פרנסיס ניקולס
 | |||||||
| לידה | דונלדסונוויל, לואיזיאנה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | תיבדו, לואיזיאנה, ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות של הכנסייה האפיסקופלית סנט ג'ון, תיבדו, לואיזיאנה, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | רנסיס רדינג טילו ניקולס | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
פרנסיס רדינג טילו ניקולס (באנגלית: Francis Redding Tillou Nicholls; 20 באוגוסט 1834 – 4 בינואר 1912) היה בריגדיר גנרל בצבא הקונפדרציה במלחמת האזרחים האמריקאית, עורך דין, שופט ופוליטיקאי אמריקאי מלואיזיאנה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל לואיזיאנה ה-28 בשנים 1877–1880 ובשנים 1888–1892, ולאחר מכן ועד 1911 כנשיא בית המשפט העליון של לואיזיאנה.
ראשית חייו
פרנסיס ניקולס נולד בדונלדסונוויל שבלואיזיאנה, כבנם השביעי של תואמס קלארק ניקולס ושל לואיזה האנה (לבית דרייק) ניקולס, אחותו של המשורר ג'וזף רודמן דרייק (אנ') וגיסתו של הפוליטיקאי מניו יורק פרנסיס רדינג טילו (אנ'). סבו מצד אביו היה אמריקאי ממוצא קורני בשם אדוארד צ'רץ' ניקולס.[1] ניקולס למד באקדמיית ג'פרסון שבניו אורלינס, וב-1855 סיים את הכשרתו באקדמיה הצבאית של ארצות הברית. בתחילה הוא הוצב כלוטננט משנה ברגימנט הארטילריה השני של ארצות הברית, ושירת במלחמת הסמינול השלישית (אנ') בפלורידה, אך התפטר משירותו לאחר שנה ושב לביתו.
ניקולס למד באוניברסיטת לואיזיאנה (כיום אוניברסיטת טוליין) בניו אורלינס. לאחר מכן הוא עסק בעריכת דין בנפוליאונוויל, מושב מחוז אסמפשן. שבועיים לאחר קרב פורט סאמטר, נשא ניקולס לאישה את קרוליין זלפה גויון, בתם של ג'ורג' סת' גויון וקרוליין לוקרישה וינדר, ולשניים נולדו בן אחד ושש בנות.
מלחמת האזרחים
עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית ב-1861 התגייס ניקולס לצבא הקונפדרציה כקפטן ברגימנט הרגלים השמיני של לואיזיאנה, והשתתף בקרב בול ראן הראשון, ובמערכה בעמק שננדואה (אנ'), שם נקטעה זרועו השמאלית. ביולי 1862 הוא היה לקולונל של רגימנט הרגלים ה-15 של לואיזיאנה שהוקם אז, ובאוקטובר אותה שנה הוא קודם לדרגת בריגדיר גנרל וניתן לו הפיקוד על בריגדת הרגלים של לואיזיאנה. בעת שפיקד על הבריגדה בקרב צ'נסלורסוויל (אנ'), תלש פגז את רגלו השמאלית, והוא נאלץ לפרוש מפעילות קרבית.
ביוני 1864 פיקד ניקולס על קבוצה של חיילים נכים, שכונתה "גיס הנכים" במהלך קרב לינצ'בורג (אנ'). מאחר שכבר לא היה כשיר לפעילות קרבית, הועבר ניקולס למחלקת טרנס-מיסיסיפי, שם הוא ניהל את משרד המתגייסים והמתנדבים עד לתום המלחמה.
ב-1874, במהלך עדותו בפני ועדה של הקונגרס בנוגע להונאת בחירות בלואיזיאנה, דיבר ניקולס על שירותו במלחמה: "אני חושב שעשינו את הניסיון [של המלחמה על הפרישה] תחת הנסיבות הנוחות ביותר... כמובן שכולנו מתחרטים על רצוננו להצליח, אך אין אנו מאמינים שקיימת במקום כלשהו שאיפה לחידוש ניסיון זה". הוא המשיך ואמר, "ההתנסות שלי במלחמה היא מקור לביש מזל אישי ללא הישג במקביל. שירותי עבור ארצי לא היה שווה את המחיר האישי שלי. בכל קרב שבו השתתפתי נפצעתי, כך שלא יכולתי לשרת כל הזמן".[2]
קריירה פוליטית ושיפוטית
לאחר המלחמה שב ניקולס לעיסוקו בעריכת דין. ב-1876 הוא התמודד בבחירות למשרת מושל לואיזיאנה מול הרפובליקני סטיבן פקארד. תוצאות הבחירות היו שנויות במחלוקת, ושני היריבים טענו לניצחונם. ניקולס גרף רוב של 8,000 קולות, אך ועדת הבחירות המדינתית, שהייתה בשליטה רפובליקנית, קבעה שהיו אי-סדרים, והכריזה על פקארד כמנצח. כחלק מפשרת 1877 (אנ') לפתרון המחלוקת בנוגע לבחירות לנשיאות של 1876, הכיר הנשיא רתרפורד הייז בניקולס, מועמד המפלגה הדמוקרטית, כמושל לואיזיאנה הנבחר.[3]
במהלך תקופת כהונתו הראשונה כמושל, נאבק ניקולס בשחיתות הפוליטית, שגולמה בדמויותיהם של סמואל ג'יימס, מנהל מערכת החכרת עבודת האסירים; אדוארד א. ברק, גזבר המדינה; וסגן המושל, לואיס וילץ, שתמכו בלוטו המדינתי של לואיזיאנה שהיה נגוע בשחיתות. ניקולס ישב בראש ועידת החוקה של לואיזיאנה של 1879 והחזיר את בירת המדינה מניו אורלינס לבאטון רוז'.
תקופת כהונתו הראשונה של ניקולס כמושל הסתיימה ב-1880, וב-1888 הוא שב לתפקיד לתקופת כהונה שנייה. ב-1891 התרחש בניו אורלינס מעשה לינץ', בו נרצחו 11 אנשים ממוצא איטלקי. זמן קצר לפני התקרית, כאשר אלפי מפגינים זועמים התאספו ליד בית הכלא המחוזי, ביקש הקונסול האיטלקי את סיועו של ניקולס, שסירב להתערב בנעשה.[4]
לאחר תום תקופת כהונתו השנייה כמושל ב-1892, נבחר ניקולס כנשיא בית המשפט העליון של לואיזיאנה, תפקיד בו הוא כיהן עד 1911. הוא גם גידל קני סוכר וסוגי גידולים נוספים באחוזת רידג'פילד ליד העיר תיבדו.
מותו והנצחתו
פרנסיס ניקולס נפטר באחוזתו שליד תיבדו ב-4 בינואר 1912, בגיל 77. הוא נטמן בבית הקברות של הכנסייה האפיסקופלית סנט ג'ון שבעיר.
בין השנים 1913–1950 פעל בניו אורלינס בית הספר המקצועי לבנות שנקרא על שמו של ניקולס.[5]
ב-1940 נפתח בניו אורלינס בית הספר התיכון על שמו של ניקולס. בסוף שנות ה-90 שונה שמו של בית הספר והוא נקרא על שמו של העבד לשעבר ואיש התנועה לביטול העבדות פרדריק דאגלס. בשנות ה-60 בוטלה בבית הספר ההפרדה הגזעית, והתלמידים האפרו-אמריקאים נאבקו לשנות את שמות נבחרות הספורט של בית הספר מ"המורדים" (The Rebels), ואת הקמע מדגל הקונפדרציה לקמע הנוכחי שהוא בובקט.[6]
בניו אורלינס קיים רחוב המושל ניקולס. במקום בו נפגש הרחוב עם נהר המיסיסיפי ליד קצה הרובע הצרפתי, קיים רציף רחוב המושל ניקולס. על גבי סככת הרציף, בנה משמר החופים של ארצות הברית מגדל פיקוח עם אורות סימון אדומים וירוקים לסיוע בתנועה הימית שמקיפה את אלג'ירז פוינט (אנ').[7] הכינוי של הפקח במגדל בפי השייטים ברשת הרדיו הוא "המושל ניק" (Governor Nick).
בקפיטול מדינת לואיזיאנה בבאטון רוז' ניצב פסל של ניקולס מעשה ידי הפסל איזידור קונטי.
אוניברסיטת המדינה ניקולס (אנ') בתיבדו, קרויה על שמו של ניקולס, נוסדה ב-1948, והיא חלק ממערכת האוניברסיטאות של לואיזיאנה.[8]
בסרט "ונדטה" (Vendetta) מ-1999, שמנציח את מעשה הלינץ' שאירע בניו אורלינס ב-1891, מגולמת דמותו של ניקולס על ידי ג'יימס בירדן.[9]
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 2 Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 573-574
קישורים חיצוניים
- פרנסיס ניקולס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- פרנסיס ניקולס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- פרנסיס ניקולס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Rowse, A. L. "The Cousin Jacks", The Cornish in America, 1969, pp. 134-139.
- ↑ Nichols, C. Howard (1962). "Some Notes on the Military Career of Francis T. Nicholls". Louisiana History: The Journal of the Louisiana Historical Association. 3 (4): 297–315.
- ↑ Appletons' Annual Cyclopaedia and Register of Important Events. D. Appleton and Company. 1878. p. 455.
- ↑ Tedesco, Larie (March 14, 1991). "Anti-Italian Mood Led to 1891 Lynchings". Times Picayune.
- ↑ "Blake Pontchartrain, New Orleans Know-It-All". Gambit Weekly. February 14, 2006. Archived from the original on May 24, 2006.
- ↑ Etheridge, Frank (July 5, 2005). "Derailing Plessy Park". Gambit Weekly. Archived from the original on June 25, 2006.
- ↑ "Vessel Traffic Service Lower Mississippi River". EPA: Federal Register. April 26, 2000. Archived from the original on December 13, 2012.
- ↑ Nicholls State University
- ↑
"ונדטה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פרנסיס ניקולס41841142Q882131