בנג'מין פלנדרס

בנג'מין פלנדרס
Benjamin Flanders

לידה	בריסטול, ניו המפשייר, ארצות הברית
פטירה	מחוז לאפייט, לואיזיאנה, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות מטרי, ניו אורלינס, לואיזיאנה, ארצות הברית
שם מלא	בנג'מין פרנקלין פלנדרס
מדינה
ראש עיריית ניו אורלינס ה־24 4 באפריל 1870 – 29 בנובמבר 1872 (שנתיים) → ג'ון ר. קונוויי לואיס וילץ ←
מושל לואיזיאנה ה־21 8 ביוני 1867 – 8 בינואר 1868 (215 ימים) → ג'יימס מדיסון ולס ג'ושוע בייקר ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הראשון של לואיזיאנה 17 בפברואר 1863 – 3 במרץ 1863 (15 ימים) → ג'ון אדוארד בוליני (1861) ג'. הייל סייפר (1868) ←

בנג'מין פרנקלין פלנדרס (באנגלית: Benjamin Franklin Flanders;‏ ‏26 בינואר 1816 – 13 במרץ 1896) היה מורה, חוואי ופוליטיקאי אמריקאי מלואיזיאנה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית במשך כשבועיים ב-1863, כמושל לואיזיאנה ה-21 בשנים 1867–1868, וכראש עיריית ניו אורלינס ה-27 בשנים 1870–1872.

ראשית חייו

בנג'מין פלנדרס נולד בבריסטול שבניו המפשייר. בגיל 26 הוא סיים את לימודיו בדארטמות' קולג'. בינואר 1843 עבר פלנדרס לניו אורלינס, שם למד משפטים בהדרכתו של צ'ארלס מ. אמרסון. בשנה שלאחר מכן הוא נטש את לימודיו והיה למורה ומנהל בבית ספר. ב-1845 הוא היה לעורך העיתון המקומי "ניו אורלינס טרופיק". ב-1847 נשא פלנדרס לאישה את סוזאן ה. סוייר בעיר הולדתו. השניים שבו לניו אורלינס, שם נולדו להם שישה ילדים.

קריירה פוליטית

פלנדרס היה לפעיל בפוליטיקה, נבחר כחבר מועצת העיר ניו אורלינס כנציג המחוז המוניציפלי השלישי של העיר, וכיהן בתפקיד בשנים 1847–1852. לאחר מכן הוא נבחר כמזכיר וכגזבר של חברת הרכבות "ניו אורלינס, אופלוסוס וגרייט וסטרן", תפקיד בו הוא שימש עד 1862. ב-1861 הוא נמלט מניו אורלינס, והותיר שם את משפחתו. הוא התנגד לפרישת לואיזיאנה מהאיחוד, והרגשות נגד תומכי האיחוד היו חזקים מאוד.

פלנדרס עשה את דרכו לקיירו, אילינוי; משם לקולומבוס, אוהיו; ולבסוף הגיע לניו יורק. הוא לא שב לניו אורלינס עד אפריל 1862, כאשר העיר נכבשה על ידי צבא האיחוד. ב-20 ביולי אותה שנה הוא מונה על ידי הממשל הצבאי כגזבר העיר של ניו אורלינס. הוא שירת בתפקיד עד בחירתו לבית הנבחרים של ארצות הברית ב-3 בדצמבר 1862. יחד עם מייקל האן הוא כיהן כנציג לואיזיאנה בבית הנבחרים, ואייש את המושב שהתפנה לאחר תום כהונתו של ג'ון אדוארד בוליני ב-1861. איוש המושבים בבית הנבחרים של פלנדרס ושל האן לא אושר עד 15 הימים האחרונים לפני תום כהונתם ב-17 בפברואר 1863.

ב-13 ביולי 1863 מונה פלנדרס כקפטן של פלוגה C של רגימנט המתנדבים החמישי של לואיזיאנה, שהייתה יחידה בצבא האיחוד. באוגוסט אותה שנה הוא שוחרר לאחר שמונה כסוכן מיוחד של מחלקת האוצר של ארצות הברית לאזור הדרומי על ידי מזכיר האוצר סלמון צ'ייס. הוא החזיק בתפקיד זה עד 1866, ובמהלך תקופה זו הוא יצר עמלות עבור הממשלה על ידי מכירת כותנה שהוחרמה ממטעי הקונפדרציה. מחלקת האוצר שלטה על מתן הרישיונות לסוחרי הכותנה, וניסתה לפקח על השוק, אך השוק השחור שגשג בזכות מכירה רווחית של כותנה.

ב-1864 התמודד פלנדרס על משרת מושל לואיזיאנה, וסיים במקום השלישי לאחר האן וג'. ק. א. פלוז. הוא מונה על ידי הרפובליקנים כסוכן מפקח מיוחד של משרד העבדים המשוחררים במחלקת המפרץ. באותה תקופה הוא הוביל את המהלכים להקמתה של המפלגה הרפובליקנית המקומית בלואיזיאנה. יחד עם תומכי איחוד נוספים בלואיזיאנה, ויחד עם צבעוניים שהיו חופשיים עוד לפני המלחמה ועם עבדים משוחררים, הוא הקים את "ידידי זכות ההצבעה הכללית". הם פעלו להשגת זכות ההצבעה לשחורים ולביטול חוקי האפליה נגדם. חוקים אלו עברו כדי להשיג שליטה על תנועת העבדים המשוחררים. מתוך חשש לרוב של שחורים במחוזות רבים בלואיזיאנה, רוב הדמוקרטים הלבנים התנגדו למתן זכות בחירה לעבדים המשוחררים, במיוחד לאחר שמוותיקי הקונפדרציה נשללה זכות ההצבעה באופן זמני, אלא אם כן הם נשאו שבועת אמונים. המתחים בנוגע לזכות ההצבעה של העבדים המשוחררים הסלימו במהומות בניו אורלינס ב-1866, שבהם הותקפו שחורים על ידי לבנים.

ב-1867 הדיח הגנרל פיליפ שרידן, שהיה מפקד המחוז הצבאי החמישי, שכלל את לואיזיאנה ואת טקסס, את המושל ג'יימס מדיסון ולס, בשל חוסר התגובה שלו למהומות ועל כך שלא קידם את זכויות השחורים. במקומו מינה שרידן את פלנדרס כמושל לואיזיאנה. כשישה חודשים לאחר מכן, ב-1 בינואר 1868 העביר מייג'ור גנרל וינפילד סקוט הנקוק, שהיה המפקד הצבאי החדש של לואיזיאנה, את כל הרפובליקנים הרדיקלים מתפקידיהם בממשל המדינה. ב-8 בינואר התפטר פלנדרס מתפקידו כמושל, והוחלף בג'ושוע בייקר שמונה על ידי הנקוק.

ב-1867 מינה פלנדרס את מונרו בייקר כראש עיריית סנט מרטינוויל, שהיה ראש העיר האפרו-אמריקאי הראשון בארצות הברית.

ב-1870, מינה המושל הנרי וורמות', שנבחר כחלק מממשלת תקופת השיקום האזרחית, את פלנדרס כראש עיריית ניו אורלינס. בהמשך הוא נבחר לתפקיד לתקופת כהונה מלאה של שנתיים, וכיהן בו עד 1873. באותה שנה מינה הנשיא יוליסס ס. גרנט את פלנדרס כעוזר הגזבר של ארצות הברית . ב-1888 התמודד פלנדרס ללא הצלחה על תפקיד גזבר המדינה של לואיזיאנה. באותה עת כבר שבו הדמוקרטים לשלוט ברוב המשרות הנבחרות המדינתיות. פלנדרס פרש לאחוזתו "בן אלווה" שבמחוז לאפייט.

בנג'מין פלנדרס נפטר באחוזתו ב-13 במרץ 1896, בגיל 80. הוא נטמן בבית הקברות מטרי שבניו אורלינס. עד היום פלנדרס הוא ראש העיר הרפובליקני האחרון של ניו אורלינס.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 2 Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 569-570

קישורים חיצוניים

• בנג'מין פלנדרס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• בנג'מין פלנדרס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• בנג'מין פלנדרס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• בנג'מין פלנדרס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בנג'מין פלנדרס41828645Q431653