הנרי ווטקינס אלן
 | |||||||||||||||||
| לידה | פארמוויל, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | מקסיקו סיטי, מקסיקו | ||||||||||||||||
| מקום קבורה | קפיטול מדינת לואיזיאנה הישן, באטון רוז', לואיזיאנה, ארצות הברית | ||||||||||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית  הקונפדרציה | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
הנרי ווטקינס אלן (באנגלית: Henry Watkins Allen; 29 באפריל 1820 – 22 באפריל 1866) היה עורך דין, בעל חווה, איש צבא ופוליטיקאי אמריקאי מלואיזיאנה, איש המפלגה האמריקאית ובהמשך המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של מיסיסיפי בשנים 1845–1847, כחבר בית הנבחרים של לואיזיאנה בשנים 1853–1860, וכמושל לואיזיאנה ה-18 בשנים 1864–1865, סיומה של מלחמת האזרחים האמריקאית, בה הוא משל מהעיר שריבפורט על החלק של לואיזיאנה שהיה בשליטת הקונפדרציה, כשבחלק האחר של המדינה שלט האיחוד. מפרוץ המלחמה ועד להשבעתו כמושל, לחם אלן בשורות צבא הקונפדרציה, בו הוא הגיע עד לדרגת בריגדיר גנרל.
ראשית חייו
הנרי ווטקינס אלן נולד בעיירה פארמוויל שבווירג'יניה, כבנם של דר' תומאס אלן ושל אן ונאייבל (לבית ווטקינס) אלן. לאחר מות אמו ב-1830, עברה המשפחה ללקסינגטון שבמיזורי, שם עבד אלן לזמן מה כפקיד בחנות לפני שלמד במריון קולג' במשך שנתיים. כשהיה בן 17, הוא ברח מהבית לעיירה גרנד גולף שבמיסיסיפי, שם הוא מצא תעסוקה כמורה פרטי באחוזת מטעים. באותה תקופה הוא למד במקביל משפטים, וב-25 במאי 1841 הוסמך כעורך דין במיסיסיפי.[1]
ב-1842 עבר אלן לרפובליקת טקסס שאז השיגה את עצמאותה, ולזמן קצר שירת בצבא הרפובליקה. שישה חודשים לאחר מכן הוא שב למיסיסיפי, ונשא לאישה את סאלום אן קריין. סאלום נפטרה ב-1851 בגיל 25, ונטמנה בברוינסבורג שבמיסיסיפי. ב-1845 נבחר אלן לבית הנבחרים של מיסיסיפי, וכיהן בו תקופת כהונה אחת של שנתיים.[1]
המעבר ללואיזיאנה
בפברואר 1852 עבר אלן ללואיזיאנה, ויחד עם ויליאם נולן רכש את "וסטאובר", אחוזת מטעים לגידול קני סוכר במחוז מערב באטון רוז'. ב-1855 פיצלו השניים את האחוזה, כשחלקו של נולן המשיך להיקרא וסטאובר, ואלן קרא לחלקו בשם אחוזת אלנדייל (Allendale Plantation).[2] בבעלותו היו 125 עבדים, את אחוזתו הוא הרחיב לשטח של יותר מ-2,000 אקרים (כ-8,100 דונם), ודאג לסלילת מסילת ברזל לשינוע התוצרת מהאחוזה.[3]
ב-1853 נבחר אלן לבית הנבחרים של לואיזיאנה, ובאותה שנה הוא קיים מסע ברחבי הדרום. הוא כתב על מסעו, ופרסם אותו בצורת מכתבים בעיתון "קומט" מבאטון רוז' תחת שם העט גאי מנרינג. במשך שנה למד אלן משפטים באוניברסיטת הרווארד, לפני שב-1855 עשה ניסיון כושל להיבחר לסנאט של לואיזיאנה. לאחר ששמע על פרוץ מלחמת העצמאות האיטלקית השנייה, יצא אלן ב-1859 לאירופה, מתוך כוונה להתנדב לצבאו של ג'וזפה גריבלדי. מערכה זו הסתיימה לפני שאלן הגיע לאירופה, ותחת זאת הוא סייר ביבשת. הוא כתב ספר על מסעו שפורסם ב-1861 בשם "מסעותיו של מגדל סוכר".[1][3]
בהיעדרו, נבחר אלן לתקופת כהונה נוספת בבית הנבחרים של לואיזיאנה. אף על פי שהוא נכנס לפוליטיקה כחבר המפלגה האמריקאית ("תנועת שאינם יודעים דבר"), בערך באותה תקופה הוא עבר לשורות המפלגה הדמוקרטית, והיה למנהיג סיעת המפלגה בבית הנבחרים.[3]
מלחמת האזרחים
לאחר ניצחונו של אברהם לינקולן בבחירות לנשיאות של 1860, ולאחר שרבות ממדינות הדרום פרשו מהאיחוד, כינס מושל לואיזיאנה תומאס אוברטון מור את ועידת הפרישה של המדינה שהתקיימה בינואר 1861. עוד בשנה הקודמת התגייס אלן כטוראי לפלוגת רובאי דלתא, ובהמשך קודם לדרגת לוטננט קולונל ברגימנט הרגלים הרביעי של לואיזיאנה. לפני שהתכנסה ועידת הפרישה, הורה המושל מור למיליציה של לואיזיאנה לתפוס את השליטה במוצבים ובנשקיות הפדרליות בכל רחבי המדינה. אלן השתתף בתפיסת נשקיית באטון רוז' והמבצר הפדרלי במפרץ ברוויק, והיה מפקד חיל המצב בשיפ איילנד.[1][4]
בראשית מרץ 1862 קודם אלן לדרגת קולונל, וצעד לצפון מיסיסיפי, שם הוא שירת תחת פיקודו של הגנרל אלברט סידני ג'ונסטון. כחלק מארמיית מיסיסיפי, הוא נע אל תוך טנסי ולחם בקרב שילה, בו הוא נפצע לאחר שנורה בפניו.[1][4][5] לאחר מהן הוא הוצב בוויקסבורג, שם הוא פיקד על בריגדה שהוקמה אד הוק וכללה חלקים מרגימנט הרגלים הרביעי והחמישי של לואיזיאנה. לאחר נפילת ניו אורלינס בידי צבא האיחוד, הורה מייג'ור גנרל מנספילד לובל (אנ') לפרק שלוש סוללות תותחים כבדים ולשלוח אותם לוויקסבורג. על אלן הוטלה המשימה להעביר את התותחים, אך במהלך הצבתם, הוא ספג אש כבדה מצד כוחות צבא האיחוד. הוא פיקח על השלמת הצבת הסוללות לאחר ששלף את אקדחו ואיים לירות באופן אישי בכל מי שיינטוש את עמדתו.[3]
בקרב באטון רוז' (אנ') פיקד אלן על בריגדה והוביל את המתקפה על סוללת נימס. במהלך המתקפה, הוא נפצע קשה בשתי רגליו מפיצוץ תותח. הוא סירב לאפשר לרופא לכרות את אחת מרגליו, ועד יומו האחרון נזקק לקביים. בראשית 1863, בעת שהיה בהחלמה, הוא שירת כשופט צבאי בג'קסון, מיסיסיפי, וסבל מפציעות נוספות כאשר נמלט משריפה שהתחוללה שם בבית מלון. הוא קודם לדרגת בריגדיר גנרל על ידי הקונגרס של הקונפדרציה, והוצב בשריבפורט, ששימשה אז כבירת החלק של לואיזיאנה שהיה בשליטת הקונפדרציה, כדי לטפל בשבויי מלחמה משוחררים.[3][4][6]
מושל לואיזיאנה
בסתיו 1863 התמודד אלן על משרת מושל לואיזיאנה לאחר שהמושל מור בחר שלא להתמודד על תקופת כהונה שנייה. הוא התמודד בבחירות כשלא ניצב מולו מתחרה, וב-25 בינואר 1864 הוא הושבע לתפקידו בבית המשפט של שריבפורט.[4] אחד מצעדיו הראשונים כמושל היה פתיחת נתיב הסחר דרך טקסס אל מקסיקו כדי לעקוף את המצור של האיחוד. באמצעות נתיב זה הוא ייצא כותנה וסוכר וייבא תרופות, ומוצרים נחוצים נוספים. הוא יצר מטבע אחיד ופתח חנויות בניהול המדינה כדי שיתאפשר לאזרחים לרכוש מוצרי יסוד במחירים נמוכים. אלן גם הורה על קיום של סקר מינרלים במדינה, אך כאשר הממצאים הראו שהחלק של המדינה שבשליטת הקונפדרציה עני במשאבים, הוא רכש את החלק המרכזי במפעלי הברזל במחוז דייוויס שבטקסס. אלן הקים בית חרושת של המדינה לייצור בדי כותנה, מצרך שהיה נחוץ הן עבור האזרחים והן עבור הצבא, והקים מפעלים בשריבפורט ובמינדן לייצור תרופות בעלות נמוכה.[1][3][4]
אלן הקים שני גדודי מיליציה בלואיזיאנה ושלח אותם לסייע לארמיית מערב לואיזיאנה (אנ') בהדיפה המוצלחת של כוחות האיחוד במערכת הנהר האדום (אנ'). בתחילה, לאחר ששמע על כניעת הגנרל רוברט אדוארד לי, הוא ביקש להמשיך בלחימה, אך חודש לאחר מכן נכנעה לואיזיאנה. מתוך חשש שיוצא להורג, נמלט אלן למקסיקו, ובנאום הפרידה שלו הוא קרא לאזרחים "להיכנע לבלתי נמנע" ולציית לדרישות האיחוד.[3][4]
לאחר המלחמה
במהלך המלחמה הועלו באש חלקים מאחוזת אלנדייל, כולל טחנת הסוכר.[7]
כשהחלו כוחות צבא האיחוד להשתלט על החלק של לואיזיאנה שהיה בשליטה הקונפדרציה, הכריזו רשויות הצבא על אלן כמי שהיה מחוץ לחוק ושניתן להורגו עם לכידתו. ההיסטוריון ג'ון ד. וינטרס (אנ'), שנודע בכתיבתו ששיוותה אופי רומנטי לקונפדרציה והשמיצה את האפרו-אמריקאים, כתב על עזיבתו של אלן את לואיזיאנה והימלטותו למקסיקו:
לפני עזיבתו, הוא כתב מכתב ארוך לתושבי לואיזיאנה והתחנן בפניהם לשמור על השלום ו"להיכנע לבלתי נמנע" ו"להתחיל את החיים מחדש" ללא בכי או יאוש. המושל הנכה נכנס אז לאמבולנס בעוד שקבוצה של ידידים, שדמעות זלגו מעיניהם, נפרדה ממנו לשלום.[8]
עם נפילת הקונפדרציה, ג'יימס מדיסון ולס, שהיה המושל בחלקי לואיזיאנה שבשליטת האיחוד, היה למושל על כלל שטחי המדינה. אלן עבר למקסיקו סיטי, שם ערך עיתון בשפה האנגלית בשם "מקסיקו טיימס".[5] בנובמבר 1865 התקיימו בחירות מיוחדות בחסות ממשלת השיקום, ואלן, שכבר היה במקסיקו, הובס על ידי ולס ביחס קולות של 5,497 מול 22,312.[9]
מותו ומורשתו
הנרי ווטקינס אלן נפטר במקסיקו סיטי ב-22 באפריל 1866 כתוצאה ממחלת בטן. בתחילה הוא נטמן בבית הקברות הלאומי בעיר, אך עשר שנים לאחר מכן הושבה גופתו לניו אורלינס לקבורה בבית הקברות לפאייט. ב-1885, 19 שנים לאחר מותו, נטמנו שרידיו מחדש בשטח שבחזית קפיטול מדינת לואיזיאנה בבאטון רוז', בקבר שסומן באובליסק ורוד.[10]
הנצחתו של אלן בלואיזיאנה רחבה ודברים רבים נקראו על שמו. ב-2020 התנהל ויכוח על מורשתו בשל היותו קצין בצבא הקונפדרציה, מחזיק עבדים, ומתנגד לזכויות הפוליטיות של השחורים.
מחוז אלן שבמערב לואיזיאנה קרוי על שמו, וכן פורט אלן, עיר קטנה השוכנת על גדת נהר המיסיסיפי מול באטון רוז'. השכונה בשריבפורט בה התגורר אלן נקראה מאוחר יותר אלנדייל. בית הספר היסודי הנרי ו. אלן בניו אורלינס קרוי על שמו. ב-2021 התחולל ויכוח על שינוי שם בית הספר בהתבסס על המורשת השנויה במחלוקת של אלן.
פסל בדמותו של אלן משנת 1962, מעשה ידיה של אנג'לה גרגורי, ניצב בפורט אלן. ביולי 2020 הוגשה למועצת מחוז מערב באטון רוז' הצעה להזיז את הפסל. המועצה הצביעה על החלטה שלא להזיז את הפסל ממקומו. דגם מוקטן של הפסל ניצב במוזיאון של המחוז. פרוטומה של אלן, לצד אלו של מנהיגים נוספים של הקונפדרציה ניצבת באנדרטת הזיכרון לקונפדרציה בחזית בית המשפט של מחוז קאדו בשריבפורט.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 2 Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 567-568
קישורים חיצוניים
- הנרי ווטקינס אלן באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- הנרי ווטקינס אלן באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- הנרי ווטקינס אלן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Chaillot, Jane (2011). "Henry Watkins Allen". 64 Parishes.
- ↑ Louisiana Department of Historic Preservation National Register (August 1987). "National Register of Historic Places Inventory/Nomination: Allendale Plantation Historic District". National Park Service, U.S. Department of the Interior.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 "Louisiana's Warrior Governor – Abbeville Institute".
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Walter Greaves Cowan, Jack B. McGuire (2008). Louisiana Governors: Rulers, Rascals, and Reformers. Univ. Press of Mississippi. Univ. Press Mississippi. pp. 93–95.
- ^ 5.0 5.1 "Henry Watkins Allen". Louisiana Department of State.
- ↑ Welsh, Jack D. Medical Histories of Confederate Generals Archived 2020-08-02 at the Wayback Machine. Kent, OH: Kent State University Press, 1995. pp. 4–5.
- ↑ THE HISTORICAL MARKER DATABASE - Allendale Plantation.
- ↑ Winters, John D. (1963). The Civil War in Louisiana. Baton Rouge: Louisiana State University Press, p. 426.
- ↑ Jeanne Frois. 2006. Louisiana Almanac, 2006–2007 Edition. Gretna, La: Pelican Pub. Co. p. 548.
- ↑ Resting Places: The Burial Sites of More Than 14000 Famous Persons (entry 98) by Scott Wilson.
הנרי ווטקינס אלן41834872Q328192