיח אותה מכס השלטון בשנת 1468 לפנה"ס. הוא החל במסע למחיקת כל זכר ממנה, כולל הרס והשחתה של דמויותיה ופסליה. לאחר 22 שנים לשלטונה קם למצרים מלך חדש.
רוב פסליה וציוריה הושחתו באופן יסודי במסע למחיקת זכרה. עד לאחרונה נהוג היה לחשוב שתחותמס ה-3 נטר לה טינה או שנאה של ממש, הדיח או רצח אותה, ואז פעל למחיקת שמה מדפי ההיסטוריה. היום מראות העדויות, כי מעשה מחיקת שמה החל רק 20 שנה לאחר מותה. פעולה שכזו אינה מראה על חמת זעם של המלך. כנראה שמסיבה כלשהי חשוב היה לו לשכתב את ההיסטוריה, ולהפחית מעוצמתה האמיתית של חתשפסות. גם מרשימות המלכים המסודרות של המצרים ודברי ימי השושלות נמחקה חתשפסות באופן מקיף.
בשנת 1922 נמצא בקרבת מקדש כרנך מצבור קבור של פסלים ועדויות רבים לימי שלטונה של חתשפסות. ממצאים אלו מאכלסים כיום אגף שלם במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק.
בשנת 2007 המומיה של חתשפסות זוהתה באמצעות בדיקות דנ"א. הקבר עצמו התגלה בשנת 1903 ונמצאו בו שתי מומיות, שתיהן של נשים. המומיה הראשונה שהוצאה זוהתה כסיט רע, האחות המלכותית של חתשפסות והמומיה השנייה הושארה בקבר עד 1990, כשההשערה היא שמדובר בחתשפסות.[2]. בעקבות ההוצאה מן הקבר, למומיה נערכו בדיקות שהראו כי במותה עברה את גיל ה-50 וסבלה מעודף משקל. מותה הייתה תוצאה של סרטן העצמות וכבד שהשפעתם התחזקה בעקבות סוכרת ממנה סבלה גם כן. כמו כן סבלה מדלקת פרקים ובעיות בשיניים[3]. באנליזת המיכל שנמצא יחד עם המומיה התגלה משכך כאבים שהכיל חומר מסרטן שבשימוש ממושך בו יכול היה לגרום לסרטן או הרעלה[4].
מקדש הקבורה של חתשפסות הוא אחד ממוקדי התיירות הפופולריים ביותר באזור הקברים הפרעוניים שבעמק המלכים.
לפניה: תחותמס השני |
אחריה: תחותמס השלישי |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בספרו תקופות בתוהו כרך "ישראל ומצרים".
- ^ ג'ון נובל וילסון (ניו יורק טיימס), זהותה של מלכת הפרעונים התגלתה בזכות שן בקופסה, בעיתון הארץ, 28.6.07
- ^ http://www.reuters.com/article/2007/06/27/us-egypt-queen-idUSL2776273020070627 Tooth clinches identification of Egyptian queen
- ^ http://hosted.ap.org/dynamic/stories/E/EU_GERMANY_EGYPT_QUEEN?SITE=OKTUL&SECTION=HOME&TEMPLATE=DEFAULT Toxic substance in Hatshepsut flask