רוברט ויקליף
 | |||||||
| לידה | ברדסטאון, קנטקי, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ברדסטאון, קנטקי, ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | ברדסטאון, קנטקי, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | רוברט צ'ארלס ויקליף | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
רוברט צ'ארלס ויקליף (באנגלית: Robert Charles Wickliffe; 6 בינואר 1819 – 18 באפריל 1895) היה פוליטיקאי אמריקאי מלואיזיאנה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר הסנאט של לואיזיאנה בשנים 1851–1854, לאחר מכן ועד 1856 כסגן מושל לואיזיאנה הרביעי, ולאחר מכן ועד 1860 כמושל לואיזיאנה ה-15.
ראשית חייו
רוברט ויקליף נולד באחוזת ויקלנד (Wickland) שבברדסטאון, קנטקי, כבנם של צ'ארלס ויקליף, לימים מושל קנטקי והמנהל הכללי של דואר ארצות הברית, ושל מרגרט (לבית קריפס) ויקליף. ויקליף התחנך בכמה בתי ספר, כולל סנט ג'וזף קולג' בברדסטאון ואוגוסטה קולג'. ב-1840 הוא סיים את לימודיו בסנטר קולג' שבדאנוויל, קנטקי, והתגורר בוושינגטון די. סי. בתקופה בה כיהן אביו כמנהל הכללי של הדואר בממשלו של הנשיא ג'ון טיילר. הוא למד משפטים בהדרכתו של התובע הכללי של ארצות הברית יו סווינטון ליגרי, והתקבל ללשכת עורכי הדין של קנטקי.
ב-1843 נשא ויקליף לאישה את אנה דוסון, בתו של חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם לואיזיאנה, ג'ון בנט דוסון, ואחייניתו של מושל לואיזיאנה אייזק ג'ונסון. ב-1846 עברו בני הזוג לסנט פרנסיסוויל שבלואיזיאנה, כדי שרוברט יחלים מדלקת ריאות באחוזת משפחת רעייתו, ויומינג. אנה נפטרה ב-1853.
קריירה פוליטית
ב-1851 נבחר ויקליף כחבר הסנאט של לואיזיאנה מטעם המפלגה הדמוקרטית. ב-1853 הוא נבחר לכהונה נוספת, ומונה כיושב ראש הוועדה לחינוך ציבורי של הסנאט, וכנשיא הסנאט, כאשר ויליאם פרמר היה סגן המושל. ב-1854, כאשר נפטר פרמר, הושבע ויקליף, מתוקף תפקידו כנשיא הסנאט, כסגן המושל במקומו.
ב-1855 נבחר ויקליף כמועמד הדמוקרטים לתפקיד מושל לואיזיאנה. הוא המשיך וניצח בבחירות הכלליות את צ'ארלס דרביני, בנו של המושל לשעבר פייר דרביני, שהתמודד מטעם מפלגת שאינם יודעים דבר. ויקיליף ניצח בהפרש של יותר מ-3,000 קולות בהשוואה לדרביני, וניצח ב-31 מתוך 48 מחוזות המדינה.
בנאום ההשבעה שלו שהתקיים בבירת המדינה באטון רוז', דחף ויקליף לקיומו של הדרום הדמוקרטי כדי להגן על זכויות המדינות, ולהרחבת השליטה האמריקאית אל הקריביים, מקסיקו, קובה ואמריקה המרכזית, כדי להגן על העבדות בארצות הברית. ממשלו המשיך את המגמה של סלילת מסילות ברזל, אך מבקריו טענו שהוא התעלם מהחינוך הציבורי. הפאניקה של 1857 גרמה לאי-שקט ולשפל כלכלי ברחבי ארצות הברית, ולואיזיאנה נפגעה ממנה קשות. ויקליף האשים את מועצת המטבע של לואיזיאנה בניהול רופף. עקב כך, הוא הורה לבנקים להגיש הצהרות שבועיות למועצת המטבע. אי-השקט הפך לאלימות שהתחוללה בניו אורלינס, שהייתה בשליטה של מפלגת שאינם יודעים דבר, וויקליף הורה לשגר לשם את המיליציה המדינתית כדי להבטיח את תקפותן של הבחירות של 1858.
שנותיו האחרונות
לאחר תום כהונתו כמושל, שב ויקליף לאחוזתו ועסק בעריכת דין בסנט פרנסיסוויל. בבחירות לנשיאות של 1860, הוא הצטרף לסנאטור פייר סול בתמיכה בסטיבן דאגלס. הסנאטור השני מלואיזיאנה, ג'ון סלידל, תמך בסגן הנשיא לשעבר ג'ון ברקינרידג' מקנטקי. ויקליף נבחר כנציג מטעם דאגלס לוועידת המפלגה הדמוקרטית שהתקיימה בבולטימור.
ב-1861 לא תמך ויקליף באופן פעיל בפרישת מדינות הדרום מהאיחוד, ובמהלך מלחמת האזרחים האמריקאית הוא ניסה לתווך בין הקונפדרציה לבין האיחוד. לאחר המלחמה נבחר ויקיליף לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השלישי של לואיזיאנה, אך לא הותר לו לאייש את מושבו בשל אי-שיתוף הפעולה של לואיזיאנה עם מדיניות השיקום.
ב-1870 נישא ויקליף בשנית לאנה דייוויס אנדרסון. ב-1876 הוא היה נציג לוועידת הדמוקרטים ותמך בסמואל טילדן, וב-1884 היה נציג מטעם סיעת תומכיו של גרובר קליבלנד. ב-1892 הוא ניסה להתמודד שוב על מועמדות הדמוקרטים למשרת סגן המושל מטעם סיעת תומכי הלוטו בלואיזיאנה, אך נוצח על ידי מועמד סיעת מתנגדי הלוטו בהנהגתו של מרפי פוסטר.
רוברט ויקליף נפטר בעיר הולדתו ברדסטאון שבקנטקי, ב-18 באפריל 1895, בעת שעשה שם בביקור קרובי משפחה. הוא נטמן בבית הקברות המקומי.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 2 Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 565
קישורים חיצוניים
- רוברט ויקליף באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- רוברט ויקליף באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- רוברט ויקליף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
רוברט ויקליף41828611Q431694