ראש העין

ראש העין

סמל העיר ראש העין
מבט על אחת משכונות העיר
מדינה
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	שלום בן-משה
גובה ממוצע	‎81 מטר
תאריך ייסוד	1949
סוג יישוב	עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	78,010 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	25
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎4.6% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	4,916 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	38
תחום שיפוט	15,870 דונם
- דירוג ארצי	95
(למפת גוש דן מוגדלת)   ראש העין (למפת גוש דן רגילה)   ראש העין (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ראש העין (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ראש העין 32°05′44″N 34°57′24″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	61
מדד ג'יני לשנת 2019	0.4154
- דירוג ארצי	99
לאום ודת   יהודים: 96.6%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 3.4% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 11.6% גילאי 5 - 9 10.9% גילאי 10 - 14 7.6% גילאי 15 - 19 5.8% גילאי 20 - 29 11.7% גילאי 30 - 44 23.3% גילאי 45 - 59 15.3% גילאי 60 - 64 4.6% גילאי 65 ומעלה 9.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך סה"כ בתי ספר 31 –  יסודיים 25 –  על-יסודיים 11 תלמידים 12,625  –  יסודי 8,311  –  על-יסודי 4,314 מספר כיתות 496 ממוצע תלמידים לכיתה 27.4 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל ראש העין נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.rosh-haayin.muni.il

אנדרטה משותפת להגנה ואצ"ל לנופלים בקרבות ראש העין במלחמת העצמאות

אגם הצלילים בראש העין

כיכר התווים בראש העין

גבעת טל וסביבותיה

שכונת גבעת הסלעים

מבט מהאוויר של ראש העין מזרח, 2017

מראה העיר מכיוון מגדל אפק

שכונותיה המזרחיות של העיר מתל אפק

אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בראש העין

תצפית ביער ראש העין לכיוון מזרח

עיריית ראש העין

רֹאשׁ הָעַיִן היא עיר במחוז המרכז בישראל. העיר שוכנת במרזבה המזרחית של השרון, למול הרי השומרון. ראש העין נקראת על שם מיקומה במוצא נחל הירקון (ראס-ראש, (מקור), עין- מזרקה, מעיין). ראש העין הוכרזה כעיר בשנת 1994, היא משתרעת על פני שטח של כ-16,000 דונם. שכונותיה המזרחיות של ראש העין גובלות בקו הירוק והעיר מהווה גבול בין מחוז המרכז למחוז יהודה ושומרון. בראשות העיר עומד תא"ל במיל' שלום בן משה.

ראש העין היא אחת הערים שצומחות בקצב הכי מהיר בישראל, נכון לשנת 2022 אוכלוסייתה עומדת על 72,600 תושבים וקצב הגידול השנתי הוא 6%.

תולדות ראש העין

פרהיסטוריה

שפע המים, החי והצומח באזור מעיינות הירקון משכו את האדם לאזור מאז ומתמיד. בקרבת העיר נמצאת מערת קסם, אתר ארכאולוגי חשוב משלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה, בה נתגלו שרידי אדם, כליו ומזונו. כמו כן, באמצעות צנפות שנתגלו במקום מנסים החוקרים לשחזר את אורחות החיים בתקופות קדומות.

על גדות נחל רבה, מתחת למה שהיום הוא רחוב הגר"א, נתגלה כפר המתוארך לתקופה הכלקוליתית, ושמו היווה בסיס לשמה של התרבות שהקימה אותו, תרבות ואדי רבה, ששרידים ממנה מצויים ברחבי הארץ.

בתולדות ארץ ישראל שימשה ראש העין צומת דרכים, ולמעבר אפק נודעה חשיבות אסטרטגית וכלכלית. ממערב לעיר ניצב תל אפק שריד לשכבות היישוב והמבצרים שחלשו על האזור ועל מעיינות הירקון. אפק (מקור השם במילה אפיק, קרי מקום שיש בו מים) הייתה עיר כנענית, והיא נזכרה בכתבי המארות המצריים מן המאה ה-18 לפנה"ס. התרחשויות היסטוריות ומסעות צבאיים עברו באזור זה. במאה ה-15 לפנה"ס היא נכבשה על ידי מלכי מצרים, תחותימס השלישי ולאחריו על ידי אמנחותפ השני. אפק הפכה למצודה מצרית ובה שלט מושל מצרי. היא מוזכרת במכתבי אל-עמארנה במצרים. בארמון המושל מהמאה ה-13 לפנה"ס נמצא מכתב בכתב יתדות, שנשלח למושל מאוגרית שבסוריה.

אפק נזכרת ברשימות ערי כנען שנכבשו בידי בני ישראל בזמן כיבוש הארץ בהנהגת יהושע בן נון נכתב "וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"..."מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד, מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן אֶחָד." (ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק ז', פסוק י"ח). מאוחר יותר במאבק עם הפלשתים בתקופת השופטים בימי עלי הכהן, נערכו הפלשתים באפק למלחמה נגד בני ישראל, בשנת 1050 לפנה"ס. בני ישראל, שחנו באבן העזר (עזבת צרטה), ניגפו לפני הפלשתים. שנאמר: "וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק" (ספר שמואל א', פרק ד', פסוק א') - שני בני עלי הכהן נהרגו בקרב וארון ברית ה' נפל בשבי הפלשתים. הפלשתים גם נערכו באפק במערכה נגד שאול המלך בגלבוע.

בתקופות מאוחרות יותר נבנו בסמוך לראש העין מבצרים צלבניים וטורקיים. באזורים הסמוכים לעיר נמצאים אתרים ארכאולוגיים רבי חשיבות ומתקופות שונות (כתובת קדומה בשפה העברית, שנכתבה לפני כ־3,000 שנה, נחשפה בחפירות בסמוך לעיר), בשנת 2017 נחשף בראש העין מפעל מים בן 2,700 שנה.

בימי הביניים

במאה ה-5 נבנתה באזור מעיינות ראש העין כנסייה נוצרית–יוונית. במשקוף אחד הבתים נמצאה כתובת זיכרון לקדוש נוצרי, שהוצא להורג בפקודת הקיסר הביזנטי דיוקלטיאנוס; נראה שנלקחה מכנסייה או ממבנה קבורה ביזנטי.

במאה ה-12 נבנה על המוֹרָד המערבי של הרי השומרון המבצר הצלבני מיראבל, שהיווה חלק מרוזנות יפו ואשקלון, בה שלטה משפחת איבלין, משפחת אצולה פרנקית בארץ ישראל. המבצר נכבש ב-1187 על ידי אחיו של המצביא המוסלמי צלאח אל-דין, ונהרס ב-1191 בפקודתו של מצביא זה, לאחר שהכוחות המוסלמיים ניגפו בקרב ארסוף בידי ריצ'רד לב הארי.

הצלבנים בנו גם מבצר בשם סורדי פונטס. מבנה תל אפק, ששרד עד עתה, הוא למעשה חאן (מבנה) מבוצר מהתקופה הממלוכית, שהמשכו בתקופה העות'מאנית (משנת 1571). החאן מכונה בינאר באשי (שיבוש של פינאר באשי – ראש העין).

פיתוח ראש העין בשנות ה-20 של המאה ה-20

בתחילת המאה ה-20 בעת השלטון הבריטי באזור נסללה מסילת רכבת בשנים 1917–1918 והייתה לה חשיבות רבה בתנועת רכבות לצורכי הצבא הבריטי בהתקדמותו צפונה. בקרבת תחנת הרכבת של ראש העין הקימו הבריטים בסיס צבאי גדול, שכלל גם מחסני תחמושת, בתי מלאכה ומגדלי שמירה (ששומרו כאתרי מורשת). תחנת הרכבת שירתה את קווי הרכבות ממצרים דרך ארץ ישראל לסוריה וללבנון.

לתחנה בראש העין היו מביאים פרי הדר למשלוח למצרים ולאנגליה דרך פורט סעיד. בקיץ, כשהאדמה השחורה יבשה, התנועה הייתה סבירה. אולם בחורף מכיוון שלא היה כביש (גם במושבה פתח-תקווה), היה קושי רב לעבור בדרך הבוצית מפתח תקווה לראש העין. התנועה התנהלה בעגלות (חישוקי ברזל על גלגליהן), והעגלות היו שוקעות בבוץ.

ועד המושבה, ובמיוחד זלמן גיסין, פנה לנציב העליון הרברט סמואל, לוועד הצירים ולברון רוטשילד וביקש להמשיך בסלילת ענף למסילת הרכבת מראש העין לפתח תקווה. בסיועו של הברון רוטשילד נתאפשרה עבודה עברית: הביצוע נמסר ל"גדוד העבודה", אנשיו הקימו מחנה במבצר אנטיפטרוס (אחרי מאורעות 1921 הועבר המחנה לעין גנים). ב-1922 כבר הגיעה הרכבת עד פתח תקווה. נבנתה תחנה, ומשלוחי הפרי, העץ, הזבלים והנפט הגיעו לשם. נוסף על כך, יצאה בכל בוקר רכבת מיוחדת מפתח תקווה ליפו (קרון אחד או שניים), ומסלולה היה: פתח תקווה - ראש העין - לוד - תל אביב - יפו. לפנות ערב חזרה הרכבת למושבה. כיום ניתן לראות את מבני התחנה, מסילת הרכבת ומבנים מתקופת השלטון הבריטי המפוזרים באזור.

משנות ה-30

בתקופת המאורעות ראש העין הייתה בסיס צבאי של חיל האוויר הבריטי, והיא סבלה מהתנכלויות של פורעים ערביים. הערבים היו מחבלים בפסי הרכבת, מפרקים את הפסים או מניחים מוקשים, כך שהרכבות היו יורדות מהפסים. למשטרת היישובים העבריים היו נוטרים שסרקו את פסי הרכבת עם "טרולי" (קרון משמר) לפני הרכבת, כך שאם היה מוקש היו הם מתפוצצים ולא הרכבת. נוטרי פסי הרכבת עבדו בתנאים קשים במיוחד. בפרעות 1936 השתלטו ערבים על המחצבות באזור מגדל צדק שהופעלו על ידי חברות יהודיות בתקופת המנדט, אך הונסו ב-1937 על ידי פלוגת נוטרים בפיקודו של יצחק שדה.

ב-22 בנובמבר 1945 חדר כוח של אצ"ל למחנה והחרים כמויות גדולות של נשק ותחמושת. סמוך למחנה שכנה תחנת השאיבה שסיפקה מים לירושלים.

בתקופת מלחמת העצמאות

לראש העין הייתה חשיבות אסטרטגית בתקופת המנדט: בייחוד מגדל צדק על מחצבותיו סביבו שסיפקו חומרי בנייה למישור החוף, וכן ראש העין שהייתה מקור המים לירושלים ועורק תובלה מנמל חיפה למרכז ולדרום. במאי 1948 השלימו כוחות המנדט הבריטי את פינוי המחנה ותחנת השאיבה שלידו, ומיד לאחר עזיבתם ניצתו מאבקים קשים באזור בין כוחות ההגנה לבין כוחות לא סדירים מהכפרים סלמה, יהודייה, כפר ענה, בסקיה ועוד. חיילי ההגנה תפשו מתקנים ומחנות כמשטרת פתח תקווה, מחנה בכפר סירקין, ומחנה בתל-ליטוינסקי, אך את ראש העין לא הצליחו עוד לכבוש, ובמגדל צדק החזיקו רק לתקופה קצרה עד אשר נסוגו. ימים לאחר מכן כוחות עיראקיים סדירים נכנסו לכפר קאסם ולראש העין, ומטרתם הייתה להתקדם למרכז היישוב היהודי ולחצוץ את היישוב בין צפונו לדרומו.

ההתקפה הראשונה על ראש העין התבצעה ב-30 במאי, על ידי שתי פלוגות של האצ"ל מגדוד 35 של חטיבת אלכסנדרוני, שמפקדו היה איתן לבני. בהתקפה זו נכבש המקום, והצבא העיראקי נסוג לכפר קאסם. כעבור שעתיים התבצעה התקפת נגד של העיראקים. הכוח היהודי נתפס לא מאורגן בהגנה, נהרגו ארבעה חיילים, וראש העין שוב נכבשה על ידי העיראקים.

לאחר קרבות עזים נכבשו המחנה ותחנת השאיבה, במסגרת מבצע בתק.

הקמת ראש העין העברית

היישוב התפתח על בסיס מעברה של עולים מתימן. כ-5,000 מיהודי תימן, שניסו לעלות לישראל בשנות ה-40 ונעצרו על ידי הבריטים במחנה חאשד ליד עדן, עלו לישראל במבצע אווירי בתקופה דצמבר 1948-מרץ 1949. מחנה זה כונה על ידי יהודי תימן כמחנה גאולה.

מאמצע 1949 ועד ספטמבר 1950 התנהל "מבצע על כנפי נשרים" להטסת יהודי תימן לישראל. בשנים 1949–1950 התיישבו עולים מתימן בקרבת המחנה הבריטי בראש העין, סביבו הוקמו כ-1,500 אוהלים. נראה שבמעברה שהו כ-35,000 עולים. הקשיים ששררו במדינה חלו גם על שירותי הבריאות, החינוך והרווחה במחנות העולים. תקופה זו הותירה פצעים פתוחים בחברה הישראלית עקב מחלות ומוות של ילדים, פרשה שמכונה "ילדי תימן". מאבקים על שמירת המסורת והזרמים בחינוך במחנות (שהביאו לכינונה של ועדת החקירה הממלכתית הראשונה בישראל), וכן מצוקת רעב ו"תקופת הצנע" (במעברת ראש העין ארעה הפגנה של עולים רעבים, במהלכה נהרג עולה מיריות שוטרים). בתוך המחנות, נרקמו חיים קהילתיים, אשר תורגמו להוויה חברתית ופוליטית ביישובי הקבע שקמו באתרי המעברות.

ב-1951 הוקם בראש העין יישוב קבע, שנוהל על ידי ועד מקומי. ב-1954 מינה שר הפנים ליישוב מועצה ממונה, שהוחלפה ב-1955 על ידי מועצה מקומית נבחרת. ביולי 1994 הוכרזה ראש העין כעיר.

הפיתוח המואץ בשנות ה-90

אוכלוסיית העיר הייתה מורכבת רובה ככולה מעולי תימן וצאצאיהם עד לתחילת שנות ה-90; בעשור זה נבנו ביוזמתו של ראש העיר, יגאל יוסף, שכונות חדשות רחבות ידיים במזרח העיר אשר אוכלסו על ידי עמותות של אנשי קבע וגמלאי צה"ל מחתך סוציו-אקונומי גבוה, זוגות צעירים ומשפרי דיור מהערים השכנות פתח תקווה ותל אביב, וכן על ידי עולים חדשים רבים, במיוחד ממדינות ברית המועצות לשעבר. אוכלוסיית העיר שילשה את עצמה בתוך עשור (1985-1995).

בין השנים 1983–2005 אוכלוסיית העיר צמחה פי שלושה, מ-11,400 תושבים ל-36,900 תושבים. ב-2019, לאחר פתיחת חלקים נרחבים משכונות פסגות אפק, טיפסה אוכלוסיית העיר ליותר מ-70 אלף תושבים.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בראש העין 78,010 תושבים (מקום 25 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 79.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 13,292 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).

השינוי באופן התפתחות העיר הביא לחלוקתה לשני חלקים גאוגרפיים ודמוגרפיים ברורים, המתקיימים עד היום: במערב (אזור מישורי, בגובה של כ-50 מטרים מעל לפני הים) נמצאות השכונות הוותיקות (מכונות "ראש העין הישנה"), המאוכלסות ברובן ביוצאי תימן. הבתים ברובם פרטיים (כמו ברוב חלקי העיר) המתפרסים על אדמות פרטיות גדולות אשר ניתנו לתושבים הוותיקים בהקמת היישוב. במזרח (אזור גבעות שיפולי השומרון, גובה ממוצע של כ-200 מטרים מעל לפני הים) נמצאות השכונות החדשות (מכונות "ראש העין החדשה"), המאוכלסות בתושבים שעברו מכל חלקי הארץ, בעולים חדשים ובתושבים שעברו מן השכונות הוותיקות. אוכלוסיית העיר הוותיקה היא יהודית מסורתית ברובה; אוכלוסיית השכונות החדשות, לעומת זאת, מורכבת ברובה מחילונים.

מיזמי הפיתוח הצפויים בראש העין יגדילו את כמות האוכלוסייה לכ־100,000 תושבים עד שנת 2025.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

סביבת ראש העין

ראש העין וסביבתה במבט מהאוויר, פברואר 2014. ניתן לראות את מחצבות מגדל צדק (ימין למעלה), יער ראש העין (שמאל למעלה), כביש 6 (חוצה אופקית), ואת פארק אפק ואנטיפטריס (חלקה התחתון של התמונה)

מעיינות ראש העין

מעיינות ראש העין משתרעים על פני שטח של 250 דונם. לפני הקמת מפעל ירקון-נגב זרמו מי המעיינות דרך סבך של אפיקים שהצטרפו בהמשכם לאפיק אחד - הוא אפיק הירקון. סבך אפיקים זה נוצל ליצירת מאגר מים.

הצמחייה

באזור יש שני סוגי צומח: צמחי בר וצמחי תרבות. צמחי הבר שייכים לחברת בתת-הספר האופיינית לסלעי גיר קרטוני באזור הים התיכון. מידת הכיסוי של השיחים ובני השיח מגיעה ל-40–50 אחוזים. הצמחים המצויים במקום מעידים על שימוש אינטנסיבי של האדם בשטח: בנייה, חציבת אבן ורעיית צאן. צמחי התרבות הם חלק משיקום נופי שבוצע על ידי הקרן הקיימת לישראל.

צמחי הבר המצויים בשטח מעידים על כך שהאזור היה נתון תחת לחץ פעילותו של האדם במשך דורות רבים. הכיסוי של הצמחים הרב-שנתיים אינו גדול ומשטחי הסלע מבצבצים בכל השטח.

יער ראש העין

יער ראש העין הוא יער קהילתי קטן ששטחו 1,050 דונם. הוא שוכן בחלקה הצפון-מזרחי של ראש העין, לאורך יובלו של נחל רבה, ותחום בכביש 5 בצפון ובשכונת נווה אפק בדרום. היער ניטע על ידי קרן קיימת לישראל החל בשנת 1976, והוא מיוער בעצי אקליפטוס, אורן, ברוש, חרוב, שקד, אלה אטלנטית, שיזף מצוי, כליל החורש ועצי בוסתן.

המחצבות

העיר בנויה על סלע גיר, ובשטח שיפוטה פועלות מחצבות שמספקות חומר גלם לתעשיית הבנייה, כגון מבנים, סלילת דרכים וכבישים.

הראשונה מהמחצבות הוקמה בשנת 1941. רוב המחצבות מייצרות אבני גיר. בעבר המחצבות היוו מקור פרנסה לתושבי ראש העין, העולים מתימן. תפקידם היה למלא קרונות בעזרת שקי גומי שחורים, ואת שכרם היו מקבלים לפי מספר הקרונות שהיו ממלאים. כיום השיטות הן מכניות וחוסכות עבודת ידיים. לצד המחצבות הוקמו מפעלים לבלוקים ולבטון.

אתרי תיירות וארכאולוגיה

בתחומי ראש העין ובסביבתה אתרים ארכאולוגיים רבים, כמו מערת קסם, מבצר אנטיפטרוס, מגדל אפק ועזבת צרטה (המזוהה עם אתר אבן העזר המקראי), וכן אתרי טבע: מקורות נחל הירקון, למשל, נמצאים בין פתח תקווה וראש העין, נחל רבה ויער ראש העין.

תעשייה

פארק אפק

ערך מורחב – פארק התעשייה אפק

פארק התעשייה אפק שבצפון העיר הוקם בשנות ה-90, וכיום שוכנות בו חברות גדולות וידועות, כגון חברת פרטנר תקשורת. הקמת פארק התעשייה לוותה במחלוקת עם כפר קאסם, שתושביו טוענים שפארק התעשייה נבנה על שטח השייך לכפר, אך לבסוף הושגה פשרה.

תחבורה

אפק שכנה על ציר דרך הים והיוותה נקודה חשובה ביותר הן בשל נקודת תצפית לאורך השרון והשפלה והן בשל תנאי הטבע ששררו במקום - בעקבות דרכים אלו נסללו דרכי התחבורה המודרנית: כביש מזרח השרון, כביש בית נבאלא-ראש העין-ג'לג'וליה, אשר היווה בעצם את תוואי דרך הים. כן הסתעפו מאפק כבישי רוחב לכיוון הרי אפרים, שכם, שילה וירושלים, כביש קולה, רנטיס, בית זית. האזור היווה מעבר מהמישור להר ומהשרון לשפלה.

מבחינה תחבורתית מקושרת ראש העין בצורה טובה. כביש 5 עובר צפונית לעיר ומחבר אותה לתל אביב ולאריאל; שני מחלפים גדולים מובילים מהכביש אל העיר: מחלף קֶסֶם (על שם כפר קאסם) ומחלף ראש העין מזרח. כביש מספר 6 ("כביש חוצה ישראל") עובר מערבית לעיר; גם כביש זה מתחבר למחלף קסם, ובנוסף - למחלף נחשונים (על שם קיבוץ נחשונים הסמוך), המוביל גם כן אל העיר. כביש 444 ("כביש המחצבות") מוביל מהעיר דרומה, אל אזור בן שמן והשפלה; כביש 483 מוביל ישירות לפתח תקווה, מרחק של 15 דקות נסיעה. כדי לנסוע מזרחה מראש העין אל תוך שטחי יהודה ושומרון, יש לעבור במחסום רנתיס הצמוד לראש העין.

על מיקומה התחבורתי המצוין של העיר מעיבה העובדה שהיא אינה מקושרת במידה ראויה לערי הסביבה על ידי תחבורה ציבורית. בראש העין תחנת רכבת, אך זאת מרוחקת ממרכז העיר ומצריכה נסיעה באוטובוס אליה. מאפריל 2006 הועברה האחריות לתחבורה הציבורית לחברת "קווים" שזכתה במכרז להפעלת אשכול ראש העין-פתח תקווה ויישובי הסביבה; מהלך זה, שלווה בתקווה לשינוי במצב התחבורה בעיר, ספג ביקורת מצד רבים מהתושבים. במאי 2016 הועברה האחריות על כל התחבורה הציבורית בעיר מחברות "דן" ו"קווים" לחברת "אפיקים" שזכתה במכרז פתח תקווה-ראש העין תשעה חודשים מוקדם יותר ונוספו קווי אוטובוס חדשים.

שירות רכבתי בראש העין

ערך מורחב – תחנת הרכבת ראש העין צפון

בעיר קיימות שתי תחנות רכבת כאשר כיום רק תחנת הרכבת ראש העין צפון היא תחנת נוסעים פעילה. התחנה ממוקמת בפאתי העיר בסמוך למחלף קסם ומשרתת את האוכלוסייה במרחב הסובב – בעיקר תושבי העיר ראש העין, אך גם את תושבי כפר קאסם, אורנית ויישובים ממזרח ומצפון המתנקזים דרך כביש 5 וכביש 444.

בעבר שירתה את העיר תחנת הרכבת ראש העין דרום, תחנה זו ממוקמת על המסילה המזרחית בקטע דרומי ללולאת השרון ואינה משרתת נוסעים

תחנת הרכבת ראש העין דרום

מבנה העיר

שכונות העיר

השכונות הישנות: אביב, הרקפות, צה"ל, רמב"ם, שבזי ומשכנות המוזיקה.

השכונות החדשות: גבעת טל, מצפה אפק, גבעת הסלעים ונווה אפק (הצבאית והאזרחית), פסגת טל

השכונות בהליכי בנייה: פסגות אפק

תוכניות פיתוח

נחל רבה וגשר הקשתות ברחוב יהודה הלוי בעיר

מראה ביער ראש העין

מגדל צדק השוכן דרומית לראש העין

קבר השייח שבגן הלאומי מגדל אפק, ממנו תצפית אל כל העיר

• גן לאומי מגדל אפק - הפיכתו של מגדל אפק השוכן מדרום לעיר לגן לאומי ואזור נופש מטרופוליטני. במתחם אמורים להיבנות חווה חקלאית, חוות רכיבה, שבילי אופניים, ספורט אתגרי ואמפיתיאטרון.
• פארק התעסוקה לב ישראל - מרכז תעסוקה, היי טק ומגורים המתוכנן לקום בחלקה הצפון מערבי של ראש העין, סמוך לכפר קאסם. הפארק הוא תולדה של שיתוף פעולה יוצא דופן בין יישוב עירוני (ראש העין), לבין הקיבוצים גבעת השלושה וחורשים בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. במסגרת הסכם שנחתם בין ראש העין לבין הקיבוצים שהסכימו לספח קרקע משטחם לראש העין וליזום ביחד עימה את הקמת הפארק. הפארק עתיד להשתרע על שטח של כ-1,000 דונם כאשר על מחציתו האחת תוקם שכונת מגורים שתכלול כ-1,000 יחידות דיור ועל מחציתו השנייה ייבנו כ-250,000 מטרים רבועים של שטחי מסחר ותעסוקה (על 100,000 מ"ר מהם אמור להיות מוקם הקניון הגדול בארץ), אולמות קולנוע, אולמות קונגרסים ומרכזי תרבות.
• טיילת צלילי המוזיקה - טיילת לאורך נחל רבה, שתמתח מיער ראש העין שבמזרח העיר, ועד לפארק לב העיר. אורך הטיילת סה"כ כ-26 ק"מ, כש-7 ק"מ מתוכם הם בתוך העיר.
• מיזם שכונת פסגות אפק - מיזם משותף של העירייה עם משרד הבינוי והשיכון, שהקציב כ-1.5 מיליארד ש"ח לבניית התשתיות לשכונה. המיזם כולל בנייה הדרגתית של 6 מתחמי מגורים בגבעות המזרחיות בעיר, סלילת כביש עורקי שיחבר את כביש 444 לכביש 5 ובניית מחלף חדש בכביש 5. השכונה עתידה לכלול כ-14,000 בתי אב, ולהגדיל בכך את אוכלוסיית העיר לכ-100 אלף תושבים.

תרבות ופנאי

מוזיאון מורשת יהדות תימן

ערך מורחב – מרכז מורשת תימן

מוזיאון מורשת יהדות תימן נמצא בביתן האחרון שנותר מהמחנה הצבאי הבריטי. במוזיאון תמונות, תעודות, מסמכים, ספרי קודש, כתבי יד עתיקים, כלי בית, תלבושות ומוצגים רבים מחיי היהודים בתימן ומהתערותם בישראל. במקום מוקרן סרט על חיי היהודים בצנעא ועל טקס החינה. במוזיאון קיים מרכז למידה בו מצויה ספרות עשירה העוסקת בהיסטוריה, ספרות, שירה, פולקלור ונושאים נוספים במורשת יהדות תימן.

הגרעין התורני ראש העין

הגרעין התורני "רוח חדשה" בראש העין הוא עמותה רשומה המונה כשלושים משפחות. עשרות משפחות משתתפות בפעילויות הגרעין. מטרותיו הן הקמת מרכז רוחני - ערכי לתושבים.

עיר המוזיקה

בשנים האחרונות מועצת ראש העין ממתגת את העיר כעיר המוזיקה. במסגרת זו מושקע כסף רב בחינוך מוזיקלי. נבנה הפרויקט הנופי "טיילת צלילי המוסיקה" לאורך נחל רבה, ובכיכרות רבים הוצבו פסלים של כלי נגינה ונגנים. ב-2007 הוקם המרכז למוזיקה ראש העין.

מקור השם

שמה של ראש העין בא מתרגום השם הערבי "ראס אל-עין", כלומר "ראש המעיינות". כך כינו הערבים את מבצר אנטיפטרוס על שום קרבתו למעיינות הירקון, ואת המחנה הבריטי הגדול שהוקם ליד הכפר הערבי מג'דל יאבא (כיום "חרבת מג'דל אפק").

סמל העיר

ערך מורחב – סמל העיר ראש העין

• "ואשא אתכם על כנפי נשרים" - ציור כנפי הנשר בכותרת מייצג את עליית יהודי תימן מתימן במטוסי תובלה של המדינה שהוקמה.
• בתים קטנים ברקע מייצגים את המהות של היישוב (עיר כיום) - יישוב עם אוריינטציה כפרית, בתים נמוכים, משיקים לקרקע באזור כפרי.
• מזרקת המים - ראש העין יושבת על מקורות מים זכים - מעיינות ראש העין/מקורות הירקון הנשאבים ומהווים חלק חשוב ממקורות המים המתוקים הזורמים ליישובי הסביבה ולירקון.

המזרקה מסמלת אנרגיה מתפרצת ויש בה קשת הזדמנויות, תנועה, פריצה וזינוק החוצה. כמו כן, כל קו צבעוני במזרקה נראה כמו ציפור במעופה ומתקשר לציטוט המקראי: "ואשא אתכם על כנפי נשרים..." ובכך מחזק את הקשר בין העבר לעתיד.

ראשי מועצה ועירייה (רשימה חלקית)

• ב-1951 הוקם בראש העין יישוב קבע, שנוהל על ידי ועד מקומי.
• ב-1954 מינה שר הפנים ליישוב מועצה ממונה
• ב-1955 זכריה משה היה הראשון שכיהן כראש מועצה מקומית נבחרת
• שלום מנצורה 1960 - 1961, 1965 - 1972 (ככל הנראה, באמצע שנות השישים הוא טס לשליחות והמועצה נוהלה בידי ממלא מקום. לא ברורים התאריכים המדויקים של השליחות. לא ברור מי היה ממלא המקום)
• יוסף מלמד במהלך שנות השבעים (המקורות סותרים לגבי תאריך חילוף מנצורה ומלמד) עד 1983 הייתה כנראה הפסקה של שנה וחצי, אחרי חצי השנה הראשונה של כהונתו, ולא ברור מי ניהל בה את המועצה.
• יגאל יוסף - 1983 – 2003
• משה סיני - ראש העיר 2003–2013
• שלום בן-משה - ראש העיר מ-22 באוקטובר 2013 ואילך (בנו של ראש המועצה הראשון זכריה משה).

ערים תאומות

ראש העין, עיר המוזיקה. כיכר התווים. פיסול ישראל פרימו

• ברמינגהאם, אלבמה, ארצות הברית
• ניו אורלינס, לואיזיאנה, ארצות הברית
• פראג, צ'כיה
• אודסה, אוקראינה
• ואנבס, צרפת
• סישי, הרפובליקה העממית של סין

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ראש העין בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט של שכונת פסגות אפק אתר האינטרנט הרשמי של ראש העין

ראש העין עיר המוזיקה - פעמון

• פרופיל ראש העין נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

• אתר המקהלה העירונית
• שירות הידען, ‏בית חווה מרשים בן כ-2,800 שנה נחשף בראש העין, באתר "הידען", 16 בדצמבר 2014
• מיכאל יעקובסון: סקירה על שכונת פסגות אפק, באתר 'חלון אחורי', 3 בספטמבר 2016
• מיכאל יעקובסון: היכל התרבות של ראש העין: מרשים בפנים, מאכזב בחוץ, ועדיין פיל לבן, 30 במאי 2019, xnet
• מידע על אתר 2026 ראש העין, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
• מידע על ראש העין בקטלוג הספרייה הלאומית
• ראש העין (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36436647ראש העין