מייק פוסטר

מייק פוסטר
Mike Foster
לידה	פרנקלין, לואיזיאנה, ארצות הברית
פטירה	פרנקלין, לואיזיאנה, ארצות הברית
מקום קבורה	פרנקלין, לואיזיאנה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
	8 בינואר 1996 – 12 בינואר 2004; (8 שנים)
סגנית מושל לואיזיאנה	קתלין בלנקו
	→ אדווין אדוארדס קתלין בלנקו ←
	ינואר 1988 – ינואר 1996; (כ־8 שנים)
	→ אנתוני גאוריסקו הבן ג'ון סירקוזה ←

מרפי ג'יימס פוסטר הבן (באנגלית: .Murphy James Foster Jr;‏ ‏11 ביולי 1930 – 4 באוקטובר 2020) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מלואיזיאנה, איש המפלגה הדמוקרטית עד 1995, ולאחר מכן המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר הסנאט של לואיזיאנה בשנים 1988–1996, ולאחר מכן ועד 2004 כמושל לואיזיאנה ה-53.

ראשית חייו

מרפי ג'יימס פוסטר נולד בפרנקלין שבלואיזיאנה. אביו, שגם שמו היה מרפי ג'יימס פוסטר, היה בעל חוות קני סוכר אזורי ובעלים של קרקעות שבהן הופקו נפט וגז טבעי, ושאביו היה מרפי פוסטר, מושל לואיזיאנה ה-31 בשנים 1892–1900 וסנאטור מטעמה בשנים 1901–1913. אימו הייתה אוליב (לבית רוברטס) פוסטר.

פוסטר התחנך בבית ספר התיכון הציבורי בפרנקלין, וב-1952 סיים לימודי בוגר במדעים בכימיה באוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה בבאטון רוז'. ב-2004, השנה בה הוא סיים את כהונתו כמושל, הוא סיים תואר במשפטים במרכז למשפטים של האוניברסיטה הדרומית. ב-1946 הוא היה ל"צופה העיט" (Eagle Scout) בצופי אמריקה וקיבל את פרס צופה העיט הנכבד(Distinguished Eagle Scout Award).^[1] הוא היה חבר אחוות דלתא-קאפא-אפסילון ומועדון הסטודנטים Friars. הוא התגייס לחיל האוויר של ארצות הברית ושירת במלחמת קוריאה. בעת כניסתו לפוליטיקה, היה פוסטר בעלים של חוות קני סוכר ושל חברת בנייה. ב-1986 הוא רכש את אחוזת אוקלואן (אנ') בפרנקלין, שקיימת מלפני מלחמת האזרחים האמריקאית.^[2]

קריירה פוליטית

ב-1987 נבחר פוסטר לסנאט של לואיזיאנה מטעם מחוז הבחירה ה-21, ומטעם המפלגה הדמוקרטית, לאחר שהביס מועמד דמוקרטי אחר, הסנאטור המכהן אנתוני גאוריסקו הבן, ביחס קולות של 64 מול 36 אחוזים. ב-1991 הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה בסנאט לאחר שהביס את המועמד העצמאי אדי אלברס ביחס קולות של 85 מול 15 אחוזים.

מושל לואיזיאנה

בחירתו

פוסטר נכנס למרוץ למשרת מושל לואיזיאנה ב-1995 כמועמד זוטר שרוב הפרשנים המקומיים התעלמו ממנו. בספטמבר אותה שנה הוא הודיע שהוא יתמודד לתפקיד מטעם המפלגה הרפובליקנית. הרפובליקנים לא התלכדו מאחוריו, והכרזתו על מעבר המפלגה הקפיצה את הנתון החד-ספרתי שלו בסקרים לנתונים של מתמודד רציני. פוסטר רכב על גל של אי-שביעות רצון כללית מההיבטים הבלתי מתקבלים של ההימורים בקזינו שעברו תהליך לגליזציה בתקופת כהונתו של המושל היוצא אדווין אדוארדס. פוסטר יצא בתקיפות נגד ההימורים והתחייב לנהל את לואיזיאנה "כמו בית עסק". המצע השמרני שלו כלל מתקפות על ניצול לרעה של שירותי הרווחה, פיקוח על נשק, העדפה מתקנת, מכסות גזעיות, ושחיתות פוליטית.

פוסטר זכה לתמיכתו של בעל הטור והמועמד הרפובליקני לשעבר לנשיאות פט ביוקנן. בסיבוב השני בבחירות הוא התמודד מול חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הרביעי של לואיזיאנה, קליאו פילדס, פוליטיקאי אפרו אמריקאי בולט. למקום השלישי הגיעה מרי לנדרו, שלימים נבחרה לסנאט של ארצות הברית ושהחמיצה את ההעפלה לסיבוב השני ב-8,983 קולות (0.6 אחוזים מכלל הקולות). המושל לשעבר באדי רומר ניסה לשוב לכס המושל, והגיע למקום הרביעי. קבלתו של פוסטר כרפובליקני והמצע השמרני שלו ערערו את סיכוייו של רומר, שגם הוא היה דמוקרט שעבר לשורות הרפובליקנים.

במה שהזכיר את טקס ההשבעה של סבו כמעט מאה שנים קודם לכן, הושבע פוסטר כמושל לואיזיאנה ה-53 ב-8 בינואר 1996 בבניין קפיטול מדינת לואיזיאנה הישן (אנ'). כמי שתמיד מיעט בדיבור, העיר פוסטר קצרות על הממד ההיסטורי של האירוע, והצהיר הצהרה לבבית כלפי המושל היוצא אדוארדס שסיים תקופת כהונה רביעית, ונכח במעמד.

פוסטר הביס שני מועמדים אפרו-אמריקאים במערכות הבחירות בהן התמודד לתפקיד המושל - קליאו פילדס ב-1995, וחבר בית הנבחרים של ארצות הברית ויליאם ג'פרסון (אנ') בבחירות של 1999, אותו הוא הביס לאחר שגרף 64 אחוזים מהקולות וכך נמנע מסיבוב שני. טקס השבעתו השני התקיים ב-10 בינואר 2000.

כהונתו

פוסטר נתפס באופן נרחב כמי שתמך בעסקים במידה רבה יותר מאשר מושלים קודמים. הוא השאיר בתפקידו את המזכיר לפיתוח כלכלי, המחוקק לשעבר קווין פ. ריילי הבן. הוא שם קץ להעדפה המתקנת במדינה והשעה תוכניות, מהלך שזיכה אותו בתמיכה מצד הקהילה העסקית, אך גרמה לו לספוג מחאות מצד קבוצות לזכויות האזרח. הוא גם הפסיק תהליכי רפורמה במערכת המשפט, ושם קץ לנוהג שעל פיו עורכי דין יכלו לתבוע עסקים לפיצויים עונשיים. לפוסטר היו יחסים קרובים עם קבוצות השדלנות העסקית "אגודת העסקים והתעשייה של לואיזיאנה" (LABI) במשך רוב תקופת כהונתו כמושל, אם כי ב-2000 הייתה תקופה קצרה של מתחים ביניהם בנוגע לניסיונו של של פוסטר להעלות את מס העסקים במאמץ להבטיח את המימון לחינוך הגבוה. בסיום תקופת כהונתו השנייה, ספג פוסטר ביקורת על אי-רצונו לקיים מסעות עסקים כדי למשוך עסקים ומשרות ללואיזיאנה, ועל שלימד במשרה חלקית שיעורים בבית ספר למשפטים בעת שעדיין כיהן כמושל. הוא מינה את בובי ג'ינדאל בן ה-24, שבהמשך כיהן גם הוא שתי תקופות כהונה כמושל, כראש מחלקת הבריאות ובתי החולים של לואיזיאנה.

פוסטר פעל לארגון מחדש של מערכת הקולג'ים הקהילתיים על ידי הקמת מערכת הקולג'ים הקהילתיים והטכניים של לואיזיאנה, והרחיב את תוכנית ההזדמנויות לסטודנטים (אנ').^[3] פוסטר הנהיג מבחני חובה סטנדרטיים להשגת ציונים גבוהים יותר, במהלך שתואר על ידי ממשלו כמאמץ להפוך את בתי הספר הציבוריים לאחראיים יותר. הוא שם בסדר עדיפות את העלאת שכר המורים, ובנקודת זמן מסוימת התחייב לא לפדות את משכורתו עד ששכר המורים יגיע לממוצע במדינות הדרום.

אף על פי שבמערכת הבחירות התמודד פוסטר על מצע של התנגדות להימורים, בעת כהונתו הוא תמך בשתיקה בענף ההימורים. תמיכתו בהצעת החוק לחילוץ קזינו הרהה בניו אורלינס סייעה למעבר החוק.

בנובמבר 1996 ביקש חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית מפוסטר למנות סוכנות שתוביל את תיאום השתתפות לואיזיאנה במיזם אגן אצ'פליה (אנ'). פוסטר בחר במחלקה למשאבי הטבע כסוכנות המובילה. בדצמבר אותה שנה הוקמה הוועדה המייעצת לאגן אצ'פליה, מונו לה חברים, והתכנון הסתיים בתוכנית הראשית לאגן אצ'פליה, כפי שאושר על ידי הקונגרס של ארצות הברית. תוצאה של תוכנית זו הייתה יצירתו של אזור ניהול חיות הבר המורכב שרברן (אנ') בשותפות של שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית, מחלקת חיות בר והדגה של לואיזיאנה, וחיל ההנדסה של צבא ארצות הברית. האזור כולל 44,000 אקרים (180 קמ"ר) ומנוהל על ידי מחלקת חיות הבר והדגה של לואיזיאנה.

במסע הבחירות שלו ב-1995 שילם פוסטר יותר מ-150,000 דולר עבור רשימת הדיוור של התומכים של איש הקו קלוקס קלאן לשעבר דייוויד דיוק. לאחר שלא דיווח על הרכישה כהוצאת בחירות, היה פוסטר למושל לואיזיאנה הראשון שהודה באשמת ההפרת חוקי האתיקה של המדינה ונקנס על כך. פוסטר טען שהוא לא היה צריך לדווח על ההוצאה, שכן הוא שילם לדיוק מכספו האישי ולא הפיק תועלת מהרשימה במסע הבחירות שלו. במערכת בחירות זו תמך דיוק בפוסטר.^[4]

שנותיו האחרונות

לאחר תום כהונתו כמושל חי פוסטר עם רעייתו, אליס קוסנר פוסטר, בתם של יוברט ווירה סורלס קוסנר, שלה היה נשוי במשך 40 שנה, באחוזת המשפחה ליד פרנקלין.^[5]

ב-2003 הוכנס פוסטר להיכל התהילה והמוזיאון הפוליטי של לואיזיאנה (אנ').^[6]

ב-28 בספטמבר 2020 דווח שפוסטר הוכנס לאשפוז בהוספיס בפרנקלין.^[7] פחות משבוע לאחר מכן, ב-4 באוקטובר 2020, הלך מייק פוסטר לעולמו, בגיל 90.^[8] הוא נטמן בבית הקברות של העיר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מייק פוסטר בוויקישיתוף

מייק פוסטר באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
מייק פוסטר באתר The Political Graveyard (באנגלית)
מייק פוסטר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מייק פוסטר42050965Q880111

[1] Halter, Jon C. (September 2002). "Speakers Recall Lessons Learned From Scouting". Scouting. Boy Scouts of America.

[2] Kingsley, Karen. "Oaklawn Manor Plantation". 64 Parishes. Louisiana Endowment for the Humanities.

[3] "Guest Speaker: Councilman Tom Capella". Bent Tree Estates Civic Association. March 19, 2009. Archived from the original on September 22, 2015.

[4] Duke Deal Costs Governor CBSNews.com staff, August 19, 1999.

[5] Auzenne, Josh. "Former Gov. Mike Foster and Alice Foster". WAFB.

[6] "Winnfield, La – Old L&A Depot, LA Political Museum". Archived from the original on July 3, 2009.

[7] WAFB Staff (September 28, 2020). "Former Gov. Mike Foster in hospice care". WAFB.

[8] Gremillion, Nick (October 4, 2020). "Former Louisiana Gov. Mike Foster laid to rest Wednesday". WAFB.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]