באדי רומר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
באדי רומר
Buddy Roemer
באדי רומר, 2011
באדי רומר, 2011
לידה שריבפורט, לואיזיאנה, ארצות הברית
פטירה באטון רוז', לואיזיאנה, ארצות הברית
מקום קבורה אחוזת סקופנה, מחוז בוסייר, לואיזיאנה, ארצות הברית
שם מלא צ'ארלס אלסון רומר השלישי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מושל לואיזיאנה ה־52
14 במרץ 1988 – 13 בינואר 1992
(3 שנים)
סגן מושל לואיזיאנה פול הארדי
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הרביעי של לואיזיאנה
3 בינואר 1981 – 14 במרץ 1988
(7 שנים)
→ באדי ליץ'
ג'ים מקריי ←

צ'ארלס אלסון "באדי" רומר השלישי (באנגלית: Charles Elson "Buddy" Roemer III;‏ ‏4 באוקטובר 1943 – 17 במאי 2021) היה משקיע, בנקאי ופוליטיקאי אמריקאי מלואיזיאנה, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1981 - 1988, ולאחר מכן ועד 1992 כמושל לואיזיאנה ה-52. במרץ 1991, שנה לפני תום כהונתו כמושל, עבר רומר מהמפלגה הדמוקרטית אל המפלגה הרפובליקנית.

בבחירות לנשיאות של 2012 עלה שמו של רומר כמועמד אפשרי לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית ומטעם המפלגה הרפורמיסטית האמריקאית. הוא ויתר על האפשרויות הללו וביקש להתמודד לנשיאות מטעם ארגון "אמריקאים בוחרים" (Americans Elect), עד שהארגון הודיע שהוא לא יציג מועמד במערכת בחירות זו בשל העובדה שאף מועמד לא הציג את שיעור התמיכה הנדרש כדי להירשם לבחירות. בסופו של דבר הוא העביר את תמיכתו בבחירות הכלליות למועמד המפלגה הליברטריאנית, מושל ניו מקסיקו לשעבר גארי ג'ונסון.

ראשית חייו

באדי רומר נולד בשריבפורט שבלואיזיאנה, כבנם של צ'ארלס אלסון "באדג'י" רומר השני (אנ') ושל אדלין (לבית מקדייד) רומר.[1] סבו מצד אימו, רוס מקדייד, נשא לאישה את סבתו מצד אימו של ג'יימס סי. גרדנר, לשעבר ראש עיריית שריבפורט, גרדנר הכיר את סבו של רומר כ"דוד רוס". אשתו של מקדייד נפרטה, והוא נישא מחדש , ומנישואים אלו נולדה אימו של רומר. רומר וגרדנר לא היו מקורבים פוליטית. אביו של רומר היה חוואי ואיש עסקים ששימש כנציב המנהל בממשלו של מושל לואיזיאנה אדווין אדוארדס בכהונתו הראשונה בשנים 1972 - 1980.

רומר גדל בחוות המשפחתית "סקופנה" (Scopena) שליד בוסייר סיטי.[2] הוא התחנך בבתי ספר ציבוריים, וב-1960 סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בוסייר, בו הוא נשא את הנאום מטעם הבוגרים בטקס הסיום. ב-1964 הוא סיים לימודי תואר בוגר אוניברסיטה בכלכלה באוניברסיטת הרווארד. ב-1967 הוא סיים לימודי תואר מוסמך במנהל עסקים בבית הספר לעסקים של הרווארד.

לאחר לימודיו שב רומר ללואיזיאנה כדי לעבוד בעסק של אביו למחשבים, ובהמשך ייסד שני בנקים. ב-1972 הוא נבחר כנציג לוועידת החוקה של לואיזיאנה שהתקיימה ב-1973.[3] בין עמיתיו מאזור שריבפורט שהיו גם הם נציגים לוועידה היו מי שלימים היה יועצו בעת כהונתו כמושל, רוברט ג'. פיו, מי שלימים יכהן כשופט פדרלי, טום סטאג (אנ'), וחבר בית הנבחרים של לואיזיאנה לשעבר פרנק פולקו.

בעת שאביו עבד בממשלו של אדוארדס, היה רומר פעיל במסע הבחירות הראשון של אדוארדס כמושל כמנהיג אזורי, ובהמשך פתח חברה לייעוץ פוליטי.

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

רומר בעת כהונתו בבית הנבחרים.

מערכות הבחירות

ב-1978 התמודד רומר בבחירות המקדימות הפתוחות על מושב מחוז הקונגרס הרביעי, ששוכן בחלק הצפון-מערבי של המדינה, וכולל בשטחו את שריבפורט ואת בוסייר סיטי, והתפנה עקב פרישתו של חבר בית הנבחרים הפופולרי המכהן, ג'ו וגונר (אנ'), שכיהן מאז 1961, גם הוא ממחוז בוסייר. וגונר הודיע על התנגדותו לבחירתו של רומר לאחר שזה האחרון מתח ביקורת על העלויות המוגזמות של תוכנית הפיתוח של הנהר האדום, שווגונר קידם. בבחירות המקדימות סיים רומר במקום השלישי, לאחר חבר בית הנבחרים של לואיזיאנה, הדמוקרט באדי ליץ' (אנ'), ולאחר חבר בית הנבחרים המדינתי לשעבר, הרפובליקני ג'ימי וילסון. בבחירות הכלליות הביס ליץ' את וילסון בהפרש של 266.

ב-1980 התמודדו רומר ווילסון שוב מול ליץ' בבחירות המקדימות, ובנוסף התמודד גם חבר הסנאט של לואיזיאנה פוסטר קמפבל. במרוץ ששוב היה צמוד, הגיע וילסון למקום השלישי, רומר למקום השני, וליץ' הוביל בראש עם 29 אחוזים מהקולות. בבחירות הכלליות, בתמיכתו של וילסון, הביס רומר בקלות את ליץ', שזכה לתמיכתם של קמפבל, של מחוקקים רבים אחרים, ושל המושל לשעבר אדווין אדוארדס, וגרף 64 אחוזים מהקולות מול 36 האחוזים של ליץ.

במערכות הבחירות הבאות של 1982, 1984 ו-1986 נבחר רומר כברירת מחדל לאחר שלא ניצבו מולו יריבים.

כהונתו

בבית הנבחרים תמך רומר לעיתים קרובות במדיניותו של הנשיא רונלד רייגן, ונאבק בהנהגת הדמוקרטים בקונגרס,[2] אף על פי שהוא נותר בשורות המפלגה. הוא גם מתח ביקורת על מנהיג סיעת הדמוקרטים בבית הנבחרים, טיפ אוניל ממסצ'וסטס, על היותו "ליברלי יתר על המידה", ואוניל מתח עליו ביקורת על כך ש"לעיתים קרובות טעה אך לעולם לא התלבט".

לאחר שעזב רומר את בבית הנבחרים כדי לכהן כמושל, הוא הוחלף בעוזרו המנהלי, הרפובליקני, ג'ים מקריי (אנ')

ב-1981 הצטרף רומר ל-47 חברי קונגרס דמוקרטים בתמיכה בהעברת חוק לקיצוצי מס של הנשיא רייגן, שאליו התנגדו נחרצות יושב הראש אוניל ועמיתו של רומר מלואיזיאנה, הדמוקרט גיליס ויליאם לונג.

ב-1984 התסכסך רומר שוב עם אוניל על רקע בקשת התמיכה של הנשיא רייגן לסיוע של ארצות הברית לאל סלוודור, שאותה תיאר רומר כ"מדינה אוהבת חירות". הוא היה חלק ממשלחת המשקיפים של הקונגרס בבחירות הכלליות באל סלוודור.

בתקופת כהונתו הראשונה בבית הנבחרים, דחה רומר הצעה לשמש כחבר בוועדת הבנקאות של הבית שהוצעה לו על ידי הנהגת הדמוקרטים, ותחת זאת הוא מונה לוועדת העבודות הציבוריות והתחבורה על רקע הצבעתו עם הרפובליקנים על התמשכות הוויכוח על כללי הבית שהוצעו על ידי הדמוקרטים.[4] הוא היה חבר בחוגים השמרניים של המפלגה הדמוקרטית.[5]

מושל לואיזיאנה

בחירות 1987

רומר היה אחד מהמועמדים הדמוקרטים הרבים שהתמודדו מול מושל לואיזיאנה שכיהן כבר שלוש תקופות כהונה (ושתיים ברציפות), אדווין אדוארדס, שאישיותו הראוותנית והמוניטין השנוי במחלוקת שלו בנוגע להתנהלות אתית קיטבו את ציבור הבוחרים. המועמדים הנוספים שהתמודדו מול אדוארדס בבחירות המקדימות היו חבר בית הנבחרים של ארצות הברית, הרפובליקני מניו אורלינס בוב ליווינגסטון, והדמוקרט ממחוז להפורשה בילי טאוזין. מזכיר המדינה היוצא, עורך הדין ממחוז קונקורדיה ג'יימס ה. "ג'ים" בראון, התמודד גם הוא.

בעוד שלאדוארדס היה שדה תמיכה רחב, למועמדותו של רומר היה היבט נוגע ללב. אביו, צ'ארלס א. רומר השני, היה היועץ הבכיר של אדוארדס ומנהל מסע הבחירות שלו בתקופת כהונתו הראשונה כמושל. במערכת הבחירות הראשונה של אדוארדס ב-1972, טען באדי רומר שאדוארדס כמושל "יקשיב לציבור ולפקידי הממשל שמייצגים את הציבור לפני שיפעל בנוגע לכל בעיה של המדינה". ב-1981 החל אביו של רומר לרצות עונש מאסר בעקבות הרשעה במכירת חוזי ביטוח של המדינה.

רומר פתח במסע בחירות לוהט נגד אדוארדס, וקרא לקיום "מהפכת רומר", בה הוא יוכל "לערבב את התקציב", לתקן את מערכת החינוך, לבצע רפורמות בכללים הפיננסיים של מערכות הבחירות, ולקצץ בבירוקרטיה המדינתית באמצעות "סתימת שלושת הקומות העליונות של בניין החינוך בלבנים". רגע המפתח בבחירות של 1987 היה ככל הנראה בהתכנסות של המועמדים. כרגיל, נושא הדיון המרכזי היא אדווין אדוארדס עצמו. בדיון נשאלו יריביו בזה אחר זה אם הם ישקלו לתמוך באדוארדס בבחירות הכלליות אם לא יעלה בידם להעפיל לסיבוב השני. המועמדים התחמקו מתשובה, במיוחד מזכיר המדינה ג'ים בראון. אחרון המועמדים להשיב היה רומר: "לא, עלינו לקטול את הדרקון. אני אתמוך בכל אחד מלבד אדוארדס". ביום המחרת, כפי שהגדיר זאת הפרשן הפוליטי ג'ון מנינגס, ג'ים בראון הסביר את תשובתו, בעוד שבאדי רומר הזמין תוויות "לקטול את הדרקון". כשהוא זכה לעידוד כ"מועמד של ממשלה טובה" על ידי כמעט כל עיתון בלואיזיאנה, שעט רומר מהמקום האחרון בסקרים, ובליל הבחירות גבר על אדוארדס והגיע למקום הראשון בבחירות המקדימות עם 33 אחוזים מהקולות מול 28 אחוזים שקיבל אדוארדס. הייתה זו הפעם הראשונה אי פעם בה הגיע אדוארדס למקום שונה מהמקום הראשון בכל מערכות הבחירות בהן התמודד.

במה שנראה כסוף הקריירה הפוליטית של אדוארדס, הוא הודיע בנאום פרישה על ויתורו על ההתמודדות, וכך באופן אוטומטי הוביל לבחירתו של רומר כמושל הבא. למעשה, הוא טמן מלכודת מתוחכמת לרומר. עקב ויתורו, שלל אדוארדס מרומר את ההזדמנות לבנות קואליציה ממשלתית בבחירות הכלליות, ושלל ממנו את הניצחון ברוב מוחלט שהוא היה אמור להשיג. באבחת יד, הפך אדוארדס את רומר למושל שנסמך על מיעוט. בנוסף, ויתר אדוארדס לרומר על השליטה במדינה עוד לפני השבעתו. בעשותו כן, הוא העביר את עול הבעיות של המדינה למושל החדש, שהיה תחת איום עוד לפני שנכנס לתפקידו. במשך ארבעת השנים הבאות נאבק רומר להיות מושל שהוביל צעדי רפורמה כפי שהיו רבים לפניו, ואף על פי שלמעשה אף אחד לא הבין זאת באותה עת, המתין אדוארדס בשקט בצד כדי לשוב לשלטון.

כהונתו

ב-14 במרץ 1988 הושבע רומר כמושל לואיזיאנה ה-52. בחודש שלאחר מכן, בצו מושל, הוא מינה את ויליאם הות'ורן לינץ', עיתונאי חוקר ותיק שבאותה עת עבד בשלוחת באטון רוז' של העיתון New Orleans Times-Picayune, לתפקיד המפקח הכללי הראשון של לואיזיאנה. לינץ' הוסמך לחקור מעשי שחיתות, חוסר יעילות ממשלתית, ושימוש בלתי ראוי בנכסי המדינה. הוא המשיך לשמש בתפקיד עד מותו ב-2004. רומר גם מינה את חבר בית הנבחרים של לואיזיאנה דניס סטין , איש עסקים בתעשיית העץ, כנציב המנהל, תפקיד שסטין שימש בו עד תם כהונתו של רומר כמושל.

באוקטובר 1989 דחה ציבור הבוחרים בלואיזיאנה במשאל עם מספר יוזמות בתחום המיסים שרומר הציג, אך אישר תיקון לחוקה שנגע לשיפורים בתחבורה.

כשהוא ניצב מול גירעון של 1.3 מיליארד דולר בתקציב המדינה, משימתו הראשונה של רומר הייתה לחסל את הגירעון. ראש הסגל הראשון של רומר, לן סנדרסון הבן, שהיה קודם לכן עיתונאי ב-Alexandria Daily Town Talk, ניהל את מסע הבחירות של רומר והיה איש אמונו. הוא ייצג את סדר היום מכוון הרפורמה שהגדיר מחדש את הפוליטיקה של לואיזיאנה בראשית כהונתו של רומר. לדבריו של רון גומז, המזכיר למשאבי טבע בממשלו של רומר ומחוקק לשעבר, סנדרסון, שהתחנך באוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה, "עם שיערו הבלונדיני שהגיע אל מתחת לקו הכתפיים שלו, דרך על בהונות רבים ונתקל בכל כך הרבה פרצופים, כך שהוא לא שרד עד לשנת כהונתו השנייה של רומר".[6] לאחר מינוי זמני נוסף, מינה רומר את חבר בית הנבחרים המדינתי פ. ג'. מילס לתפקיד ראש הסגל, ולדבריו של גומז, הוא "הביא קצת בגרות וניסיון לתפקיד".[7] פרשנים אחרים טענו שסנדרסון היה ראש סגל יעיל שסיים את תפקידו אך ורק כדי להשתקם מתאונת דרכים טרגית. רוב צעדי החקיקה הרפורמיים שעברו בחודשים הראשונים לכהונתו של רומר היו כאשר סנדרסון היה בתפקיד ראש הסגל. רבים אמרו שעזיבתו של סנדרסון הייתה נקודת מפנה כאשר "הדמות המהפכנית" של הממשל עברה ממצע רפורמיסטי מצליח לסדר יום פוליטי מסורתי.

רומר כינס את בית המחוקקים למושב מיוחד כדי לקדם תוכנית רפורמית שאפתנית בנוגע למיסוי ולכספים. עובדי וגמלאי המדינה קיבלו העלאה קטנה בשכרם, בפעם הראשונה מזה שנים רבות. רומר גם היה המושל הראשון בשנים האחרונות לפני כהונתו שנתן עדיפות להגנה על הסביבה. מזכיר מחלקת איכות הסביבה, פול טמפלט, זעם פעמים רבות על חברות הנפט והגז בעלות העוצמה. בית המחוקקים, שנשלט על ידי תומכיו של אדוארדס, התנגד שוב ושוב ליוזמותיו של רומר.

חבר בית הנבחרים המדינתי ברוס מ. בולין, שבהמשך היה שופט מחוזי מדינתי, תמך במאמצי הרפורמה המוקדמים של רומר: " המדינה לא יכולה להיות הכול עבור כולם, והתקציב החדש משקף זאת". בולין גם חזה נכונה שרומר יתמודד לימים לנשיאות, אך רומר לא עשה זאת אלא רק לאחר 24 שנים. כדי להתמודד על הנשיאות, אמר בולין, רומר "לא זקוק לשום מטען פוליטי", ושלואיזיאנה "חייבת להיראות כמדינה פרוגרסיבית" עבורו כדי שהוא יוכל להשלים את המטרה. אדוארד ג'. סטימל, שהיה ראש אגודת העסקים והתעשייה של לואיזיאנה, תמך גם הוא ברפורמות המוקדמות של רומר. העסקים, אמר סטימל, השיגו את מחצית מטרותיהם במושב בית המחוקקים של 1988. מושב נוסף עם תוצאות זהות, הוא הוסיף, יוכל לגרום ללואיזיאנה להפוך למדינה תחרותית מול שכנותיה תוך שנה.

ב-1989 המליצה מועצת החנינות של לואיזיאנה לחנון את האסיר הפוליטי והקורבן של המהומות הגזעיות שהתרחשו במהלך השילוב הגזעי בבתי הספר הציבוריים של לואיזיאנה, גארי טיילר (אנ'). על אף העובדה שאביו של רומר היה תומך נלהב בזכויות האזרח של האפרו-אמריקאים במהלך פעילותו הפוליטית, סירב רומר לשקול מתן חנינה לטיילר בסביבה ששינתה את פניה לגזענית ובה צבר דייוויד דיוק פופולריות וכוחו הפוליטי עלה. באותה עת כבר חלפו 14 שנים מאז נדון טיילר למאסר, ועקב סירובו של רומר לשקול את חנינתו, הוא ריצה 27 שנים נוספות עד לשחרורו ב-2016.

ב-1990 הטיל רומר וטו על הצעת חוק, שנוסח על ידי הסנאטור המדינתי מייק קרוס, ונתמכה על ידי הסנאטור הרפובליקני רב ההשפעה פריץ ה. וינדהורסט ועל ידי נשיא הסנאט אלן ביירס. ביירס נתמך על ידי רומר בעת בחירתו כנשיא הסנאט על פני סידני ב. נלסון, שבחש במשך חודשים מאחורי הקלעים כדי להיבחר לתפקיד. לאחר שנתיים הצביעו הסנאטורים על העברתו של ביירס מתפקידו, החזירו את הנשיא הקודם סאמי נונז, מהלך שנראה כמכה עבור רומר.

הצעת החוק של רוס נועדה לאסור הפלות במקרי תקיפה ועינוי נשים, ועל פיה היה אמור להיות מוטל קנס של עד 100,000 דולר ועונש מאסר של עד 10 שנים לעוברים על האיסור. רומר הכריז שהחקיקה נגדה את פסק דין רו נגד וייד של בית המשפט העליון של ארצות הברית. הווטו שלו גרם לניכור כלפיו מצד חלק ניכר מהבסיס הפוליטי השמרן שלו. בסופו של דבר עקף בית המחוקקים את הווטו עם רוב שהיה אף גדול יותר מזה של ההצבעה המקורית. חבר בית הנבחרים וודי ג'נקינס, שהיה אחד ממובילי המתנגדים להפלות בבית המחוקקים, אמר שהאיסור אמור למנוע מנשים להגיש תלונות שווא במקרים אלו. הסנאטור סידני נלסון אמר שהוא התנגד לאיסור על הפלות בשל הבעיות של ילדים בלתי רצויים ולידות של תינוקות פגומים. בכל אופן, ב-1991 פסק שופט בית המשפט הפדרלי המחוזי והסנאטור המדינתי לשעבר, אדיראן ג. דפלנטייר, שצעד החקיקה היה מנוגד לפסק הדין רו נגד וייד ולפסק הדין הקשור אליו, פסק דין הורות מתוכננת נגד קייסי מ-1991.

רומר ספג ביקורת קשה על כך ששכר ידיד שלו ללמד את אנשי הסגל שלו חשיבה חיובית. אנשי הסגל התבקשו לענוד צמידי גומי על פרקי ידיהם, ונאמר להם לקרוע את הצמיד בכל פעם שהיו להם מחשבות שליליות. מוקדם יותר, ב-1989, נפרד רומר מאשתו השנייה, פטי קרוקר מרצ'יאפווה. לזוג נולד ילד אחת, דקוטה פרוסט רומר, שלימים היה איש עסקים.

רומר הוביל את החקיקה על הקמת הלוטו המדינתי, ואת ספינות ההימורים השנויות במחלוקת, יוזמות שכמה תומכי רפורמה התנגדו אליהם. ב-1991, בתמיכתו, אישר בית המחוקקים את פתיחתם של 15 בתי קזינו צפים ברחבי לואיזיאנה, ואת חוקיותן של מכונות פוקר בברים ובתחנות מנוחה למשאיות ברחבי המדינה. צעדים אלו יושמו כבר לאחר תום כהונתו כמושל.

המעבר למפלגה הרפובליקנית

במרץ 1991, חודשים ספורים לפני הבחירות בלואיזיאנה, עבר רומר לשורות המפלגה הרפובליקנית,[8] ככל הנראה בעידודו של ראש סגל הבית הלבן ג'ון ה. סונונו. רומר, כמושל דמוקרטי בתחילת דרכו, הופיע בפני ועידת המפלגה הארצית של הרפובליקנים שהתקיימה ב-1988 כדי לברך את הנציגים. הוועידה התקיימה בעיר בדחיקתה של חברת הוועדה הרפובליקנית הלאומית מלואיזיאנה וירג'יניה מרטינז, שעבדה עבור בוב ליווינגסטון במערכת הבחירות הקודמת. היא גם הייתה יושבת ראש הוועדה המערכת ב-1988.[9]

מעבר המפלגה של רומר בשלהי תקופת כהונתו הסעירה פוליטיקאים ופעילים רפובליקנים ודמוקרטים רבים כאחד. אחד הרפובליקנים הזועמים היה יושב ראש המפלגה בלואיזיאנה, בילי ננגסר. לאחר שלא עלה בידו לבטל את ועידת התמיכה של הרפובליקנים של לואיזיאנה, ויתר רומר על השתתפותו באירוע. כמצופה, הוועידה הביעה את תמיכתה בחבר הקונגרס קלייד ס. הולוויי (אנ'), המועמד המועדף על מתנגדי ההפלות בלואיזיאנה, שאיתו היה רומר מסוכסך באותה עת.[10]

בחירות 1991

בבחירות למשרת המושל של 1991 התמודדו רומר, אדווין אדוארדס, דייוויד דיוק וקלייד הולוויי. רומר ניזוק כתוצאה משגיאותיו כמושל, בעוד שלאדוארדס ולדיוק היו קהלי תומכים נלהבים. בבחירות המקדימות הגיע רומר למקום השלישי. אחד הגורמים לתבוסתו היו הפרסומים של הרגע האחרון על ידי בעלי חברת Marine Shale ג'ק קנט. החברה הייתה מטרה לחיצי ממשל רומר על פעולות זיהום הסביבה שלה, וקנט הוציא 400,000 דולר מכספו הפרטי לרכישת זמן פרסום נגד רומר בימים האחרונים של מערכת הבחירות.[11]

תבוסתו של רומר משכה את תשומת הלב הלאומית לסיבוב השני שנערך בין דיוק לבין אדוארדס. כחלופה לדיוק, תמכו רבים מתושבי לואיזיאנה באדוארדס, שבנסיבות אחריות היו ביקורתיים כלפיו. אלו כללו את רומר עצמו, שארבע שנים קודם לכן התמודד תחת סיסמת הבחירות "כל אחד מלבד אדוארדס". כך הוא סיים את דרכו כמושל תוך תמיכה באדוארדס כמועמד עדיף על פני דיוק, שנחשב למועמד רפובליקני.

עם תום כהונתו, חזה רומר שהישגיו "הבלתי ידועים" יזכו להכרה בתקופת כהונתו הבאה של אדוארדס כמושל. לדבריו, גורם המפתח לתבוסתו היה התכחשות כלפיו מצד קבוצות אינטרס.

המשך פעילותו

רוטמר בעצרת בחירות למועמד לנשיאות ג'ון מקיין ב-2008.

מיד לאחר תום כהונתו כמושל, לימד רומר קורס בכלכלה בסמסטר האביב של 1992 באוניברסיטת הרווארד.

לאחר תום מערכת הבחירות חבר רומר לידידו משכבר הימים, ג'וזף טרייגל, כדי להקים את קבוצת סטרלינג (.The Sterling Group, Inc). השניים הכירו בסוף שנות ה-60 בשריבפורט, שם הם היו פעילים בלשכת הצעירים הבינלאומית (Junior Chamber International). קבוצת סטרלינג מתמחה בסחר בינלאומי בחומרי גלם פלסטים בין ארצות הברית לבין מקסיקו. רומר שימש כיושב ראש מועצת המנהלים וטרייגל כנשיא החברה. רומר היה תומך נלהב בשיפור הסחר בין לואיזיאנה וארצות הברית לבין מקסיקו. ב-1997 רכש טרייגל את חלקו של רומר בחברה.

ב-1995 ניסה רומר להיבחר שוב כמושל. לאחר שנדחק בין אדוארדס לבין דיוק בבחירות של 1991, הוא בחר הפעם להתמודד על מצע הרבה יותר שמרני, והדגיש את עמדותיו ללוחמה בפשע ונגד מדיניות מקדמת רווחה. לדוגמה, הוא קרא להעסקתם של אסירים אזוקים בעבודות ניקיון לאורך כבישי המדינה. לאורך רוב מסע הבחירות הוא הוביל, אך בימים שלפני הבחירות המקדימות דעך כוחו מול חבר הסנאט המדינתי מייק פוסטר, שהעביר את שיוכו המפלגתי מהדמוקרטים לרפובליקנים, וכך איבד את הצבעת הבוחרים השמרניים. כתוצאה מכך סיים רומר בבחירות המקדימות במקום הרביעי עם 18 אחוזים מהקולות, שני אחוזים פחות ממה שנדרש לו כדי להגיע לסיבוב השני.

ב-2000 הוכנס רומר להיכל התהילה הפוליטי של לואיזיאנה.

בקיץ 2004 שקל רומר לזמן קצר את האפשרות להיכנס למרוץ להחלפתו של הסנאטור הפורש ג'ון ברו. בסופו של דבר הוא ויתר על ההתמודדות, ולמושב בסנאט נבחר חבר בית הנבחרים מטעם מחוז הקונגרס הראשון של לואיזיאנה, דייוויד ויטר.

לאחר אי-הצלחתו לחזרה לפוליטיקה, פנה רומר לתחום ההשקעות והבנקאות. הוא הקים חברה שבנתה דיור לפורשים ליד אוניברסיטאות, שקהל היעד היה אנשי הסגל. הוא גם ייסד את בנק העסקים הראשון ( Business First Bank), שבסיסו בבאטון רוז', כשהוא שימש כנשיאו ומנהלו הכללי, וכלתו הת'ר שימשה כעוזרת הנשיא למשאבי אנוש.

ב-2008 הוא תמך במועמדותו של ג'ון מקיין לנשיאות ארצות הברית והשתתף במסע הבחירות שלו.

הבחירות לנשיאות 2012

בינואר 2011 הודיע רומר לתחנת טלוויזיה בבאטון רוז' על כוונתו להתמודד בבחירות לנשיאות של 2012.[12][13] ב-21 ביולי אותה שנה, באירוע בדארטמות' קולג', הוא הודיע על כניסתו למרוץ על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות.

במרץ 2011 הודיע רומר על הקמת ועדת גישוש כהכנה לאפשרות שהוא יתמודד על מועמדות הרפובליקנים לנשיאות ב-2012. הוא הודיע שרפורמה במערכת הפיננסית של מערכות הבחירות תהיה סוגיית מפתח במסע הבחירות שלו.[14] כשהוא התחייב להגביל תרומות למערכות בחירות לסכום של 100 דולר לאדם, הופיע רומר כאחד המועמדים בפורום שהתכנס באיווה במרץ 2011 מטעם קואליציית האמונה והחירות (אנ'). הוא לא הוזמן לאף אחד מעימותי הבחירות של המפלגה הרפובליקנית, שכן לא עלה בידו להציג את המינימום של 7 אחוזי תמיכה בסקרים.[15] בחלק מהסקרים לא עלה שמו כאפשרות עד לאספות הבחירה באיווה והבחירות המקדימות בניו המפשייר בראשית ינואר.[16] תחת זאת ניסה רומר להגיע לקהלים באמצעות המדיה החברתית, כולל פרסום ציוצים בעימותים שבהם הוא היה מנוע מלהשתתף. התרומות עבורו עמדו על כ-30,000 דולר לחודש, הרבה פחות מהתרומות שגייסו המועמדים המובילים.[17] את הסיבה להיקף תרומות נמוך זה ניתן לייחס להגבלה של 100 דולר שרומר הטיל על תרומות אישיות מאזרחי ארצות הברית ולכך שהוא דחה תרומות מגופים ציבוריים ותאגידים.

בנובמבר 2011 הודיע רומר שהוא יבקש להתמודד מטעם ארגון "אמריקאים בוחרים" (Americans Elect).[18][19] בפברואר 2012 פרש רומר מהמרוץ למועמדות המפלגה הרפובליקנית כדי להתמודד מטעם המפלגה הרפורמיסטית. במאי אותה שנה הודיע ארגון אמריקאים בוחרים שהוא לא יציג מועמד לנשיאות באותה שנה.[20] בסוף אותו חודש הודיע רומר על תום מסע הבחירות שלו.[21]

חיים אישיים

רומר היה נשוי שלוש פעמים. נישואיו הראשונים היו ב-1962 לקוקי דלמר, ממנה הוא התגרש ב-1981. באותה שנה הוא נישא בשנית לפטי קרוקר, שממנה הוא התגרש ב-2000. באותה שנה הוא נישא בשלישית לסקרלט רומר. הוא היה אביהם של שלושה ילדים.

ביוני 2005 עבר רומר ניתוח מעקפים.[22] ב-2014 הוא לקה בשבץ מוחי שהשפיע על אופן דיבורו. הוא גם אובחן בסוכרת מסוג 1.

באדי רומר נפטר בביתו שבבאטון רוז' ב-17 במאי 2021, בגיל 77. גופתו נשרפה, ואפרו פוזר באחוזת המשפחה "סקופנה".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באדי רומר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Mullaney, Marie Marmo (1994). Biographical directory of the governors of the United States, 1988–1994. Greenwood Publishing Group. p. 149.
  2. ^ 2.0 2.1 Fuerbringer, J. (June 12, 1987). "Roemer finds poker valuable". The Times-News. Hendersonville, NC. New York Times News Service. p. 24.
  3. ↑ "Governor Buddy Roemer is a Maverick Southern Politician". Waycross Journal-Herald. Associated Press. October 16, 1990.
  4. ↑ "Democrats tighten ranks". The Evening News. January 7, 1981.
  5. ↑ Baker, Kathryn (December 26, 1984). "Weevils flourish". Portsmouth Daily Times.
  6. ↑ Gomez, Ron (2000), My Name Is Ron And I'm a Recovering Legislator: Memoirs of a Louisiana State Representative, Lafayette, Louisiana: Zemog Publishing, p. 125.
  7. ↑ Gomez, Ron (2000), My Name Is Ron And I'm a Recovering Legislator: Memoirs of a Louisiana State Representative, Lafayette, Louisiana: Zemog Publishing, p. 123.
  8. ↑ Buddy Roemer Fast Facts, CNN, September 27, 2021.
  9. ↑ "M Obituaries Orleans Parish Louisiana: 001924 Martinez". LAGenWeb Archives. Archived from the original on October 31, 2007.
  10. ↑ ‏Associated Press, LOUISIANA GOP ENDORSES HOLLOWAY, June 15, 1991.
  11. ↑ BILL DECKER, Book-signing evokes the memory of Marine Shale battle, ST. MARY NOW, 05/06/2022.
  12. ↑ Kornacki, Steve (2011-03-03) The White House hopeful who lost to the Klansman Archived March 4, 2011, at the Wayback Machine, Salon.com
  13. ↑ "Buddy Roemer for president?". The New Orleans Times-Picayune. Archived from the original on February 4, 2011.
  14. ↑ Derby, Kevin (March 3, 2011)"Fighting for Campaign Finance Reform, Buddy Roemer Jumps into 2012 Race" Archived March 8, 2011, at the Wayback Machine, Sunshine State News.
  15. ↑ "Why is Rick Perry Invited to the CNN Debate, But Not Buddy Roemer?". The Right Sphere. January 15, 2012. Archived from the original on May 29, 2012.
  16. ↑ "2012 New Hampshire Primary". 2012 New Hampshire Primary. Archived from the original on February 14, 2012.
  17. ↑ Saslow, Eli (December 8, 2011). "Buddy Roemer among those struggling for a slot in GOP presidential race". The Washington Post.
  18. ↑ Krupa, Charles (November 30, 2011). "Buddy Roemer to seek Americans Elect third-party nomination for president". The Times-Picayune. Archived from the original on December 3, 2011.
  19. ↑ Linkins, Jason (December 1, 2011). "Buddy Roemer Throws In His Lot With Americans Elect – Which Is A Huge Mistake". Huffington Post.
  20. ↑ Liptak, Kevin (May 17, 2012). "Third party effort packs it in for 2012". CNN. Archived from the original on September 8, 2015.
  21. ↑ Burns, Alexander (May 31, 2012) "Buddy Roemer quits 2012 race", Politico.
  22. ↑ "Ex-Governor at Home After Bypass Surgery". KLFY. Associated Press. June 28, 2005. Archived from the original on April 3, 2012.


מושלי לואיזיאנה לואיזיאנהלואיזיאנה
ויליאם קלייבורן • ז'אק וילר • תומאס רוברטסון • הנרי תיבדו • הנרי ג'ונסון • פייר דרביני • ארמנד בווה • ז'אק דופרה • אנדרה רומן • אדוארד דאגלס וייט האב • אנדרה רומן • אלכסנדר מוטון • אייזק ג'ונסון • ג'וזף מרשל ווקר • פול אוקטב אבר • רוברט ויקליף • תומאס אוברטון מור • ג'ורג' פוסטר שפלי • הנרי ווטקינס אלן • מייקל האן • ג'יימס מדיסון ולס • בנג'מין פלנדרס • ג'ושוע בייקר • הנרי וורמות' • פינקני בנטון סטיוארט פינצ'בק • ג'ון מקאנרי • ויליאם פיט קלוג • סטיבן פקארד • פרנסיס ניקולס • לואיס וילץ • סמואל מקאנרי • פרנסיס ניקולס • מרפי פוסטר • ויליאם רייט הרד • ניוטון בלנצ'רד • ג'ארד סנדרס האב • לותר הול • רופין פלזנט • ג'ון פרקר • הנרי פוקואה • אורמל סימפסון • יואי לונג • אלווין אולין קינג • אוסקר אלן • ג'יימס נואי • ריצ'רד לצ'ה • ארל לונג • סאם ג'ונס • ג'ימי דייוויס • ארל לונג • רוברט קנון • ארל לונג • ג'ימי דייוויס • ג'ון מקית'ן • אדווין אדוארדס • דייב טרין • אדווין אדוארדס • באדי רומר • אדווין אדוארדס • מייק פוסטר • קתלין בלנקו • בובי ג'ינדאל • ג'ון בל אדוארדס • ג'ף לנדרי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

באדי רומר41970561

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=באדי_רומר&oldid=3473471"