פול אוקטב אבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פול אוקטב אבר
Paul Octave Hébert
פול אוקטב אבר
לידה פלקמין, לואיזיאנה, ארצות הברית
פטירה ניו אורלינס, לואיזיאנה, ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות סנט רפאל, באיו גולה, לואיזיאנה, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מושל לואיזיאנה ה־14
18 בינואר 185322 בינואר 1856
(3 שנים)
סגן מושל לואיזיאנה ויליאם פרמר
רוברט ויקליף
שירות צבאי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
הקונפדרציההקונפדרציה הקונפדרציה
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
קונפדרציית המדינות של אמריקהקונפדרציית המדינות של אמריקה צבא הקונפדרציה
תקופת פעילות 18401845 (צבא ארצות הברית)
18471848 (צבא ארצות הברית)
18611865 (צבא הקונפדרציה)
דרגה לוטננט קולונל (ארצות הברית 19) לוטננט קולונל (בצבא ארצות הברית)
בריגדיר גנרל (ארצות הברית 19) בריגדיר גנרל (בצבא הקונפדרציה)
תפקידים בשירות
  • מפקד מחלקת טרנס-מיסיסיפי
פעולות ומבצעים
  • קרב קונטררס
  • קרב צ'ורובוסקו
  • קרב מולינו דל ריי
  • קרב צ'פולטפק
  • קרב מקסיקו סיטי

פול אוקטב אבראנגלית ובצרפתית: Paul Octave Hébert;‏ 12 בדצמבר 181829 באוגוסט 1880) היה פוליטיקאי אמריקאי מלואיזיאנה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל לואיזיאנה ה-14 בשנים 18531856. אבר היה בוגר האקדמיה הצבאית של ארצות הברית, ולחם בשורות צבא ארצות הברית במלחמת ארצות הברית-מקסיקו, ובשורות צבא הקונפדרציה במלחמת האזרחים האמריקאית.

ראשית חייו

פול אוקטב אבר נולד בפלקמין שבמחוז איברוויל שבלואיזיאנה, כבנם של פול גסטון אבר ושל מארי יוג'יניה (לבית המילטון) אבר. ב-1836 הוא סיים את לימודיו בג'פרסון קולג' שבלואיזיאנה. לאחר מכן הוא החל את הכשרתו באקדמיה הצבאית של ארצות הברית, שם הוא למד יחד עם ויליאם שרמן ועם ג'ורג' הנרי תומאס, וסיים את לימודיו כמצטיין בכיתתו.[1][2]

ב-1845 התפטר אבר משירותו הצבאי,[1] לאחר שמונה כמהנדס הראשי של מדינת לואיזיאנה על ידי המושל אלכסנדר מוטון. הוא מונה מחדש לתפקיד ב-1846 על ידי המושל אייזק ג'ונסון, אך במרץ 1847 התפטר כדי להילחם במלחמת ארצות הברית-מקסיקו.[2]

מלחמת ארצות הברית-מקסיקו

ב-3 במרץ 1847 קיבל אבר מינוי כלוטננט קולונל ברגימנט הרגלים השלישי של צבא ארצות הברית, וב-9 באפריל הועבר לרגימנט הרגלים ה-14. בתפקידו זה הוא לחם בקרב קונטררס (אנ'), בקרב צ'ורובוסקו (אנ'), בקרב מולינו דל ריי (אנ'), בקרב צ'פולטפק (אנ') ובקרב מקסיקו סיטי (אנ'). בקרב מולינו דל ריי הוא צוין לשבח על ידי הגנרל וינפילד סקוט והוענקה לו דרגת ייצוג של קולונל. הוא גם צוין לשבח על גבורתו בקרבות בצ'פולטפק ובמקסיקו סיטי. ב-25 ביולי 1848 שוחרר אבר מהשירות בניו אורלינס ונכנס לפוליטיקה.[1][2]

קריירה פוליטית

ב-1849 התמודד אבר מטעם המפלגה הדמוקרטית בבחירות לסנאט של לואיזיאנה, אך נוצח בהפרש של תשעה קולות. לאחר מכן הוא שב לאחוזת מטעי הסוכר שלו באיברוויל. ב-1851 מינה אותו המושל ג'וזף מרשל ווקר כנציג לתערוכה הגדולה בלונדון.

בשנה שלאחר מכן, פיצול בקולות הוויגים במחוז איברוויל הקנה לאבר מושב בוועידת החוקה של לואיזיאנה של 1852 שאימצה חוקה חדשה למדינה שהועדפה על ידי הוויגים. כתוצאה מכך, התפטר המושל ווקר מוקדם מהצפוי ונערכו בחירות. מאחר שג'ון סלידל, מנהיג אחת הסיעות במפלגה הדמוקרטית בלואיזיאנה התמקד במסע הבחירות שלו לסנאט של ארצות הברית, פנו מנהיגי המפלגה לאבר והציעו לו את המועמדות לתפקיד המושל. הוא ניהל את מסע הבחירות שלו תוך התנגדות לכמה מאפיינים של החוקה החדשה, קרא לביצוע עבודות ציבוריות, לרפורמות במיליציה המדינתית, לקיום מערכת בנקאות על פי חוקים כלליים, ולפדיון של כל שטרות הכסף במתכות יקרות. בבחירות התמודד אבר מול מועמד הוויגים השופט לואיס בורדלון, וזכה ב-17,334 קולות מול 15,781 הקולות של בורדלון.

מושל לואיזיאנה

ב-18 בינואר 1853 הושבע אבר כמושל לואיזיאנה ה-14, וקרא לבית המחוקקים להעביר החלטות לביצוע עבודות שיפור בנתיבי המים ובמסילות הרכבת במדינה. הוא גם דאג להקמת הסמינר להוראה בעיר אלכסנדריה, שבהמשך היה לאוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה. אבר גם הקים את ספריית המדינה, ארגן את המיליציה, שיפר את בית החולים לצדקה, וארגן את המאמצים למאבק במגפת הקדחת הצהובה של 1853.

הלאומנות ועלייתה של תנועת שאינם יודעים דבר (המפלגה האמריקאית) אפיינו את הפוליטיקה של לואיזיאנה בשנות ה-50 של המאה ה-19. העיתונים הוויגים ניסו לפגוע באמינותו של אבר באמצעות הפצת שמועות על הברית שלו עם תנועת שאינם יודעים דבר. הוא עדיין מינה כמה וויגים לתפקידים זוטרים וכמה מאנשי שאינם יודעים דבר לתפקידים מכניסים. אבר נחשב כמי שהיה עצמאי בהחלטות המינוי שלו, ולקראת תום כהונתו כמושל חשו רבים מהדמוקרטים אכזבה כלפיו. שמו הוזכר כמועמד אפשרי למושב בסנאט של ארצות הברית, אך ג'ון סלידל לא היה פגיע במקרה של התמודדות פנים מפלגתית.

במהלך תקופת כהונתו, התאגדו בלואיזיאנה ארבע חברות רכבת, כולל חברת הרכבות "ניו אורלינס, ג'קסון וגרייט נורתרן". אבר שאף לקשר את כל חלקי המדינה עם ניו אורלינס באמצעות מסילות ברזל. הוא גם בנה סכרים ותר אחר מיזמים לשיקום קרקעות. ב-1855 קידם אבר, ובית המחוקקים אישר, חוק להטלת מס רכוש למימון מערכת בתי הספר הציבוריים, שהיו פתוחים רק לתלמידים לבנים מגיל שש ועד שש עשרה. עם תום כהונתו כמושל, שב אבר לאחוזת המטעים שלו.

מלחמת האזרחים

על רקע המתחים בין הצפון והדרום, נבחר אברהם לינקולן כנשיא ארצות הברית בסוף 1860. המושל תומאס אוברטון מור מינה את אבר למועצה הצבאית לארגון המיליציה ומערך ההגנה באזור ניו אורלינס. הוא מונה כקולונל של רגימנט הארטילריה הראשון של לואיזיאנה. לאחר פרישת לואיזיאנה מהאיחוד ב-1 באפריל 1861, מונה אבר כבריגדיר גנרל במיליציה של לואיזיאנה. באוגוסט הוא הוצב כבריגדיר גנרל בצבא הזמני של הקונפדרציה, אך לא ניתן לו תפקיד פעיל. מאוחר יותר הוא קיבל את הפיקוד על כוחות לואיזיאנה במחלקת הטרנס-מיסיסיפי.

ב-1862 הוצב אבר במחלקת טקסס. ב-10 באוקטובר פיטר אותו ג'פרסון דייוויס מתפקיד המפקד הצבאי של טקסס בשל הטלת ממשל צבאי וצעדים קשוחים באכיפת הגיוס.[3][4][5] בהמשך השתתף אבר בהגנה על ויקסבורג. ביוני 1863 הוא השתתף בקרב מיליקנס בנד (אנ') בלואיזיאנה. לאחר מכן הוא הוצב שוב בטקסס, שם הוא שהה עד תום המלחמה. אבר שב לאחוזתו בלואיזיאנה וקיבל חנינה מהנשיא אנדרו ג'ונסון.

שנותיו האחרונות

לאחר המלחמה היה אבר פעיל בפוליטיקה של תקופת השיקום, תמך במפלגה הליברלית הרפובליקנית (אנ') וקיבל מינוי זוטר בממשל העירוני של ניו אורלינס. ב-1872 הוא הביע את תמיכתו בהוראס גרילי והתנגד לסיעת "בית המכס" של הרפובליקנים. הוא תמך במושל הרפובליקני הנרי וורמת'. ב-1873 מינה אותו המושל ויליאם פיט קלוג למועצת המהנדסים של המדינה, וב-1874 למועצה של ארצות הברית של המהנדסים לנציבות נהר המיסיסיפי.

בבחירות לנשיאות של 1876 שינה אבר את נאמנותו הפוליטית ושב לחיק הדמוקרטים.

חיים אישיים

ב-1842 נשא אבר לאישה את מארי קוראלי וילס ווהן, ולשניים נולדו חמישה ילדים. היא נפטרה ב-21 במאי 1861, ומאוחר יותר הוא נישא בשנית לפנלופי לינץ' אנדרוז, בתו של ג'ון אנדרוז ממחוז איברוויל, ולשניים נולדו חמישה ילדים נוספים.[2]

פול אוקטב אבר נפטר בניו אורלינס ב-29 באוגוסט 1880 כתוצאה ממחלת הסרטן. לאחר מותו הוא נטמן בבית הקברות סנט פול שבבאיו גולה במחוז איברוויל. הצפה של מימי נהר המיסיסיפי גרמה להעברת קברים רבים, וקברו של אבר, יחד עם זה של אשתו הראשונה, הועברו לקבורה מחדש לבית הקברות סנט רפאל שבבאיו גולה שבמחוז איברוויל.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול אוקטב אבר בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פול אוקטב אבר41834868Q431723