איסין

איסין

אין תמונה חופשית

מסופוטמיה בתקופת חמורבי

איסין הייתה עיר-מדינה חשובה בשומר העתיקה. האתר שוכן בתל אל-בחריאת (Ishan al-Bahriyat) בדרום עיראק כ-36 ק"מ דרומית לניפור במחוז אל-קאדסיה.

העיר שכנה ליד תעלת איסיניתום, שהייתה חלק ממערכת תעלות ומעברי המים שקישרה בין הערים השונות במסופוטמיה. האלילה הפטרונית של העיר הייתה נינתינוגה (Nintinuga) אלת הרפואה. בעיר שכן מקדש שהוקדש לאלה.

תקופת שלטונה של העיר בדרום מסופוטמיה ולאחר מכן שלטונה של לרסה, נקראת על ידי ההיסטוריונים תקופת איסין-לרסה.

היסטוריה

האתר של איסין היה מיושב כבר בתחילת השושלת הקדומה של שומר באמצע האלף ה-3 לפנה"ס. וייתכן שהיה מיושב כבר קודם. באתר נמצאו לוחות בכתב יתדות שהמוקדמים בהם שייכים לתקופת אור 3.

השלטון של השושלת השלישית של אור החל להתדרדר בעקבות פלישת האמורים שהביאו לפגיעה חזקה בכלכלה ובמסחר. המחסור בתבואה הביא את מלך אור איבי-סין לשלוח את אחד מפקידיו הבכירים אישבי-ארה לקנות תבואה בצפון. אישבי-ארה כתב לו שיש קשיים בהעברת התבואה לאור והציע למנותו לשליט איסין וניפור והצעתו התקבלה. לאחר זמן לא רב, פלשו אף העילמים לממלכה המתפוררת, החריבו את הבירה אור ואת מקדשה, הרגו את תושביה והגלו את המלך איבי-סין לעילם, שם מצא את מותו. בדרך זו נסללה הדרך בפני אישבי-ארה להיות אחד המלכים החשובים הבאים במסופוטמיה וליסוד שושלת מלוכה חדשה וחזקה שנקראת "שושלת איסין" הוא מלך על איסין בין השנים 2017-1985 לפנה"ס.

כדי לחזק את שלטונו השתדל אישבי-ארה להמשיך בכל סממני השלטון של השושלת השלישית של אור ובכך להפוך את עצמו לשליט הלגיטימי. בתקופה שבה עלה לשלטון החלו בצפון מסופוטמיה אשור וממלכת אשנונה להתחזק ולהפוך למרכז עוצמה, כך שלא הייתה לו את היכולת להרחיב את ממלכתו לכיוון צפון. בדרום מסופוטמיה הוא הצליח לגרש את העילמים מאזור אור ובכך נתן לאיסין את השליטה על מרכזי התרבות החשובים בדרום מסופוטמיה: אור, ארך והמרכז הדתי בניפור.

במשך למעלה ממאה שנים איסין הייתה מרכז חשוב ופורח. מתקופה זו נשארו שרידי מבנים גדולים ומקדשים. בחפירות הארכאולוגיות מהתקופה נמצאו כתבים שעסקו בצווים, גזירות וחוקים. שושלת איסין המשיכה את סגנון השלטון המרכזי של אור 3. מלכי איסין מינו מושלים ושליטים מקומיים במחוזות השונים כדי שיממשו את המדיניות שלהם. מקור הכנסה חשוב לאיסין היו דרכי המסחר למפרץ הפרסי.

נסיבות ירידת חשיבות של ממלכת איסין לא ידועות בבירור. על פי המסמכים שנמצאו, לממלכה הייתה בעיה קשה של גישה למקורות מים. בעיה נוספת נוצרה לאיסין כשגונגונום (Gungunum) המושל שמונה על הערים לרסה ולגש ואזורים סביבן, השתלט על העיר אור שהייתה מרכז הסחר עם אזור המפרץ הפרסי. השתלטות זאת פגעה כלכלית באיסין. בנוסף גונגונום ושני יורשיו הטו את תעלת המים מאיסין ללרסה. בשלב מסוים איסין איבדה גם את שליטתה על ניפור שהייתה המרכז הרוחני. איסין לא הצליחה להתאושש לאחר סדרת אירועים זאת. בסביבות שנת 1860 לפנה"ס לערך השתלט על איסין שליט בשם אנליל-באני (Enlil-bani) ובכך סיים את שלטון השושלת שנוסדה על ידי אישבה-ארה שנמשכה כ-150 שנים.

למרות חולשתה הפוליטית והכלכלית של איסין, העיר הצליחה לשמור על עצמאותה מלרסה לפחות לארבעים שנים נוספות, עד לכיבושה על ידי מלך לרסה רים-סין הראשון שהיה בן זמנו של חמורבי מבבל.

בעקבות כיבוש לרסה על ידי חמורבי צורפה גם איסין לתחום שלטונו, הוא בנה בה מבנים חשובים. לאחר עליית שמשו-אילונה בנו של חמורבי לשלטון פרץ כנגדו מרד שתחילתו בלרסה ולאחר מכן התפשט ל-26 ערים נוספות ביניהן ארך, אור, איסין ועוד. במסגרת מלחמתו של שמשו-אילונה במרד הוא הרס את חומותיה של איין ובזז את העיר. המאורע מתועד בלוח כתוב שנמצא בעיר ששמשו-אילונה ביצע בה הרס בשנת 27 למלכותו.

במאה ה-16 לפנה"ס השתלטו הכשים על בבל והם שיקמו את העיר ובנו בה מבנים. לאחר נפילת השושלת הכשית בבל בשנת 1155 לפנה"ס בידי העילמים, השתלטה על בבל השושלת הרביעית שמלכיה במקורם היו מאיסין, היא נקראת גם השושלת השנייה של איסין. שושלת זאת שלטה בבבל כ-130 שנים וכללה 11 מלכים.

מלכי איסין

מימין חרוט חרס בכתב יתדות בשומרית מאבן הפינה ששובץ על ידי המלך אישמה-דגן בחומה של איסין. הלוח מכיל את כתב הייסוד של חומות העיר איסין. משמאל לוח חרס בכתב יתדות באכדית, מהמאות ה-18-19 לפנה"ס הלוח כולל נתונים ממדידת השטח וסקרי קרקע.

מלכי השושלת הראשונה של איסין - על פי הכרונולוגיה התיכונה בין השנים 2017–1794

שם המלך	שנות מלוכה לפנה"ס	הערות
אישבי-ארה	2017–1985	שלט בו-זמנית עם איבי-סין מאור
שו-אלישו	1984–1975	הבן של אישבי-ארה
אידין-דגן	1974–1954	הבן של שו-אלישו
אישמה-דגן	1953–1935	הבן של אידין-דגן. הוא מופיע בקינת ניפור כמשקם העיר ניפור
לִפִּת-אשְׁתר	1934–1924	הבן של אישמה-דגן (או אידין-דגן), שלט בו-זמנית עם גונגונום מלרסה.
אור-נינורתה	1923–1896	הבן של אידין-דגן, שלט בו-זמנית עם אביסרה מלרסה.
בור-סין	1895–1875	הבן של אור-נינורתה
ליפית-אנליל	1873–1869	הבן של בור-סין
ארה-אימיטי	1868–1861	המלך האחרון משושלתו של אישמה-דגן
אנליל-בני	1860–1837	שלט בו זמנית עם שוּמוּ-לַ-אִיל מבבל.
זמביה	1836–1834	שלט בו-זמנית עם סין-איכישם מלרסה.
איתר-פישה	1833–1831
אור-דו-כוגה	1830–1828
סין-מגיר	1827–1817
(דמיק-אילישו)*	1816–1794	(הבן של סין-מגיר)*

• *הפרטים האלו נכללו לא בכל הגרסאות של הרשימה.

כודורו מתקופתו של אנליל-נדין-אפלי

מלכי השושלת השנייה של איסין שמלכה בבבל, לפי הכרונולוגיה התיכונה

שם המלך	שנות מלוכה לפנה"ס	הערות
מרדוך-כביט-אחשו	‏ 1155–1140	מייסד השושלת הראשונה בבל ששורשיה היו מאזור מסופוטמיה
איתי-מרדוך-בלטו	‏ 1140–1132	בנו של מרדוך-כביט-אחשו
נינורתה-נדין-שומי	‏1132–1126	מלך בתקופתו של המלך האשורי אשור-רש-אישי הראשון
נבוכדנצר הראשון	1126–1103	בן זמנו ויריבו של אשור-רש-אישי הראשון, ובנו של נינורתה-נדין-שומי
אנליל-נדין-אפלי	‏1103–1100	נלחם במלך האשורי תגלת-פלאסר הראשון. היה בנו של נבוכדנצר הראשון
מרדוך-נדין-אחה	‏1100–1082	נלחם בתגלת-פלאסר הראשון, היה בנו של נינורתה-נדין-שומי, ואחיו של נבוכנצר הראשון
מרדוך-שפיק-זרי	‏1082–1069	היה ביחסים טובים עם מלך אשור אשור-בל-כלה שהיה בנו של תגלת-פלאסר הראשון
אדד-אפלה-אידינה	‏ 1069–1046	היה נסיך ארמי התחתן עם בתו של מלך אשור אשור-בל-כלה
מרדוך-אחה-אריבה	‏1046	מלך ששה חודשים בלבד
מרדוך-זר	‏ 1046–1033	חלקו השלישי של שמו לא ידוע כי הטקסט היה פגוע
נבו-שום-ליבור	‏ 1033–1025	השושלת הסתיימה עם כיבוש הארמים

מזמור לאידין-דגן המלך השלישי בשושלת הראשונה

בורות ביזה ושוד עתיקות שנעשו באתר על ידי תושבים עיראקים. צולם על ידי הצבא האמריקאי ב-21 במאי 2003

תרבות וספרות

בזמנו של אישבה-ארה המשיך להתקיים הפולחן שהיה נהוג בתקופת אור 3.

בנוסף המשיכו מלכי איסין למנות את בנותיהם לכוהנות לאליל הירח של אור.

הספרות של התקופה המשיכה את המסורות הספרותיות של תקופת אור 3. המשיכה הכתיבה של המזמורים המלכותיים, ז'אנר ספרותי שהחל באלף הקודם. מזמורים מלכותיים רבים נכתבו למלכי איסין שהשתקפו בהם הנושאים, הסגנון המבנה והשפה שהיו נהוגים לפני כן. לעיתים הם נכתבו בגוף ראשון כמשקפים את קולו של המלך, ולעיתים המזמורים עסקו בתחינות התושבים שנועדו לאוזני המלך. דוגמה לספרות התקופה היא קינת ניפור המתייחסת בהרחבה למלך אישמה-דגן והוא מתואר בה כמושיעה ומשקמה של העיר החרבה של ניפור.

בתקופה זו הסתיימה כתיבת רשימת המלכים השומרית שהתבססה על רשימות קדומות ומקורות קדומים. הרשימה הובילה לרשימת מלכי איסין, אולי במטרה לתת לה המשכיות ולגיטימציה בעיני התושבים כשמלכי איסין קושרו למלכים הקודמים שחלקם היו אגדתיים.

ארכאולוגיה

האתר הארכאולוגי של העיר איסין הוא תלולית נמוכה שגובהה המרבי 8 מטר ואורכה כ-1.5 ק"מ. בשנת 1924 ביקר באתר האשורולוג האמריקאי סטיבן לנגדון (Stephen Langdon) בעת חפירותיו בכיש, הוא ביצע באתר חפירת בדיקה לעומק.

החפירות הארכאולוגיות העיקריות באתר התקיימו במשך 11 עונות חפירה בין השנים 1973 ל-1989 על ידי משלחת גרמנית בראשותו של ברטל רודה (Barthel Hrouda). חפירות אלה הופסקו בעקבות מלחמת המפרץ משנת 1990 ומלחמת עיראק משנת 2003. לאחר סיום החפירה האתר סבל מאוד ממעשי ביזה ושוד שהסבו לו נזק כבד.

במהלך החפירות התגלו לוחות ובהם קודקס החוקים של המלך ליפית אשתר.

ראו גם

• קינת ניפור

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איסין בוויקישיתוף

• תמונות מהאתר הארכאולוגי של איסין באתר המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו
• תמונות ודיווח ממעשי הביזה באתר הארכאולוגי באתר של אוניברסיטת קולורדו
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29454747איסין