הספינה העתיקה ממעגן מיכאל
.JPG)
הספינה העתיקה ממעגן מיכאל היא ספינת סוחר מעץ מסוף המאה החמישית לפנה"ס שהתגלתה ב-1985 בים במרחק 70 מטר מחוף קיבוץ מעגן מיכאל, בעומק של 1.5 מטר. אורך הספינה 13 מטר. חבר הקיבוץ יצא לצלילה והבחין בערימה של כלי חרס אבנים ולוחות עץ. האזור בו נמצאה הספינה נמצא ליד אי היונים וכולל שוניות. מממצאי הספינה כללו בין היתר את השדרית העשויה לוחות עץ, בסיס התורן, עוגן וכלי חרס וממצאים נוספים. מקורה של הספינה לא התברר סופית, אבל היא כנראה ממערב טורקיה.[1] החפירות באתר נערכו בין השנים 1989-1988 על ידי המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי באוניברסיטת חיפה בראשות הארכאולוג הימי אלישע לינדר.[2]
לצורך הצגת הספינה בפני הציבור, נבנה במוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה חדר מיוחד בתוך המוזיאון המותאם להצגת הספינה. הרכבת הספינה מחדש נעשתה על ידי צוות בינלאומי שהגיע לארץ להרכיב את הספינה. הספינה מוצגת ביחד עם מבחר ממצאים מהספינה ביניהם העוגן, כלי העבודה שנמצאו על הספינה, חבלים וכלי חרס. האגף משמש גם כמעבדה חיה וכבית מלאכה ללימודי ספינות עתיקות.
הספינה
גוף הספינה שנמצא אורכו 13 מטר ורוחבו 4 מטר, משקלה הכולל של הספינה כולל מטענה היה כ-25 טון, מחצית מזה משקל המטען. הספינה נבנתה בשיטת "הציפוי קודם", שיטה שהייתה מקובלת באלף ה-2 ובאלף ה-1 לפנה"ס לבניית כלי שיט, כלומר קודם חוברו לוחות הציפוי של גוף הספינה באמצעות כפיסים ואטבים במרחק של 13 ס"מ זה מזה. ירכתי הספינה והחרטום חוברו באמצעות תפירת הלוחות בחבלים זה לזה, ואחר כך הותקנו חיזוקי הרוחב - צלעות הספינה שחוברו בעזרת מסמרי נחושת (באותה שיטה נבנתה הספינה מאולו בורון). שדרית הספינה נעשתה מקורה אחת של עץ אורן ירושלים באורך של 8.25 מטר וברוחב 16 ס"מ, אליה חוברה בתחתיתה תת-שדרית עשויה מעץ אלון שנבנתה משלושה חלקים נפרדים שנועדו לספוג את החבטות והחיכוך ולהקל על תיקון הספינה. גם הרצפות, קורות החרטום והירכתיים, הצלעות ובסיס התורן נעשו מעץ אורן ירושלים. בדיקות פחמן 14 וממצא כלי החרס תארכו את הספינה לשלהי המאה החמישית לפנה"ס.[3][4]
העוגן
בעת החפירה בקרבת צדה הימני של הספינה, נמצא עוגן הספינה שהוא מסוג "עוגן בעל זרוע אחת" עם שרידי חבלים קשורים ללולאת ההרמה. העוגן עשוי מעץ אלון. מוט העוגן מולא במינרל גלנה המשמש כמינרל בצר עיקרי לעופרת. גוף העוגן לכל אורכו מראשו דרך השוק עד הזרוע גולף מקורה אחת, כך גם הסטוק - המוט הניצב לזרוע וממוקם בחלקו הנגדי של השוק. העץ ששימש ליצירת העוגן זהה לעץ שממנו נעשו כפיסי העץ ששימשו בחיבור קורות הספינה. השערת החוקרים היא שהעוגן נעשה בידי אותם נגרים או בוני אוניות שבנו את הספינה.
ממצאי הספינה
כאונייה טרופה, רוב חלקי הספינה נמצאו קבורים עמוק בתוך החול אשר יצר שכבת בידוד שמנעה ממי הים המלוחים לפגוע בחלקי העץ והמתכת של הספינה.
הממצא הבולט ביותר הוא גוף העץ של הספינה אשר השתמר, במיוחד השדרית, תת-השדרית, הקנה, בסיס התורן, חלקי לוחות רבים ועוגן הספינה. המסמרים אשר חיברו את צלעות הספינה לגוף היו עשויים מנחושת. רמת שימור גבוהה זו הקלה על החוקרים להבין את מבנה הספינה וכיצד היא נבנתה.
הממצאים כללו גם כ-12.5 טון של אבנים וסלעים, רובם צפחות כחולות, חלק קטן יותר היו אבני גיר וגברו. על פי השערת החוקרים הצפחה הייתה מטענה העיקרי של הספינה. מקור הצפחה היה האי היווני אביה מצפון מזרח לאתונה. בעת העתיקה הצפחה שימשה לייצור רעפי צפחה לגגות וכן לריצוף רצפות, בנוסף השתמשו בצפחה ליצירת כלי נוי.
בנוסף למטען נמצאו כלים שונים ששימשו את צוות הספינה כגון: כלי נגר ארוזים בסל, חבלים בקוטרים שונים, רוב החבלים היו עשויים מצמח אגמון החוף. חלק מהחבלים נמצאו בקרבת הספינה, שני חבלים היו קשורים לעוגן הספינה. נמצאו גם 70 כלי חרס שונים אשר שימשו את צוות הספינה כולל כתריסר קנקני אגירה בעלי ידיות סל, סירי בישול, נרות, פכיות, ספלים זעירים, קופסאות עץ מגולפות אחת דמוית כינור השנייה דמוית עלה - כלים אלה שימשו כנראה לאחסון תמרוקים או תכשיטים. סמוך לבסיס התורן נמצאו גם שברי פיטס גדול. מקור הכלים זוהה על ידי החוקרים בקפריסין ובמזרח יוון. בנוסף, נמצאו גם שרידים אורגניים ענבים, זיתים ושעורים, סל קלוע וכן כמות גדולה של ענפי ריפוד שריפדו את רצפת הספינה מפני נזק מטען האבנים.
שימור הספינה
אחת הבעיות בחפירת ממצאים שנמצאו מתחת לפני הים הוא הנזק הנגרם לממצא בהוצאתו מהים. ממצאים שנשתמרו אלפי שנים מתחת לחול המכוסה במים, ניזוקים בעת הוצאתם, עקב השינוי בתנאים הסביבתיים, וביחוד, בשל החשיפה לחמצן שבאוויר הפתוח. כלים שלא טופלו היטב נוטים להתפורר תוך חודשים ספורים. חומרים אורגניים הם הרגישים ביותר להתפוררות מהירה.[5] בעת הוצאת הספינה על אביזריה היה העץ שממנו הורכב גוף הספינה רך ושביר ורווי במי ים. גוף הספינה פורק מתחת למים, חלקי העץ הועברו במנשאים מיוחדים למעבדה באוניברסיטת חיפה שם מוינו חלקי העץ השונים והוכנסו לאגנים ממולאים במי ברז במטרה לשטוף אותם ממלחים. לאחר מכן החל תהליך של החדרת החומר המשמר פוליאתילן גליקול (polyethylene glycol, PEG) לתוך העץ במטרה להחליף את המים בשיטה הידועה בשם PEG 100%. בשיטה זו מתרחש תהליך החלפת המים בתאי העץ על ידי חלחול איטי של חומר השימור.[6] לאחר החדרת כמות החומר המשמר הרצויה הוצאו הלוחות, נוגבו ושומרו במשך מספר שנים. ככל שחלק העץ היה גדול יותר זמן השימור היה ארוך היותר. תהליך השימור ארך שבע שנים והסתיים בשנת 1996.
בניית רפליקה (העתק) של הספינה
באמצע חודש אפריל 2014 החלה בניית רפליקה של הספינה בבית הספר לקציני ים עכו, במבנה שהעמידה הנהלת בית הספר לרשות האוניברסיטה. ב-10 ביולי 2014 הושלמה והונחה בטקס חגיגי השדרית של הספינה, טקס אשר על פי המסורת הימית מציין את תחילת הבנייה של כלי שיט חדש. בראש הפרויקט עמדו פרופסור יעקב כהנוב מהמכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי והחוג לציויליזציות באוניברסיטת חיפה ואבנר הילמן מרשות העתיקות. במלאכת הבנייה עסקו אנשי סגל האוניברסיטה, אנשי מקצוע, מתנדבים וסטודנטים. השותפים לבניה היו רשות העתיקות, בית הספר לקציני ים עכו, קרן קיימת לישראל ומספנות ישראל.
גוף הספינה נבנה מעץ אורן קפריסאי, והחיבורים וחלקים אחדים נוספים מעץ אלון. עצי האורן נכרתו ביערות בצפון הגליל, ביער דלתון וביער ביריה, בתיאום עם קק"ל. הבנייה נעשתה תוך הקפדה על חומרי הגלם והמידות ושימוש בטכניקות דומות לאלו שבהן נבנתה הספינה המקורית. סך תקציב הפרויקט היה כ-675,000 דולר, כולל גם עלות התחזוקה, הביטוח ועגינת הספינה לאחר השלמת בנייתה. הפרויקט מומן גם מתרומות של גופים שונים, בהם תורמים אנונימיים. בניית הספינה הסתיימה בדצמבר 2016.
טקס השקה הספינה התקיים ביום 17 במרץ 2017 במעגן הדיג בחיפה.
גלריית תמונות
הספינה העתיקה
|
בניית הרפליקה
|
.JPG)
ראו גם
לקריאה נוספת
- יעקב כהנוב בת 2500 שנה וצעירה מתמיד -הספינה העתיקה ממעגן מיכאל, "בין גלים", אוקטובר 2002, ע' 68.
- הדס מור, סימני כלי הנגר בספינה ממעגן מיכאל, ומשמעותם בבנית כלי שיט עתיקים, עבודת מוסמך בחוג לציוויליזציות ימיות, אוניברסיטת חיפה, 2002
- עדינה בן זאב, הספינה המקורית ממעגן מיכאל, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, 2004
- הדס סגל, מעקב אחרי שימור הספינה העתיקה (400 לפסה"נ) ממעגן מיכאל, עבודת מוסמך בחוג לציוויליזציות ימיות, אוניברסיטת חיפה, 2006
- קובץ:הספינה ממעגן מיכאל דוח 1 לרספן.pdf - הספינה ממעגן מיכאל - נתונים לאישור הנדסי, מבוא : פרופסור יק כהנוב, שחזור גרפי: אדריכלית עדינה בן-זאב, חישובים: יוסי רוט, מרץ 2014
- קובץ:הספינה ממעגן מיכאל דוח 2 לרספן.pdf - הספינה ממעגן מיכאל - נתונים לאישור הנדסי לאחר השלמת הגוף, מבוא: פרופסור יק כהנוב, שחזור גרפי: אדריכלית עדינה בן-זאב, חישובים: יוסי רוט, אוגוסט 2016
- Linder, Elisha (1992). "Excavating an Ancient Merchantman". Biblical Archaeology Review. Biblical Archaeology Society. 18 (6): 24–35.
- Rosloff, Jay P. (1991). "A one-armed anchor of c. 400 BCE from the Ma'agan Michael vessel, Israel. A preliminary report". The International Journal of Nautical Archaeology. 20 (3): 223–226.
- Elisha Linder & Yaakov Kahanov, The Ma'agan Mikhael Ship: The recovery of a 2400 years of merchantman final report, Israel Exploration Soceity, Haifa University, 2003, Vol. I-II
קישורים חיצוניים
- הספינה העתיקה ממעגן מיכאל באתר מוזיאון הכט כולל שני סרטונים: סרטון גילוי הספינה, וסרטון שחזור הספינה.
- הספינה ממעגן מיכאל באתר רשות העתיקות
- הספינה העתיקה ממעגן מיכאל באתר אוניברסיטת חיפה (באנגלית)
- דוד בר יוסף, מרימים עוגן ב-2017 - שיחזור הספינה העתיקה ממעגן מיכאל, "בין גלים", אוקטובר 2014, עמ' 93.
- עדי חשמונאי, אלי אשכנזי, יום לפני שפרויקט חייו קם לתחייה - הפרופ' הנערץ הלך לעולמו - וואלה חדשות, באתר וואלה!, 14 בדצמבר 2016
- יגאל מוסקו, "המשוגעים" ששחזרו ספינה עתיקה, באתר מאקו, 6 בינואר 2017
- גבריאל קונפינו, טקס חגיגי להשקת הרפליקה של הספינה העתיקה ממעגן מיכאל, שנערך ביום ו' 17/3 במרינה שביט חיפה. כתבה באתר חי פה, 22 במרץ 2017.
- שי שמש, הספינה העתיקה ממעגן מיכאל, באתר מדע גדול, בקטנה, 22 ביוני 2017.
- ירון כרמי, תיאור של קברניט הספינה יוחאי פלצור - שיט הרפליקה ליוון וחזרה 'חי פה' 25 בדצמבר 2018.
הערות שוליים
- ^ עדינה בן זאב, הספינה המקורית ממעגן מיכאל עבודת מוסמך בחוג לציוויליזציות ימיות, אוניברסיטת חיפה, 2004, עמוד 1
- ^ אלישע לינדר, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, עמוד 964
- ^ הספינה באתר רשות העתיקות
- ^ אלישע לינדר, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, עמודים 965-964
- ^ אבנר רבן, שיטות סקר, חפירה, רישום, צילום ושימור בארכאולוגיה תת-ימית, קדמוניות 14, 1971, עמודים 42-41
- ^ הדס מור, סימני הנגר בספינה ממעגן מיכאל, עבודת מוסמך, אוניברסיטת חיפה, 2004, עמוד V
38895702הספינה העתיקה ממעגן מיכאל