גבי אופיר

גבי אופיר

גבי אופיר (מימין) ראש משלחת צה"ל לסיוע לאתונה בעקבות רעידת האדמה ב-1999
גבי אופיר (מימין) ראש משלחת צה"ל לסיוע לאתונה בעקבות רעידת האדמה ב-1999
לידה	1950 (גיל: 74 בערך) מרוקו
תאריך עלייה	1956
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1968–2001 (כ־33 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
מפקד גדוד 51 מפקד עוצבת ברעם מפקד חטיבת כרמלי מפקד בא"פ אליקים מפקד חטיבת גולני מפקד אוגדת יהודה מפקד עוצבת הגליל מפקד אוגדת איו"ש אלוף פיקוד העורף
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים מבצע אנטבה מלחמת לבנון הלחימה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה מבצע דין וחשבון האינתיפאדה השנייה
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל המשרד להגנת העורף מנכ"ל רשות שדות התעופה יו"ר הוועדה הקרואה בעיר הכרמל

גבי אופיר (נולד בשנת 1950), הוא אלוף בצה"ל, כיהן כמפקד פיקוד העורף. לאחר שחרורו כיהן בין היתר כמנכ"ל המשרד להגנת העורף, כמנכ"ל רשות שדות התעופה וכיו"ר הוועדה הקרואה בעיר הכרמל. כיום איש עסקים.

ביוגרפיה

ילדותו

גבי אופיר נולד בשנת 1950 במרוקו, להוריו שלמה ושמחה אוקרט. הוא הבן חמישי לאחד עשרה אחים. כשהיה בן שש עלה ארצה יחד עם הוריו, בעליה הראשונה של יהודי מרוקו. בהגיעם לישראל התיישבו בעיירת הפיתוח שלומי, שם המשיכה המשפחה להתגורר גם לאחר התפתחות המקום והפיכתה למועצה מקומית.

בילדותו למד אופיר בבית הספר בשלומי. בגיל 13 עבר ללמוד בכפר הנוער הדתי שבכפר חסידים. עם סיום לימודיו בכפר הנוער, התגייס לצה"ל.

שירותו הצבאי

בשנת 1968, עם התגייסותו לצה"ל, התנדב אופיר לחטיבת הצנחנים ושובץ בגדוד 202. את מסלול ההכשרה, תחת פיקודו של עוזי בן יצחק, סיים כמצטיין מחלקתי ונשלח בזימון ישיר לקורס קצינים. בגמר הקורס שובץ כמפקד מחלקה בחטיבת גולני, בה עשה את מרבית שירותו הצבאי ובה מילא במהלך שלושים שנות שירות, את כל תפקידי הפיקוד: מפקד מחלקה, סגן מפקד פלוגה, מפקד פלוגת טירונים, מפקד פלוגה מבצעית (בגדוד 13), מפקד פלוגה בקורס מ"כים (בגדוד 17), סגן מפקד גדוד (בגדוד 13), מפקד גדוד (בגדוד 51), סגן מפקד חטיבת גולני ומפקד חטיבת גולני.

במלחמת יום הכיפורים, בתפקידו כמפקד פלוגה, נפצע אופיר בעיצומם של קרבות הבלימה בחזית הסורית שבצפון רמת הגולן. בעודו פצוע, חזר לפלוגה ולחם במלחמת ההתשה בתוך שטח סוריה. לאחר החלמתו היה מפקד פלוגה בקורס מ"כים (גדוד 17). לאחר מכן הדריך בבית הספר לקצינים. בשנת 1975 שב לחטיבת גולני כסגן מפקד גדוד 13 (תחת פיקודו של יצחק זמיר), שם נפצע בשנית, לאחר שנה, במהלך פשיטה גדודית בלבנון. עם החלמתו, חזר לגדוד ונבחר על ידי מפקד החטיבה, אורי שגיא, להשתתף במבצע אנטבה.

בשנת 1978 הועלה לדרגת סגן אלוף ומונה למפקד גדוד 51 (גדוד הבוקעים הראשון) בחטיבת גולני. תחת פיקודו יצאו לפועל מבצעים בגזרת לבנון ובגזרת עזה. בתום תפקידו כמפקד גדוד, שימש כסגן מפקד חטיבת גולני, תחת פיקודו של דוד כץ. בשנים 1980-1981 שימש כראש ענף תורת לחימה במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. באמצע שנת 1981 יצא למשך שנה לדרום אפריקה כדי לשמש יועץ צבאי. במקביל למד שם במכללה לביטחון לאומי. בשנת 1982, לאחר מלחמת לבנון הראשונה, שב לישראל ומונה (על ידי אמיר דרורי) למפקד חטיבת כרמלי. באותה תקופה גם שירת כמפקד בסיס אימונים פיקודי-אליקים, בדרגת אלוף משנה.

בשנת 1984, לאחר אסון צור הראשון והשני, מונה למפקד עוצבת ברעם (חטיבה 300) הפועלת בגזרה המערבית בגבול ישראל-לבנון. בתפקיד זה שימש עד לפינוי צה"ל מלבנון והיערכות בקו סגול. תקופה זו התאפיינה בלחימה בלתי פוסקת נגד אמל ובהמשך כנגד חזבאללה. בשנת 1986 מונה למפקד חטיבת גולני, ותחת פיקודו הוכשרה החטיבה להתמודד מול איומי המלחמה הצפויים, בעיקר בגזרת סוריה. כמו כן בוצעו פעילויות מבצעיות מיוחדות בגזרת לבנון. בתום שירותו כמפקד חטיבת גולני, יצא ללימודי מדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

בשנת 1988, בעקבות פרוץ האינתיפאדה הראשונה בעזה ובהמשך ביהודה ושומרון, הקים אופיר - שקודם לדרגת תת-אלוף - את המפקדה הצבאית של אזור יהודה ושומרון (אוגדת איו"ש). עקב המציאות הביטחונית החדשה שנוצרה, יזם והוביל אופיר, תחת פיקוד המרכז, את הקמת החטיבות המרחביות של אזור יו"ש והגדלת יחידת דובדבן. במסגרת תפקידו, נטל חלק בגיבוש טכניקת ההתמודדות מול ההתפרעויות ההמוניות ופיתוח שיטת לחימה בגרעין הקשה של הטרור הפלסטיני. המטרה המרכזית הייתה הקמת מערך הגנה לתושבי ויישובי יהודה ושומרון ולאתרי הקודש שבאזור (קבר יוסף, קבר רחל, ומערת המכפלה), תוך תפיסה שיש לשלב את המתיישבים ביו"ש במערך ההגנה.

בשנים 1990-1992 פיקד על אוגדת המילואים אוגדת יהודה. בשנת 1992 מונה, תחת פיקודו של האלוף יצחק מרדכי, למפקד אוגדת עוצבת הגליל (אוגדה 91), האחראית על גזרת לבנון. אותה תקופה התאפיינה בלחימה בלתי פוסקת בארגון חזבאללה, במהלכה אף פיקד אופיר על מבצע דין וחשבון.

בשנת 1994 הועלה לדרגת אלוף ומונה בשנית למפקד אוגדת יהודה ושומרון. בתחום אחריותו היה יישום ההיבטים הבטחוניים של הסכם אוסלו ב'. בתקופה זו הוכשרו חטיבות צה"ל, יחידותיה והיחידות המובחרות שלה, להתמודד עם המציאות החדשה שנוצרה עקב הסכם אוסלו ב'. השינויים כללו עדכון של דוקטרינת ההפעלה הביטחוני, ניהול משא ומתן עם בכירי הרשות הפלסטינית, תיאום הפעילות המשותפת והגדרת הסמכויות של כל אחד מהגופים. בתקופה זו גם חלה משבר עם הרש"פ, מה שהוביל לקרבות מזוינים ביהודה ושומרון נגד כוחות צה"ל. נדרש לבנות מחדש את רשת הביטחון לתושבי יו"ש.

בשנת 1997 מונה על ידי הרמטכ"ל דאז, אמנון ליפקין שחק, לעמוד בראש ועדת חקירה לבדיקת אסון השייטת. לאחר חודשיים של חקירה אינטנסיביים, הציגה הוועדה את מסקנותיה, בין היתר, שהתרחיש הסביר יותר הוא שהמבצע לא דלף לחזבאללה והמארב שנתקל בו הכוח הצה"לי היה אקראי. בשנת 2010, בעקבות מידע חדש שנחשף, הוקמה ועדה מחודשת שקבעה "כי ישנה סבירות בלתי מבוטלת לפעילות מבצעית יזומה מבעוד מועד". על טענות בדבר סתירות בין ממצאי הוועדות קבע בג"ץ כי ההבדלים בין הוועדות "אינם עולים לכדי סתירות" וש"ועדת החקירה וצוותי הבדיקה ביצעו את מלאכתם בצורה מקצועית ומעמיקה".

באותה שנה, 1997, מונה למפקד פיקוד העורף בדרגת אלוף, תפקיד בו שירת עד שנת 2001, עת פרש מצה"ל. בתקופה זו ערך רפורמה בהתאמת פיקוד העורף והכשרתו מפני איומים קונבנציונליים ובלתי קונבנציונליים. כמו כן, פיקד על מבצעים של אסונות בארץ, כמו אסון קריסת ארמון ורסאי בירושלים ואסונות טבע בעולם, כמו טורקיה, יוון, קניה.

פעילות אזרחית

בסוף שנת 2001 מונה למנכ"ל רשות שדות התעופה, ובמסגרת זו הביא לסיום את פרויקט הקמת נתב"ג 2000 (שקידומו התעכב עד הגיעו של אופיר לתפקיד). בספטמבר 2007 החליט שר התחבורה, שאול מופז, לקבל את המלצת מועצת המנהלים של רשות שדות התעופה ולסיים את תפקידו של אופיר על יסוד "היעדר האמון" ביחסים שבין מועצת רשות שדות התעופה לבין המנכ"ל.

בשנת 2008 מונה אופיר ליו"ר הוועדה הקרואה בעיר הכרמל, המשלבת את הערים עוספייה ודליית אל כרמל.

באוקטובר 2012 מונה אופיר למנכ"ל המשרד להגנת העורף על ידי השר להגנת העורף אבי דיכטר אשר מונה לתפקיד עקב עזיבתו של השר האלוף במיל' מתן וילנאי לתפקיד שגריר ישראל בסין, בתפקיד החליף אופיר את אלון רוזן אשר שימש כמ"מ מנכ"ל המשרד של המשרד להגנת העורף, אופיר הגיש את התפטרותו לשר גלעד ארדן ביום 30 ביוני 2013.

השכלה וחיים פרטיים

אופיר הוא בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. בעל תואר ראשון ושני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה.

מתגורר בשיכון דן בתל אביב ואב לשלוש בנות.

לקריאה נוספת

• אלישיב שמשי, ולא אשוב עד כלותם: על מפקדי פלוגות בשדה הקרב, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, 2005, פרק שישי: מוצבים איתנים, סגן גבי אופיר- מ"פ חי"ר בקרב הגנה, עמודים 79-65.

קישורים חיצוניים

• גבי אופיר באתר חטיבת גולני
• קורות חייו, באתר פיקוד העורף.
• גבריאל (גבי) אופיר, באתר NFC.
• אליעד שרגא/דעה "אני מייצג את גבי אופיר בגלל חברות, רעות והערכה הדדית רבת שנים".
• בנימין הדר, לגולני אין תחליף, דבר, 16 בפברואר 1979.
• יוחאי עופר, "להמתין עם הפסקת ייצור ערכות המגן", באתר nrg‏, 13 בנובמבר 2013.
• אבי אשכנזי, מופז פיטר את גבי אופיר, באתר nrg‏, 7 בספטמבר 2007.
• גיא לשם, גבי אופיר - מה קורה מאחורי הקלעים ברשות שדות התעופה?, באתר TheMarker‏, 4 באוגוסט 2006.
• זוהר בלומנקרנץ, גבי אופיר: "אמרתי למופז את כל אשר על ליבי; אני מאמין בצדקת דרכי"; החלטת מופז צפויה תוך יומיים, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2007.
• מוטי שפירא, דילמת האופיר, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2007.
• זוהר בלומנקרנץ, גבי אופיר: "מופז תקע לי סכין בגב; זה לא אותו האדם שהכרתי בצה"ל", באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2007.
• הארץ, אופיר בין המראה לנחיתה, באתר TheMarker‏, 4 באוגוסט 2006.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22726736גבי אופיר