פילוג ממלכת ישראל המאוחדת

פילוג ממלכת ישראל המאוחדת הוא אירוע שהתרחש לאחר מותו של שלמה המלך (בשנת ב'תתקס"ד (798 לפנה"ס)). באירוע זה התפצלה ממלכת ישראל המאוחדת המקראית לשתי ממלכות, הממלכה הדרומית – ממלכת יהודה, והממלכה הצפונית – ממלכת ישראל.

רקע

יהודה ושבטי ישראל

במשך מאות השנים לאחר התיישבות בני ישראל בארצם, לא היה מלך בישראל. תחת זאת קמו בעם ישראל שופטים, שהגיעו ממגוון שבטים, ביניהם משבטי יהודה ואפרים. מנהיגותם התבטאה בשיפוט על פי התורה אך כוחם הצבאי והמדיני היה מוגבל לרמה פרטית או מקומית. גם בתקופה זו היה העם מאוחד בדרך כלל ואין עדויות למתיחות קבועה בין השבטים, למעט מספר מקרים בודדים, בהם פרצו סכסוכים מקומיים בין שבטים.

מבחינה מדינית ורוחנית התגבש שבט יהודה רב האוכלוסין שישב בכל הדרום ובתוכו חלק משמעון, בחטיבה נבדלת משבטי הצפון, בהם הוביל השבט הדומיננטי אפרים. אחד הגורמים לבידודו של שבט יהודה, נבע מהניתוק הגאוגרפי מיתר השבטים - משבטי עבר הירדן בשל ים המלח והמדבר, ומשבטי הצפון בשל ההתיישבות הישראלית הדלילה בהרי השומרון (בניגוד להרי יהודה והגליל). דלילות היישוב נבעה בשל העצים והצמחייה העבותה שהיו על כל ההרים והקשו על יישובם או, לפי הנחתם של מספר חוקרים, כיוון שבמקום נשארה אוכלוסיה כנענית שלא נכבשה. הניתוק היחסי בא לידי ביטוי בתקופת השופטים, בהיעדרותו של שבט יהודה ממלחמות הצפון, ומאוחר יותר בהופעת יהודה וישראל כחטיבות פנימיות נפרדות בממלכה.

בזמן השופט האחרון, שמואל הנביא נלחץ העם על ידי הפלישתים. שמואל הוביל לניצחון והכנעת הפלשתים, אך העם חשש מנחש העמוני, וביקש להעמיד עליו מלך. ה' בחר בשאול המלך משבט בנימין והוא נמשח למלכות על ידי שמואל. לאחר שבמלחמה עם עמלק הפר את ציווי ה', גזר ה' להעביר ממנו את המלוכה וליתנה לאחר. ה' בחר בדוד המלך משבט יהודה והוא נמשח למלכות על ידי שמואל. דוד נרדף במשך תקופה ארוכה על ידי שאול ונמלט לבסוף אל הפלישתים. לאחר מות שאול ובניו במלחמה עם הפלישתים בהר הגלבוע התפצלה הממלכה: רוב השבטים הכירו באיש בושת, בנו של שאול, כמלך, ואילו שבט יהודה, שבטו של דוד, שכבר קודם לכן נחשב ליחידה עצמאית, המליך את דוד. פילוג זה ארך כשבע שנים ומחצה. איש בושת נרצח כעבור שנתיים, וכעבור 5 שנים נוספות המליכו שאר השבטים את דוד. דוד גיבש את השבטים לממלכה אחידה והוביל לנצחונות על העמים השכנים. לאחר שנכבשה המובלעת הכנענית יבוס, השוכנת בגבול שבין נחלות יהודה ובנימין, הפך אותה לבירת ממלכתו והעביר אליה את מקום המקדש, ששכן בעבר בשילה שבנחלת אפרים.

בחזרתו של דוד המלך לירושלים אחרי מרד אבשלום, מזדרזים שבטי ישראל בהנהגתו של שמעי בן גרא לקדם את פניו בנהר הירדן, ודוד נזקק לזרז את שבט יהודה לקדם את פניו לבל יהיו ”אחרונים להשיב את המלך אל ביתו”. שבטי ישראל חשים כי שבט יהודה מנכס לעצמו את המלך ופורץ ביניהם ריב: "והנה כל איש ישראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה..." (שמואל ב' י"ט, מ"ב). בעקבות אירוע זה מתמרד שבע בן בכרי בדוד, אחריו נוהים כל השבטים ודוד נותר שוב כששבט יהודה בלבד לצידו. המרד נגדע עד מהרה על ידי יואב בן צרויה וגיבורי דוד ועם ישראל התאחד שוב תחת מלכות בית דוד (ספר שמואל ב', פרק י"ט). יצויין כי חז"ל מזהים את שבע בן בכרי כנבט, אביו של ירבעם שפיצל בפועל את הממלכה

מלכות שלמה

מלכות שלמה נפתחה בתקווה גדולה עם כינון יחסי מסחר בינלאומיים, ובמיוחד בניית בית המקדש. אך המקרא מספר כי בסוף ימיו, הנשים הנוכריות שנשא "הטו את לבבו" (ספר מלכים א', פרק י"א, פסוק ד') והוא אפשר להן להקים בירושלים מקומות פולחן לאלים שונים. בעקבות זאת, ה' מחליט "לקרוע את הממלכה" מזרעו לאחר שימות, אם כי שבט אחד ישאר "למען דוד עבדי ולמען ירושלים אשר בחרתי" (פסוק י"ג).

עוד בחיי שלמה, בא הנביא אחיה השילוני לירבעם, קורע בגד ל-12 חלקים ונותן לירבעם עשרה מהם. אחרי ההדגמה הוא אומר לירבעם בפירוש שממלכה תתחלק והוא ימלוך על עשרה שבטים, לעומת בן שלמה שימלוך על שבט אחד (כנראה בנוסף ליהודה). הנביא אף מבטיח לו - אם יתנהג כראוי, יזכה להמשך שושלתך, כמו שושלת בית דוד. לאחר נבואה זו ניסה שלמה להמית את ירבעם, אך זה מוצא מפלט במצרים.

הפילוג

רחבעם מתייעץ עם הזקנים, איור תנ"ך של פול הארדי

עם מות שלמה, בנו רחבעם בא לשכם כדי שיומלך על כל העם, ובמקביל קראו לירבעם בן נבט לחזור. במקום להמליך את רחבעם, העם בא וירבעם בראשו, ודורשים שישלוט ביד רכה יותר מאשר שלמה אביו, שהעביד את העם קשה לצורך מפעלי בנייה נרחבים. רחבעם פרש לשלושה ימי התייעצות כדי להחליט, ובסופו של דבר, במקום לנהוג כעצת יועצי אביו הזקנים, שטענו כי "אם היום תהיה עבד לעם הזה... והיו לך עבדים כל הימים" (פרק י"ב, פסוק י"ד) הוא נשמע לעצת חבריו שהמליצו לו להכריז שהנהגתו תהיה קשוחה מאביו. בעצתם הוא אמר: "אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם; אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים" ועורר את זעם העם שהכריז "מַה-לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא-נַחֲלָה בְּבֶן-יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (פסוק ט"ז). רחבעם ניסה להרגיעם ושלח אליהם את אדרם ממונה המס אבל העם רגם אותו למוות ומרד בבית דוד באופן סופי.

השמועה על שובו של ירבעם התפשטה בעם וכל עם ישראל המליך אותו עליו, למעט שבט יהודה שנשאר נאמן. עם זאת, במלחמה שרחבעם יוצא אליה מיד כדי להשיב לעצמו את השלטון בצפון, גם שבט בנימין מתייצב לצידו. רחבעם הצליח להוציא למלחמה משני השבטים 180,000 איש, אך בעקבות הופעתו של הנביא שמעיה המכריז כי הפילוג נעשה על ידי ה', העם חוזר למקומותיו.

לאחר הפילוג

עגלי הזהב של ירבעם

עם תחילת מלכותו של ירבעם עולה בו חשש כי העליה לרגל לירושלים עלולה להטות את לב העם לטובת מלכות יהודה, ועל כן הוא אוסר על נתיניו לעלות לירושלים ואף מציב שומרים בדרכים כדי לאכוף זאת. כאלטרנטיבה הוא מקים עגלי זהב בבית אל ודן, הגבול הדרומי והצפוני של ישראל. איסור העליה לירושלים עמד בתוקפו לאורך כל שנות קיומה של מלכות ישראל עד שביטלו הושע בן אלה. יתר על כן, כדי למנוע כל אפשרות של קשר בין הממלכות, ירבעם משנה את לוח חגי השנה ודוחה את חג הסוכות לחודש חשוון.

ישראל ויהודה

בשנים הראשונות הייתה יריבות גדולה בין שתי המדינות והן נלחמו זו בזו פעמים רבות, בדרך כלל ללא שינויים של ממש. אולם כבר בימי אחאב (כ-60 שנה לאחר הפילוג) היחסים בין המדינות התחממו והוא משיא את בתו למלך יהודה. גם בהמשך, בדרך כלל היו יחסים טובים בין ישראל ויהודה ביחס למדינות הסובבות, אך לא תמיד.

מלחמות מתועדות לאורך התקופה

• לאורך כל שנות מלכות ירבעם הוא נלחם ברחבעם ואחר כך באביה כאשר לבסוף ניצחו יהודה והחלישו את חיל ישראל ואביה לכד מישראל מספר ערים.
• בעשא נלחם באסא ובנה מגדל מול שערי ירושלים כדי להעמידה במצור ולהשליך ממנה אבנים על כל היוצא ובא, בתגובה כורת אסא ברית עם ארם (שמפר בכך את בריתו עם ישראל) ויחד הם נלחמים נגד ישראל ואף כובשים מספר ערים מנחלת אפרים.
• יואש (מלך ישראל) נלחם באמציה בקרב שנערך בבית שמש, והסתיים בניצחונם של ישראל.
• פקח בן רמליהו נלחם באחז והביס אותו בניצחון מוחץ. לקח בשבי מאתיים אלף נשים, בנים ובנות והחזירם בציווי עודד הנביא. כמו כן הצטרף למלך ארם להילחם ביהודה.

שיתופי פעולה

• אחאב השיא את ביתו ליהורם בן יהושפט כאשר המחותנים כורתים ביניהם ברית שלום. כתוצאה מהברית ביניהם כאשר יצא למלחמה ברמות גלעד אחאב לוקח איתו את יהושפט.
• יהורם בן אחאב נלחם במואב בסיוע יהושפט ויחד הם ניצחו כאשר שמעו לדברי הנביא אלישע}}. לאחר מכן יהורם נעזר באחזיה במלחמתו נגד ארם, כאשר במהלך המלחמה יהורם נפצע ואחזיה בא לבקרו. יהוא בן נמשי מנצל את ההזדמנות והורג את שניהם.

ראו גם

• הכרונולוגיה של מלכי יהודה וישראל

קישורים חיצוניים

• תקציר על מלכי ישראל באתר "עידן התנ"ך"
• זאב יעבץ, תולדות ישראל חלק א, עמוד 95 - 116, באתר היברובוקס
• רבי יעקב קמנצקי, אמת ליעקב על התורה, במדבר לד, יט, עמוד 467, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24941499פילוג ממלכת ישראל המאוחדת