הכרזת כורש

הגליל של כורש

"הגליל של כורש" מוצג במוזיאון הבריטי בלונדון.

מקומות במסופוטמיה שהוזכרו בהכרזת כורש

הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, המאשרת את בניית בית המקדש השני ושיבת גולת בבל לירושלים. ההכרזה ניתנה בשנת אחת למלכות כורש, ג'שצ"א (370 לפנה"ס), שבעים שנה בדיוק לאחר גלות יכניה, עם זאת, חז״ל הגדירו שלב זה כ“פקידה בעלמא”, שכן בניין בית המקדש בפועל הושלם רק בימי דרייוש., והתממשות נבואתם של ישעיהו וירמיהו.

בחז"ל ובמפרשים מוצג כורש ככלי ביד ההשגחה האלוקית. בספר עזרא נאמר כי ההכרזה באה כי "העיר ה׳ את רוח כורש", בישעיהו מכונה כורש "רועי" ו"משיח", זאת משום שהוא נבחר למלא תפקיד היסטורי בהפלת בבל, בשיבת ישראל ובבניין ירושלים. עם זאת, חז״ל הדגישו שכורש לא השלים את תפקידו במלואו, בגמרא נאמר שהקב״ה כביכול קבל עליו בפני המשיח, "אני אמרתי הוא יבנה ביתי ויקבץ גליותי והוא אמר מי בכם מכל עמו ויעל".

בשנת 1879 נמצא בחפירות ארכיאולוגיות גליל חימר מתקופת כורש ועליו הכרזה דומה, הגליל נמצא כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.

נוסח הכרזת כורש

הכרזת כורש חותמת את ספר דברי הימים, ופותחת את ספר עזרא. בנוסף לזה, מובאת הגרסה הארמית של ההכרזה בהמשך ספר עזרא (עזרא ו, ג-ה).

הנוסח העברי

כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס. כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹקָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹקִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם.

— ספר עזרא, פרק א', פסוקים א'-ד'

הנוסח הארמי

כמתואר בספר עזרא, בעת חידוש בניית המקדש השני, בשנה השנייה למלכות דרייוש, נשלחה איגרת מאת הפחה - המושל האזורי אל דרייוש ובה מסופר כי כאשר נשאלו היהודים באיזו רשות הם בונים את מקדשם השיבו כי ניתן להם אישור לדבר מאת כורש, ואף ביקשו מדרייוש לחפש את העותק של הרישיון. לבסוף נמצא המסמך הדרוש בעיר אחמתא שבארץ מדי, וכך היה נוסחו:

בִּשְׁנַת חֲדָה לְכוֹרֶשׁ מַלְכָּא כּוֹרֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם בֵּית אֱלָהָא בִירוּשְׁלֶם בַּיְתָא יִתְבְּנֵא אֲתַר דִּי דָבְחִין דִּבְחִין וְאֻשּׁוֹהִי מְסוֹבְלִין רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁתִּין: נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל תְּלָתָא וְנִדְבָּךְ דִּי אָע חֲדַת וְנִפְקְתָא מִן בֵּית מַלְכָּא תִּתְיְהִב: וְאַף מָאנֵי בֵית אֱלָהָא דִּי דַהֲבָה וְכַסְפָּא דִּי נְבוּכַדְנֶצַּר הַנְפֵּק מִן הֵיכְלָא דִי בִירוּשְׁלֶם וְהֵיבֵל לְבָבֶל יַהֲתִיבוּן וִיהָךְ לְהֵיכְלָא דִי בִירוּשְׁלֶם לְאַתְרֵהּ וְתַחֵת בְּבֵית אֱלָהָא:

— עזרא ו, ג-ה

על פי יוסף בן מתתיהו, כורש נחשף לנבואתו של ישעיהו הנוקבת בשמו כשם המלך שיחזיר את ישראל לירושלים, ומתוך כך התעורר לקיים את הנבואה ולאפשר את שיבת היהודים לציוןו.

השלכות ההכרזה

בעקבות הכרזת כורש שבו חלק מיהודים ליהודה עם הנשיא ששבצר, והחלו בהכנות לבניית בית המקדש השני; המלך כורש החזיר את כלי המקדש שנבוכדנצר מלך בבל לקח משם, כפי שמתואר בספר עזרא

וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹקִים אֶת רוּחוֹ לַעֲלוֹת לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם.
וְכָל סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם בִּכְלֵי כֶסֶף בַּזָּהָב בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנוֹת לְבַד עַל כָּל הִתְנַדֵּב.
וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹקָיו.
וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה.
וְאֵלֶּה מִסְפָּרָם אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלשִׁים אֲגַרְטְלֵי כֶסֶף אָלֶף מַחֲלָפִים תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים.
כְּפוֹרֵי זָהָב שְׁלשִׁים כְּפוֹרֵי כֶסֶף מִשְׁנִים אַרְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה כֵּלִים אֲחֵרִים אָלֶף.
כָּל כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם.

— ספר עזרא, פרק א', פסוקים ה'-י"א

הגליל של כורש

ערך מורחב – גליל כורש

בשנת 1879 התגלה על ידי האשורולוג הבריטי הורמוזד רסאם, ביסודות "מקדש" אסגילה של האליל מרדוך בהריסות העיר בבל, בעיראק של ימינו, כתובת בבלית של כורש על גליל עשוי טין, ובה הוא מצהיר בשפה הארכדית על שיקום מקדשים והשבת אלילים שבויים למקומם. תוכנו של הגליל אינו מכיל את הקריאה לגולי יהודה, אולם הוא מלמד על מדיניות פרסית כללית של השבת גולים ופולחנים למקומם.

הגליל נמצא כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.

ניתוח תוכן התעודה

מהתעודה עולה כי מנהיג בשם כורש מצהיר על עצמו כי הוא החזיר עמים רבים לארצם (לאחר שהבבלים הגלו מספר רב של עמים כעונש על מרידות) והתיר לעמים השונים לעבוד את אלוהיהם. ככל הנראה, הציג המנהיג ששמו כורש את עצמו, בפנותו לכל עם ועם, כמלך שנבחר על ידי הא-ל או האליל של אותו עם, והגיע להסכם עם כל אומה במסגרת הסובלנות הדתית של הממלכה הפרסית, וכניסיון ליצור מוקד תמיכה בממלכה האחמנית הן בקרב שבי ציון ליהודה, שהייתה חיץ וגשר גאוגרפי בין יבשות אירופה, אפריקה ואסיה, ומשום כך חשיבותה האסטרטגית, והן בקרב האליטה היהודית שנותרה בפרס.

החוקרים סבורים כי כורש כרת בריתות עם קבוצות של גולים וערך איתם הסכמים, שבתמורה לתמיכה בו ובהגמוניה הפרסית, הוא יחזירם מהגלות לארצם - וזאת בהצהרה כי הוא שליח הא-ל. לאור זאת, מתחזקת טענת החוקרים הרואים בהצהרה תעודה היסטורית, בהנחה שכורש שלח לכל עם נוסח המותאם לאמונתו.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0