מחנה בית אל
מחנה בית אל הוא מחנה צבאי מצפון לאל-בירה המשמש כמפקדת אוגדת יהודה ושומרון ומושב המנהל האזרחי. בעבר ישב במקום בה"ד 4.
היסטוריה
במקום ישב מחנה צבאי ירדני בזמן השלטון הירדני. במקומו הוקם בה"ד 4, בסיס הטירונים הגדול בצה"ל.[1]
אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי העניק למחנה ביתין את השם מחנה בית אל, בהוראת שר הביטחון משה דיין להעניק למחנות הצבאיים ביהודה ושומרון שמות עבריים.[2]
ב־1971 עבר מטה הממשל הצבאי הישראלי ביהודה ושומרון ממשכנו במתחם ששימש את מושל מזרח ירושלים הירדנית ברחוב סלאח א-דין בירושלים למבנה במתחם המחנה שנועד במקורו לשמש כבית חולים צבאי ירדני.[3]
בנובמבר 1977 התיישב בבסיס גרעין בית אל של גוש אמונים. הגרעין הוכפף באופן רשמי למפקדת הבסיס, וחברי הגרעין חתמו על "כתב שליחות", בו התחייבו להיות בשליחות הצבא לכל צורך שיידרש, וויתרו על זכויות אזרחיות שונות. בפועל הגרעין ניהל את חייו ללא פקודות מן הצבא. עם זאת, מפקדת הבסיס פרסמה הנחיות שחלו על חבריו, בהם ההצגת אישור כניסה לשומר הבסיס.[1]
לגרעין הוקצו צריפים בקצה המחנה הצבאי. החדרים הוקצו למגורים בלבד, וחברי הגרעין נעזרו תחילה בשירותי המטבח הצבאי, ואכלו בתחילה בחדר האוכל של הבסיס. בתחילת 1978 הוקם מטבח נפרד לגרעין.[1]
הגרעין התיישב במקום הקבע שלו בספטמבר 1978. היישוב היה עדיין בשלבי פיתוח, אך עקב צו על תנאי שהוצא להקפאת המצב בבג"ץ בית אל עברו חברי הגרעין אליו.[1]
ליד המחנה שכן "מחנה לוז".[4]
בנובמבר 1981 פוצל הממשל הצבאי להמנהל האזרחי ומפקדה צבאית, שהפכה ב־1988 לאוגדת איו"ש. שתי המפקדות התקמו במחנה.[5][6]
ב־1995 עבר בה"ד 4 מהבסיס למחנה זיקים.[7][8]
בספטמבר 2011 כתובת 'תג מחיר' רוססו על כלי רכב צבאיים בבסיס.[9]
ב־2016 בוצעו עבודות להקמת בסיס למג"ב איו"ש מצפון למחנה הקיים,[10] לצורך העברת הבסיס ממקומו בתוך היישוב בית אל כחלק מהסכם שנחתם ב־2012 לפינוי מבנים על קרקע פרטית פלסטינית ביישוב בתמורה להרחבתו.[11]
ב־2017 נערכה בחפירה ארכאולוגית במרחב שבו שכן בסיס הטירונים. בחפירה נמצאו שרידים של יישוב יהודי מימי תקופת בית המקדש הראשון שחרב בתקופה הרומית. בתקופה הביזנטית ישב במקום מנזר שחרב עם הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל. מהקופה המוסלמית נמצאו מחסנים שבהם מספר גדול של קנקנים ששימשו למסחר בשמן זית. הוערך כי האתר נהרס ברעש שביעית.[8]
יחידות בבסיס
- אוגדת אזור יהודה ושומרון (אוגדה 877)
- המנהל האזרחי
- מת"ק רמאללה – מנהלת תיאום וקישור של נפת רמאללה
- מפקדת מג"ב איו"ש
- תחנת בנימין של משטרת ישראל – במסגרת הסכמי אוסלו עברה תחנת רמאללה מהעיר למחנה.[12]
- יחידות עבר
יחש"ם 638
ב־1972 הוקמה במחנה בית אל סדנה 799 ("ידי העשת") של חיל החימוש, שהשתייכה ליחש"ם 650 במחנה צריפין ועברה ממחנה שנלר. ב־1975 נפתחה ליד הסדנא בית ספר תעשייתי.[13] עם נסיגת צה"ל מסיני ב־1979 במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, עברה עוצבת הפלדה (162) לפיקוד המרכז והתייצבה במעלה אפרים, הוקמה במחנה יחש"ם 638, שהתבססה על הסדנה הקיימת, לצד סדנה שעברה מסיני למחנה יוסף, סדנה חדשה במשטרת הג'יפתליק וסדנה קיימת במחנה ישי.[14]
ב־1996 אוחד היחש"ם עם יחש"ם 650 במחנה צריפין, שפעל אף הוא תחת פיקוד המרכז.[15]
- מפקדים
| מפקד | תקופת כהונה | |
|---|---|---|
| בסיני | ||
| סא"ל אנטול שפיגל | 1 ביוני 1974–6 ביוני 1976 | |
| סא"ל שחר בן נון | 27 ביולי 1976–14 באפריל 1978 | |
| בבית אל | ||
| סא"ל נסים בן עזרא | 14 באפריל 1978–17 באוקטובר 1979 | |
| סא"ל אדם כנען | 1 בדצמבר 1979–28 באוקטובר 1981 | |
| סא"ל עמרם איתן | 17 ביוני 1981 – 21 באוגוסט 1982 | |
| סא"ל רפי פרידמן | 12 באוגוסט 1982– 2 באוגוסט 1984 | |
| סא"ל אברהם רון | 2 באוגוסט 1984–2 במאי 1986 | |
| סא"ל שוקי שדה | 2 במאי 1986–23 באוגוסט 1987 | |
| סא"ל מאיר כלפון | 27 בדצמבר 1987–13 ביוני 1990 | |
| סא"ל אלי אהרוני | 15 ביוני 1990–23 בספטמבר 1991 | |
| סא"ל שלמה רוטנברג | 23 בספטמבר 1991–18 ביולי 1993 | |
| סא"ל משה סלמן | 18 ביולי 1993–18 ביולי 1995 | |
| סא"ל דורון איינהורן | 18 ביולי 1995–1 ביוני 1996 | |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 בת-ציון קרוב ויוסי גולדשטיין, הקמת יישובים ביהודה ושומרון: בית אל כמקרה מבחן, מחקרי יהודה ושומרון, 238-211 כח (2), אוניברסיטת אריאל בשומרון, 2019 doi: 10.26351/JSRS/28-2/4
- ↑ עקיבא אלדר, עדית זרטל, 6, אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל 1967-2004, אור יהודה: כנרת, תשס"ה 2004
- ↑ מטה הממשל ליהודה ושומרון יועתק לצומת בית־אל, דבר, 2 ביוני 1971
- ↑ יואל אליצור, זמני הפורים בישובים החדשים ביהודה, שומרון ובארץ בנימין, שנה בשנה, 1980
- ↑ תכנית שרון להפרדת המינהל האזרחי מהצבאי בשטחים תובא ביום א' לממשלה, דבר, 23 בספטמבר 1981
- ↑ רפיק חלבי, הסתאבות המושלים הצבאיים, ישראל, 1983, כותרת ראשית, 12 בינואר 1983
- ↑ בסיס הטירונים בה"ד 4 יועבר לדרום הארץ, באתר גלובס, 3 בנובמבר 1997
- ^ 8.0 8.1 עיר סודית מתחת לבסיס הטירונים, באתר ynet, 27 בספטמבר 2017
- ↑ שמעון כהן, כתובת 'תג מחיר' רוססו על כלי רכב צבאיים, באתר ערוץ 7, 7 בספטמבר 2011
- ↑ קנס לצה"ל: מפקד אוגדה אחראי לזיהום מבסיס, באתר ynet, 13 בספטמבר 2016
- ↑
חיים לוינסון, נתניהו ויעלון סיכמו להעביר 70 מיליון שקל מתקציב הביטחון לטובת הזזת בסיס מג"ב מבית אל לצורך הרחבתה, באתר הארץ, 4 בינואר 2015
- ↑ מרחבים ותחנות במחוז יהודה ושומרון, באתר משטרת ישראל
- ↑ עמירה שחר, חיל החימוש כמכפיל הכוח: תולדות חיל החימוש 1967–1985, אמ"ץ–חט' תוה"ד – המדור לפרסומים ולמינוח, 2006, עמ' 30–32; 334
- ↑ ציוני דרך יחש"ם 638, 1986
- ↑ שלומי דהן, סיפורו של חיל החימוש בליבת העשייה בצה"ל 1985–2010, אמ"ץ–חט' תוה"ד – המדור לפרסומים ולמינוח, 2014, עמ' 97–98
| בסיסי צה"ל במחוז יהודה ושומרון | ||
|---|---|---|
| בסיסים פעילים | מחנה אפיק • מחנה אריה • מחנה בית אל • מחנה ברווז • מחנה בקעות • מחנה דביר • מוצב דיה (מוצב הקרנטל) • הר מנוח • הר עיבל • מחנה חורון • י"ג 503 (בעל חצור) • מוצב חרסינה • בסיס יקיר • מחנה ישי • מחנה כרמי צור • מבוא שילה • מג"ב יריחו • מוצב המוסטרה • מול נבו • בסיס נבי מוסא • מוצב נווה יאיר • מחנה עופר • מחנה ענתות • מחנה עציון • מחנה פלס • מצודת אדומים • פלס נח"ל • מחנה קדום • מחנה רבין • מחנה רמה • מוצב שבי שומרון • שדמה • מחנה תבץ | 
|
| בסיסים שנסגרו או שננטשו | בסיס אדוריים • מחנה אום דרג' • בה"ד 4 • מחנה בזק • בט"ר חת"ם (שבי שומרון) • מחנה גדי • מחנה דותן • בסיס חמאם אל-מליח • מחנה חנן • מחנה חצצון • מחנה יוסף • נח"ל צרי • בסיס סנור • מחנה קציף • מחנה שלח • מחנה תקוע | |
מחנה בית אל41317347Q135102851