מייקל האן
 | |||||||
| דיוקן של האן מאת ג'ון ז'נין, 1865 בערך. | |||||||
| לידה | קלינגנמינסטר (אנ'), פפאלץ, ממלכת בוואריה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | וושינגטון הבירה, ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות מטיירי, ניו אורלינס, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ג'ורג' מייקל דקר האן | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ג'ורג' מייקל דקר האן (באנגלית: George Michael Decker Hahn; 24 בנובמבר 1830 – 15 במרץ 1886) היה עורך דין, מוציא לאור, חוואי ופוליטיקאי יהודי-אמריקאי מלואיזיאנה, איש המפלגה הדמוקרטית עד 1862, לאחר מכן ועד 1863 מפלגת האיחוד, ולאחר מכן ועד מותו המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מפברואר ועד מרץ 1863 וממרץ 1885 ועד מותו, ומושל לואיזיאנה ה-19 ממרץ 1864 ועד מרץ 1865. האן היה המושל הראשון בכל מדינות ארצות הברית שנולד בגרמניה, וככל הנראה המושל הראשון ממוצא יהודי,[1] אם כי באותה תקופה הוא השתייך לכנסייה האפיסקופלית.[2]
ב-1865 נבחר האן לסנאט של ארצות הברית, אך הרפובליקנים הרדיקלים סירבו לאפשר לו ולסנאטורים נבחרים אחרים ממדינות הקונפדרציה לשעבר לאייש את מושביהם. בהמשך הוא נבחר כמה פעמים מטעם הרפובליקנים לבית הנבחרים של לואיזיאנה במהלך תקופת השיקום, ואז גם נבחר כיושב ראש הבית. האן היה מוציא לאור ועורך עיתון פעיל, והחזיק בבעלותו והפעיל שלושה עיתונים בזה אחר זה שתמכו במפלגה הרפובליקנית, בתוכניותיה ובמועמדיה בלואיזיאנה. הוא הוציא חלק ניכר מהונו לקיום עיתונים אלו. הוא המשיך להיות פעיל בפוליטיקה, ונבחר שוב לבית הנבחרים של ארצות הברית ב-1884 ברוב גדול, וכיהן בו שנה עד למותו.
ראשית חייו
מייקל האן נולד בקלינגנמינסטר (Klingenmünster) שבפפאלץ, אז חלק מממלכת בוואריה, וכיום חלק ממדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה. אביו נפטר לפני לידתו, וחלק מהמקורות מציינים שהוריו היו יהודים.[1]
יחד עם אימו האלמנה וארבעת אחיו ואחיותיו הגדולים, היגר האן כילד לארצות הברית והגיע לניו יורק. המשפחה עברה לרפובליקת טקסס, וב-1840 הגיעה לניו אורלינס. בשנה שלאחר מכן נפטרה אימו של האן מקדחת צהובה, והילדים נותרו יתומים. בסיוע אחיו הגדולים, המשיך האן בחינוכו בבית הספר התיכון המקומי. ב-1849, בגיל 19, הוא החל ללמוד משפטים בהדרכת כריסטיאן רוזליוס, עורך דין ויגי בולט ולימים התובע הכללי של לואיזיאנה. ב-1851 סיים האן לימודי משפטים באוניברסיטת טוליין, לאחר מכן עבד במשרדו של רוזליוס.[3] הוא ידע אנגלית, צרפתית וגרמנית על בוריין.
קריירה פוליטית
בשנה שלאחר מכן, כשהיה בן 22, נבחר האן למועצת החינוך של ניו אורלינס. הוא ניהל את מערכת החינוך, והצטרף לסיעת המפלגה הדמוקרטית בהנהגתו של פייר סול. בבחירות לנשיאות של 1860 תמך האן בסטיבן דאגלס.
ב-1860 התנגד האן לפרישת לואיזיאנה מהאיחוד, ונשא נאום בעד האיחוד בכיכר לאפייט שבניו אורלינס. הוא נמנע מלשאת שבועת אמונים לקונפדרציה. ב-1862 נבחר האן לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השני של לואיזיאנה. מחוז זה כלל את רוב שטחה של ניו אורלינס, שהייתה כבושה על ידי צבא האיחוד.
האן היה אחד משני הנציגים של לואיזיאנה שכיהנו בקונגרס ה-37 שהתפזר ב-4 במרץ 1863, במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית. בסופו של דבר הוא ייעץ שלא יהיה יותר ייצוג בקונגרס מטעם לואיזיאנה עד שהיא "תשוקם". בתקופת שהותו בוושינגטון די. סי. הוא נפגש והתיידד עם הנשיא אברהם לינקולן.[4]
מושל לואיזיאנה
ב-1864 כשכבר כמעט כל שטחה של לואיזיאנה היה תחת שלטון האיחוד, החליט נתניאל בנקס, המפקד הצבאי של מחלקת המפרץ, שבין השאר הייתה אחראית על הסדר האזרחים בלואיזיאנה הכבושה, על עריכת בחירות במדינה ועל כינוס ועידת חוקה. בנג'מין פלנדרס ותומאס ג'פרסון דורנט, מהבולטים מבין תומכי האיחוד, התנגדו לתוכנית המתונה של בנקס. האן רכש אז עיתון שקודם לכן תמך בעבדות, "ניו אורלינס טרו דלתא" (New Orleans True Delta), ועשה בו שימוש כדי לקדם את היוניוניזם המתון לתמיכה בתוכניתו של בנקס, כולל מתן שוויון זכויות לעבדים המשוחררים.[4] האן התמודד בבחירות למשרת מושל לואיזיאנה מטעם מפלגת המדינה החופשית (Free-State Party) וזכה ב-6,158 קולות (57.4 אחוזים). ג'. ק. א. פלוז, דמוקרט שמרן, קיבל 2,720 קולות (25.3 אחוזים), ובנג'מין פרנקלין פלנדרס, רפובליקני רדיקלי, קיבל 1,847 קולות (17.2 אחוזים).[5]
כשנבחר האן כמושל, הוא היה ראשון המושלים בכל מדינות ארצות הברית שהיה יליד גרמניה,[6] וככל הנראה, היהודי הראשון שנבחר כמושל,[1] אם כי אז הוא קיים את מצוות הנצרות האפיסקופלית.[2]
ב-4 במרץ 1864 הושבע האן כמושל החלק של לואיזיאנה שהיה בשליטת האיחוד. במהלך תקופת כהונתו הוא ניסה להשיג את זכות הבחירה עבור העבדים המשוחררים, אך היה זה מוקדם מדי. הוא דאג לאשרור התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית על ידי לואיזיאנה. ממשלו של האן הניח את היסודות למערכת החינוך עבור האפרו-אמריקאים, והחל בצעדים לקראת ביטול תוכנית השיקום במדינה. האן היה בעל תפקיד מרכזי בוועידת החוקה המדינתית של 1864, אך מייג'ור גנרל סטיבן הרלבט, שהחליף את בנקס כמפקד מחלקת המפרץ, התנגד לו, וסירב להכיר בממשל האזרחי המדינתי תחת האן.
במרץ 1865 התפטר האן מתפקידו כמושל, ונבחר על ידי בית המחוקקים המדינתי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית.[4] עם זאת, הרפובליקנים הרדיקלים לא אישרו לו לאייש את מושבו בסנאט, שכן הם האמינו שעל לואיזיאנה לעבור עוד שלבים רבים לפני שיתאפשר לה לשוב לחיק האיחוד.
כמושל הבא הושבע במקומו של האן סגן המושל ג'יימס מדיסון ולס.
המשך הפעילות הפוליטית והעיתונאית
לאחר רצח אברהם לינקולן באפריל 1865 סירב הקונגרס לאשר לאף אחד מהנציגים לבית הנבחרים ולסנאט מטעם מדינות הקונפדרציה לשעבר לאייש את מושביהם עד לביצוע תוכנית השיקום. האן, שכאמור נבחר לסנאט, שב לניו אורלינס, וחבר לרפובליקנים הרדיקלים שקראו לכינוס ועידה לתיקון חוקת 1864 כך שהיא תכלול מתן זכות בחירה לשחורים. ב-30 ביולי 1866 הוא נורה ונפצע קשה במהומות של ניו אורלינס (אנ').[7]
ב-1867 היה האן לעורך ולמנהל של העיתון "ניו אורלינס רפבליקן" (New Orleans Republican), שהיה הבימה שלו להתנגדות לתוכנית השיקום המקלה של הנשיא אנדרו ג'ונסון. ב-1872 הוא פרש לאחוזת המטעים שלו במחוז סנט צ'ארלס, שם הוא ייסד את הכפר האנוויל והוציא לאור את עיתונו השלישי, "סנט צ'ארלס הראלד" (St. Charles Herald). באחוזתו הוא גידל קני סוכר, שהיה היבול הנפוץ ב"מחוזות הסוכר" באזור זה.[8]
בין השנים 1872–1878 כיהן האן כחבר בית הנבחרים של לואיזיאנה. הוא נבחר כיושב ראש ועדת המשפט וכיושב ראש הבית בעיצומה של פשרת וילר (Wheeler Compromise). ב-1878 הוא מונה כמפקח על מטבעת ארצות הברית בניו אורלינס, תפקיד בו הוא שימש עד ינואר 1879. בנקודת זמן זו מונה האן כשופט במחוז השיפוטי ה-26 של לואיזיאנה, שכלל את מחוזות יוחנן המטביל, סנט צ'ארלס וג'פרסון. במהלך הבחירות של 1880 הוא הקים וערך את העיתון "ניו אורלינס לדג'ר" (New Orleans Ledger) ובו הוא קידם את המועמדים הרפובליקנים.
אף על פי שהדמוקרטים השיבו לעצמם את השליטה בבית המחוקקים, זכה האן להערצה אישית על היושרה שלו ועל עקביות עמדותיו. ב-1884 הוא נבחר שוב לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם הרפובליקנים כנציג מחוז הקונגרס השני של לואיזיאנה, במרוץ שבו הוא זכה בקלות בהפרש של 3,000 קולות.[3]
מותו
מייקל האן נפטר בחדרו שבמלון וילארד שבוושינגטון די. סי. ב-15 במרץ 1886, כתוצאה מקרע בכלי דם ליד ליבו. הלווייתו נוהלה על ידי כומר אפיסקופלי, והוא נטמן בבית הקברות מטיירי שבניו אורלינס.[9] האן מעולם לא נשא אישה ומת עני מנכסים. את רוב הונו הוא הוציא על רכישת וניהול עיתוניו.[10]
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 2 Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 568-569
קישורים חיצוניים
- מייקל האן באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- מייקל האן באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- מייקל האן באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- מייקל האן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Stone, Kurt F. The Congressional minyan : the Jews of Capitol Hill, KTAV Pub. House in association with American Jewish Historical Society, 2000, pp. 188-189.
- ^ 2.0 2.1 "Michael Hahn, 1864-1865". Louisiana Secretary of State.
- ^ 3.0 3.1 "Hahn, George Michael Decker" Archived 2010-02-25 at the Wayback Machine, Dictionary of Louisiana Biography, Louisiana Historical Association, 200.
- ^ 4.0 4.1 4.2 Walter Greaves Cowan; Jack B. McGuire (30 June 2010). Louisiana Governors: Rulers, Rascals, and Reformers. Univ. Press of Mississippi. pp. 90–92.
- ↑ LA Governor 1864 - OurCampaigns.
- ↑ Merrill, Ellen C. (30 November 2014). Germans of Louisiana. Pelican Publishing. p. 71.
- ↑ Michael Hahn - 64 Parishes
- ↑ Miriam G. Reeves (1962). The Governors of Louisiana. Pelican Publishing. p. 71.
- ↑ "Congressman Hahn's Funeral". The New York Times. March 20, 1886. p. 1.
- ↑ "Obituary: Michael Hahn". The New York Times. March 16, 1886. p. 2.
מייקל האן41949090Q327388
- מושלי לואיזיאנה
- בוגרי אוניברסיטת טוליין
- מושלי מדינות ארצות הברית מהמפלגה הרפובליקנית
- מושלי מדינות ארצות הברית ממפלגת האיחוד
- יהודים מושלי מדינות ארצות הברית
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מלואיזיאנה
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית
- חברי בית המחוקקים המדינתי של לואיזיאנה
- עורכי עיתונים יהודים אמריקאים
- עורכי דין אמריקאים במאה ה-19
- מהגרים מגרמניה לארצות הברית
- אמריקאים שנולדו ב-1830
- אמריקאים שנפטרו ב-1886