בני גנץ
.jpg) | |||||||||||
| לידה | ג' בסיוון ה'תשי"ט (גיל: 65) | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||
| מפלגה | חוסן לישראל | ||||||||||
| סיעה | כחול לבן, המחנה הממלכתי | ||||||||||
| דת | יהדות | ||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
 | |||||||||
| גנץ לאחר מינויו לרמטכ"ל, פברואר 2011 | |||||||||
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות | 19 בספטמבר 1977 – 16 בפברואר 2015 (37 שנים) | ||||||||
| דרגה |
 רב-אלוף | ||||||||
| תפקידים בשירות | |||||||||
| |||||||||
| פעולות ומבצעים | |||||||||
|
מבצע ליטני מבצע איש דמים  מבצע שלום הגלילהאינתיפאדה הראשונה מבצע חוק וסדר  המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה השנייה  מלחמת לבנון השנייהמבצע גשמי קיץ מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן  מבצע צוק איתן | |||||||||
| עיטורים | |||||||||
 עיטור לגיון ההצטיינות (ארצות הברית) | |||||||||
בנימין (בני) גנץ (נולד ב-9 ביוני 1959) הוא פוליטיקאי ישראלי, יושב ראש "המחנה הממלכתי" וחבר הכנסת מטעמה. כיהן כראש ממשלת ישראל החלופי, יושב ראש הכנסת, שר הביטחון, שר המשפטים, סגן ראש ממשלת ישראל וכשר בלי תיק בממשלה ה-37. ויושב ראש "כחול לבן".
בשנים 2011–2015 כיהן כראש המטה הכללי ה-20 של צבא הגנה לישראל. קודם לכן, במהלך שירותו בצה"ל שימש, בין היתר כמפקד יחידת שלדג, מפקד חטיבת הצנחנים, מפקד יק"ל, מפקד אוגדת איו"ש, מפקד פיקוד הצפון, מפקד זרוע היבשה, נספח צה"ל בארצות הברית וסגן הרמטכ"ל.
לאחר שחרורו מהצבא, ובטרם נכנס למגרש הפוליטי, שימש כיו"ר יד דוד בן-גוריון, יו"ר חברת המימד החמישי, ובעוד מספר תפקידים.
ילדות ונעוריו
גנץ נולד וגדל במושב כפר אחים. אמו, מלכה וייס, ילידת מזקובאצ'האזה במחוז בקש בדרום-מזרח הונגריה, ניצולת השואה ממחנה ברגן-בלזן, ואביו, נחום גנץ, יליד סובאטה (אנ') שבמחוז טרנסילבניה, רומניה.[1] סבו מצד אמו נרצח בשואה.[2] הוריו עלו יחדיו ארצה באוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב" אך גורשו על ידי הבריטים למחנה מעצר בקפריסין השכנה.[3] מאוחר יותר הגיעו לישראל בשנית והיו ממקימי המושב כפר אחים.[4] אביו שימש, בין היתר, כסגן מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית וכסגן מזכיר תנועת המושבים.[5]
למד בבית הספר הממלכתי-דתי שפיר ובישיבה התיכונית אור עציון,[6][7] ובהמשך בפנימיית הכפר הירוק שברמת השרון. לגנץ תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא בעל תואר שני נוסף בניהול משאבים לאומיים מהאוניברסיטה לביטחון לאומי (NDU) בארצות הברית.
שירותו הצבאי
ב-19 בספטמבר 1977 התגייס גנץ לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח.[8] בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. גנץ לחם במבצע ליטני ובמבצע שלכת[9] ובהמשך יצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום קורס הקצינים שימש כמדריך בבה"ד 1. בהמשך שימש כמפקד מחלקה בצנחנים בגדוד הנח"ל המוצנח. בשנת 1980, בתפקיד סגן מפקד פלוגה, השתתף במבצע "איש דמים"[10] – הפשיטה המוסקת הראשונה ללבנון.[11] בהמשך שימש כמפקד פלוגה. לאחר מכן יצא להשתלמות של הכוחות המיוחדים ("הכומתות הירוקות") של צבא היבשה האמריקני.[12] גנץ שב לישראל מארצות הברית חודשיים לאחר פרוץ מבצע שלום הגליל, והוצב לתפקיד במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. נוכח המלחמה דרש גנץ להצטרף ללחימה בלבנון ולקבל פיקוד על פלוגה, עזב את הבסיס והצטרף לחטיבת הצנחנים שלחמה בלבנון. שם החליף את מפקד הפלוגה המסייעת שנפצע, ולחם בראשה במערב ביירות,[13] בשנת 1983 מונה למפקד פלוגת ההנדסה החטיבתית (פלחה"ן) וכשסיים את תפקידו כיהן כסגן מפקד יחידת שלדג,[14] ובהמשך כסגן מפקד גדוד 890.
בשנת 1987 מונה למפקד גדוד 890 ("אפעה") בחטיבת הצנחנים,[15] והשתתף כמפקדו בארבע היתקלויות עם מחבלים בדרום לבנון.[13] שנים אחר כך עדיין החשיב גנץ את הפיקוד על הגדוד כשיא בקריירה הצבאית שלו.[16] בשנת 1989 מונה למפקד יחידת שלדג. במהלך כהונתו ביחידת שלדג, פיקד בין היתר על כוחות היחידה באבטחת "מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה לישראל.[17][18] בשנת 1992 מונה למפקד עוצבת חצי האש, חטיבת צנחנים במילואים.[19] ב-1994 מונה למפקד חטיבת יהודה באוגדת איו"ש. בשנת 1995 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, והוביל אותה בפעילות המבצעית בלבנון,[20] ובכלל זה במבצע מרכבות האלים.[21] לאחר מכן יצא ללימודים אקדמיים בארצות הברית. לאחר סיום לימודיו מונה באוקטובר 1998 למפקד עוצבת אתגר – אוגדת מילואים בפיקוד הצפון.
גנץ בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל, ובוגר קורס בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית בקרוליינה הצפונית (גנץ הוא אחד הקצינים היחידים בצה"ל שהשתתף בסדנת הישרדות של יחידת העילית האמריקאית הכומתות הירוקות).[22]
במאי 1999, בעקבות נפילת ארז גרשטיין ממטען חבלה ברצועת הביטחון, מונה גנץ למפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), ושימש מפקדה האחרון של היחידה עד נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000. בספטמבר 2000 מונה למפקד אוגדת איו"ש, ושימש בתפקיד עד יולי 2001. בתקופת כהונתו פרצה האינתיפאדה השנייה, ובין השאר התרחשו אירועי קבר יוסף והלינץ' ברמאללה. בזמן שמדחת יוסף נפצע בקבר יוסף נמנה כמפקד האוגדה עם מקבלי ההחלטה שלא לשלוח כוח חילוץ משוריין צה"לי דקות לאחר פציעתו. ועדת חקירה של צה"ל שמונתה בעקבות האירוע בראשות האלוף יורם יאיר קבעה שהמפקדים הבכירים נהגו כשורה בהתאם לנסיבות שהיו בשטח.[23]
ביולי 2001 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד הגיס הצפוני. באפריל 2002 מונה למפקד פיקוד הצפון.[24] ב-8 בנובמבר 2005 מונה למפקד זרוע היבשה, ומילא תפקיד זה במהלך מלחמת לבנון השנייה.[25] גנץ סבר כבר בתחילת המלחמה כי יש לבצע מהלך קרקעי רחב היקף[26] ולגייס את כוחות המילואים כדי לשפר את מוכנות צה"ל למהלך שכזה.[27] כמו כן היה גנץ זה שהעלה את הרעיון לבצע פשיטה מצומצמת על בינת ג'בייל.[28] לאחר המלחמה היה גנץ אמון על יחידות זרוע היבשה.[29] בדצמבר 2007 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית. באוקטובר 2009 מונה לסגן הרמטכ"ל.[30]
ראש המטה הכללי
לקראת סיום כהונתו של הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, נמנה גנץ עם המועמדים להחליפו. בנובמבר 2010, לאחר ששר הביטחון אהוד ברק החליט למנות את יואב גלנט לתפקיד, הודיע גנץ על פרישתו מצה"ל.[31] אולם לאחר ביטול מינויו של גלנט לתפקיד, מונה לבסוף גנץ לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל בפברואר 2011.
ביוני 2011 מינה גנץ את האלוף ישי בר לעמוד בראש צוות לבחינת נוסח תפילת ה"יזכור" לחללי צה"ל, בעקבות הדים שעורר מכתב שפרסמה לשכת הרמטכ"ל שלא בידיעתו של גנץ לפיו יש לנקוט בנוסח הדתי של התפילה.[32] באוגוסט 2011 אימץ גנץ את המלצת הוועדה כי יש לשנות את פקודת מטכ"ל ולפתוח את נוסח התפילה בקריאה הממלכתית: "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו", כפי שהיה נהוג לפתוח טרם שונה הנוסח בשנות ה-70 על ידי הרב שלמה גורן ל"יזכור א-לוהים".[33]
באוגוסט 2011 התמודד צה"ל עם מתקפת הטרור בדרום ישראל. ב-18 באוקטובר 2011 נמנה עם מקבלי פניו של החייל החטוף גלעד שליט, ששוחרר לאחר כחמש שנים בשבי החמאס.
בפברואר 2012 החל גנץ להתמודד עם קיצוץ בתקציב הביטחון, שלטענת גורמים בכירים בצה"ל יפגע קשות במוכנות צה"ל למלחמה. בין השאר הזהירו הבכירים מפגיעה באימונים, קיצוץ ברכישת תוצרת ישראלית, ובפרט הקפאת ההצטיידות במערכות כיפת ברזל וטנקי מרכבה[34]) דבר שיפגע הן בצה"ל והן בתעשיות הישראליות המספקות מוצרים אלה. במהלך שנות כהונתו נסגרו מספר יחידות בהם אוגדה וחטיבות שריון במילואים, אגד ארטילרי, טייסות, צומצם מספר ספינות הטילים ופוטרו אלפי אנשי קבע.[35] בצבא הוקמה מפקדת העומק בראשות אלוף שי אביטל שהוחזר לשירות קבע,[36] והוקמה אוגדה מרחבית ברמת הגולן, אוגדת הבשן, כאשר עוצבת געש הפכה לאוגדה רב זירתית, עוצבת עידן הפכה מאוגדה משוריינת לאוגדה קלה רב זירתית, כמו כן נקלטה מערכת כיפת ברזל והוקמו תשע סוללות מתוך עשר שהוחלט על הקמתן.[37]
במרץ 2012, בעקבות חיסולו של זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ארגון הטרור ועדות ההתנגדות העממית, התרחשה הסלמת מרץ 2012, שבמהלכה שוגרו כ-200 רקטות על יישובי ישראל במשך כחמישה ימים, ובתקיפות חיל האוויר הישראלי נהרגו ברצועת עזה 22 מחבלים ו-4 אזרחים. גנץ ניהל את לחימת צה"ל באירוע זה.[38] בנובמבר באותה שנה, פיקד גנץ על כוחות צה"ל בלחימה במבצע עמוד ענן[39] נגד החמאס ברצועת עזה.[40]
ב-12 בספטמבר 2013 הוארכה כהונתו של גנץ בשנה נוספת.[41] במרץ 2014 פיקד ממוצב הפיקוד העליון[42] על מבצע חשיפה מלאה, במהלכו השתלטו כוחות חיל הים הישראלי על ספינת הנשק "Klos C" אשר הובילה משלוח אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה.[43] בעת כהונתו בתפקיד העצים גנץ את מעורבות צה"ל במערכה בין המלחמות.[44] ביוני 2014, לאחר שצבא סוריה ירה טיל קורנט והרג נער ונפצעו מספר אזרחים ישראלים בקרבת גדר המערכת ברמת הגולן, ביצע צה"ל בפיקוד גנץ תקיפה אווירית וקרקעית בסוריה, שכתוצאה ממנה נהרגו כעשרה חיילים סורים.[45] ביוני 2014 ביצע צה"ל, תחת פיקודו, את מבצע שובו אחים לאיתור שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בידי מחבלים בקרבת חברון, במהלכו פגע צה"ל בתשתיות החמאס ביהודה ושומרון ועצר פעילי חמאס רבים.[46]
ביולי-אוגוסט 2014 פיקד גנץ על מבצע צוק איתן. מבצע זה, שנמשך כ-50 יום, היה המבצע הנרחב ביותר שנערך ברצועת עזה בעשור השני של המאה ה-21. המבצע החל בתקיפות אוויריות מסיביות ובהמשכו כלל גם פעולה קרקעית, כולל קרב שג'אעייה, שמטרתה העיקרית הייתה להשמיד את מנהרות הטרור ההתקפיות חודרות הגדר שחפר חמאס.[47] בנוסף התמודד צה"ל עם ירי מסיבי של רקטות על עוטף עזה, דרום ישראל ומרכזה,[48] בעיקר באמצעות כיפת ברזל. במבצע נהרגו למעלה מ-2,000 פלסטינים, רובם מחבלים, ונגרם נזק כבד לתשתיות הטרור בעזה, ומנגד נהרגו 68 חיילי צה"ל ו-6 אזרחים. בשלוש השנים שלאחר המבצע פחת מאוד ירי הרקטות לעבר ישראל. בהפסקת האש הראשונה של המבצע קרא גנץ לתושבי העוטף לשוב לביתם, בנאום שמוכר כ"נאום הכלניות": "יש פה קיץ חם. הסתיו יבוא אחריו. הגשם ישטוף את אבק הטנקים. השדות יוריקו, ו'דרום אדום' במובן החיובי של המילה, של כלניות, פרחים ויציבות, יהיו פה, ויהיו פה להרבה מאוד שנים קדימה". שבועיים וחצי לאחר מכן נהרג דניאל טרגרמן בן ה-4 מפצצת מרגמה בבית משפחתו. לימים הודה גנץ בראיון ב-2019 כי שגה ב"נאום הכלניות".[49] מבקר המדינה קבע בדו"ח לקחי צוק איתן כי אף שאיום מנהרות התקיפה הוצג לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעסק בו רבות, בכירי מערכת הביטחון, ובהם גנץ, לא הציגו לקבינט המדיני-ביטחוני לפני המבצע את האיום באופן מספק, וכי המלצותיו של גנץ לתקיפת המנהרות מהאוויר בלבד לא הבהירו את מגבלת אפקטיביות התקיפות מהאוויר כנגד מטרות מסוג זה.[50]
ב-16 בפברואר 2015 סיים בני גנץ את תפקידו כרמטכ"ל לאחר ארבע שנים בתפקידו. למחליפו התמנה סגן הרמטכ"ל גדי איזנקוט.[51]
היציאה לאזרחות
פעילות עסקית
לאחר שחרורו מהצבא, מונה בספטמבר 2015 ליו"ר חברת ההיי-טק "המימד החמישי",[52] שנסגרה בדצמבר 2018[53] ומונה לה כונס נכסים.[54] בנובמבר 2015 מונה לדירקטור בחברת "אמות השקעות" ובאוקטובר 2017 מונה לדירקטור בחברת "אלרון". הוא נמנה עם המשקיעים בחברת ההזנק "פאוור מי טק", שפיתחה סוללת גיבוי לטלפון סלולרי[55] ובחברות נוספות, שבהמשך חייבו יצירת הסדר ניגוד עניינים בעקבות מינויו לשר הביטחון.[56]
פעילות ציבורית א-פוליטית
.jpg)
במאי 2016 מונה גנץ ליו"ר יד דוד בן-גוריון. באפריל 2017 הצטרף לתנועה החברתית "פנימה" שהוקמה במטרה לפעול לחיזוק האחדות בחברה הישראלית.[57] בשנת 2017 שימש יושב ראש הוועדה לבחירת אות הנשיא למתנדב. באוקטובר 2018 סייע בגיבוש תוכנית מדינית חדשה של המכון למחקרי ביטחון לאומי[58] שעיקריה:
- סימון גדר הביטחון כתוואי ההיפרדות, לצד המשך בנייה בגושי ההתנחלויות ובשכונות היהודיות בירושלים.
- השארת בקעת הירדן בשליטה ביטחונית מלאה של ישראל והבטחת חופש הפעולה של צה"ל בשטחי יהודה ושומרון.
- גיוס הקהילה הבינלאומית לחיזוק הכלכלה הפלסטינית.
- השארת ירושלים ורצועת עזה לשלב הסופי. ההתמקדות לא מותנית בהסכמה פלסטינית, אם לא תהיה כזאת ישראל תתקדם בעצמה בגיבוי בינלאומי.
פעילות פוליטית
הבחירות לכנסת העשרים ואחת
ב-27 בדצמבר 2018 הודיע על הקמת מפלגה חדשה, שיעמוד בראשה ושתתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת – "חוסן לישראל".[59] ב-14 בינואר 2019 אמר לפעילים שמחו מול ביתו נגד חוק הלאום כי יפעל לשינוי החוק. ממפלגתו נמסר כי מחוקקי חוק הלאום "ירו בגב של אחינו הדרוזים".[60] ב-29 בינואר 2019 הציג את עמדותיו בנאום השקת קמפיין הבחירות שלו.[61]
סמוך לתום מועד הגשת הרשימות, בפברואר 2019, הודיע גנץ על הקמת רשימה מאוחדת "כחול לבן" עם מפלגתו של יאיר לפיד, "יש עתיד", שגנץ יעמוד בראשה ברוטציה עם לפיד.[62]
בפברואר 2019 עודכן גנץ בפגישה עם שני ראשי אגפים בשב"כ שבשנת 2014, עת כיהן כרמטכ"ל, איראן פרצה לטלפון הפרטי שלו, והוזהר כי עליו לצאת מנקודת הנחה שכל פריט רגיש בזיכרון הטלפון עלול לשמש נגדו.[63] גנץ טען כי אין בו חומר ביטחוני וכי אינו נתון לסחיטה,[64] וביקש מהשב"כ לחקור אם המוסד הוא שהדליף את דבר הפריצה.[65]
בבחירות שנערכו באפריל 2019 קיבלה רשימת כחול לבן 35 מנדטים, בדומה למספר המנדטים של מפלגת הליכוד.[66] בנוסף לכחול לבן, העבודה ומרצ המליצו על גנץ והוא קיבל 45 המלצות, אך המנדט הוענק על ידי הנשיא לנתניהו שקיבל 65 ממליצים.[67]
הבחירות לכנסת העשרים ושתיים וניסיון להרכבת ממשלה
.jpg)
בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, שנערכו בספטמבר 2019, כחול לבן קיבלה 33 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה ביותר בכנסת זו. בנוסף לכחול לבן, הרשימה המשותפת (למעט בל"ד), העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי, נתנו 54 המלצות לגנץ, לעומת 55 המלצות לנתניהו, והנשיא הטיל את המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו. ב-21 באוקטובר הודיע נתניהו לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה ובשל כך הוא מחזיר את המנדט אליו.[68]
ב-23 באוקטובר, הטיל הנשיא את המנדט על גנץ.[69] גנץ הגיע להסכמות מסוימות עם העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי, ובמקביל ניהל משא ומתן עם הליכוד על ממשלת אחדות. במוקד המחלוקת בינו לבין הליכוד עמדה דרישתו לפירוק "בלוק ה-55" של מפלגות הימין והחרדים[70] וכן השאלה האם הוא או נתניהו יכהנו ראשונים ברוטציה.[71] לפי דיווחים, רשימתו ניהלה במקביל מגעים עם הרשימה המשותפת על הקמת ממשלת מיעוט בתמיכתם ובהימנעות ישראל ביתנו, מבלי שהוצגה הצעה רשמית.[66][72] ב-20 בנובמבר הודיע גנץ לנשיא שלא עלה בידו להרכיב ממשלה. בדצמבר הכנסת הקדימה שוב את הבחירות, שהיו השלישיות תוך שנה.[73]
הבחירות לכנסת העשרים ושלוש וכהונתו כיושב ראש הכנסת
.jpg)
בבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שנערכו ב-2 במרץ 2020, כחול לבן נותרה עם 33 מנדטים, אך הפכה לסיעה השנייה בגודלה עקב התחזקות רשימת הליכוד. בנוסף לסיעת כחול לבן, המליצו עליו גם הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו והעבודה-גשר-מרצ (למעט גשר). הוא זכה ל-61 המלצות, לעומת 58 ההמלצות של יריבו, בנימין נתניהו. ב-16 במרץ הטיל עליו הנשיא ראובן ריבלין את מלאכת הרכבת הממשלה.[74]
גנץ חתר להקמת ממשלה צרה בתמיכה חיצונית של הרשימה המשותפת או ממשלת אחדות עם הליכוד. בעקבות התנגדות חברי מפלגתו יועז הנדל וצבי האוזר להקמת ממשלה הנשענת על הרשימה המשותפת, נחסמה האפשרות להקמת ממשלה צרה. כחלק מהמשא ומתן עם הליכוד נבחר ב-26 במרץ 2020 ליושב ראש הכנסת העשרים ושלוש.[75] המהלך הוביל לפיצול סיעות יש עתיד ותלם, שהתאחדו ליש עתיד – תל"ם, מרשימת כחול לבן.[76] ברשימת כחול לבן נותרו 15 חברי כנסת. ב-16 באפריל 2020 תם המנדט של גנץ מבלי שהוקמה ממשלה והוא הועבר לכנסת.[77] ב-20 באפריל חתמו נתניהו וגנץ על הסכם להקמת ממשלת חירום לאומית בתצורה של ממשלת חילופים, שבה כהונת הכנסת תקוצר לשלוש שנים, בחצי הראשון יכהן נתניהו כראש ממשלה וגנץ יכהן כראש ממשלה חלופי, ובחצי השני יתחלפו השניים.[78]
במאי 2020 הגיש גנץ את התפטרותו מתפקיד יו"ר הכנסת לקראת כינון הממשלה החדשה.[79]
ראש ממשלת ישראל החלופי, שר הביטחון ושר המשפטים
ב-17 במאי 2020 הושבעה ממשלת ישראל השלושים וחמש ובמסגרתה אושר מינויו לתפקיד ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון. הממשלה המשיכה להתמודד עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל וגנץ המשיך את שילוב צה"ל בסיוע לאוכלוסייה[80][81] ובניתוח נתונים דרך מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה.[82] במסגרת תפקידו פיקח על הקמת מפקדת "אלון" ומערך החקירות האפידמיולוגיות שהקימה מערכת הביטחון לצורך הטיפול במגפת הקורונה.[83][84] לאור התגברות ההתחסנות לנגיף, באוגוסט 2021 צירף את חיילי צה"ל לסייע במבצע החיסונים.[85]
ביולי 2020 מינה את אמיר אשל למנכ"ל משרד הביטחון,[86] והודיע שהוד בצר עתיד להתמנות למנכ"ל משרד ראש הממשלה החלופי.[87] בנובמבר 2020 החליט למנות את האלוף הרצי הלוי לסגן הרמטכ"ל הבא.[88].
גנץ קידם את העתקת בסיסי צה"ל לנגב והוביל את הקמת "קריית המודיעין" בסמוך לעומר.[89]
בנובמבר 2020 הקים את ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט.[90] לאחר כחודש חברי הוועדה התפטרו בשל המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה, כדי למנוע פגיעה בהליכים הפליליים בפרשת הצוללות.[91]
גנץ הפך לממלא מקום שר המשפטים וממלא מקום שר התקשורת לאחר שיועז הנדל ואבי ניסנקורן פרשו מהממשלה. בינואר 2021, הקים צוות בין-משרדי להוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון,[92] והציג מתווה לרפורמה בגיוס לצה"ל, לפיו תוקם מנהלת שירות לצעירים שדרכה יעברו כל הצעירים עם הגיעם לגיל 18, והיא תפנה אותם למסלולים השונים[93].
גנץ העביר את רפורמת "נפש אחת" למען נכי צה"ל ופגועי הנפש.[94][95] במסגרת ההחלטה הועבר סכום של כ-300 מיליון ש"ח לאגף השיקום בדגש על טיפול בנפגעי פוסט-טראומה.[96] הרפורמה עברה על רקע הצתה עצמית מול משרדי אגף השיקום בפתח תקווה של איציק סעידיאן, נכה צה"ל אשר נפצע בשג'אעייה, ובקשותיו לעלות את אחוזי הנכות סורבו פעם אחר פעם.
במאי 2021 יצא צה"ל למבצע שומר החומות ברצועת עזה, שבמהלכו שיגרו הפלסטינים לישראל אלפי רקטות. במקביל למבצע אירעו המהומות בישראל שכתוצאה מהסלמתן החל ירי רקטי של חמאס לעבר ירושלים ביום ירושלים. ביום הראשון למבצע, הכריז גנץ על מצב מיוחד בעורף בטווח של עד 80 ק"מ מרצועת עזה למשך 48 שעות. ביומו השני של המבצע, ב-11 במאי, אישר גיוס של 7,000 חיילי מילואים.[97] המבצע נמשך 12 ימים עד להשגת הפסקת אש. במבצע נהרגו 225 מחבלים והותקפו מאות תשתיות טרור, בהן משגרי רקטות, מנהרות תת-קרקעיות ורבי-קומות ששימשו כמטות של חמאס והגא"פ. לישראל נהרגו 8 אזרחים, 3 אזרחים זרים וחייל אחד.
הממשלה השלושים ושש
בראשית מערכת הבחירות לכנסת ה-24 הראו הסקרים כי "כחול לבן" מתנדנדת סביב אחוז החסימה,[98][99] ואף היו קריאות לפרישתו,[100][101] אך לאחר הבחירות התברר כי כחול לבן זכתה ב-8 מנדטים.[102][103]
עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש בראשות נפתלי בנט ב-13 ביוני 2021, המשיך גנץ בתפקידו כשר ביטחון בנוסף לתואר סגן ראש הממשלה, אולם העביר את תפקיד ראש הממשלה החלופי ליאיר לפיד ואת תפקיד שר המשפטים לגדעון סער.[104]
בנובמבר 2021 סיכם עם שר האוצר אביגדור ליברמן על העלאת שכר חיילי החובה ב-50%.[105] בפברואר 2022 גנץ הכיר בכלל הלוחמים שהתאמנו בנחל הקישון וחלו בסרטן כנכי צה"ל.[106]
גנץ הוא שר הביטחון הראשון של מדינת ישראל אשר ביקר במרוקו, שם חתם על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות.[107] בינואר 2022 ביקר בעמאן ונועד עם מלך ירדן.[108] חודש לאחר מכן נועד עם מלך בחריין עמו סיכם על מזכר הבנות לשיתוף פעולה ביטחוני בהמשך להסכמי אברהם שנחתמו בין המדינות.[109]
.jpg)
במרץ 2022 אישר רכישה ופיתוח של מערכת ההגנה האווירית "מגן אור", מערך מבוסס לייזר ליירוט ירי תלול מסלול.[110] באותו חודש, בתגובה לגל טרור, החל מבצע שובר גלים למיגור הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון ולמניעת התבססות של החמאס והג'יהאד האסלאמי באזור.
באוקטובר ריכז מאמצים נגד חוליית הטרור "גוב האריות" שהתרכזה בשכם.[111] בסדרת פעולות, כולל פעולה צבאית של כוחות צה"ל וימ"מ, בשיתוף השב"כ, בקסבה של שכם, הידלדלה משמעותית פעילות הארגון.[112]
במאי 2022 אישר שורת צעדים בוני אמון עם הרש"פ לאחר פגישה עם אבו מאזן, בהם רישום כ-5,500 חסרי מעמד במרשם האוכלוסין הפלסטיני, 6 תוכניות מתאר לפלסטינים ביו"ש, הגדלת מכסת הפועלים מרצועת עזה ב-1,500 איש ופתיחת מעבר "סאלם" לרכבים.[113]
ב-5 באוגוסט החל מבצע עלות השחר ברצועת עזה נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, על פי החלטתם של גנץ וראש הממשלה יאיר לפיד, ללא כינוס של הקבינט המדיני-ביטחוני, וזאת באישורה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.[114] המבצע נערך שלושה ימים, במהלכם סוכלו מפקדי החטיבה הצפונית והדרומית של הארגון, תייסיר אל-ג'עברי וח'אלד מנצור. הג'יהאד האסלאמי שיגר במהלך המבצע מעל 1,000 טילים, מתוכם יורטו 96% על ידי כיפת ברזל והמבצע הסתיים ללא אבדות בנפש בצד הישראלי.
גנץ תמך בהסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון שאפשר את הפקת הגז מאסדת כריש.[115]
באופוזיציה בכנסת העשרים וחמש
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, רשימת כחול לבן ומפלגת תקווה חדשה חברו לרשימה מאוחדת בראשות גנץ.[116] באמצע אוגוסט הצטרפו אל הרשימה גדי איזנקוט ומתן כהנא, ושמה שונה ל"המחנה הממלכתי".[117] הרשימה זכתה ב-12 מנדטים.
לאחר הבחירות הקים בנימין נתניהו את ממשלת ישראל השלושים ושבע על בסיס רוב של 64 חברי כנסת. "המחנה הממלכתי" בראשות גנץ עברה לאופוזיציה. לצד התנגדותו לרפורמה המשפטית, פעל גנץ לקדם הידברות בין המחנות הפוליטיים בעניינה.[118]
ממשלת החירום הלאומית במלחמת חרבות ברזל
ב-11 באוקטובר בעקבות התקפת הפתע על מדינת ישראל ופתיחתה של מלחמת חרבות ברזל, הצטרף גנץ יחד עם מפלגתו, המחנה הממלכתי, לממשלה. הוקם קבינט מלחמה מצומצם שינהל את המלחמה בו חברים גנץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.[119]
במרץ 2024 נועד בוושינגטון עם סגנית הנשיא, שר ההגנה, מזכיר המדינה והיועץ לביטחון לאומי, על רקע מלחמת חרבות ברזל והמשבר ההומניטרי ברצועת עזה. בשובו עצר בלונדון ונפגש עם ראש הממשלה הבריטי, שר החוץ והיועץ לביטחון לאומי[105]. לשכת ראש הממשלה הזמינה את כרטיסי הטיסה[108], אולם בהמשך הביע ראש הממשלה התנגדות לנסיעה.
ב-14 במרץ 2024 התפרקה השותפות עם גדעון סער וסיעותיהם התפלגו[120].
ב-9 ביוני 2024 התפטר גנץ יחד עם שרי מפלגתו מהממשלה[121].
חיים אישיים
גנץ נשוי לרויטל (לבית אלוני), מרפאה בעיסוק, אותה הכיר בעת ששירתה כמש"קית ת"ש בגדוד 890 תחת פיקודו.[122] לזוג ארבעה ילדים. התגורר בשכונת נווה אפק שבראש העין,[123] ובאפריל 2024, עקב אירועי 7 באוקטובר, בפברואר 2024 עבר להתגורר בקיבוץ יד מרדכי שבעוטף עזה.[124]
במאי 2015 העניקה אוניברסיטת בר-אילן לגנץ תואר דוקטור לשם כבוד.[125]
לקריאה נוספת
- עמוס הראל, תדע כל אם עברייה, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2013, מסת"ב 9789655525564
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
- עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007, מסת"ב 9654824086
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
בני גנץ, באתר הכנסת - בני גנץ, באתר כנסת פתוחה
הרמטכ"ל בני גנץ, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט
רא"ל בנימין (בני) גנץ, באתר צה"ל – קורות חייו באתר צה"ל
- כתבות בתקשורת
אילנה דיין, הרמטכ"ל המיועד כפי שלא ראיתם, באתר מאקו, 30 בדצמבר 2010- עמוס הראל, בני גנץ - הצנחן המאופק שנקרא לייצב את המטכ"ל, באתר הארץ, 6 בפברואר 2011
- רוני דניאל, הרמטכ"ל גנץ סוגר שנה: "יש אופציות חזקות על השולחן", באתר מאקו, 18 בפברואר 2012
- יואב לימור, מבחן החצי של גנץ, באתר ישראל היום, 25 בינואר 2013
- יון פדר ויואב זיתון, גנץ: אנחנו צריכים חרדים בבסיסים ובגבולות, באתר ynet, 16 באפריל 2013
- יואב לימור, השנה הרביעית של בני גנץ, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2014
- רון בן ישי, ימי הכלניות: הרמטכ"ל החושב פושט מדים, באתר ynet, 16 בינואר 2015
- אמיר בוחבוט, תום תקופת גנץ: הרמטכ"ל הנכון בזמן הנכון, באתר וואלה!, 12 בפברואר 2015
- יוחאי עופר, מקור ראשון, "ההפגנות בעד החייל מחברון יכולות לגרום נזק", באתר nrg, 28 באפריל 2016
- יעקב אילון, "שלוש שנים זה הרבה": בני גנץ רוצה לקצר את תקופת הצינון, באתר וואלה!, 20 באפריל 2017
- רונית ורדי, כך הפך בני גנץ לתקווה הגדולה של המערכת הפוליטית // פרופיל, באתר ליברל, 11 ביולי 2018
שירית אביטן כהן, הנאום המדיני הגנוז של בני גנץ: "צריך להגיד פחות על מה לא נוותר, והרבה יותר על מה כן", בעיתון מקור ראשון, 11 בינואר 2019- אהרון דולב, עם הצנחנים בצפון: "שום רוצה לא יעבור את הגדר", מעריב, 12 בפברואר 1988
- שר בכיר נפגש עם איש עסקים סורי, באתר וואלה!, 19 בדצמבר 1999
ראיונות עמו:
- ינון מגל ואמיר בוחבוט, "אני קם בשש בבוקר והולך לישון מחר". ריאיון אישי עם הרמטכ"ל, באתר וואלה!, 16 באפריל 2013
- אילנה דיין, גנץ בריאיון ל"עובדה": שישראל תקדם את התהליך המדיני כמו שהצהירה, באתר מאקו, 2 במרץ 2015
- שלמה ארצי וחנוך דאום, "לא סביר בעיני שיש ממשלה שבה שרת התרבות תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית שרת המשפטים תוקפת את המוסדות שעליהם היא אחראית. השר לביטחון פנים תוקף את המוסדות שעליהם הוא אחראי הקבינט תוקף את הצבא, וראש הממשלה תוקף את כולם", באתר "ידיעות אחרונות", 6 בפברואר 2019
- אטילה שומפלבי, גנץ ל-ynet על הפריצה לטלפון: "פרשה אישית" | הריאיון המלא, באתר ynet, 19 במרץ 2019
- אילנה דיין, עובדה, בני גנץ בראיון בלעדי ל"עובדה": עד שלא היתה השבעה, לא ידעתי אם זה יצליח, באתר מאקו, 19 במאי 2020
- מורן אזולאי, אטילה שומפלבי, גנץ באולפן ynet: "השלום בבית לא פחות חשוב מהשלום בחוץ", 15 בספטמבר 2020
מכּתביו:
- הזיכרון הפרטי שלי, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2012
- אחיי גיבורי התהילה: פרויקט זיכרון מיוחד, באתר nrg, 20 באפריל 2012
- מיוחד: גנץ נפרד מליפקין-שחק: "מקור חוכמה ואומץ", באתר nrg, 20 בדצמבר 2012
- הרמטכ“ל הנחה לענישה מחמירה במקרים של חריגה מנהלי ביטחון המידע, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 12 בפברואר 2013
- הרמטכ“ל ב“מצעד החיים“: למדנו את הלקח, מוכנים להתייצב מול מבקשי רעתנו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 באפריל 2013
- הרמטכ“ל: נזכור את הנופלים, נשלים את משימתם, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 14 באפריל 2013
הערות שוליים
- ^ יואב זיתון, ניצלה בזכות אמו של גנץ: "חלמה על בן רמטכ"ל", באתר ynet, 3 באפריל 2013
- ^ ברית פרץ, גנץ במצעד החיים: כל ניצול וחייל הם חלק מהניצחון, באתר ynet, 8 באפריל 2013
- ^ אריה באביב: הרמטכ"ל בני גנץ, בערוץ היוטיוב של כאן חינוכית, 7 באוגוסט 2014
- ^ גנץ ונתניהו נפגשו והתחברו למקורות ולשורשים, באתר ערוץ 7, 14 בפברואר 2011
- ^ נחום גנץ, מן האזור אל הכפר, דבר, 1 ביולי 1968
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, הרמטכ"ל בישיבת אור עציון: להוקיע הפגיעה בתא"ל ניצן אלון, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2011
- ^ הילו גלזר וניר גונטז', גנץ מרבה לשתוק, אך לאורך השנים פיזר רמזים להשקפת עולמו. פרופיל, באתר הארץ, 27 בפברואר 2019
- ^ מיטל סיני, בנימה אופטימית, במחנה, 9 בפברואר 2011
- ^ יוחאי עופר, "ההפגנות בעד החייל מחברון יכולות לגרום נזק", באתר nrg, 28 באפריל 2016
- ^ על מבצע "איש דמים" באתר חטיבת הצנחנים.(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
- ^ ליאת שלזינגר, התחנות של בני, במחנה, 20 בינואר 2005
- ^ מאיה פולק, מושג ירוק, בעיתון מקור ראשון, 10 ביוני 2019
- ^ 13.0 13.1 אביחי בקר, "אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002
- ^ אריאלה רינגל-הופמן, גנץ מהצנחנים, ידיעות אחרונות המוסף לראש השנה, 13 בספטמבר 1996, עמוד 13
- ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 07 באוקטובר 2011
- ^ אור בוטבול ונועה הורוויץ, שוט גנץ, כתבה על גנץ כמג"ד גדוד 890 של הצנחנים, במחנה, 9 בפברואר 2011
- ^ האלוף בני גנץ נפרד מיחידת שלדג, עליה פיקד בעבר, אתר צה"ל, 22 בנובמבר 2010(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
- ^ יחידת ההיסטוריה של חיל האויר, ראיון עם בני גנץ, מפקד יחידת שלדג, בערוץ היוטיוב של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- ^ רא"ל בנימין (בני) גנץ, באתר צה"ל - קורות חייו, באתר צה"ל
- ^ גל פרל פינקל, למרות הטענות גנץ היה מפקד מצוין, אין בכך בכדי ללמד שיהיה פוליטיקאי טוב, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 במרץ 2019
- ^ חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg, 13 ביולי 2013
- ^ יגאל מוסקו, "עשו ממנו רמבו", מוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, 1 באפריל 2005
- ^ ורד לוביץ', ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה", באתר ynet, 13 בנובמבר 2000
- ^ אורי אס, האלוף גנץ החליף את אשכנזי בפיקוד צפון, באתר הארץ, 19 באפריל 2002
- ^ שמואל רוזנר, האלוף גנץ: תוכנית המלחמה לא מומשה בגלל שיקולים פוליטיים, באתר וואלה!, 16 באוגוסט 2006(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
- ^ אמיר בוחבוט, האלוף בני גנץ: האיש שכמעט היה שם, באתר nrg, 27 באוגוסט 2010
- ^ עמוס הראל, האלוף גנץ: "אני מרוצה מיכולת ישראל כלפי איראן; אנחנו נמצאים במקום טוב - ונהיה במקום טוב יותר", באתר הארץ, 31 בדצמבר 2010
- ^ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 178
- ^ בני גנץ, מדברי הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ בערב השקת הספר, מתוך הכתבה "השקת הספר "הסדיר יבלום?", אתר "עמותת יד לשריון".(הקישור אינו פעיל, 6.1.2019)
- ^ האלוף בני גנץ מונה לסגן הרמטכ"ל, אתר צה"ל, 1 באוקטובר 2009(הקישור אינו פעיל, 23.2.2020)
- ^ אנשיל פפר, מאוכזב קמעה, סגן הרמטכ"ל, אלוף בני גנץ, משתחרר מהצבא, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2010
- ^ עמוס הראל, האלוף ישי בר יעמוד בראש הצוות לבחינת תפילת יזכור, באתר הארץ, 24 ביוני 2011
- ^ מערכת אתר צה"ל, הרמטכ"ל קבע: נוסח ה"יזכור" יהיה "יזכור עם ישראל", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 4 באוגוסט 2011
- ^ יואב זיתון, סוללת "כיפת ברזל" חמישית נפרשה בגוש דן, באתר ynet, 17 בנובמבר 2012
- ^ יוסי יהושוע, "ידיעות אחרונות", 400 אנשי קבע פוטרו תוך חודש: "זו בגידה", באתר ynet, 15 בינואר 2014
- ^ אנשיל פפר, צה"ל מקים מפקדת עומק בראשות אלוף, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2011
- ^ יובל אזולאי, עלות מערכת "כיפת ברזל": מעל 4.5 מיליארד שקל, באתר גלובס, 13 ביולי 2014
- ^ פלורית שויחט, הרמטכ"ל: שקט יענה בשקט, אש תענה באש, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 13 במרץ 2012
- ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף, האם הפתרון יבוא מקהיר?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2012
- ^ אמיר בוחבוט וניר יהב, גנץ: "להמשיך ולתקוף בכל הכוח, להגביר את הקצב", באתר וואלה!, 17 בנובמבר 2012
- ^ אמיר בוחבוט, אמיר תיבון, נתניהו האריך את כהונתו של גנץ בשנה נוספת, באתר וואלה!, 12 בספטמבר 2013
- ^ יואב זיתון, פשיטה בלב ים: השייטת השתלטה על ספינת נשק מאיראן, באתר ynet, 5 במרץ 2014
- ^ גילי כהן, צה"ל השתלט על אונייה באזור סודאן שהובילה משלוח טילים לעזה, באתר הארץ, 5 במרץ 2014
- ^ יואב לימור, השנה הרביעית של בני גנץ, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2014
- ^ מערכת אתר צה"ל, צה"ל תקף תשעה יעדים של צבא סוריה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 23 ביוני 2014
- ^ עמוס הראל, פרשנות || מבצע "שובו אחים": הצבא מוריד את רף הציפיות של הציבור, באתר הארץ, 25 ביוני 2014
- ^ אמיר בוחבוט, אבי יששכרוף, ואמיר תיבון, משדר מיוחד | פעולה קרקעית: חילופי אש בכל רחבי הרצועה, באתר וואלה!, 18 ביולי 2014
- ^ הרמטכ"ל: "חמאס עשה טעות אסטרטגית - נגבה את המחיר", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 ביולי 2014
- ^ גנץ מתחרט על נאום הכלניות, באתר עכשיו 14, 3 בינואר 2019
- ^ יוסף חיים שפירא, תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו, 28 בפברואר 2017
- ^ אמיר בוחבוט, אלוף גדי איזנקוט הוא הרמטכ"ל הבא של צה"ל, באתר וואלה!, 28 בנובמבר 2014
- ^ שירות גלובס, מצה"ל להיי-טק: בני גנץ מונה ליו"ר חברת המימד החמישי, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2015
- ^ טל שחף, נסגרה חברת הסייבר המימד החמישי, שבראשה עומד בני גנץ, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2018
- ^ ליטל דוברוביצקי, מונה כונס נכסים לחברת המימד החמישי, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2019
- ^ טל שניידר, חן מענית, העסקים של בני גנץ נחשפים: רץ לראשות הממשלה, אבל לא ממהר לוותר על הביזנס, באתר גלובס, 10 בפברואר 2019
- ^ תומר גנון והגר רבט, אחזקות המניות הסודיות של בני גנץ נחשפות, באתר כלכליסט, 22 באפריל 2021
- ^ שחר חי, גנץ ואשכנזי בתנועה חדשה: "לא בטוח שפוליטיקה זו הדרך", באתר ynet, 3 באפריל 2017
- ^ דנה ויס, פרסום ראשון: יוזמה מדינית בשותפות גנץ ואשכנזי, באתר מאקו, 6 באוקטובר 2018
- ^ מורן אזולאי, נכנס לפוליטיקה: בני גנץ רשם את מפלגתו החדשה, באתר ynet, 27 בדצמבר 2018
- ^ מורן אזולאי, מתקפה בליכוד: "עדיף לשתוק". מפלגת גנץ: "הם ירו בגב אחינו הדרוזים", באתר ynet, 14 בינואר 2019
- ^ יובל קרני, גנץ בנאומו הראשון: "ראש ממשלה שמוגש נגדו אישום לא יכול לכהן", באתר ynet, 29 בינואר 2019.
הנאום המלא של בני גנץ מכנס חוסן לישראל ינואר 2019, באתר רוטר.נט - ^ טל שלו ויקי אדמקר, גנץ ולפיד הודיעו: רצים יחד בבחירות; רוטציה בראשות הממשלה, באתר וואלה!, 21 בפברואר 2019
- ^ עמית סגל ניר דבורי, כתב צבאי, איראן פרצה לטלפון של בני גנץ, באתר מאקו, 14 במרץ 2019
- ^ טל שלו, גנץ על הפריצה לטלפון הנייד שלו: "סיפור פוליטי הזוי", באתר וואלה!, 15 במרץ 2019
- ^ עמית סגל, גנץ דרש לבדוק: האם המוסד הדליף, באתר מאקו, 31 במרץ 2019
- ^ 66.0 66.1 טל שניידר, תוצאות הבחירות הסופיות התפרסמו: הליכוד וכחול לבן על מספר מנדטים זהה, הימין החדש בחוץ, באתר גלובס, 16 באפריל 2019
- ^ זאב קם, ההתייעצויות בבית הנשיא: נתניהו השיג 65 ממליצים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 באפריל 2019
- ^ ynet, נתניהו לבית הנשיא: "מחזיר את המנדט", באתר כלכליסט, 21 באוקטובר 2019
- ^ מיכאל שמש ויואב קרקובסקי, גנץ: "הבטחתי להקים ממשלת אחדות ליברלית – וכך אעשה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 באוקטובר 2019
- ^ יהודה שלזינגר, גנץ לנתניהו: "ותר על החסינות ונרכיב ממשלה"; רה"מ בתגובה: "די עם הספינים", באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2019
- ^ חזקי ברוך, גנץ לנתניהו: "ותר על בלוק החסינות", באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
מיכל לוי, אלקין: גנץ פגש את לפיד - והכל התהפך, באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019 - ^ בני גנץ: בגלל יועז הנדל וצביקה האוזר אני לא ראש ממשלה, באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2019
- ^ יובל קרני, ynet, גנץ הודיע לנשיא: "לא הצלחתי להרכיב ממשלה", באתר כלכליסט, 20 בנובמבר 2019
- ^ ynet, ריבלין הטיל את הרכבת הממשלה על בני גנץ, באתר כלכליסט, 16 במרץ 2020
- ^ יקי אדמקר וטל שלו, גנץ נבחר ליו"ר הכנסת בתמיכת גוש הימין: "הדמוקרטיה הישראלית ניצחה", באתר וואלה!, 26 במרץ 2020.
- ^ טל שלו ויקי אדמקר, פירוק כחול לבן: מפלגות יש עתיד ותל"ם הגישו בקשת פיצול מחוסן לישראל, באתר וואלה!, 26 במרץ 2020.
- ^ טל שלו, תם המנדט של גנץ: הצדדים לא הגיעו להסכם, כחול לבן והליכוד ימשיכו בשיחות, באתר וואלה!, 16 באפריל 2020
- ^ טל שלו, יקי אדמקר ודניאל דולב, סוף למשבר הפוליטי: גנץ ונתניהו חתמו על הסכם להקמת ממשלה, באתר וואלה!, 20 באפריל 2020
- ^ יובל קרני, לקראת הקמת הממשלה: גנץ התפטר מתפקידו כיו"ר הכנסת, באתר ynet, 12 במאי 2020
- ^ ישי כהן, חבילת הסיוע של בני גנץ לתושבי בית שמש, באתר כיכר השבת, 13 ביולי 2020
- ^ נורית קדוש, משרד הביטחון פרסם מכרזים לרכש של כ-25 אלף חבילות מזון לתושבים שהוכנסו לסגר, באתר כלכליסט, 13 ביולי 2020
- ^ טל לב רם, גנץ אישר 2,000 תקני מילואים נוספים לחודש הקרוב להתמודדות עם מגיפת הקורונה, באתר מעריב אונליין, 9 ביולי 2020
- ^ כרמלה מנשה ומשה שטיינמץ, צה"ל הציג את מפקדת הקורונה: יותר מ-2,000 חיילי סדיר ומילואים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 04 באוגוסט 2020
- ^ ניר דבורי, 2,000 חיילים וחקירות מקוצרות: מפקדת הקורונה של צה"ל יוצאת לדרך, באתר מאקו, 4 באוגוסט 2020
- ^ מירב כהן, חיילי צה"ל יתגברו את קופות החולים במבצע החיסונים, באתר וואלה!, 1 באוגוסט 2021
- ^ לילך שובל, אמיר אשל מונה למנכ"ל משרד הביטחון, באתר ישראל היום, 18 במאי 2020
- ^ חדשות כיפה, ארבע לשכות, אדם אחד: גנץ מקים משרד "ראש ממשלה חלופי", באתר כיפה, 17 במאי 2020
- ^ אלוף הרצי הלוי ימונה לסגן הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 16 בנובמבר 2020
- ^ אריק בנדר, בהנחיית גנץ: אגף המודיעין בדרך לעבור לנגב, באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2020
- ^ כתבי N12, כפי שפורסם במהדורה: גנץ מקים ועדת בדיקה לפרשת הצוללות, באתר מאקו, 22 בנובמבר 2020
- ^ תמר אלמוג, חברי ועדת הבדיקה לעניין הצוללות הודיעו על התפטרותם - בגלל המגבלות שהטיל היועמ"ש על עבודתם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בדצמבר 2020
- ^ ניר דבורי, סופה של התחנה הצבאית? גנץ הורה על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון, באתר מאקו, 21 בינואר 2021
- ^ דני זקן, בני גנץ הציג מתווה לרפורמת גיוס חדשה לכלל אזרחי ישראל, באתר גלובס, 27 בינואר 2021
- ^ טל לב רם, גנץ הציג את הרפורמה באגף השיקום: "נתתי הוראה שלא ינברו בעבר הלוחמים", באתר מעריב אונליין, 22 באפריל 2021
- ^ איתי בלומנטל, הממשלה אישרה את הרפורמה לטיפול בנכי צה"ל ופגועי הנפש, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 09 במאי 2021
- ^ יניב קובוביץ, 300 מיליון שקלים, בדגש על הלומי קרב: הושגו הסכמות לרפורמה בטיפול בנכי צה"ל, באתר הארץ, 7 במאי 2021
- ^ ירי לאשקלון, צה"ל פגע ברב קומות. אושר גיוס אלפים למילואים, באתר ynet, 11 במאי 2021
- ^ עמית סגל, סקר מנדטים ראשון לבחירות 2021: נתניהו לא יכול להקים ממשלת ימין, כחול לבן קרובה לאחוז החסימה, באתר מאקו, 22 בדצמבר 2020
- ^ יום לסגירת הרשימות: גוש הימין על 59, כחול לבן לא עוברת את אחוז החסימה, באתר וואלה!, 3 בפברואר 2021
- ^ דפנה ליאל, ראשי מערכת הביטחון לשעבר לגנץ: קבל החלטה מנהיגותית ופרוש מהמרוץ, באתר מאקו, 22 בפברואר 2021
- ^ דפנה ליאל, אשכנזי הודיע רשמית: עוזב את כחול לבן ושוקל את המשך דרכי, באתר מאקו, 30 בדצמבר 2020
- ^ תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-24, ועדת הבחירות המרכזית
- ^ ענת ביין-לובוביץ', כסף והרבה: כך נראה הקמפיין שחילץ את גנץ מאחוז החסימה, באתר גלובס, 24 במרץ 2021
- ^ ירון דרוקמן, ממשלת בנט-לפיד יוצאת לדרך: הכירו את כל השרים, באתר ynet, 13 ביוני 2021
- ^ 105.0 105.1 ניר דבורי, בשורה למשרתים בצה"ל: שכר החיילים יעלה ב-50% מתחילת 2022, באתר מאקו, 23 בנובמבר 2021
- ^ יואב זיתון, צדק היסטורי: כלל הלוחמים שהתאמנו בקישון וחלו בסרטן - יוכרו כנכי צה"ל, באתר ynet, 8 בפברואר 2022
- ^ יניב קובוביץ, גנץ חתם על הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל למרוקו, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2021
- ^ 108.0 108.1 ליעד אוסמו, יואב זיתון, גנץ נועד עם מלך ירדן בעמאן: "ליחסים חשיבות אסטרטגית", באתר ynet, 5 בינואר 2022
- ^ נועם אמיר, הותר לפרסום: שר הביטחון בני גנץ נחת במנאמה בירת בחריין, בעיתון מקור ראשון, 2 בפברואר 2022
- ^ דני זקן, השר גנץ אישר: ייצור מערכת הלייזר ליירוט "מגן אור" יצא לדרך, באתר גלובס, 17 במרץ 2022
- ^ אטילה שומפלבי, יוסי יהושוע, איתמר אייכנר, גנץ: "לא איבדנו שליטה. בגוב האריות 30 איש, החבורה הזו תגיע אל קיצה", באתר ynet, 13 באוקטובר 2022
- ^ אוריאל בארי, גנץ: "מי שינסה לפגוע באזרחי ישראל יסיים בכלא או בקבר", באתר "סרוגים", 25 באוקטובר 2022
- ^ אנה ברסקי, גנץ אישר הטבות לפלסטינים, בימין תקפו: "פוגע בביטחון המדינה", באתר מעריב אונליין, 12 ביולי 2022
- ^ נטעאל בנדל, היועמ"שית: "הקבינט לא כונס לפני המבצע כי לא היה חשש למלחמה", באתר ישראל היום, 8 באוגוסט 2022
- ^ איתמר אייכנר, לפיד: "אפשרות ההתלקחות עם חיזבאללה התרחקה", גנץ: "ההסכם מקבע משוואה ביטחונית חדשה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2022
- ^ מיכאל שמש ומיכאל שמש, גנץ וסער מתאחדים: מתחילים לצעוד לפתרון המשבר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 ביולי 2022
- ^ עמית סגל, מאחורי הקלעים - כך איזנקוט בחר בבני גנץ, באתר מאקו, 14 באוגוסט 2022
- ^ יקי אדמקר, גנץ לנתניהו: סגור את הכנסת ובוא לנשיא. רה"מ: דלתי פתוחה, באתר וואלה!, 1 במרץ 2023
- ^ עמית סגל, נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ יהודה שלזינגר, אמיר אטינגר, פירוק השותפות: אושר פיצול סיעתו של סער - שתקרא "הימין הממלכתי", באתר ישראל היום, 13 במרץ 2024
- ^ https://www.jdn.co.il/news/2215786/
- ^ אמירה לם, אשת חיל, באתר ynet, 21 במרץ 2012
- ^ גילי מלניצקי, לא רק הדר מוכתר: אילו ראשי מפלגות מסתירים את הדירות שבבעלותם?, באתר TheMarker, 20 בספטמבר 2022
- ^ אשקלונים מודאגים, בני גנץ עבר היום לגור בקיבוץ יד מרדכי, באתר פייסבוק, 13 בפברואר 2024
- ^ התואר באתר האוניברסיטה
.svg){kind=small}
.jpg){kind=link}
38454580בני גנץ
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הביטחון בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי התקשורת בממשלות ישראל
- שרי המשפטים בממשלות ישראל
- יושבי ראש הכנסת
- ראשי המטה הכללי
- סגני רמטכ"ל
- מפקדי גייסות בצה"ל
- מפקדי אוגדת אזור יהודה ושומרון
- מפקדי יק"ל
- בוגרי הכפר הירוק
- מפקדי חטיבת יהודה
- מפקדי חטיבה 551
- נספחים צבאיים ישראלים בארצות הברית
- מפקדי יחידת שלדג
- מפקדי חטיבת הצנחנים
- מפקדי זרוע היבשה
- מפקדי פיקוד הצפון
- בוגרי המכללה לביטחון לאומי
- ישראלים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מפקדי עוצבת אתגר
- מפקדי גדודים בחטיבת הצנחנים
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- דירקטורים ישראלים
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן
- יושבי ראש ונשיאי עמותות
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב
- בוגרי אוניברסיטת חיפה
- חברי הכנסת מטעם חוסן לישראל
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- ראש העין: אישים
- כפר אחים: אישים
- חברי הכנסת מטעם כחול לבן
- שרי ממשלת ישראל השלושים וחמש
- קציני צה"ל בכירים שכיהנו כשרים בממשלת ישראל
- שרי ממשלת ישראל השלושים ושש
- סגני ראש ממשלת ישראל
- בוגרי האוניברסיטה לביטחון לאומי
- קציני צה"ל בכירים שכיהנו כשרי הביטחון
- חברי הכנסת העשרים וחמש
- חברי הכנסת: אנשי צבא
- שרי ממשלת ישראל השלושים ושבע
- ישראלים שנולדו ב-1959
- מפקדי פלוגות במלחמת לבנון הראשונה