מאיר שטרית

מאיר שטרית
	שר החינוך שטרית בטקס הענקת פרס ישראל, 2006
	שר החינוך שטרית בטקס הענקת פרס ישראל, 2006
לידה	קסר א-סוק, מרוקו הצרפתית
מדינה	ישראל
מפלגה	הליכוד, קדימה, התנועה
בת זוג	רות שטרית
	23 בפברואר 1999 – 6 ביולי 1999; (19 שבועות ויום)
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	→ יעקב נאמן אברהם בייגה שוחט ←
	7 במרץ 2001 – 28 בפברואר 2003; (שנתיים)
תחת ראש הממשלה	אריאל שרון
	→ יוסי ביילין יוסף לפיד ←
	28 בפברואר 2003 – 5 ביולי 2004; (שנה ו־18 שבועות)
תחת ראש הממשלה	אריאל שרון
	4 ביולי 2004 – 4 ביולי 2006; (שנתיים)
תחת ראש הממשלה	אריאל שרון
	→ אביגדור ליברמן שאול מופז ←
	18 בינואר 2006 – 4 במאי 2006; (15 שבועות ויומיים)
תחת ראש הממשלה	אריאל שרון
	→ לימור לבנת יולי תמיר ←
	4 במאי 2006 – 4 ביולי 2007; (שנה ו־8 שבועות)
תחת ראש הממשלה	אהוד אולמרט
	→ זאב בוים זאב בוים ←
	4 ביולי 2007 – 31 במרץ 2009; (שנה ו־38 שבועות)
תחת ראש הממשלה	אהוד אולמרט
	→ רוני בר-און אלי ישי ←
	20 ביולי 1981 – 21 בנובמבר 1988; (7 שנים ו־17 שבועות)
	13 ביולי 1992 – 31 במרץ 2015; (22 שנים)
כנסות	ה־10–11, 13–19

מאיר שטרית (נולד ב-10 באוקטובר 1948) הוא פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. קודם לכן כיהן כראש העיר הראשון של יבנה.

ביוגרפיה

שטרית נולד בקסר א-סוק שבמרוקו ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1957. תחילה גר בנתיבות, ולאחר מכן עבר עם משפחתו ליבנה. את לימודי התיכון עשה בבית הספר אמי"ת בכפר בתיה ולאחר שהוקפץ כיתות בשל בקיאותו בחומר הנלמד, סיים את לימודיו בגיל 16, אז החל לימודים אקדמיים באוניברסיטת בר-אילן, שאותם סיים בגיל 20. בשנה האחרונה ללימודיו באוניברסיטה, עוד בטרם התגייס, עבד לפרנסתו בהוראה בכפר בתיה וביבנה במקביל, ונחשף להבדלי הרמות בחינוך.^[1] דבר זה עורר אותו, יחד עם צעירים אחרים ביבנה, להקים ארגון של צעירים ביבנה שפעלו לשינוי פני העיירה.^[2] פעילות זו הגיעה לשיאה בהפגנה בה חסמו הצעירים את הכביש הראשי מתל אביב לדרום שעבר באותה עת במרכז יבנה.^[1]^[3]

שטרית שירת בצה"ל כחובש צבאי, ובהמשך שירותו השלים קורס קצינים והוסמך כקצין ארגון רפואה. במלחמת יום הכיפורים שירת כקצין המבצעים של גדוד רפואה אוגדתי בחזית הדרום.^[4] הוא סיים את שירותו הצבאי בדרגת רב-סרן, כראש ענף קצינים בחיל הרפואה.

שטרית הוא בעל תואר מוסמך במדיניות ציבורית (מדע המדינה) מאוניברסיטת בר-אילן.^[5]

שיטרית החל את דרכו כראש מועצת יבנה כחסר אמצעים שהתגורר בבית הוריו.^[6] עם השנים צבר רכוש ובדירוג פורבס של הפוליטיקאים העשירים בישראל תופס שטרית את המקום הרביעי עם הון אישי המוערך בכ-57 מיליון שקלים.^[7]

שטרית נשוי לרות שטרית, אשת עסקים ובעלת משרד פרסום, ולהם בן ובת. בת נוספת שלהם, מירי, נפטרה מסרטן בנעוריה (ב-1993). שטרית הוא גיסו של חבר הכנסת מאיר כהן.

מתגורר עם משפחתו בעיר יבנה.

קריירה פוליטית

לקראת הבחירות לרשויות בסוף 1973, ארגן שיטרית רשימה של צעירים שהתמודדה מטעם הליכוד למועצה המקומית יבנה וזכתה ב-5 מתוך 11 מושבים במועצה המקומית. שיטרית הקים קואליציה בראשותו יחד עם אפרים לוי, ראש המועצה המודח, שהיה לסגנו.^[8]^[9] שיטרית פעל להבאת אוכלוסייה חזקה ליבנה על ידי סגירת המזבלה הסמוכה, טיפול במפגעי ביוב^[6] ובניית שכונות של בתים חד משפחתיים.^[10] בניית השכונה החדשה עוכבה במשך שנים בידי מינהל מקרקעי ישראל,^[11] ולבסוף בשנת 1979 הוחל בקידומה כשכונה לאנשי מערכת הביטחון.^[12]

ב-1986, עם מתן מעמד "עיר" ליבנה, הפך לראש העיר, תפקיד בו החזיק עד לשנת 1987.

פוליטיקה

בשנת 1981 נבחר לכנסת ה-10 מטעם הליכוד וכיהן בה עד 1988 ושוב משנת 1992. בשנת 1988 נבחר לגזבר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית וכיהן בתפקיד עד 1992. בשנת 1996 נבחר שטרית ליו"ר הקואליציה וסיעת הליכוד. בתחילת 1999 מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר במקום יעקב נאמן, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעה חודשים, עד לסיום כהונתה של ממשלת נתניהו.

ב-1999, לאחר שנתניהו הפסיד לאהוד ברק והתפטר מהנהגת המפלגה, התמודד שטרית על ראשות הליכוד מול אריאל שרון ואהוד אולמרט, בחירות שהסתיימו בניצחונו של שרון. בשנת 2001 מונה לשר המשפטים, אף שהעדיף לקבל אז את תפקיד שר החינוך.

בשנת 2003, לאחר הבחירות, מונה לשר במשרד האוצר כאשר בראש המשרד עמד בנימין נתניהו. בתפקיד זה תמך שטרית בהתמדה במדיניותו ובתוכניותיו הכלכליות של נתניהו. בשנת 2004 התפטר מתפקידו ומונה לשר התחבורה במקומו של השר המפוטר, אביגדור ליברמן.

במשך השנתיים שבהן כיהן בתפקיד קידם את תוכנית החומש לכבישי ישראל ופיתוח תשתיות תחבורתיות ביניהם גם של רכבת ישראל וקידום העתקת נמל התעופה אילת אל מחוץ לעיר. בשנת 2005 קיבל את דו"ח ועדת שיינין למלחמה בתאונות הדרכים וביולי 2005 הגיש אותו, יחד עם יו"ר הוועדה, לידי ראש הממשלה שרון, שהבטיח ליישמו. במהלך כהונתו אישר לחברת ישראייר להתחרות בקווים שהיו עד אותו הזמן בלעדיים לאל על, כחלק ממגמת הרחבת ה"שמיים הפתוחים" אשר החל ליישם יחד עם שר התיירות, אברהם הירשזון. כמו כן, הביא להארכת תוקף רישיונות הנהיגה מ-5 ל-10 שנים.

דעותיו ועמדותיו המדיניות של שטרית היו כמעט לכל אורך הקריירה הפוליטית שלו מתונות ונחשבו לחריגות בליכוד. כך, למשל, בספטמבר 1995 נמנע, בניגוד לעמדת הליכוד, מלהצביע נגד הפרוטוקולים הנוספים של הסכמי אוסלו. ב-2003 התעמת עם ראש הממשלה שרון בנושא תוואי גדר ההפרדה והצביע נגד התוואי המרחיב שהציע שרון בתחילה. באותה שנה ואילך תמך בהיענות ליוזמת השלום הערבית בניגוד לעמדת הליכוד.^[13] שטרית היה מהתומכים בתוכנית ההתנתקות, תמך בשרון במאבקיו בתוך הליכוד בנושא זה והצביע ב-2005 בעד פינוי רצועת עזה.^[14] עם פרישתו של שרון מהליכוד והקמת קדימה על רקע מדיני-ביטחוני, הצטרף שטרית למפלגה זו.

במסגרת "קדימה"

עם הקמתה של מפלגת קדימה, בסוף נובמבר 2005, פרש מהליכוד והצטרף למפלגה החדשה. אחרי התפטרות שרי הליכוד מונה לשר החינוך בממשלת המעבר עד לבחירות.^[15] הוא מוקם במקום הרביעי ברשימת קדימה ונבחר מטעמה לכנסת ה-17.

עם הקמת הממשלה ה-31, ב-4 במאי 2006, מונה שטרית לתפקיד שר הבינוי והשיכון, בתוספת האחריות על מינהל מקרקעי ישראל והתואר "השר הממונה על הפיקוח על השירותים החשאיים". כשר הבינוי והשיכון הורה להפסיק את התכנון במרכז ישראל כדי לעודד פיזור אוכלוסין. גם לאחר שנטען נגדו שהדבר גרם לעליית מחירי הדיור טען שהוא צדק בהחלטתו. כן ביקש לקדם בנייה להשכרה על ידי חברות בנייה כדי להוריד את מחירי הדיור, אך בעקבות מעברו למשרד הפנים העניין לא קודם.^[16]

ב-23 באוגוסט 2006 מונה שטרית, בנוסף על תפקידו כשר הבינוי והשיכון, גם כממלא מקום שר המשפטים, לאחר התפטרותו של חיים רמון מתפקידו עקב כתב האישום שהוגש נגדו. עם מינויו לתפקיד, החזיר שטרית את שיטת הסניוריטי למינוי נשיא בית המשפט העליון, וביטל את ההחלטה של חיים רמון להנהיג פרוטוקולים בדיונים של הוועדה לבחירת שופטים.^[17] במהלך כהונתו כממלא מקום שר המשפטים, ב-7 בספטמבר החליטה הוועדה לבחירת שופטים פה אחד על אישור מינויה של דורית ביניש לנשיאות בית המשפט העליון, על פי שיטת הסניוריטי. דניאל פרידמן, שהתמנה בראשית 2007 לשר המשפטים במינוי קבוע, ביטל את החלטותיו אלה של שטרית: הנהיג רישום פרוטוקולים בוועדה לבחירת שופטים והביא לבחירת נילי ארד לתפקיד משנה לנשיא בית הדין הארצי לעבודה ב-2009, בניגוד לשיטת הסניוריטי.

ב-4 ביולי 2007 מונה לשר הפנים. כשר הפנים קידם את רעיון המאגר הביומטרי, והגיש את הצעת החוק "חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט-2008", שאושרה בקריאה ראשונה והועברה לועדת החוקה, חוק ומשפט. אולם, הוועדה לא הספיקה לדון בהצעה לפני פיזור הכנסת ה-17.

באוגוסט 2008, לאחר ההחלטה על ביצוע בחירות לראשות "קדימה", הכריז על התמודדותו לראשות התנועה. בבחירות לראשות התנועה, שנערכו ב-17 בספטמבר, הגיע למקום השלישי, כשזכה ב-8.5% מקולות הבוחרים.^[18]

בפריימריז של מפלגת קדימה בדצמבר 2008, הגיע שטרית למקום החמישי מבין המתמודדים. בהתאם לכך, מוקם במקום השביעי ברשימת המפלגה לכנסת ה-18.^[19]

בשנתיים הראשונות לכהונתה של הכנסת ה-18 כיהן כיושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. לאחר היבחרו, הגיש כהצעת חוק פרטית את חוק המאגר הביומטרי (בנוסח זהה לחוק שאושר בכנסת ה-17 בעודו שר הפנים). על ההצעה הוחל דין רציפות, והוחלט להעבירה לוועדת המדע והטכנולוגיה, ששטרית עמד בראשה. הליך החקיקה והאישור של המאגר נעשה במהירות, ובמהלכו אף גירש שטרית צלם שתיעד את דיוני הוועדה,^[20] ואיים בתביעת דיבה על עיתונאי שטען בקשרי הון שלטון בהליך קבלת ההחלטות בנוגע למאגר.^[21] בינואר 2012 קבעו שופטי בג"ץ, לאחר עתירה של התנועה לזכויות דיגיטליות והאגודה לזכויות האזרח, כי על המדינה לבחון מחדש את נחיצות המאגר, ולערוך חוות דעת על חלופותיו באמצעות גורם בלתי תלוי.^[22] ב-3 באוגוסט 2011 סיים את תפקידו כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. נוסף על חברותו בוועדת המדע והטכנולוגיה שימש שטרית בכנסת ה-18 חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת-המשנה שלה לענייני מודיעין.

במסגרת "התנועה"

בראשית דצמבר 2012 התפלג ממפלגת קדימה עם שישה ח"כים נוספים, ויחד אתם הצטרף למפלגת "התנועה" בראשותה של ציפי לבני. ברשימתה של המפלגה לבחירות לכנסת ה-19, שובץ במקום החמישי. "התנועה" זכתה לשישה מנדטים וכך נכנס שטרית לכהונה נוספת בכנסת.

בשנת 2014 נמנה עם חמשת המתמודדים בבחירות לנשיאות ישראל.^[23] בסיבוב הראשון של הבחירות קיבל 31 קולות, והעפיל לסיבוב השני מול ראובן ריבלין, אך הפסיד לו ברוב של 63 קולות מול 53 קולות.^[24] בשנת 2012 חתם שטרית על הסכם סודי עם עוזרת שהועסקה בביתו ופוטרה, ולפיו שולם לה סכום של 270,000 ש"ח בתמורה לוויתור על כל טענה עתידית כלפיו. שמועות על ההסכם ונסיבותיו הגיעו לאוזני חברי הכנסת ימים מעטים לפני הבחירות לנשיאות ובמהלך הבחירות, ומיד לאחר הבחירות לנשיאות שודר תחקיר ערוץ 10, שגילה כי העוזרת איימה להגיש תביעה על פגיעה בזכויותיה ובכלל זה הטרדה. שטרית הכחיש מכל וכל את הטענות על הטרדה. לא נערכה חקירת משטרה בעניין זה, משום שהעוזרת, שחתמה על הסכם לשמירת סודיות, לא שיתפה פעולה עם המשטרה^[25]. בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ביקשה המשטרה מהעוזרת, ביוני 2014, למסור עדות, אך העוזרת לא נענתה לבקשה זו^[26]. ביולי 2014 החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיק^[27].

בדצמבר 2014, בתקופת ראשית ההכנות לבחירות 2015, הודיע על כוונתו לפרוש מהחיים הפוליטיים.^[28]

התמודדות חוזרת על ראשות העיר יבנה

בתחילת יולי 2018, לקראת הבחירות לראש העיר אשר התקיימו ב-30 באוקטובר באותה שנה, הודיע שטרית על התמודדותו לראשות העיר יבנה במסגרת רשימה עצמאית בראשותו.^[29] בבחירות שנערכו באוקטובר 2018 קיבל שטרית 4562 קולות (20.37%) לעומת ראש העיר המכהן צבי גוב-ארי שזכה ל-58.38% מהקולות. רשימתו של שטרית "מקומי יבנה" זכתה בשני מנדטים במועצה.

בנובמבר 2021 מונה לחבר בוועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה,^[30] אך בעקבות ביקורת ציבורית ויתר על המינוי.^[31]

לקריאה נוספת

יורם יובל, ישראל שיחת נפש, כנרת זמורה ביתן, 2012, עמ' 279 - 290.^[32]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאיר שטרית

מאיר שטרית, באתר הכנסת
מאיר שטרית, באתר כנסת פתוחה
כרטיס ביקור – מאיר שטרית, בערוץ כנסת באתר יוטיוב
יעקב העליון, ראיון השבוע - במצבנו הכלכלי אין לדבר על אותו קצב התנחלות, מעריב, 7 בספטמבר 1984
פנחס וולף‏, חמישי אישי עם מאיר שטרית: מצטרף למלחמה על ועדת הכלכלה, באתר וואלה!‏, 28 באוקטובר 2010
מזל מועלם, ח"כ שטרית: הסכם הפיוס הפלסטיני הוא הזדמנות עבורנו, באתר אל-מוניטור, 30 באפריל 2014
חגי עמית, המרוץ המשולש לצמרת של בני הזוג שטרית ודודי ויסמן, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2014
מאיר שטרית: "הליכוד השתגע וחתך ימינה בצורה מטורפת", באתר מעריב אונליין, 15 באוגוסט 2017
אלכסנדרה לוקש ואטילה שומפלבי, השר לשעבר רץ לראשות העיר יבנה: "העיר תקועה, צריך לנער אותה", באתר ynet, 8 ביולי 2018

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 "חיידק פוליטי" עם מאיר שטרית, ראיון באתר יוטיוב, מראיינת נחמה דואק, 19 בנובמבר 2013, דקות בסרטון: 24:00 עד 25:40
^ אהרון פריאל, "המרד השקט" של צעירי-יבנה, מעריב, 29 ביולי 1968
^ הפגינו וחסמו כביש ראשי על הזנחת הפיתוח ביבנה, מעריב, 28 בינואר 1969
^ יעקב בר-און, "מה יצא משחרור המחבלים, כשאין ביטחון שהמשא ומתן יוליך לשלום?"(הקישור אינו פעיל, 10.10.2021), סופהשבוע, 18 באוגוסט 2013
^ מאיר שטרית, באתר הכנסת
^ ^6.0 ^6.1 אהרן פריאל, לראש מועצת יבנה אין דירה משלו, מעריב, 1 ביולי 1974; המשך
^ הפוליטיקאים העשירים בישראל לשנת 2013(הקישור אינו פעיל, 10.10.2021), באתר פורבס.
^ אהרן פריאל, סרן (מיל.) שיטרית כבש את יבנה, מעריב, 3 במרץ 1974
^ נורית ברצקי, למועצת יבנה יש ראש מועצה צעיר יותר, מעריב, 8 במרץ 1974
^ ביבנה בטלים הווזווזים בשישים, דבר, 7 ביוני 1974
^ דני צדקוני, קפיצת דרך ביבנה, דבר, 30 בינואר 1978; המשך
^ צה"ל יקים ביבנה 500 בתים דו משפחתיים, דבר, 11 ביוני 1979
^ ח"כ מאיר שטרית על יוזמת השלום הערבית
^ דברי הכנסת, 3 בנובמבר 2004
^ אילאיל שחר, הממשלה אישרה מינוי השרים, באתר nrg‏, 18 בינואר 2006
^ שלומית צור, ‏האיש שתכנן לעצור את הבנייה באזור המרכז לא מתחרט לרגע, באתר גלובס, 22 במרץ 2015
^ יובל יועז, ביניש תמונה לנשיאת ביהמ"ש העליון ב-7 בספט'; שטרית החל לבטל החלטות רמון, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2006
^ לבני ניצחה ב-431 קולות; מופז התקשר לברך, באתר ynet, 18 בספטמבר 2008
^ המקום הראשון ברשימה היה משוריין ליושבת הראש, ציפי לבני, והשני לשאול מופז.
^ אהוד קינן, ח"כ שטרית גירש צלם שתיעד דיוני חוק הביומטרי, באתר ynet, 7 ביולי 2009
^ הפוסט על המאגר הביומטרי (של גל מור) הוסר עקב איום בתביעה מצד רותי שטרית – מי יעמוד לצד הבלוגרים?, בלוג של טל גלילי, 26 ביולי 2009
^ תומר זרחין, שופטי בג"ץ: יש לבדוק את נחיצות המאגר הביומטרי, באתר הארץ, 23 ביולי 2012
^ תומר ניר, ‏מתמודד נוסף לנשיאות המדינה: ח"כ מאיר שטרית, באתר "סרוגים", 24 בפברואר 2014
^ חגי עמית, שוקי שדה, המרוץ המשולש לצמרת של בני הזוג שטרית ודודי ויסמן, באתר TheMarker
^ ברוך קרא, דורון הרמן, חשיפה: העוזרת של מאיר שטרית טענה כי הטריד אותה, באתר של "רשת 13", 11 ביוני 2014 (במקור, מאתר "nana10")
יניב קובוביץ', הסכם החשאיות של ח"כ שטרית: עוזרת הבית טענה שהטריד אותה, באתר הארץ, 11 ביוני 2014
^ יניב קובוביץ, עוזרת הבית לשעבר סירבה שוב להעיד נגד מאיר שטרית, באתר הארץ, 24 ביוני 2014
^ היועמ"ש הורה על סיום הבדיקה בעניין ח"כ מאיר שטרית, באתר גלובס, 15 ביולי 2014
^ ח"כ שטרית פורש: "הייתה זכות גדולה לשרת את העם", באתר וואלה!‏, 25 בדצמבר 2014
^ אלכסנדרה לוקש ואטילה שומפלבי, השר לשעבר רץ לראשות העיר יבנה: "העיר תקועה, צריך לנער אותה", באתר ynet, 8 ביולי 2018
^ נעה שפיגל ונטעאל בנדל, הממשלה אישרה את מינוי מאיר שטרית לוועדת איתור היועמ"ש; חמישה שרים התנגדו, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2021
^ טובה צימוקי, עיכוב בבחירת היועמ"ש הבא: מאיר שטרית מוותר על מקומו כחבר בוועדת האיתור, באתר ynet, 15 בנובמבר 2021
^ השיחה עם שטרית התקיימה במסגרת תוכנית "שיחת נפש", ששודרה במקור בHOT בידור ובטלוויזיה החינוכית ומובאת בספר בעריכה מינימלית בשפת הדיבור של המשוחחים

מאיר שיטרית - תבניות ניווט

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32559330מאיר שטרית

[דואק-1] 1.0 ^1.1 "חיידק פוליטי" עם מאיר שטרית, ראיון באתר יוטיוב, מראיינת נחמה דואק, 19 בנובמבר 2013, דקות בסרטון: 24:00 עד 25:40

[פריאל-2] אהרון פריאל, "המרד השקט" של צעירי-יבנה, מעריב, 29 ביולי 1968

[3] הפגינו וחסמו כביש ראשי על הזנחת הפיתוח ביבנה, מעריב, 28 בינואר 1969

[4] יעקב בר-און, "מה יצא משחרור המחבלים, כשאין ביטחון שהמשא ומתן יוליך לשלום?"(הקישור אינו פעיל, 10.10.2021), סופהשבוע, 18 באוגוסט 2013

[5] מאיר שטרית, באתר הכנסת

[פריאל1-6] 6.0 ^6.1 אהרן פריאל, לראש מועצת יבנה אין דירה משלו, מעריב, 1 ביולי 1974; המשך

[7] הפוליטיקאים העשירים בישראל לשנת 2013(הקישור אינו פעיל, 10.10.2021), באתר פורבס.

[8] אהרן פריאל, סרן (מיל.) שיטרית כבש את יבנה, מעריב, 3 במרץ 1974

[9] נורית ברצקי, למועצת יבנה יש ראש מועצה צעיר יותר, מעריב, 8 במרץ 1974

[10] ביבנה בטלים הווזווזים בשישים, דבר, 7 ביוני 1974

[11] דני צדקוני, קפיצת דרך ביבנה, דבר, 30 בינואר 1978; המשך

[12] צה"ל יקים ביבנה 500 בתים דו משפחתיים, דבר, 11 ביוני 1979

[13] ח"כ מאיר שטרית על יוזמת השלום הערבית

[14] דברי הכנסת, 3 בנובמבר 2004

[15] אילאיל שחר, הממשלה אישרה מינוי השרים, באתר nrg‏, 18 בינואר 2006

[16] שלומית צור, ‏האיש שתכנן לעצור את הבנייה באזור המרכז לא מתחרט לרגע, באתר גלובס, 22 במרץ 2015

[17] יובל יועז, ביניש תמונה לנשיאת ביהמ"ש העליון ב-7 בספט'; שטרית החל לבטל החלטות רמון, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2006

[18] לבני ניצחה ב-431 קולות; מופז התקשר לברך, באתר ynet, 18 בספטמבר 2008

[19] המקום הראשון ברשימה היה משוריין ליושבת הראש, ציפי לבני, והשני לשאול מופז.

[20] אהוד קינן, ח"כ שטרית גירש צלם שתיעד דיוני חוק הביומטרי, באתר ynet, 7 ביולי 2009

[21] הפוסט על המאגר הביומטרי (של גל מור) הוסר עקב איום בתביעה מצד רותי שטרית – מי יעמוד לצד הבלוגרים?, בלוג של טל גלילי, 26 ביולי 2009

[22] תומר זרחין, שופטי בג"ץ: יש לבדוק את נחיצות המאגר הביומטרי, באתר הארץ, 23 ביולי 2012

[23] תומר ניר, ‏מתמודד נוסף לנשיאות המדינה: ח"כ מאיר שטרית, באתר "סרוגים", 24 בפברואר 2014

[24] חגי עמית, שוקי שדה, המרוץ המשולש לצמרת של בני הזוג שטרית ודודי ויסמן, באתר TheMarker

[25] ברוך קרא, דורון הרמן, חשיפה: העוזרת של מאיר שטרית טענה כי הטריד אותה, באתר של "רשת 13", 11 ביוני 2014 (במקור, מאתר "nana10")
יניב קובוביץ', הסכם החשאיות של ח"כ שטרית: עוזרת הבית טענה שהטריד אותה, באתר הארץ, 11 ביוני 2014

[26] יניב קובוביץ, עוזרת הבית לשעבר סירבה שוב להעיד נגד מאיר שטרית, באתר הארץ, 24 ביוני 2014

[27] היועמ"ש הורה על סיום הבדיקה בעניין ח"כ מאיר שטרית, באתר גלובס, 15 ביולי 2014

[28] ח"כ שטרית פורש: "הייתה זכות גדולה לשרת את העם", באתר וואלה!‏, 25 בדצמבר 2014

[29] אלכסנדרה לוקש ואטילה שומפלבי, השר לשעבר רץ לראשות העיר יבנה: "העיר תקועה, צריך לנער אותה", באתר ynet, 8 ביולי 2018

[30] נעה שפיגל ונטעאל בנדל, הממשלה אישרה את מינוי מאיר שטרית לוועדת איתור היועמ"ש; חמישה שרים התנגדו, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2021

[31] טובה צימוקי, עיכוב בבחירת היועמ"ש הבא: מאיר שטרית מוותר על מקומו כחבר בוועדת האיתור, באתר ynet, 15 בנובמבר 2021

[32] השיחה עם שטרית התקיימה במסגרת תוכנית "שיחת נפש", ששודרה במקור בHOT בידור ובטלוויזיה החינוכית ומובאת בספר בעריכה מינימלית בשפת הדיבור של המשוחחים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

מאיר שטרית

תוכן עניינים

ביוגרפיה