דליה איציק
לידה | א' בחשוון ה'תשי"ג (גיל: 72) | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||
סיעה | העבודה, ישראל אחת, עבודה-מימד, העבודה-מימד-עם אחד, קדימה | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
|
דליה איציק (נולדה ב-20 באוקטובר 1952) היא פוליטיקאית ישראלית. כיהנה כיושבת הראש ה-15 של הכנסת, כשרה בממשלות ישראל וכחברת הכנסת מטעם הסיעות "קדימה" ו"העבודה". במהלך 2007, כיהנה כנשיאת מדינת ישראל בפועל, במשך כחצי שנה, לאחר שהנשיא המכהן משה קצב יצא לנבצרות.
ביוגרפיה
דליה איציק נולדה בירושלים, למרסל וגרשון בלאס, יוצאי עיראק. למדה בתיכון הדתי "אוולינה דה רוטשילד" בירושלים. בתום לימודיה הצהירה בפני צה"ל על היותה דתייה, ולפיכך לא שירתה בצבא ופנתה ללימודים בסמינר למורות. היא בעלת תואר ראשון בספרות והיסטוריה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ובנוסף, תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה. עסקה בהוראה, והייתה יושבת ראש הסתדרות המורים בירושלים. במקביל לכהונתה בהסתדרות המורים שימשה כחברה בוועד המנהל של רשות השידור. ב-26 באוקטובר 1988, רכב בו נסע חבר הכנסת מיכאל רייסר מהליכוד התנגש ברכבה של איציק. רייסר נפצע אנושות ולמחרת מת מפצעיו ואיציק נפצעה קשה[1].
מועצת עיריית ירושלים
לאחר שכיהנה כיו"ר הסתדרות המורים בירושלים הצטרפה למפלגת "העבודה" ונבחרה מטעם רשימת "ירושלים אחת" למועצת העיר בירושלים ובהמשך כיהנה כסגנית ראש עיריית ירושלים טדי קולק והממונה על תחום החינוך בעירייה. כסגנית ראש העיר ירושלים פגשה איציק לראשונה את יו"ר מפלגת העבודה, חבר הכנסת שמעון פרס, והפכה למקורבתו.
חברת הכנסת
הפריצה שלה לפוליטיקה הארצית התרחשה בשנת 1992 כאשר נבחרה בפריימריס למקום ה-25 ברשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-13, כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. במהלך כהונתה לאורך השנים בכנסת שימשה כיו"ר ועדת החינוך והתרבות (בכנסת ה-13) ויו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה (בכנסת ה-14). בשנת 1996 נבחרה לעשירייה הראשונה.
חברה בממשלת ברק ובממשלת שרון
לקראת הבחירות לראשות הממשלה בשנת 1999 תמכה במועמד חיים רמון לראשות העבודה, אך הצהירה אמונים ליו"ר הנבחר אהוד ברק. היא עצמה נבחרה למקום השישי בבחירות המקדימות לרשימה לכנסת ה-15. היא מונתה לתפקיד שרה לאיכות הסביבה בממשלת אהוד ברק, אף שחפצה בתיק החינוך. איציק שמונתה לשרה זוטרה הפכה לאחת מאנשי ה"אופוזיציה הפנימית" במפלגת העבודה. מאוחר יותר, מונתה גם כשרה הממונה על רשות השידור.
בשנת 2001 התקיימו בחירות מיוחדות לראשות הממשלה בלבד ואהוד ברק הפסיד למועמד הליכוד וראש האופוזיציה ח"כ אריאל שרון. איציק מונתה ב-13 במרץ 2001 לשרת התעשייה והמסחר בממשלתו הראשונה של אריאל שרון[2].
בהתמודדותה בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה לכנסת ה-16 קבלה מספיק קולות כדי להיבחר לכנסת ללא שריון לנשים והגיעה למקום הרביעי ברשימה[3]. תחילה שימשה במערכת הבחירות כיו"ר צוות התגובות של מפלגת העבודה, אך הוחלפה בידי יולי תמיר[4].
הכנסת ה-16 ומעברה למפלגת קדימה
בשנת 2003 עם כינון הכנסת ה-16 לא הצטרפה סיעת העבודה לממשלת שרון שהוקמה ונשארה בשורות האופוזיציה. איציק נבחרה כיו"ר סיעת העבודה-מימד בכנסת והובילה את סיעות האופוזיציה נגד ממשלת שרון השנייה תחת יו"ר האופוזיציה שמעון פרס. בתקופה זו חיזקה את תדמיתה בתור "גברת הברזל", שאינה חוששת לצעוק על ח"כים ועובדי הכנסת. היא גם שימשה כחברת הוועדה לבחירת שופטים.
בשנת 2005 עמדה בראש צוות המשא ומתן של העבודה מול הליכוד ועם כניסת מפלגת העבודה לממשלה, שימשה כשרת התקשורת (עד פרישת מפלגת העבודה מן הממשלה, ב-23 בנובמבר 2005).
ב-28 בנובמבר 2005 הכריזה על פרישתה ממפלגת העבודה ועל מעברה למפלגת קדימה, יחד עם חיים רמון ושמעון פרס, שהפסיד בבחירות על ראשות מפלגת העבודה לטובת עמיר פרץ. איציק חשה, ככל הנראה, שבעקבות הפסדו של פרס, שנחשב לפטרונה הפוליטי, תתקשה להתברג למקום גבוה ברשימת "העבודה" ולאחר מכן תתמנה לשרה בכירה בממשלה שתקום.
בעקבות החלטתו של עו"ד מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, כי לא תוכל להתמנות לשרה בממשלת המעבר הודיעה על התפטרותה מן הכנסת והחזרת המנדט שלה למפלגת העבודה. ב-17 בינואר 2006 נכנסה התפטרותה מהכנסת לתוקף. בחודש פברואר 2006 הגישה מפלגת העבודה עתירה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17 ולבג"ץ כדי למנוע מאיציק, פרס ורמון להתמודד במסגרת רשימת קדימה בטענה שלא פרשה מן הכנסת בסמוך להודעת הפרישה שלה ממפלגת "העבודה" על פי האמור בחוק. שתי העתירות נדחו ואיציק הוצבה במקום ה-14 ברשימת קדימה ונבחרה לכנסת ה-17.
יושבת ראש הכנסת
ב-4 במאי 2006, לאחר הבחירות לכנסת ה-17, נבחרה לתפקיד יושבת ראש הכנסת, והייתה לאישה הראשונה מאז קום המדינה לכהן בתפקיד זה. היא נבחרה פה אחד בהצבעה גלויה שתמכו בה 107 חברי הכנסת[5].
בעקבות חקירת חשדות לעבירות שבצניעות של נשיא המדינה משה קצב הכריזה ועדת הכנסת, לבקשת הנשיא קצב, על נבצרותו מלשמש כנשיא בזמן השבעת נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש. על פי החוק, יו"ר הכנסת משמש גם כממלא מקום נשיא המדינה, כך שבתקופת נבצרותו של קצב (שארכה 16 שעות ב-14 בספטמבר 2006) הייתה איציק ממלאת מקום נשיא המדינה והשביעה את נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש. ב-25 בינואר 2007 אישרה ועדת הכנסת את הודעת הנשיא משה קצב, כי נבצר ממנו למלא את תפקידו כנשיא המדינה, לנוכח הודעת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כי יש כוונה להגיש כנגדו כתב אישום. בעקבות הודעה זו החלה איציק לכהן כממלאת מקום נשיא מדינת ישראל, ובזמן זה חננה אסירים, השביעה שגרירים והשתתפה בטקסים ואירועים בארץ ובעולם. ב-1 ביולי 2007 נכנסה לתוקף התפטרותו של משה קצב, ואיציק כיהנה שבועיים כנשיאת המדינה בפועל, עד השבעתו של שמעון פרס לנשיאות ב-15 ביולי[6].
דליה איציק, בצוותא עם יושב ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת דוד טל, פעלה לצמצום חוק ההסדרים לשנת הכספים 2008 וזכתה על כך לשבחים מחברי כנסת רבים. השניים נאבקו ביוזמות האוצר, והצליחו להביא לקיצוץ משמעותי במספר הסעיפים שיידונו בסופו של דבר במסגרת הדיונים בהצעת החוק[7]. בסופו של דבר, נוסח הצעת החוק שהונח על שולחן הכנסת לקריאה השנייה והשלישית מנה 32 סעיפים בלבד[7][8], מתוך 136 סעיפים שאושרו בקריאה הראשונה[9]. עם זאת, גם בחוק זה נכללו סעיפים שונים שאינם קשורים בתקציב, כגון הסעיף האוסר על קופות החולים להציע תרופות מצילות ומאריכות חיים במסגרת הביטוח המשלים.
בבחירות המקדימות של מפלגת קדימה בדצמבר 2008, הגיעה למקום הראשון מבין המתמודדים. בהתאם לכך, מוקמה במקום השלישי ברשימת המפלגה לכנסת ה-18, לאחר יושבת הראש, ציפי לבני ושאול מופז, אשר שוריין למקום השני ברשימה, עם כישלונו בהתמודדות על ראשות התנועה.
הכנסת ה-18
בכנסת ה-18 שימשה יושבת ראש סיעת קדימה, והייתה חברה בוועדת הכנסת. במהלך כהונתה בכנסת ה-18 יזמה את חקיקתם של מספר חוקים, בהם חוקים אלה:
- תיקון לחוק גיל פרישה שדחה את ההעלאה המדורגת לגיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 64 עד לשנת 2017 (יחד עם חברי כנסת רבים נוספים)
- הארכת חופשת הלידה ללא תשלום מ-14 שבועות ל-26 שבועות (יחד עם ציפי חוטובלי)
- תיקון חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, המשווה את תנאיהם של יתומים משני הוריהם לתנאיהם של אלמנים ואלמנות (יחד עם זבולון אורלב).
- חוק הקובע חובת ייצוג הולם לנשים בוועדות בדיקה ממשלתיות ובוועדות חקירה.
- תיקון לחוק הבחירות לכנסת המאפשר לחברי ועדות קלפי להצביע בקלפי שבה הוצבו (יחד עם זאב אלקין ויריב לוין).
- תיקון לחוק הגנת הצרכן המחייב עסקים הנותנים תעודות אחריות להדביק על המוצר מדבקת אחריות שעליה מוטבע תאריך תום תקופת האחריות, או לקבוע מספר סידורי שישמש בעת מתן שירות (יחד עם כרמל שאמה-הכהן).
ב-5 בדצמבר 2012 הודיעה כי היא פורשת מן החיים הפוליטיים ולא תתמודד בבחירות לכנסת ה-19.
לאחר הפרישה מהחיים הפוליטיים
לאחר הפרישה מהחיים הפוליטיים, מונתה ב-10 באפריל 2013 לחברת דירקטוריון בשכר ברשת רמי לוי שיווק השקמה[10]. לדירקטורית בשכר בתאגיד המיחזור אל"ה ושמשה כחברת ועדת ההיגוי העליונה של מיזם "סיסמה לכל תלמיד", שמטרתו צמצום הפערים החברתיים בחינוך על ידי קידום, פיתוח והטמעת תחום התקשוב במוסדות חינוך בפריפריה[11].
ב-2014, התמודדה איציק בבחירות לנשיאות, אך לא העפילה לסיבוב השני.
מ-2016 מכהנת איציק כיושבת ראש חבר הנאמנים של "הדסה אינטרנשיונל – ישראל", הגוף העוסק בפיתוח משאבים, כולל גיוס תרומות וייעוץ עסקי עבור מרכז רפואי הדסה[12]. בנובמבר 2020, דווח כי איציק מתמודדת לתפקיד יושב ראש מרכז רפואי הדסה[13].
בינואר 2019, הצטרפה איציק לדירקטוריון חברת כנפיים אחזקות בעלת השליטה באל על[14].
במרץ 2021 מונתה ליו"ר הדירקטוריון של המרכז הרפואי הדסה [15].
חיים אישיים
דליה איציק נשואה ואם לשלושה.
לקריאה נוספת
- יורם יובל, ישראל - שיחת נפש, כנרת זמורה ביתן, 2012, עמודים 31 - 37 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: דליה איציק |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דליה איציק |
- דליה איציק, באתר הכנסת
- דליה איציק, באתר כנסת פתוחה
- גדעון אלון, "יש לשלול מהעליון את הסמכות לפסול חוקים", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2006
- נעמה לנסקי, ימי איציק, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2007
- יעקב בר-און, דליה איציק: "בחנו אותי בזכוכית מגדלת. רק על אישה יגידו 'שוב היא באותה חליפה’", באתר מעריב אונליין, 8 באפריל 2019
הערות שוליים
- ^ בן כספית, כוח איציק, באתר nrg, 4 בפברואר 2005
- ^ גם איציק רוצה לנווט, באתר הארץ, 14 במרץ 2001
- ^ צבי לביא, ח"כ דליה איציק במקום הראשון ברשימת מקבלי התרומות האישיות - 133,400 שקל, באתר גלובס, 7 בינואר 2003
- ^ חנה קים, שקט, בחירות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2002
- ^ שחר אילן, היתרונות שבתפקיד יו"ר הכנסת, באתר הארץ, 3 באפריל 2009
- ^ יורם מלצר, ממלא-מקום ממלאת-מקום הנשיא, באתר הארץ, 6 ביוני 2007
- ^ 7.0 7.1 צבי זרחיה, ניצחון לכנסת: הדיון בכמחצית מסעיפי חוק ההסדרים ייערך רק בשנת 2008, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2007
- ^ לילך ויסמן, לחצי הקואליציה לצמצום חוק ההסדרים מעכבים את אישור החוק ואישור התקציב לשנת 2008, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2007
- ^ אורית נוקד, שירת הברבור של חוק ההסדרים, באתר ynet, 17 באוקטובר 2007
- ^ גיל קליאן, הג'וב החדש של דליה איציק: דירקטורית ברשת רמי לוי שיווק השקמה, באתר כלכליסט, 10 באפריל 2013
- ^ שרון שפורר, מה עושה דליה איציק אצל הטייקונים? "מה אתם רוצים, שאני אעבוד אצל עניים?", באתר TheMarker, 14 במאי 2014
- ^ רוני לינדר, התפקיד החדש של דליה איציק, באתר TheMarker, 29 בדצמבר 2015
- ^ שוקי שדה, רוני לינדר, ליאת לוי, דליה איציק עושה קאמבק: מי מריץ אותה לראשות בית חולים הדסה - ולמה?, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2020
- ^ אביב לוי, דליה איציק הצטרפה לדירקטוריון בעלת השליטה באל על, באתר גלובס, 29 בינואר 2019
- ^ דליה איציק מונתה ליו"ר דירקטוריון בית החולים הדסה, באתר ynet, 2021-03-25
31001782דליה איציק
- רשימת חברי הכנסת
- יושבי ראש הכנסת
- שרי הגנת הסביבה בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי הכלכלה בממשלות ישראל
- נשות חינוך ישראליות
- חברות הכנסת מטעם העבודה
- חברי הכנסת מטעם ישראל אחת
- חברי הכנסת מטעם עבודה-מימד
- חברי הכנסת מטעם העבודה-מימד-עם אחד
- חברות הכנסת מטעם קדימה
- חברות מועצת העיר ירושלים
- ראשי האופוזיציה בכנסת
- חברות הכנסת השלוש עשרה
- חברות הכנסת הארבע עשרה
- חברות הכנסת החמש עשרה
- חברות הכנסת השש עשרה
- חברות הכנסת השבע עשרה
- חברות הכנסת השמונה עשרה
- מועמדים לתפקיד נשיא מדינת ישראל
- שרות הדואר והתקשורת בממשלות ישראל
- דירקטורים ישראלים
- בוגרות בית הספר אוולינה דה רוטשילד
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים
- יושבי ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט
- יושבי ראש ועדת המדע והטכנולוגיה
- בוגרות המרכז הבינתחומי הרצליה: משפטים
- שרי ממשלת ישראל העשרים ושמונה
- ישראליות שנולדו ב-1952