קליאו פילדס
| לידה |
22 בנובמבר 1962 (גיל: 63) באטון רוז', לואיזיאנה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | קליאו סי. פילדס | ||||||
| מדינה |
| ||||||
| השכלה | אוניברסיטת סאות'רן | ||||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה |
| ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
קליאו סי. פילדס (באנגלית: Cleo C. Fields; נולד ב-22 בנובמבר 1962) הוא פוליטיקאי אמריקאי המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השישי של מדינת לואיזיאנה. בעבר ייצג את המחוז הקונגרס הרביעי של לואיזיאנה בשנים 1997–1993, והתמודד ללא הצלחה על משרת מושל לואיזיאנה בשנת 1995. הוא כיהן כחבר הסנאט של לואיזיאנה בשלוש תקופות כהונה שונות. פילדס הוא חבר המפלגה הדמוקרטית.
ראשית חייו
פילדס נולד בבאטון רוז', בירת לואיזיאנה, ולמד בבית הספר התיכון מקינלי שבעיר. בתום לימודיו התיכוניים החל ללמוד באוניברסיטת סאות'רן (אנ'), שם השלים לימודי תואר ראשון ולאחר מכן לימודי תואר שני במשפטים. בעודו סטודנט בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת סאות'רן, פתח פילדס במסע הבחירות הראשון שלו לסנאט של לואיזיאנה, כשהוא מבצע בעצמו את מרבית עבודת הארגון ואף את כתיבת הזמרירים לתשדירי בחירות ברדיו. הוא החל לגבש את קהל בוחריו תחילה בקרב עמיתיו לספסל הלימודים, והתמודד מול חבר הסנאט הוותיק ריצ'רד טורנלי, אותו ניצח בבחירות הכלליות.
קריירה פוליטית
בבית הנבחרים האמריקאי

פילדס כיהן בסנאט המדינתי במשך שש שנים. בשנת 1990 התמודד בבחירות המקדימות הפתוחות לייצוג מחוז הקונגרס השמיני של לואיזיאנה בבית הנבחרים של ארצות הברית, אך הובס כבר בסיבוב הראשון בידי נציג המחוז המכהן קלייד הולוויי (אנ'). הוא התמודד שוב בשנת 1992, הפעם במחוז הקונגרס הרביעי שנוצר מחדש זה עתה, ושמרבית אוכלוסייתו (63%) הייתה אפרו-אמריקאית. פילדס סיים במקום הראשון בפריימריז מרובה־משתתפים, כשחסרים לו 1,500 קולות בלבד לניצחון מוחלט. הוא נאלץ להתמודד בסיבוב שני מול חבר הסנאט המדינתי צ'ארלס ד. ג'ונס מהעיר מונרו, וניצח עם למעלה מ-73% מהקולות. בגיל שלושים היה למחוקק הצעיר ביותר בקונגרס. בבית הנבחרים קידם את יוזמותיו דרך חברויותיו בוועדת העסקים הקטנים ובוועדות נוספות.
פילדס נודע כליברל נחרץ במהלך כהונתו בקונגרס. הוא קיבל דירוג של 0% מ"קואליציית הנוצרים" ומ"מכון התחרותיות הכלכלית", בעוד שארגונים פרוגרסיביים כמו "הליגה הלאומית לפעולה למען זכויות הפלה", "PeacePAC", "האגודה האמריקאית לבריאות הציבור" והתאגדויות עובדים שונות העניקו לו את הדירוג הגבוה ביותר. מאמציו הפרלמנטריים התמקדו לעיתים קרובות בהשקעת כספים בחינוך ובהגנה על הצרכנים מפני עושק של חברות ביטוח, בנקים ומוסדות דומים. כתב העת "Congressional Quarterly" ציין כי פילדס "השתמש במושבו בוועדות הבנקאות והעסקים הקטנים כדי לגייס הון עבור עסקים קטנים המוכנים לעבור למחוזו, בו גבוהים הם שיעורי העוני".
המחוז של פילדס תוכנן כך שיכלול ריכוזים גדולים של אוכלוסייה אפרו-אמריקאית, וכפועל יוצא תהיה להם דריסת רגל במערכות הבחירות השונות במחוז. לאחר סדרת ערעורים משפטיים על ההרכב הדמוגרפי של המחוז, הצליח פילדס לבסוף להתמודד במחוז שתוכנן במיוחד עבורו, וגבר בבחירות 1994 על מועמד המפלגה הרפובליקנית. עם זאת, הבעיות המחוז לא תמו בזאת. בבית המשפט העליון של ארצות הברית פסק כי המחוז נוצר כתוצאה מחלוקת מחוזות גזעית ובלתי־חוקתית. ביתו של פילדס שבבאטון רוז' עבר לגבולות מחוז הקונגרס השישי, אותו ייצג הרפובליקני ריצ'רד בייקר (אנ'), בעוד שהאזורים הצפוניים של המחוז חולקו בין מחוז הקונגרס הרביעי והחמישי.
הבחירות למושל לואיזיאנה 1995
בשנת 1995 התמודד פילדס על תפקיד מושל לואיזיאנה. רבים במפלגתו הביעו תרעומת על התמודדותו, משום שסברו שלמועמד אפרו-אמריקאי אין סיכויים גבוהים לנצח בבחירות. סקר של מכון מייסון–דיקסון שפורסם ב-17 באוקטובר 1995 הצביע על כך שפילדס צפוי להפסיד בכל תרחיש אפשרי של עימות בחירות בין מועמדים. הוא הצליח לגבור בהפרש קטן על שני המועמדים הדמוקרטים הלבנים האחרים בבחירות המקדימות, והעפיל לסיבוב השני מול המועמד הרפובליקני מייק פוסטר.
אף שהגזע היה גורם מרכזי במאבקו של פילדס על חלוקת מחוזות הקונגרס בלואיזיאנה, הוא התחייב שלא למקד את מערכת הבחירות סביב צבע עורו, ואמר בנאום שצוטט בעיתון "שיקגו טריביון": ”איני מתמודד כדי להיות המושל האפרו-אמריקאי, אלא כדי להיות המושל הטוב ביותר. אל תצביעו לי מפני שאני שחור, ואל תצביעו נגדי מפני שאני שחור.” בדברים אחרים שלו שצוטטו בעיתון "לוס אנג'לס טיימס" הוסיף: ”כשתינוק בוכה — הוא לא תינוק לבן או תינוק שחור, אלא תינוק רעב. כשאנשים זועקים להזדמנויות בתעסוקה — הם לא שחורים או לבנים, הם מובטלים.” פילדס גם הביע בגלוי תמיכה בהגבלת נשק, סוגיה בה היה פוסטר בדעה הנגדית.
המסרים השמרניים של פוסטר, פרי מחשבתו של יועץ התקשורת רוי פלטשר — שטיפל בעבר גם במסע הבחירות של פילדס לבית הנבחרים — הדהדו לחיוב בקרב תושבי לואיזיאנה, שבבחירות קודמות העניקו למנהיג הקו קלוקס קלאן לשעבר, דייוויד דיוק, כמעט 40% מקולות הבוחרים. כצפוי, פילדס הובס בהפרש ניכר בסיבוב השני. סקרי היציאה הראו כי 95% מקולותיו הגיעו מהאוכלוסייה האפרו-אמריקאית במדינה. במהלך הבחירות התגלע סכסוך בינו לבין המועמדת הדמוקרטית מרי לנדרו, שמיאנה לתמוך בו בסיבוב השני. כמו רבים אחרים, גם היא סברה שמסע הבחירות שלו מומן בידי רפובליקנים שניסו לפצל את הקולות כדי להבטיח את ניצחונו של פוסטר. פילדס האשים אותה בגזענות וסירב גם הוא לתמוך בה כאשר התמודדה לימים אל הסנאט של ארצות הברית.
חזרה לסנאט של לואיזיאנה
בשנת 1997 נבחר פילדס פעם נוספת לסנאט של לואיזיאנה, כנציג מחוז הבחירה ה-14. הוא כיהן באותה תקופה לצד אחיו, וילסון פילדס, עד שזה האחרון נבחר לשופט – ובכך הפכו לשני האחים הראשונים בתולדות לואיזיאנה שמכהנים יחד בסנאט. באותה שנה נלכד פילדס בהקלטת מעקב של ה-FBI כשהוא מכניס לכיסיו כ-20 אלף דולר אמריקאי במזומן לאחר שקיבלם מהמושל אדווין אדוארדס. עם זאת, לא הוגש נגדו כתב אישום[1].
פילדס מילא את כהונתו עד שנמנע ממנו להתמודד לכהונה נוספת בשל הגבלת כהונה. תיקון לחוק המגבלות נועד לאפשר לו להתמודד שוב, אך הוא נפסל בידי בית המשפט העליון של לואיזיאנה. את מקומו ירשה ב-2008 איבון דורסי-קולומב.
בשנת 2019, משהוגבלה גם דורסי-קולומב להתמודד פעם נוספת, שב פילדס והתמודד על מקומו הישן. ב-12 באוקטובר 2019 נבחר מחדש כנציג המחוז ה-14, ובכך רשם היסטוריה כשהיה לאדם הראשון בתולדות לואיזיאנה ששב לסנאט בפעם השלישית. הוא גבר על חברת בית הנבחרים פטרישיה היינס סמית' עם 53% מהקולות.
שיבתו לבית הנבחרים של ארצות הברית
בשנת 2023 קבע בית משפט פדרלי כי מפת מחוזות הקונגרס של לואיזיאנה, שנקבעה לאחר מפקד האוכלוסין של ארצות הברית בשנת 2020, מהווה ג'רימנדרינג גזעני ובלתי-חוקתי. בכך הוחלט ליצור מחוז שני בעל רוב אפרו-אמריקאי במטרה לקיים את חוק זכויות ההצבעה. המפה החדשה, שכללה מחוז בעל רוב שחור נוסף שמוספר כמחוז השישי, הושלמה ב-23 בינואר 2024 ונחתמה בחוק בידי המושל ג'ף לנדרי. באותו היום הכריז פילדס על מועמדותו לייצג את המחוז השישי — הכולל חלקים נרחבים מהאזור שייצג בתקופתו הראשונה בקונגרס. בבחירות בנובמבר פילדס ניצח, ושב לבית הנבחרים לאחר היעדרות בת 28 שנה[2].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של קליאו פילדס (באנגלית)
קליאו פילדס, ברשת החברתית פייסבוק
קליאו פילדס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קליאו פילדס, ברשת החברתית אינסטגרם
קליאו פילדס, ברשת החברתית טיקטוק- קליאו פילדס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ James Gill: Cleo Fields' past continues to haunt him as he tries to reclaim old state Senate seat, באתר Nola.com, 8 בספטמבר 2018 (באנגלית)
- ↑ אנתוני אדרגנה, Meet new the members: Back to Washington — nearly 30 years later, באתר פוליטיקו, 30 בדצמבר 20244 (באנגלית)
קליאו פילדס42252117Q1100451
