דוד עברי

דוד אלקנה עברי
	דוד עברי, 22 באוקטובר 2001
לידה	ספטמבר 1934 (גיל: 91); תל אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
מקום מגורים	רמת השרון
השכלה	תואר ראשון בהנדסה אירונאוטית מהטכניון
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת פעילות	1952–1985 (כ־33 שנים)
דרגה	אלוף
בת זוג	עפרה לבית סברדלוב
ילדים	גיל עברי
מספר ילדים	3
תפקידים בשירות
	מפקד טייסת 109; מפקד טייסת 117; מפקד בית הספר לטיסה; ראש מחלקת המבצעים בחיל האוויר; מפקד בסיס תל נוף; ראש מחלקת אוויר; ראש להק אוויר; מפקד חיל האוויר; סגן הרמטכ"ל; ראש אג"ם;
פעולות ומבצעים
	מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מבצע ליטני; מבצע אופרה; מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
	צל"ש ראש מחלקת אוויר; לגיון ההצטיינות (ארצות הברית)
תפקידים אזרחיים
	יו"ר התעשייה האווירית; מנכ"ל משרד הביטחון; יועץ בכיר לשר הביטחון; ראש המועצה לביטחון לאומי; שגריר ישראל בארצות הברית; יו"ר מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל; נשיא חברת בואינג בישראל;

דוד אלקנה עברי (נולד בספטמבר 1934^[1]) הוא איש מערכת הביטחון הישראלית. בעבר מפקד חיל האוויר הישראלי, ראש אג"ם, סגן הרמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון, שגריר ישראל בארצות הברית, יו"ר התעשייה האווירית, יועץ בכיר לשר הביטחון, ראש המועצה לביטחון לאומי, יו"ר מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, נשיא חברת בואינג בישראל וסגן נשיא בואינג העולמית.

ביוגרפיה

עברי נולד בתל אביב, לאברהם ושושנה קרואיז. כשהיה בגיל צעיר עברה משפחתו לגדרה. למד בבית הספר התיכון המאוחד רחובות.^[2]

בדצמבר 1952 התגייס לצה"ל, החל בטירונות כללית ומשם עבר לחיל האוויר לקורס טיס מס' 14. שירת כטייס P-51 מוסטנג. בעקבות עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית, נשאר בחיל לשירות קבע, נשלח בשנת 1956 לקורס מדריכי טיסה קרבית בבריטניה, ומונה למדריך בבית הספר לטיסה בתל נוף.

במלחמת סיני שירת כטייס אוראגן, בגיחה הראשונה ליווה את מטוסי הדקוטות שביצעו את ההצנחה במעבר המיתלה, בהמשך תקף את שדה התעופה באל עריש. ב־1957 מונה לסגן מפקד טייסת 113, ב־1960 מונה למפקד טייסת בסיסי בבית הספר לטיסה, בשנת 1961 היה חבר במשלחת חיל האוויר לצרפת לקליטת מטוסי המיראז' 3 ובשנת 1962 מונה לסגן מפקד טייסת מיראז' הראשונה של החיל.^{[דרושה הבהרה]} בשנת 1963 מונה למפקד טייסת המיסטרים 109, ובשנת 1964 מונה למפקד טייסת 117. בשנת 1966 מונה למפקד בית הספר לטיסה והיה מפקדו הראשון בבסיס חצרים. מ־1968 עד 1970 שימש כראש מחלקת המבצעים בחיל האוויר. במהלך שירותו זכה עברי בצל"ש ראש מחלקת אוויר (מקביל לצל"ש מח"ט) על מבצע חשאי.

במלחמת ששת הימים שירת בהצבת חירום כטייס מיראז' בטייסת 101 וכמפקד טייסת 147 (פוגה מגיסטר) לאחר נפילתם של מפקד הטייסת, רב-סרן אריה בן־אור (אורבך), וסגנו, סרן ארנון לבנת, בקרבות במלחמה. באוקטובר 1968 מונה לראש ענף אוויר-3 וב-1969 מונה לעוזר ראש מחלקת אוויר למבצעים בדרגת אלוף-משנה. בשנת 1970 מונה למפקד בסיס תל נוף. בשנת 1973 מונה לראש מחלקת אוויר, שהפך ב־1974 ללהק אוויר, כחלק מארגון מחדש של מטה חיל האוויר שבוצע על ידי עברי לאחר מלחמת יום הכיפורים.^[3] מ־1975 עד 1977 למד בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה בטכניון. ב־28 באוקטובר 1977 מונה למפקד חיל האוויר וקודם לדרגת אלוף, כשהוא מחליף בתפקיד את בני פלד.^[4]

בתקופת כהונתו פונו בסיסי החיל מסיני לנגב, וחיל האוויר השתתף במבצע ליטני בלבנון (1978), בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק (מבצע אופרה, 1981), ובמלחמת לבנון הראשונה, ובמסגרתה מבצע ערצב-19 להשמדה של מערך טילי קרקע-אוויר הצפוף של צבא סוריה בבקעת הלבנון.^[5] בדצמבר 1982 העביר את הפיקוד על החיל לעמוס לפידות, ופרש מצה"ל.

במשך תקופה קצרה כיהן דוד עברי כיו"ר התעשייה האווירית, ובשנת 1983 חזר לצה"ל ומונה לסגן הרמטכ"ל ולראש אג"ם.

בשנת 1985 מונה ליו"ר התעשייה האווירית, ובשנים 1986–1996 היה מנכ"ל משרד הביטחון. בשנת 1996 מונה לעוזר בכיר לשר הביטחון לנושאים אסטרטגיים. בפברואר 1997 עמד בראש הוועדה שחקרה את תאונת מסוקי היסעור מעל שאר ישוב ("אסון המסוקים"). שימש כראש המועצה לביטחון לאומי החל ממרץ 1999 ועד לינואר 2000, וכשגריר ישראל לארצות הברית בשנים 2000–2002.

עברי הוא יושב ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, נשיא חברת בואינג ישראל וסגן נשיא בואינג העולמית. עברי חבר בהנהלת היועצים של העמותה הישראלית להגנה בפני טילים. עמד בראש ועדה לכינון שירות לאומי-אזרחי עליה הוטל להציע מסגרת ותכנים למנהלת השירות.

לעברי הוענק עיטור אות לגיון ההצטיינות בדרגת מפקד של ארצות הברית, אות כבוד מהמכון האמריקאי לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה(אנ'), אות כבוד מגרמניה עם כוכב ב-1998, ואות השירות המיוחד (DSO) מנשיא סינגפור.

בישראל הוענק לו ב-1996 תואר דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון, על תרומתו לביטחון ישראל וכלכלתה, וב-1998 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן. כמו כן קיבל את אות אמיתי (אזרחים למען מנהל תקין וטוהר מידות) על בניית נוהלי מנהל תקין בגופים אותם ניהל,^[6] אות העמותה הישראלית להגנה בפני טילים, אות חבר כבוד ברוטרי ואות השרות האזרחי לאומי. ב-2008 זכה בתואר יקיר העיר רמת השרון^[7] והוא חתן פרס בגין לשנת התשפ"ג-2022.