ג'ון פרקר (מושל לואיזיאנה)
![]() | |||||||
לידה | בת'אל צ'רץ', מיסיסיפי, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | פאס קרישצ'יאן, מיסיסיפי, ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות מטרי, ניו אורלינס, לואיזיאנה, ארצות הברית | ||||||
שם מלא | ג'ון מיליקן פרקר האב | ||||||
שם לידה | ג'ון מיליקן פרקר | ||||||
מדינה |
![]() | ||||||
|
ג'ון מיליקן פרקר האב (באנגלית: .John Milliken Parker Sr; 16 במרץ 1863 – 20 במאי 1939) היה פוליטיקאי אמריקאי מלואיזיאנה, איש המפלגה הפרוגרסיבית ולאחר מכן המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל לואיזיאנה ה-37 בשנים 1920–1924.
ראשית חייו
ג'ון פרקר נולד בבת'אל צ'רץ' שבמיסיסיפי, כבנם של ג'ון מיליקן פרקר ושל רוברטה בונקנר. משפחות הוריו היו משפחות אמידות שבבעלותיהן היו שטחי קרקעות מטעים גדולות מאוד במדינה זו. פרקר התחנך בבית הספר המכין אקדמיית צ'מברלין-האנט שבפורט גיבסון שמיסיסיפי, באקדמיית בל ויו שבווירג'יניה, ובקולג' לעסקים איסטמן שבפוקיפסי שבמדינת ניו יורק. כאיש עסקים בולט, הוא היה נשיא בורסת הכותנה של ניו אורלינס ושל לשכת המסחר שלה.
ב-1891 לקח פרקר חלק במעשה הלינץ' בניו אורלינס (אנ'), שבו נרצחו 11 מהגרים איטלקים בתגובה לרצח מפקד המשטרה דייוויד הנסי. הוא סירב להתנצל על חלקו באירוע בשל אמונתו שמעשה הלינץ' היה מוצדק.[1]
ראשית הקריירה הפוליטית
ב-1916 התמודד פרקר לראשונה בבחירות למשרת מושל לואיזיאנה מטעם המפלגה הפרוגרסיבית, כשיריבו למרוץ היה התובע הכללי של לואיזיאנה רופין פלזנט, שהיה מועמד המפלגה הדמוקרטית. אף על פי שפרקר הובס בבחירות לאחר שזכה ב-38% בלבד מהקולות,[2] הייתה זו מערכת הבחירות הצמודה ביותר בלואיזיאנה מאז 1896. לאחר הפסדו בבחירות, הוא נבחר כמועמד המפלגה הפרוגרסיבית בבחירות לנשיאות ארצות הברית של אותה שנה לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית, אך תאודור רוזוולט דחה את מועמדות המפלגה לנשיאות ותחת זאת תמך במועמד המפלגה הרפובליקנית צ'ארלס אוונס יוז. על אף שלמפלגה לא היה מועמד לנשיאות בבחירות אלו, ופרקר עצמו תמך במועמדותו של וודרו וילסון לתקופות נשיאות שנייה, נותר שמו על פתקי ההצבעה כמועמד הפרוגרסיביים בכמה מדינות, כולל בלואיזיאנה. אף על פי שבלואיזיאנה עצמה שיעור ההצבעה עבורו עמד על 7%, הוא ניצח במחוזות איבריה ובמחוז להפורשה שבדרום המדינה.[3]
ב-1917 בחר רוזוולט בפרקר כאחד מ-18 אישים (בין האחרים נכללו סת' בולוק (אנ'), פרדריק ראסל ברנהאם (אנ') וג'יימס רודולף גרפילד) לגייס דיוויזיית רגלים מתנדבים, "מתנדבי רוזוולט למלחמת העולם הראשונה", לשירות בצרפת. הקונגרס הסמיך את רוזוולט לגייס עד ארבע דיוויזיות דומות לרוכבים הקשוחים של רגימנט הפרשים המתנדבים הראשונה של ארצות הברית ולגדוד ה-25 של הצבא הבריטי. עם זאת, הנשיא וודרו וילסון, כמפקד העליון של הצבא, סירב לעשות שימוש במתנדבים, והיחידה פורקה.[4]
מושל לואיזיאנה
לאחר שני הפסדיו במערכות הבחירות, נראה פרקר כמועמד אפשרי למשרת מושל לואיזיאנה בבחירות של 1920. הוא פרש באופן רשמי מהמפלגה הפרוגרסיבית, והתפקד לשורות המפלגה הדמוקרטית. במאבק על מועמדות הדמוקרטים היה יריבו המרכזי פרנק פ. סטבז, איש עסקים וקולונל במשמר הלאומי של לואיזיאנה. סטבז הבטיח לעצמו את תמיכת הממסד הוותיק של המפלגה, בעוד שפרקר קיבל את תמיכתם של תומכי הרפורמה מניו אורלינס, המושל פלזנט, והמושל לשעבר ג'ארד סנדרס האב. בבחירות המקדימות הוא ניצח את סטבז ביחס קולות של 54% מול 45%,[5] ובבחירות הכלליות ניצח לאחר שזכה ב-98% מהקולות.[6]
טרם בחירתו של פרקר כמושל, לא היו בלואיזיאנה כבישים סלולים ממזרח למערב ומצפון לדרום שחצו ברציפות את כלל שטח המדינה.[7] ב-1922 פנה פרקר אל ה-FBI בבקשה לסיוע במאבק בקו קלוקס קלאן, שכוחו עלה בלואיזיאנה, עד שהוא שלט בחצייה הצפוני של המדינה, וחטף, עינה ורצח שני אנשים (אנ') שהתנגדו לו.[8] במהלך תקופת כהונתו של פרקר כמושל עבר חוק שאפשר את קיומם של לשכות תעסוקה בחינם.[9]
שנותיו האחרונות
לאחר תום כהונתו כמושל, הקדיש פרקר מזמנו לניהול חווה ניסויית באחוזתו, באיו סארה שליד סנט פרנסיסוויל שבמחוז מערב פליסיאנה. ביוני 1929 הוא נבחר כנשיא של "הליגה החוקתית של לואיזיאנה", שמנתה 300 חברים, ושהתארגנה במלון סנט צ'ארלס שבניו אורלינס כדי "להציל את המדינה מיואי לונג", כסגן נשיא הליגה נבחר חבר הסנאט של לואיזיאנה נוריס ויליאמסון.
ג'ון פרקר נפטר בעיר פאס קרישצ'יאן שבמיסיסיפי, ממזרח לגבול עם לואיזיאנה, ב-20 במאי 1939. הוא נטמן בבית הקברות מטרי שבניו אורלינס.
האצטדיון "הקולוסיאום החקלאי ג'ון מ. פרקר" (אנ') שבאוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה בבאטון רוז', שמכיל 12,000 מושבים, קרוי על שמו של פרקר.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 2 Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 580-581
קישורים חיצוניים
- ג'ון פרקר, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'ון פרקר, באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ג'ון פרקר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Instagram Reel Trends, Cultural Appropriation and the History of US Italian Immigrants - Stronger Than Fire.
- ↑ LA Governor 1916 - Our Campaigns.
- ↑ US Vice President 1916 - Our Campaigns.
- ↑ Roosevelt, Theodore (1917). The Foes of Our Own Household. New York: George H. Doran company, pp. 340-347.
- ↑ LA Governor - D Primary 1920 - Our Campaigns.
- ↑ LA Governor 1920 - Our Campaigns.
- ↑ McKinney, Karen JS. “Getting Out of the Mud: Louisiana and Good Roads before 1928.” Louisiana History: The Journal of the Louisiana Historical Association, vol. 60, no. 3, 2019, p. 292.
- ↑ Federal Bureau of Investigation (March 11, 2004). "A Byte Out of FBI History: Imperial Kleagle of the Ku Klux Klan in Kustody". Federal Bureau of Investigation. Archived from the original on September 19, 2009.
- ↑ A compilation of general labor laws of Louisiana : with citator : 1937 / published by authorization of B. W. Cason, Louisiana Department of Labor ; compiled by Wilbur P. Kramer,pp. 13-15.
ג'ון פרקר (מושל לואיזיאנה)41938485Q328135