פנימייה
פְּנִימִיָּה היא מוסד חינוכי המספק לחניכיו את כל צורכיהם, אשר משולב על פי רוב בבית ספר. המושג "פנימי" מציין כי המגורים והכלכלה הם פנימיים בתוך המוסד הבית-ספרי. תלמידי הפנימיות מבלים את שנות התחנכותם בפנימיה, הרחק מהוריהם, אך בדרך כלל בסופי שבוע, חגים וחופשות הם חוזרים לביתם הקבוע.
מקור השם
בחלק גדול מהשפות האירופאיות נקראת הפנימייה "אינטרנַאט" (internat)[1], ומילה זו שימשה אף בשפה העברית במחצית הראשונה של המאה העשרים (לצד המילה המחודשת "פנימייה").[2] לפי מילון Petit Robert הופיעה המילה בצרפתית לראשונה ב-1829, ופירושה "בית ספר שהתלמידים לא רק לומדים בו אלא מתגוררים בו".
המילה העברית פנימייה, היא כנראה תרגום מושאל, ייתכן שנעשה על ידי אליעזר בן יהודה עצמו, שהשתמש לעיתים קרובות בסיומת –ייה". אולם ייתכן שנוצרה בשלבים שלאחר בן יהודה.
פנימייה טיפוסית
רבות מהפנימיות בעולם המערבי בנויות לפי העקרונות של הפנימייה האנגלית הטיפוסית. לפנימייה מודרנית טיפוסית יש מספר מבני מגורים במספר רחובות או בשטח סגור השייך לפנימיה. החניכים בדרך כלל זקוקים לאישור לעזוב את שטח הפנימייה.
לרוב המגורים מופרדים לפי מין החניכים. מספר אנשי סגל משמשים כאב בית ומתפקדים למעשה כהורה למחצה לכ-50 חניכים ברוב הזמן ובמיוחד מחוץ לשעות הלימוד. לעיתים אב הבית גם מסייע בתחומי הלימוד ובעיקר מנהל את משק בית המגורים ודואג לכל צורכיהם של החניכים.
חניכים בוגרים יותר זוכים ליותר עצמאות ומסייעים לחבריהם הצעירים יותר. לעיתים מתקיימת תחרותיות בין הבתים השונים בפנימיה, ותחרות זו מעודדת על ידי סגל הפנימייה כשמדובר בתחומים כגון ספורט.
פנימיות בישראל
הפנימיות הראשונות הוקמו בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 עם ראשית התנועה הציונית. הפנימיות הראשונות שהוקמו פעלו ככפרי נוער שהדגישו את החינוך החקלאי והציוני. פנימיות נוספות הוקמו עם תום מלחמת העצמאות וקלטו נערים עולים רבים, חלקם יתומים, כגון חוות הנוער הציוני שהייתה בין הראשונות לשלב פנימיה עם בית ספר אזורי. כיום שינן עשרות פנימיות בארץ אשר מספר המתחנכים בכל אחת מהן נע בין 15-300 ילדים ובחלקן קיימים מעונות משפחתיים המאכלסים בין 7-12 חניכים. הפנימיות בישראל נותנות שירות לכל המגזרים- ממלכתי-חילוני או דתי, חרדי, ערבי. בפנימיות מטופלים ילדים ובני נוער החל מהגיל הרך וכלה במתבגרים, הגדלים בקבוצות גיל שונות או רב גילאיות, בהתאם למודל הטיפול. הילדים מטופלים על ידי מדריכים חינוכיים ומטפלות או זוגות. בפנימיות מועסק צוות טיפולי רב מקצועי, הכולל פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי ומטפלים בתחומים שונים (דוגמת אומנויות), בהתאם לסוג הפנימייה ולצורכי הילדים בה. כמו כן מתבצעת בפנימיות פעילות העשרה מגוונת. פנימיות בישראל נפוצות פחות מאשר בארצות הברית ואירופה.
סוגי פנימיות בישראל
בישראל ישנה קשת רחבה של פנימיות המותאמות למגוון צורכיהם של הילדים ובני הנוער; החל מפנימיות הנשענות על מוסדות החינוך הבית-ספרי ושרותי הקהילה בה הן נמצאות, ועד פנימיות המקיימות חלק ניכר מהמענים הנדרשים בתוך המתחם הפיזי של המסגרת. הפנימיות בישראל מסווגות למספר סוגים בהתאם לאוכלוסיות המטופלות בהן:
- פנימיות חינוכיות - מסגרת חוץ ביתית לבני נוער אליה מגיעים החניכים מבחירה שלהם ושל משפחתם. הפנימייה היא סביבה חינוכית המאפשרת לכל פרט לגדול ולהתפתח יחד עם קבוצת השווים, בשדה המרחיב את המיומנויות החברתיות וכישורי החיים בכלים בלתי פורמליים.
- פנימיות שיקומיות - לחניכים עם ליקויי למידה ו/או פער לימודי ניכר ו/או חסכים רגשיים, שאובחנו כבעלי פוטנציאל התפתחות תקין.
- פנימיות טיפוליות - לחניכים בעלי תפקוד לקוי בתחומים רבים עקב ליקוי אורגאני, התנהגותי, נפשי-רגשי או שילוב ביניהם וצורך במסגרות חינוך מיוחד.
- פנימיות פוסט אשפוזיות - לחניכים לאחר אשפוז פסיכיאטרי או כחלופה לאשפוז ומניעתו. קולטות גם אוכלוסיות קצה, עם בעיות מורכבות והפרעות התנהגות קשות שאינן נקלטות בפנימיות הטיפוליות.
- פנימיות חסות הנוער - מיועדות לבני נוער, שכל ניסיונות הטיפול הקודמים בהם, במסגרות השונות לא נשאו פרי. פנימיות אלה שייכות לרשות חסות הנוער, האחראית על טיפול חוץ ביתי סמכותי- כופה, במתבגרים המצויים במצבים של עבריינות וסטייה חברתית. בני הנוער מופנים לפנימיות באמצעות צווי בתי משפט לנוער. אמצעי הטיפול מגוונים ומשפיעים גם על אופי המסגרות, לדוגמה- הוסטל ימי, חוות פנימייתיות המדגישות את הטיפול באמצעות בעלי חיים ועוד.
- פנימיות המפעילות מרחב "מגן" (נעול) – המרחב הנעול הוא המסגרת הקיצונית ביותר מבחינת ההרחקה מהחברה. זוהי יחידה טוטאלית שמאפשרת שליטה מרבית לחוסים ולצוות. הפעילות החינוכית-טיפולית אינטנסיבית מאוד, ומאפשרת התארגנות וסוציאליזציה. מטרה נוספת היא ליצור רגיעה, ולאפשר למתבגר להיחשף וללמוד דרכים חדשות. מרחב זה מנותק מהקהילה הסובבת את המעון. המתבגר יועבר למרחב הקידום, שהוא שלב מתקדם יותר, כאשר הוא בשל לחיים בקהילה פתוחה, הפנים גבולות וסיגל מנגנוני ריסון בסיסיים.
- פנימיות בישיבות חרדיות
בישיבות גדולות לבני המגזר החרדי מקובל שכלל תלמידי הישיבה מתגוררים בפנימיה גם אם בית הוריהם אינו במרחק רב ואף כאשר הוא במרחק הליכה,בישיבות הקטנות לעומת זאת הפנימיה פחות מקובלת ובדרך כלל התלמידים מתגוררים בבית הוריהם.
- פנימיות המפעילות מרחב "קידום" (סגור) -מרחב המהווה קהילה טיפולית בה תנאי החיים אינם מבוססים על הסביבה הפתוחה, אך נגזרים ממנה ונמצאים בזיקה אליה. המתבגרים במסגרת זו זקוקים להתערבות אינטנסיבית, אך הם בעלי מוטיבציה בסיסית לשתף פעולה במהלך הטיפול. המרחב הפיזי אינו מוגן כמו ב"מגן" (חומות, נעילה, בידוד וכו'), אך כל צורכי המחייה וההעשרה מצויים בתוך המרחב כגון: בית ספר, הכשרה מקצועית ופעילות חברתית. הקשר עם הקהילה קיים, אך מבוקר.[3]
- פנימיה צבאית - מטרתה להעניק חינוך צבאי אשר יאפשר לחניכים להגיע לשירות הצבאי מוכשרים לתפקיד מסוים.
- ישיבות תיכוניות ואולפנות - בציבור הדתי-לאומי נפוצות ישיבות תיכוניות (לבנים) ואולפנות (לבנות), בהן נהוגות פנימיות בצורה מלאה או חלקית.
כפרי נוער וחברות נוער
בישראל לעיתים משתמשים גם במושג כפר נוער וחברת נוער. אחת הפנימיות הוותיקות והמפורסמות היא הפנימייה בבית הספר החקלאי כדורי, שבין בוגריה כלולים רבים מראשי המדינה. בארץ קיימות כמה מאות פנימיות נוער. כן קיימות שתי פנימיות צבאיות ומספר פנימיות חקלאיות. כיום, יש בישראל חמש חברות נעורים- צפית, מבואות עירון, שומריה, חברת הנוער אשבל וחברת הנוער מצפה רמון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שחר חי, לעזוב את הבית בגיל 15: הפנימיות - קולג' ישראלי, באתר ynet, 30 במרץ 2013
- "זה היה מין סוג של עלבון, שהוא רוצה לעזוב את הבית", מירי בן־דוד ליוי, ידיעות אחרונות, 4/12/2016
הערות שוליים
- ^ למשל, בשפות הבאות: גרמנית, קטלנית, צרפתית, ספרדית, צ'כית, פולנית, פורטוגזית, רוסית, סלובקית, שוודית, והונגרית.
- ^ * ”[...] על יד המוסד קיים אינטרנט בשביל התלמידות מחוץ לירושלים. בראש האינטרנט עומדים הד"ר יוסף אוננא ורעייתו (קופמן) מחרדי גרמניה. האינטרנט מצטיין בסדריו היפים, [...] לאינטרנט יש ערך חינוכי דתי גדול, [...]” (א. מ. גנחובסקי (עורך), כי תבואו אל הארץ - לעולה לציון למצפה לראותה, בהוצאת קרן ארץ ישראל של המזרחי, ירושלים תרצ"ו (1936); מדווח ב: רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית מציגה: מילון אבן שושנה, באתר nrg, 19 במרץ 2009)
- הפנימיה (אינטרנט) על יד בית הספר הריאלי בחיפה, דבר, 21 בספטמבר 1925
- ^ מענים חוץ ביתיים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים
