ג'ון מקית'ן
.png) | |||||||
| מקית'ן בתקופת כהונתו כמושל | |||||||
| לידה | גרייסון, לואיזיאנה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | קולומביה, לואיזיאנה, ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות הוגאן, קולומביה, לואיזיאנה, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ג'ון ג'וליאן מקית'ן | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
ג'ון ג'וליאן מקית'ן (באנגלית: John Julian McKeithen; 28 במאי 1918 – 4 ביוני 1999) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מלואיזיאנה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל לואיזיאנה ה-49 בשנים 1964–1972, הראשון מבין מושלי המדינה במאה ה-20 שמתוקף תיקון לחוקתה שהתקבל בעת כהונתו, כיהן ביותר מתקופת כהונה אחת רצופה.
ראשית חייו
ג'ון מקית'ן נולד בכפר גרייסון שבלואיזיאנה, כבנם של ג'סי ג'פת מקית'ן, חוואי, ושל אגנס דה אטה (לבית אגלין) מקית'ן. הוא למד בהיי פוינט קולג', וב-1942 קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה. במלחמת העולם השנייה שירת מקית'ן בדיוויזיה ה-77 בזירת ובאוקיינוס השקט.[1] לאחר המלחמה הוא התיישב בעיירה קולומביה שבלואיזיאנה, שם הקים משרד עורכי דין.
קריירה פוליטית
ב-1948 נבחר מקית'ן לבית הנבחרים של לואיזיאנה. המושל ארל לונג מינה אותו כמנהיג סיעת הדמוקרטים, זאת על אף חוסר ניסיונו והפרופיל הנמוך שלו. ב-1952 הוא נוצח בבחירות המקדימות של הדמוקרטים למשרת סגן המושל, וב-1954 נבחר לנציבות השירות הציבורי של לואיזיאנה.[1]
מושל לואיזיאנה
ב-1963 נכנס מקית'ן להתמודדות על משרת מושל לואיזיאנה בבחירות המקדימות של הדמוקרטים. הוא התמודד מתוך גישה פופוליסטית, והופיע בתשדירי תעמולה טלוויזיוניים ישירים.[1] בדומה לדמוקרטים דרומיים רבים, הוא התמודד על מצע של תומך ההפרדה הגזעית, אל מול יריבו העיקרי, ראש עיריית ניו אורלינס לספס סטורי מוריסון, שתמך בשילוב הגזעי וב-NAACP.[2] בבחירות המקדימות של הדמוקרטים ניצח מקית'ן, ניצחון שבדרום באותה תקופה נחשב לניצחון בטוח גם בבחירות הכלליות שהתקיימו ב-1964, שבהן הוא הביס את מועמד המפלגה הרפובליקנית צ'רלטון ליונס.
תקופת כהונתו של מקית'ן כמושל עמדה בסימן בניית הלואיזיאנה סופרדום, רפורמות בקוד האתיקה של המדינה, והתנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח.[1] זמן קצר לאחר בחירותו, הוא החל לשלוח תשלומים חשאיים באמצעות מועצת הריבונות של לואיזיאנה (אנ') אל מנהיגי הקו קלוקס קלאן, בניסיון "לקנות שקט" ולדכא את אלימות הקלאן.[3] באחד המקרים, נשלח אחד מנאמניו של מקית'ן לעיר בוגלוסה עם 10,000 דולר במזומן לצורך חלוקה שווה בין מנהיגי הקלאן המקומיים לבין הסניף המקומי של הדיאקונים להגנת הצדק (אנ').[4] תשלומים אלו נחשפו בתיקים של ה-FBI שהוסר מהם החיסיון ב-2016 במסגרת חוק חופש המידע.[3]
על אף התמודדותו בבחירות כתומך ההפרדה הגזעית ב-1964, פיקח מקית'ן על תחילת השילוב הגזעי בבית הספר בלואיזיאנה, וקרא למשמר הלאומי של המדינה להגן על פעילי זכויות האזרח שצעדו מבוגלוסה לבאטון רוז'. בנאום שנשא בפני קהל של אפרו-אמריקאים ב-1966, אמר מקית'ן בנוגע לשילוב הגזעי: "אני יודע שאני לא עוזב את המדינה הזאת, ואני חושב שגם אתם לא עוזבים. אז עלינו לפתור את בעיותינו".[1]
בתקופת כהונתו הראשונה כמושל זכה מקית'ן לפופולריות, וניהל בהצלחה את העברת משאל העם לתיקון חוקת המדינה שעל פיו בוטלה הגבלת הכהונה והותר למושלים להיבחר לתקופת כהונה רצופה שנייה, בפעם הראשונה במאה ה-20.[1] הוא גם סייע לארגן את משאל העם להקמת הלואיזיאנה סופרדום, שעבר ברוב של כשלושה רבעים של תמיכה, והיה המפתח ליצירת הנבחרת המקצועית הראשונה במדינה, קבוצת הפוטבול ניו אורלינס סיינטס, שהחלה לשחק ב-1967. התחזית הראשונית לעלות הקמת האצטדיון עמדה על 35 מיליון דולר, ובשלב הראשון עמדו בו בוני המיזם הודות למימון באמצעות מס מלונות של 4 אחוזים שנגבה בניו אורלינס ובמחוז ג'פרסון השכן, זאת כדי לא להסתמך על אשראי מהמדינה. עם זאת, העלות הוכפלה בשנים הבאות בסופו של דבר עד למצב, שלדבריו של מקית'ן נוצר עקב האינפלציה ועליית תשומות הבנייה, שבגינו חתם מקית'ן על הסכם חכירה עם האצטדיון, שהוא עמד בראש הגוף המנהל שלו, והמדינה קיבלה את דמי השכירות כדי לכסות כל גירעון שנוצר. בסופו של דבר נפתח האצטדיון ב-1975.[5]
בבחירות המקדימות לתקופת כהונתו השנייה של מקית'ן, שהתקיימו ב-1967, הוא הביס את חבר בית הנבחרים של ארצות הברית ג'ון רריק בהפרש גדול, ובבחירות הכלליות של 1968 הוא נבחר מבלי שניצבו מולו יריבים. במהלך תקופת כהונתו השנייה, נכתבה במגזין לייף סידרה של מאמרים, שעל פיהם לכאורה היה מקית'ן קשור למאפיה של ניו אורלינס, אם כי מעולם לא הוצגו הוכחות חד-משמעיות לכך.[1]
שנותיו האחרונות
לאחר תום כהונתו כמושל, פרש מקית'ן לחוותו בקולומביה, והמשיך לעסוק בעריכת דין. הוא ניהל חברת נפט וגז, וב-1983 מונה כחבר במועצת המפקחים של אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה.[1]
ב-1997 עבר מקית'ן ניתוח לב, שלאחריו התדרדר מצב בריאותו. ג'ון מקית'ן נפטר בקולומביה ב-4 ביוני 1999, בגיל 81. הוא נטמן בבית הקברות הוגאן שבעיר.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 2 Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 590
קישורים חיצוניים
- ג'ון מקית'ן באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'ון מקית'ן באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ג'ון מקית'ן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 "John J. McKeithen". 64parishes.org.
- ↑ Mark T. Carleton (1993). "The Gubernatorial Campaigns of DeLesseps S. Morrison". Louisiana History: The Journal of the Louisiana Historical Association. 34 (3): 261–270.
- ^ 3.0 3.1 Richoux, Patrick (April 25, 2016). "Records: Former gov. set up payments to the Ku Klu Klan". Newspapers.com. The Daily Review. pp. 1, 10.
- ↑ Patrick Richoux (April 27, 2016). "FBI: Former Gov. John McKeithen arranged payments to Ku Klux Klan to quell violence in 1960s". The Advocate. Manship School News Service.
- ↑ "Let Me Make One Thing Clear". Archived from the original on August 17, 2022.
ג'ון מקית'ן41866786Q648557