פיקוד העורף
  | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | הגנה אזרחית |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צבא הגנה לישראל |
| סוג | פיקוד מרחבי |
| בסיס האם | מחנה רחבעם |
| אירועים ותאריכים | |
| נוצרה מתוך | הג"א - הגנה אזרחית (1948–1992) |
| מקים היחידה | אלוף זאב ליבנה |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | 65,000 חיילי מילואים[1] |
| פיקוד | |
| יחידת אם | המטה הכללי |
| דרגת המפקד |
 אלוף |
| מפקד נוכחי | רפי מילוא |
| מפקדים | רשימת מפקדים |
פיקוד העורף (בר"ת: פַּקְעָ"ר) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל אשר הוקם ב־17 בפברואר 1992[2], ועוסק בהגנה אזרחית.
ייעודו של פיקוד העורף הוא חיזוק החוסן הלאומי והצלת חיים. הפיקוד עושה זאת על ידי הכנת המרחב האזרחי טרם עימות, תמיכה במרחב האזרחי בעת עימות תוך ביצוע פעולות חילוץ והצלה באירועי תקיפת העורף, וסיוע לשיקומו המהיר של המרחב האזרחי אחר הסתיים עימות. פיקוד העורף מפרסם הנחיות שוטפות להתגוננות אזרחית, במיוחד בעתות חירום, ומפעיל מוקד חירום טלפוני שמספרו 104.
הפיקוד הוקם בעקבות מלחמת המפרץ, שבה התממש איום עיקרי על העורף. עד להקמת הפיקוד, היה הטיפול בעורף באחריות מקחל"ר – מפקדת קצין חייל ראשי להתגוננות אזרחית (הג"א) והגמ"ר – הגנה מרחבית. לאחר מלחמת המפרץ אוחדו ארגונים אלו והוקם פיקוד העורף. מאז הקמת פיקוד העורף נעשו מאמצים רבים על מנת להפכו לגוף אזרחי אולם נכון ל-2015 גוף אזרחי זה עדיין לא הוקם.[דרושה הבהרה] על פי מחלקת ארגון באגף התכנון, פרשנות משפטית לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מעלה כי מפקד פיקוד העורף כפוף, כראש הג"א, לשר הביטחון ולפי הגדרות הצבא, הוא כפוף לרמטכ"ל[3].
בראש הפיקוד עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא אלוף רפי מילוא. מפקדת הפיקוד במחנה רחבעם הסמוך לרמלה.
הגדרת התפקיד
ייעוד הפיקוד ותפקידיו מגולמים בחוק הג"א (1951), ובשורה ארוכה של תקנות והחלטות ממשלה נוספות אשר לפי פרשנות הצבא מגדר כך:
פיקוד העורף הוא גוף צבאי, המשמש הלכה ולמעשה כשלוש ישויות ארגוניות:
- שירות התגוננות אזרחית, בכפיפות ישירה לשר הביטחון, וכהגדרתו בחוק הג"א.
- פיקוד מרחבי, כהגדרתו בהוראות הפיקוד העליון: הפיקוד המרחבי.
- קצין חיל ראשי וסמכות מקצועית צה"לית בנושא ההתגוננות האזרחית, החילוץ, האב"ך בעורף האזרחי, מיגון, חומרים מסוכנים והצלה בעורף.
בנוסף לכך משמש מפקד פיקוד העורף קצין מטה מקצועי במטה הכללי. מבחינה תפקודית משלב פיקוד העורף בייעודו הן הפעלת כוח, הן בניין הכוח והן הכנת המרחב האזרחי לחירום.
כתוצאה מכך פיקוד העורף אחראי על הפעלת אזעקה המורה על כניסה למרחב מוגן. בנוסף לדרך העיקרית, של אזעקה באמצעות צופרים, פותחו במהלך השנים דרכי אזעקה נוספות, תוך ניצול התפתחות טכנולוגית: בהן הודעה בשידורי הרדיו והטלוויזיה, הודעה במסרון וביישומון ומערכת צבע אדום (ראו הרחבה בערך אזעקת מלחמה בישראל).
נוסף לתפקידים אלה, פיקוד העורף מהווה את הזרוע הארגונית של המדינה בטיפול באירועי חירום כגון רעידת אדמה או קריסת מבנים. גדודי החילוץ שלו נקראים לפעולה במקרים של אסון המוני קשה כדוגמת אסון ורסאי.
היסטוריה
באוגוסט 1977 הוחלט לאחד את מחלקת ההגמ"ר (ההגנה המרחבית)- שהייתה כפופה לאג"מ/ מטכ"ל- עם מפקדת ראש הג"א (התגוננות אזרחית). איחוד זה הביא להקמת מפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר- המכונה מקחל"ר. יחידות ההגנה המרחבית (הגמ"ר), הפועלות במסגרת חיל העורף, נושאות באחריות לאבטחת היישובים באזורים הכפריים ולהמשך הפעילות המשקית. חיל העורף אחראי לביטחון היישובים על ידי אמצעי ביטחון שונים- גדרות, תאורה היקפית, דרכי פטרול ומחסני נשק. בנובמבר 1988 התקיים תרגיל ההתגוננות הארצי הראשון במוסדות החינוך. תלמידים בכל רחבי הארץ תרגלו ירידה למקלטים וחבישת ערכות מגן. מאז ועד היום נערך תרגיל זה אחת לשנה בכל מוסדות החינוך בארץ.
מלחמת המפרץ יצרה חידוש: העורף הותקף והפך לחזית, והיה חייב להתגונן; זו הייתה מלחמה תקשורתית שבה כמעט כל נפילת סקאד הייתה משודרת בשידור חי. אחת המסקנות מהמלחמה ההיא הייתה להקים את הפיקוד החדש. בצה"ל ובהג"א נקטו במספר פעולות בתחום הגנת העורף על מנת למנוע פגיעה בנשק קונבנציונלי ולא-קונבנציונלי בישראל: ערכות מגן להגנה מנשק כימי חולקו לכל התושבים; אמצעי התקשורת שימשו צינור מרכזי בהעברת מידע והדרכה לתושבים על שימוש בערכות והתנהגות בעת השמעת אזעקה; הנחיות להכנה חדרים אטומים ומרחבים מוגנים; יצירת שיתוף פעולה בין גורמי הצלה ורפואה בעורף.
ההחלטה על הקמת פיקוד העורף הייתה חיונית משלושה היבטים:
- ההיבט החוקי – חיל העורף לפני מלחמת המפרץ הורכב משלוש מפקדות עורף הכפופות לפיקודים המרחביים (פיקוד הצפון, פיקוד המרכז ופיקוד הדרום). האחריות הפיקודית עליהן הייתה של אלופי הפיקודים. לחיל העורף – הגוף המקצועי והארגוני – לא הייתה כל סמכות ואחריות בשטח. מצב זה סתר את חוק ההתגוננות האזרחית מ־1951, אשר העניק עצמאות וסמכויות נרחבות לחיל העורף.
- ההיבט המבצעי – במתארים השונים יש להיערך בעורף במקביל ללחימה בחזית. במקרה כזה, ישחרר פיקוד העורף את אלופי הפיקודים המרחביים מהדאגה לעורף, ויאפשר להם להתמקד בצרכים המבצעיים בחזית.
- ההיבט הארגוני – הקמתו של פיקוד העורף תאפשר התייעלות ביחידות הקיימות, ותבטיח תיאום טוב יותר עם כלל הגופים האזרחיים וארגוני החירום. החל משנת 1975, בדקו ועדות רבות את נושא המערך הארגוני, שיעסוק בהתגוננות אזרחית, והמליצו על הקמת פיקוד העורף. אולם, ההחלטה על הקמת הפיקוד התקבלה בעקבות לקחיה של מלחמת המפרץ. האפשרות של איום על העורף בעת מלחמה בחזיתות השונות, העלתה את המודעות לנושא העורף, והבליטה את הצורך בגוף אחד שירכז את הטיפול בעורף בשעת חירום.
עם הקמת הפיקוד הרביעי, השטח שהועבר לאחריותו המלאה של פיקוד העורף השתרע מעכו בצפון ועד אשקלון בדרום. גבולו המזרחי הוא קו תיחום אזור יהודה ושומרון. בהתחלה, שטחו של פיקוד העורף חולק למחוזות באופן הבא:
- מחוז חיפה (הופרד מעורף צפון והוקם כמחוז עצמאי).
- מחוז מרכז (אחוד של מחוזות הג"א: השרון ואיילון).
- מחוז דן.
- מחוז ירושלים.
- מחוז לכיש.
עורף צפון ועורף דרום היו כפופים מקצועית בלבד לפיקוד העורף, אך פיקודית הם נשארו כפופים לפקודים צפון ודרום בשל הצורך בשליטת אלופי הפיקודים על צירי התנועה של הכוחות לחזית בשעת חירום.
בשנת 1998 הוכפף עורף דרום לפיקוד העורף, אוחד עם גזרת מחוז לכיש והוקם בפיקוד העורף כמחוז דרום.
בשנת 1999 הוכפף עורף צפון לפיקוד העורף והוקם כמחוז צפון.
חמ"ל פיקוד העורף, אשר יושב במפקדת חיל-האוויר, עבר ב-2012 למרכז ניהול תמונה בליסטית (מנת"ב) שהפך למבצעי בשנת 2010. השינוי נעשה על מנת לייעל את התקשורת והעבודה המשותפת בין המנת"ב לבין החמ"ל. המנת"ב, שאחראי על משימת הגילוי להתרעה וממוקם באחד מבסיסי חיל-האוויר, עובד בקשר הדוק עם חמ"ל פיקוד העורף, ומעביר לו בזמן אמת מידע על שיגורי רקטות לעבר ישראל. פיקוד העורף, לאחר שקיבל את הדיווח, מפעיל את האזעקות במקומות המתאימים[4].
החל מ-2015 החלה להיכנס מערכת שוע"ל (שו"ב עורף לאומי) שמחליפה שתי מערכות שו"ב קיימות – "תמונת עורף" לדרג האסטרטגי, מרמת הפיקוד ומעלה, ומערכת ממלכ"ה (מערכת ממוחשבת לכוחות העורף) הטקטית. לצד החיבור לגופי החירום וההצלה הארציים המערכת מקושרת ל-256 רשויות מקומיות בארץ, שבחמלי"ם שלהן יושבים בעת חירום קצינים נציגי פיקוד העורף[5].
לאחר מבצע צוק איתן הגיעו בצה"ל למסקנה שאיום החדירה של מחבלי חמאס ממנהרות לתוך שטח ישראל מחייב מענה מבצעי, ועל כן הוחלט לייעד את גדודי הח"ר קל שתחת מרחבי לכיש ודרום ללוחמה בשטח בנוי והגנה על אזרחי ישראל במקרה של חדירת מחבלים דרך המנהרות.
בשנת 2018 לאור השתנות האיומים בגזרה הצפונית, להגנה על אזרחי ישראל במקרה של חדירת מחבלים בגזרה הצפונית הוחלט להקים את חטיבת החי"ר הצפונית.
בשנת 2020 הגיע הרמטכ"ל אביב כוכבי למסקנה שאיום פנימי של לוחמה בתוך שטח ישראל עדיין נשקף ועל כן הוחלט לאחד את גדודי הח"ר קל שתחת מרחבי לכיש ודרום לחטיבה אחת וכך למעשה הוכרז על הקמתה של חטיבת דניאל.
כחלק מהפקת הלקחים אחרי המהומות שיתרחשו בימי מבצע שומר החומות הוחלט ב-2022 לעדכן את יעוד החטיבות החי"ר הקל, המשימה החדשה שהוטלה עליהן - היא להגן על הצירים המרכזיים והמתקנים האסטרטגים במדינה. בנוסף הוחלט להקים את מפקדת יערה אשר תהיה אחרית על חטיבות החי"ר קל אשר כפופות לפיקוד ותמנע בשעת מלחמה את חסימת ציר התנועה ופגיעה במתקנים אסטרטגים על ידי גיס חמישי.
בשבועות הראשונים של מלחמת חרבות ברזל הוחלט על הפיכת מפקדת יערה לאוגדה ולכפיף אליה את יחידת הר ציון ולהקים חטיבת חי"ר קל נוספת אשר תפעל באזור המרכז ואשר תקראה "חטיבת שילה"
מבנה
כוחות
תחת הפיקוד העורף פועלת חטיבת חילוץ, המאגדת בתוכה ארבעה גדודי חילוץ והצלה המורכבים מחיילים בשירות סדיר וכן שתי חטיבות חי"ר במילואים שאחראיות בזמני חירום על מרחב העורף בצפון ובדרום כאשר ייעודם הוא פעילות ככוח לוחם בעורף להגנת יישובי גבול הצפון והדרום וסיוע לתושבי היישובים בשעת חירום.
בנוסף לחטיבת החילוץ, פועלים תחת פיקוד העורף כוחות מילואים אשר כוללים 2 חטיבות חי"ר קלות (8 גדודים) 26 גדודי חילוץ, 13 גדודי אב"כ (בתהליך הסבה לגדודי חילוץ), 26 יחידות צבאיות לבתי חולים ו-6 יחידות לוגיסטיות מרחביות[1].
| חטיבות פיקוד העורף | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תג | שם | מספור | יחידת אם | גדודים | מפקד מכהן | הערות |
 |
חטיבת החילוץ וההדרכה | גדוד קדם (489)
גדוד שחר (498) גדוד רם (668) גדוד תבור (894) |
שלומי בן יאיר | חטיבת חילוץ והצלה קרבית סדירה | ||
 |
חטיבת החי"ר הצפונית | 5692 | מחוז צפון | גדוד 982
גדוד 9214 גדוד 9239 גדוד 9311 |
גור רוזנבלט | |
 |
חטיבת דניאל | מחוז דרום | גדוד 419
גדוד 5032 גדוד 5704 גדוד 7109 |
שילה אדלר | ||
מחוזות הפיקוד
השטח שנמצא תחת אחריות פיקוד העורף מחולק לחמישה מחוזות: צפון, חיפה, דן, ירושלים המרכז, ודרום. כל אחד מהם פועל בשיתוף פעולה עם ארגוני החירום והעזר האזרחיים במרחבו (מד"א, כב"ה, משטרת ישראל), כמו גם עם הרשויות המקומיות, בשגרה ובחירום. תפקיד המחוז הוא להכין ולהנחות את האוכלוסייה ומוסדותיה להתגוננות אזרחית ולמצבי חירום, במטרה להציל חיים; בנוסף בעת מלחמה מפקדת המחוז אחרית לתכלל את האירועים הנגרמים עקב מלחמה בעזרת גדודי חילוץ וגדודי אב"כ ויחידות בתי החולים הכפפות למחוז.
המחוזות מקבילים לרוב למחוזות המשטרתיים ופועלים בשיתוף פעולה עמם, 95% מהחיילים הם במילואים[1]. המחוזות מחולקים ל-20 נפות, כאשר כמעט כל נפה מקבילה למרחב משטרתי.
בחודש ינואר 2016, החליט הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, על סגירת מחוז מרכז ואיחודו עם מחוז ירושלים, באוגוסט הסתיים תהליך איחוד המחוזות, המפקד הראשון של המחוז המאוחד, שנקרא מחוז ירושלים והמרכז, היה אל"ם רמטין סבטי.
כלל מחוזות הפיקוד:[6]
מחוז הצפון
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אפרים מושקטו | ||
| אבי בורגר | 1999 - 2002 | |
| חובב צברי | 2002 - 2005 | |
| יוסי לוצ'י | 2005 - 2009 | |
| אנואר סעב | 2009 - 2012 | מפקד מחוז חיפה והצפון באירוע השריפה בכרמל |
| אריק אלעזר | 2012 - 2014 | |
| ערן מקוב | 2014 - 2016 | |
| יצחק בר | 2016 - 2019 | לימים ראש מטה פיקוד העורף |
| גיא ברגר | 2019 - 2021 | |
| בצלאל שנייד | 2021 - 2024 | |
| יהודה לב | 2024 - מכהן |
מחוז חיפה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יוסי בירן | 1990 - 1992 | |
| יחיעם ששון | 1992 - 1995 | |
| חי אדיב | 1995 - 1996 | |
| גולן גלעד | 1996 - 1997 | |
| צביקה ברקאי | 1997 - 2001 | |
| אורי בן יהודה | 2001 - 2003 | |
| אפרים מושקטו | 2003 - 2006 | ב-2006 אוחד מחוז חיפה עם מחוז הצפון |
| איתן יצחק | 2011 - 2013 | מפקד המחוז הראשון לאחר הקמתו מחדש |
| מוניר עמאר | 2013 - 2015 | |
| צביקה צורן | 2015 - 2018 | |
| רלי מרגלית | 2018 - 2020 | לימים מפקד מפקדת אלון |
| אלעד אדרי | 2020 - 2022 | לימים מפקד חטיבת החילוץ |
| שרון איטח | 2022 - 2023 | |
| דניאל נהרי | 2023 - מכהן |
מחוז דן
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| דני טופוס | ||
| צבי טסלר | 2006 - 2009 | לימים ניצב במשטרת ישראל |
| אדם זוסמן | 2009 - 2012 | |
| אפי מישוב | 2012 - 2014 | |
| אמיר אולו | 2014 - 2017 | |
| לירון דונל | 2017 - 2019 | לימים קצינת אג"ם פיקוד העורף, ראש מטה פיקוד העורף |
| אריאל בליץ | 2019 - 2021 | |
| חי רקח | 2021 - 2024[7] | |
| שני גרשי | 2024[7] - מכהנת |
מחוז מרכז
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| פנחס לוי | 2002 - 2005 | |
| יריב סנדלון | ||
| אנואר סעב | 2008 - 2009 | |
| יורם לרדו | 2009 - 2012 | לימים ראש רשות חירום לאומית |
| יאיר ברקת | 2012 - 2015 | לימים מפקד המשטרה הצבאית |
| רמטין סבטי | 2015 - 2016 | ב-2016 אוחד מחוז מרכז עם מחוז ירושלים |
מחוז ירושלים והמרכז
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יורם לב-רן | ||
| חן ליבני | 2010 – 2013 | |
| שי בלאיש | 2013 – 2016 | |
| רמטין סבטי | 2016 – 2017 | המפקד הראשון לאחר איחוד מחוז מרכז |
| שלומי בן מוחה | 2017 – 2019 | לימים מפקד מפקדת אלון |
| איתי לוי | 2019 – 2021 | |
| שלומי בן יאיר | 2021 – 2023 | לימים מפקד חטיבת החילוץ |
| אמיר בן דוד | 2023 - מכהן |
מחוז הדרום
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| פרץ וזאן | 2002 - 2005 | לימים מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל |
| דדי שמחי | 2005 - 2008 | לימים נציב כבאות והצלה |
| איתן יצחק | 2008 - 2011 | |
| דורון מור יוסף | 2011 - 2013 | |
| רועי בארי | 2013 - 2015 | |
| רונן דגמי | 2015 - 2017 | |
| יוסי כהן | 2017 - 2020 | |
| שגיא ברוך | 2020 - 2024 | |
| אשר בנישתי | 2024 - מכהן |
מפקדי פיקוד העורף
| דיוקן | שם | תקופת כהונה | הערות |
|
אלוף זאב ליבנה | פברואר 1992 – אוגוסט 1994 | מקים הפיקוד |
|
אלוף שמואל ארד | אוגוסט 1994 – ספטמבר 1997 | |
|
אלוף גבי אופיר | ספטמבר 1997 – אוגוסט 2001 | |
|
אלוף יוסף מישלב | אוגוסט 2001 – יוני 2003 | |
|
אלוף יאיר נוה | יוני 2003 – ינואר 2005 | לימים סגן הרמטכ"ל |
|
אלוף יצחק (ג'רי) גרשון | ינואר 2005 – ינואר 2008 | מלחמת לבנון השנייה |
|
אלוף יאיר גולן | ינואר 2008 – יוני 2011 | מבצע עופרת יצוקה. לימים סגן הרמטכ"ל |
|
אלוף איל איזנברג | יוני 2011 – מרץ 2015 | מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן |
|
אלוף יואל סטריק | מרץ 2015 – פברואר 2017 | לימים מפקד פיקוד הצפון |
 |
אלוף תמיר ידעי | פברואר 2017 – מאי 2020 | לימים סגן הרמטכ"ל |
.jpeg)
|
אלוף אורי גורדין | מאי 2020 – יולי 2022 | בתפקידו הנוכחי משמש כמפקד פיקוד הצפון |
 |
אלוף רפי מילוא | יולי 2022 ואילך | מפקד הפיקוד הנוכחי |
צווים מנהליים
פיקוד העורף משמש מכשיר בידי שר הביטחון להוצאת צווי הגבלת תנועה מנהליים ארוכי-טווח. הצווים שמוצאים מפעם לפעם מכח תקנות שעת חירום (1945) מכוונים כנגד פלסטינים מזרח-ירושלמים, ערבים ישראלים ויהודים ישראלים כאחד. בין הדוגמאות הבולטות בנושא זה, ניתן למנות את מקריהם של מרדכי ואנונו (2004), מחזיק תיק ירושלים ברשות הפלסטינית, חאתם עבד אלקאדר (2009)[8], השיח' ראאד סלאח (2009)[9] ופעיל הימין נריה אופן (2010)[10].
כומתת החיל
צבע הכומתה כתום. כתום מוכר ברחבי העולם כצבע לחילוץ ולהצלה. בשנת 2000 החליט אילן הררי, ראש מטה פיקוד העורף, לאחד את כלל חיילי הפיקוד תחת כומתה בצבע אחד, גם כדי ליצור זיהוי עם צבע החילוץ העולמי, וגם כדי לתת תחושת גאווה לחיילים. את הגוון בחרה אשתו של הררי[11]. על הכומתה עונדים חיילים סמל כובע עם כיתוב חיל העורף.
תגי היחידות
|
תגים היסטוריים
|
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פיקוד העורף - פורטל החירום הלאומי
חידון פקע"ר, באתר צה"ל
פיקוד העורף, ברשת החברתית פייסבוק
פיקוד העורף, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פיקוד העורף, ביישום טלגרם
פיקוד העורף, ברשת החברתית אינסטגרם
פיקוד העורף, סרטונים בערוץ היוטיוב- הרקע ההיסטורי להקמת פיקוד העורף, באתר פיקוד העורף
אמיר אורן, מה מפחיד את פיקוד העורף, באתר הארץ, 20 באפריל 2013- נעם ויטמן, הוקמה הנפה הסדירה הראשונה בפיקוד העורף, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 ביוני 2013
- מתן חצרוני, "סקרנות מסכנת את החיים" - כך הזהירו את התושבים מרקטות בעבר, באתר מאקו, 14 ביולי 2014
2017 IDF Aid Delegation to Mexico, תמונות ממשלחת החילוץ למקסיקו, בפליקר, 2017- סיור והיסטוריית מבנה הטיגארט בנס ציונה אשר שימש את פיקוד העורף מחוז מרכז עד 2017, בהיסטוריה על המפה, 21 יוני 2020
תערובת התגוננות נגד מתקפות אוויריות, 1939, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- משלחת משותפת לצה"ל ומשרד החוץ יוצאת לסייע במוקד ההרס במיאמי, באתר צה"ל, 26 ביוני 2021
- ניר דבורי, לראות דרך קירות: הפיתוחים מישראל שהצילו תינוק בבניין שקרס, באתר מאקו, 16 בפברואר 2023
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 אמיר בוחבוט, טילים במגדלים בתל אביב: העורף מוכן לרגע האמת מול חזבאללה?, באתר וואלה, 25 במרץ 2015
- ↑ אודות פיקוד העורף
- ↑ דו"ח מבקר המדינה בעניין תהליכי המינוי של הקצונה הבכירה בצה"ל, עמ' 40
- ↑ שיר אהרון ברם, צעד נוסף לחיזוק ההגנה מפני טילים, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 בפברואר 2012
- ↑ יוסי הטוני, סא"ל גיל הופמן, פיקוד העורף: "השו"ב הצה"לי צריך להגיע כמה שיותר לשטח", באתר "אנשים ומחשבים", 29 בדצמבר 2014
- ↑ מחוזות פיקוד העורף
- ^ 7.0 7.1 אל"ם שני גרשי נכנסה לתפקידה כמח"ז דן בפיקוד העורף, באתר צה"ל, 26 ביוני 2024
- ↑ עלי ואקד, בכיר פתח הורחק ממסגד אל-אקצה לחצי שנה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2009
- ↑ חיים לוינסון, ג'קי חורי, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, השייח' ראאד סלאח, קיבל צו הרחקה מירושלים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2009
- ↑ שמואל מיטלמן, בג"ץ דחה עתירת איש ימין לביטול צו הרחקה, באתר nrg, 29 ביוני 2010
- ↑ משה דוד, "תופסים צבע", מוסף "המגזין", מעריב, 11 ביולי 2011; עמ' 4–5
מיכל דניאלי, כומתות בצה"ל: המדריך השלם, באתר מאקו, 25 בספטמבר 2011
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
פיקוד העורף40788511Q785287