לדלג לתוכן

אור איתן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מגן אור)
פירוש נוסף ערך זה עוסק במערכת הגנה אווירית. אם התכוונתם לכדורסלן עבר ישראלי, ראו אור איתן (כדורסלן).
אור איתן
"אור איתן" (קרון שיגור עם שני "תותחי" לייזר), 2025
"אור איתן" (קרון שיגור עם שני "תותחי" לייזר), 2025
מידע בסיסי
ייעוד מערכת הגנה אווירית מבוססת לייזר
מדינת מקור ישראלישראל ישראל
פיתוח ישראלישראל רפאל - מערכות לחימה מתקדמות (המערכת), אלביט מערכות (הלייזר עצמו) ומפא"ת
תכנון רפאל - מערכות לחימה מתקדמות
יצרן רפאל - מערכות לחימה מתקדמות ואלביט מערכות
שימוש ראשון 2024 (להב ברזל)
2026 (אור איתן)
מלחמות ומבצעים מלחמת חרבות ברזל
תקופת השירות 28 בדצמבר 2025 – הווה (110 ימים)
מפעילים ישראלישראל ישראל
צה"ל: מערך ההגנה האווירית
פלטפורמת שיגור משתנה, תלוי בדגם
גרסאות אור איתן, להב ברזל
ממדים
קוטר פחות מ-5 ס"מ (קוטר האלומה)
ביצועים
מהירות מספר שניות להפלה
טווח כ-10 ק"מ
דיוק נקודתי
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי נשק לייזר (ראו #דגמים)
הנחיה חיישן תרמי
הספק

10–100 קילוואט (תלוי בדגם)

  • 100 קילוואט (אור איתן)
  • 30–50 קילוואט (להב ברזל)

אור איתן[1] (באנגלית: Laser Dome),[1] שנודעה בשם מגן אור, ובתחילת פיתוחה בשם קרן ברזל (Iron Beam), היא מערכת הגנה אקטיבית ישראלית מבוססת נשק לייזר להגנה מפני רקטות, טילים ופצצות מרגמה בטווחים קצרים ומפני כלי טיס לרבות גלשני-אוויר, כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. המערכת מפותחת על ידי רפאל מערכות לחימה מתקדמות, בשיתוף אלביט מערכות אשר אחראית על פיתוח הלייזר במערכת, ונחשבת פורצת דרך וראשונה מסוגה בעולם.

המערכת הוא חלק ממערך ההגנה האווירית של צה"ל.[2] המערכת הוא שכבת הגנה נוספת בישראל, הנמוכה ביותר – מתחת לשכבות המבצעיות במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל. מערכות בשכבות הגנה אחרות כוללות את "כיפת ברזל" (נגד רקטות קצרות טווח), "קלע דוד" (נגד רקטות בטווחים בינוניים, טילים בליסטיים לטווח קצר וטילי שיוט) ומערכות ה"חץ 2" ו"חץ 3" – ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך ומחוץ לאטמוספירה. בעתיד, מתוכננת להתווסף מערכת הלייזר המוטסת אותה מפתחת חברת אלביט מערכות.

המערכת מבוססת על נשק לייזר שמופק על ידי לייזר מצב מוצק שמאפשר יצירה זולה ובטיחותית של קרן לייזר רבת-עוצמה (100 קילוואט). עקב יעילות המערכת והיירוט הזול, מערכת הביטחון תעדיף ליירט את האובייקט באמצעות מערכת אור איתן על פני מערכות אחרות כגון כיפת ברזל, המשתמשת בטילים מיירטים יקרים מאוד. בתנאי ראות לקויה כגון עננות או סופות חול, פעילות המערכת האופטית מוגבלת, ולכן במקרים כאלו כיפת ברזל היא זו שתוביל את מלאכת היירוט.[3]

באוקטובר 2024 ביצעה "להב ברזל", גרסה מוקטנת וניידת של המערכת, יירוט בכורה מבצעי כאשר הפילה עשרות כלי טיס בלתי מאוישים של חזבאללה בלחימה בצפון במלחמת חרבות ברזל. זה היה היירוט המבצעי הראשון בעולם של כטב"ם באמצעות נשק לייזר שורף.[4]

מאפיינים

מערכת אור איתן – "תותח" הלייזר
מערכת אור איתן יורה קרני לייזר

המערכת מבוססת על לייזר מצב מוצק (לייזר סיב) מתקדם, זול יותר לשימוש ושאינו מסוכן לסביבה (בשונה מלייזר כימי, שעליו מבוססת מערכת נאוטילוס) בהספק גבוה (יצירת קרן של כ-100 קילוואט צורכת כ־128 קילו־וואט),[5] ומיועדת לפעול בטווחים קצרים של עד כ-10 ק"מ.[3] חלק מטווחים אלו הם מתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל". המערכת תאפשר ליירט את מטרותיה מעל שטח האויב ולפני חצייתן לישראל. בני המערכת מתבייתת על האובייקט באמצעות חיישן תרמי, ושולחת קרן לייזר רבת־עוצמה שתפקידה לחמם את הרקטה ולהשמיד את המטרה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת המרעום ובכך הקרן יוזמת "השמדה עצמית" של המטרה ופיצוצה באוויר, או על ידי פגיעה בחלקים קריטיים של המטרה וניטרולה כך שתיפול על הקרקע כנפל.[6][7][8] קוטר האלומה הוא בקירוב כקוטרו של מטבע 10 שקלים והיא מחוץ לתחום האור הנראה.[3] המערכת מסתמכת על אופטיקה אדפטיבית כדי לתקן עיוותים אטמוספיריים.[9] יו"ר רפאל יובל שטייניץ צוטט באתר נשיונל דיפנס מסביר כי אור איתן משגרת מאה עד מאתיים אלומות זעירות בגודל של מטבע לעבר המטרה.[10] לדבריו, כשמזהים פגיעה של קרן אחת בעזרת השתקפות טלסקופית, אלומות נוספות מופנות למטרה – ומיקוד האנרגיה מביא ליירוט מהיר שלה.[5]

יתרונות

  • עלות כל יירוט זולה מאוד ומוערכת בשקלים בודדים; העלות מחושבת רק על פי עלות החשמל הנדרש.[11][10] לפי יצחק בן ישראל, עלות יירוט היא כ־1,000 דולר,[12] אולם באפריל 2025 העריך מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן, שעלותו של יירוט בודד תעמוד על 2–3 ש"ח[13] ובמאי 2025 דווח ש"יירוט על ידי לייזר עולה כ-5 דולרים בלבד".[4]
  • מהירות יירוט מיידית המתבצעת על ידי לייזר, מה שמאפשר למקסם את יכולת היירוט, כיוון שגם אם ניסיון ראשון לא הצליח, ניתן לנסות ליירט שוב.
  • יירוט מיידי מעל שטח אויב, מה שמבטל את הצורך בהתרעה לעורף ("צבע אדום").[דרושה הבהרה]
  • למערכת יש מלאי כמעט בלתי מוגבל של "מיירטים" (קרני לייזר), הדורשים חשמל בלבד. הצורך לטעון טילים מיירטים הוחלף בצורך לתדלק גנרטורים, אם כי גם צורך זה לא קיים במקומות שבהם המערכת מחוברת לרשת החשמל הארצית.

חסרונות

  • עלות כל מכוון לייזר כמה עשרות מליוני דולר.[14][15]
  • מוגבלת ליירוט בודד בכל רגע; נדרשות מספר שניות של לזירה על המטרה כדי להשמיד אותה, לעומת מערכת כיפת ברזל שבה המטרה מושמדת ברגע שהטיל פוגע בה,[12] וביכולתה ליירט כמה מטרות בו זמנית ממשגר אחד היורה מספר טילים במקביל. עם זאת, כאשר זמן המעוף של מטרות ארוך יחסית (למשל במקרה של כטב"ם), מערכת מבוססת לייזר יכולה לעבור ממטרה למטרה וליירט מספר רב של מטרות.
  • הגבלה בשל תנאים סביבתיים: גשם, אובך, ערפל ועשן בשדה הקרב.[10]
  • דעיכה של הקרן בשל מולקולות גזים ומים שנמצאים באטמוספירה.
  • טווח מוגבל של הקרן (עשרה קילומטר לעומת 70 קילומטר של מערכת כיפת ברזל).
  • צריכת אנרגיה גבוהה שדורשת מקורות חשמל מתקדמים.
  • המערכת צריכה קו ראייה ישיר, דבר שיכול להיות בעייתי בסביבות עירוניות צפופות או בטופוגרפיה מורכבת.[10]
  • כל הסרת כטב"מ בלייזר מתחילה בלהבין אותו כאובייקט תלת־ממדי, כי המערכת צריכה לזהות היכן בדיוק יש לפגוע כדי ליזם את המטען או לנטרל את האיום במהירות.[10]

דגמים

למערכת יש ארבעה דגמים, המתבססים על העובדה שככל שעולה ההספק, עולה הטווח היעיל של המערכת:[16]

שם שם בצה"ל הספק לייזר טווח פלטפורמה
Iron Beam[17] אור איתן 100 קילוואט 10 ק"מ קרון שניתן לנייד על ידי משאית
Iron Beam-M[18] להב ברזל 30–50 קילוואט מספר ק"מ משאית שטח
Lite Beam[19] 10 קילוואט 2 ק"מ רכב שטח או רכב קרבי משוריין
Naval Iron Beam[20] 100 קילוואט 10 ק"מ אוניית מלחמה

שם

שמה המקורי של המערכת היה “קרן ברזל”, תרגום לשם המסחרי של רפאל - מערכות לחימה מתקדמות באנגלית: “Iron Beam”. לאחר מכן שונה שם המערכת ל“מגן אור”. בספטמבר 2025 הוחלט שהמערכת תיקרא “אור איתן”, על שמו של סרן איתן יצחק אוסטר,[21] קצין ולוחם ביחידת אגוז, שנפל בתמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל והוא בנו של דובי אוסטר, אחד מהוגי וממפתחיה הראשיים של המערכת.[22] השם המסחרי של המערכת נותר Iron Beam.[1]

פיתוח

אבטיפוס של מערכת אור איתן יורה קרן לייזר בשלבי הניסויים

המערכת המתוכננת הוצגה לראשונה בחודש פברואר 2014 בסלון האווירי בסינגפור.

בפברואר 2014 פרסמה חברת רפאל שבמהלך ניסוי המערכת פגעה ב-90% מהמטרות.[23] באפריל 2014 אמר מנכ"ל רפאל, ידידיה יערי: "המערכת עברה בדיקת היתכנות, ואנחנו כרגע בשלבים של המשך פיתוח. אנחנו אחרי דמו, אבל יש עוד פאזה של פיתוח שצריך לעשות. יש מדגים טכנולוגי שמוכיח שהוא מוריד מעופפים כמו זבובים. יש לו אחוזי פגיעה יפים מאוד".[24]

ב-2015 פורסם כי לפי הערכות מסוימות יחלפו לפחות חמש שנים עד שהמערכת תהיה מבצעית.[25] ב-6 בדצמבר 2018, פרופ' יצחק בן ישראל, לשעבר ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, אמר שצה"ל יוכל להצטייד במערכת בתוך שנה, אם יינתנו התקציבים המתאימים. לדבריו, כשנה לפני כן הושגו בישראל פריצות דרך בתחום לייזר מצב מוצק, שמאפשרות למזער את המערכת לגודל מעשי של משאית.[26]

ביוני 2021 פרסם משרד הביטחון כי השלים בהצלחה ניסוי ליירוט כטב"מים באמצעות לייזר ממטוס שהותקנה עליו המערכת.[27] ב-14 באפריל 2022 פורסם על השלמת ניסויי יירוט מוצלחים למגוון איומים, כגון רקטות, פצצות מרגמה וכטמ"מים. ההערכה הייתה שבתוך כשנה עד שנתיים המערכת תוכרז כמבצעית ומשלימה לכיפת ברזל.[28] בדצמבר 2022 נחתם הסכם לצירופה של חברת "לוקהיד מרטין" האמריקאית לפיתוח המערכת ולייצורה. במאי 2023 הוצגה גרסה ימית של המערכת, המיועדת להתקנה על ספינות בשילוב כיפת מגן.[29]

במהלך מלחמת חרבות ברזל, משרד הביטחון אישר למפא"ת להכניס את המערכת לניסוי בתנאים מבצעיים בדרום הארץ ולבדוק את יכולת הזיהוי של המערכת ואת יכולתה ליירט רקטות.[11] לפי יו"ר רפאל, המערכת נפרסה מול רצועת עזה במהלך המלחמה.[30]

על-פי סיכומי עשר פגישות של יחיא סינוואר עם פורום הפיקוד העליון של תנועת חמאס שהתגלו במחשב בח'אן יונס, הנהגת חמאס החליטה שהיא חייבת לפתוח במתקפת הפתע על ישראל עד סוף 2023, כי ישראל הודיעה שהיא מפתחת סוג חדש של לייזר שיוכל ליירט את הרקטות של חמאס ביעילות רבה יותר.[31]

באוקטובר 2024 הודיעו משרד הביטחון, רפאל ואלביט על עסקה בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח, להרחבת הייצור ולהצטיידות במערכת. בשלב הראשון, המערכת תשולב בכיפת ברזל ותפעל במתכונת היברידית, תוך מתן עדיפות ליירוט באמצעות לייזר.[32]

לפי פרסום באתר ynet ממאי 2025, עלות כל יחידה מוגמרת היא כ-200,000 ש"ח.[33] לפי פרסום באתר ישראל היום מספטמבר 2025, מפתחי המערכת אומרים שהמערכת עצמה יקרה מאוד, אך עלות כל יירוט נמוכה מאוד.[14] ראש מפא"ת אמר שהמערכת עצמה "לא זולה אך גם לא עולה המון"[34], ולפי פרסום נוסף באתר ynet, גורמים במשרד הביטחון אמרו שלאחר מאות יירוטים המערכת תכסה את ההשקעה בה.[35]. בדצמבר 2025 דווח שלמרות שרפאל מסרבת לחשוף את מחיר המערכת, כל יחידה תעלה כמה עשרות מליוני דולרים [36]

ב-17 בספטמבר 2025, משרד הביטחון ורפאל הודיעו על סיום הפיתוח של "אור איתן", ונמסר שהיא תיכנס לשימוש מבצעי בצה"ל עד סוף 2025.[37] בדצמבר 2025 רמז בכיר ברפאל כי המערכת משמשת את כוחות הביטחון במלחמה בחדירת הרחפנים בגבולות ישראל עם ירדן ועם מצרים.[38], וב-28 בדצמבר נמסרה באופן רשמי מערכת "אור איתן" הראשונה לצה"ל, והמערכת הוכרזה כמבצעית.[39][40][2]

שימוש מבצעי

באוקטובר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, נעשה לראשונה שימוש מבצעי ראשון במערכת "להב ברזל", גרסה מוקטנת של "אור איתן". המערכת הצליחה ליירט ולהפיל ארבעה כלי טיס בלתי מאוישים ששיגר חזבאללה מלבנון לעבר ישראל,[41] ומאז יירטה עשרות כטב"מים נוספים.[42][4]

ב-2 במרץ 2026, במסגרת מבצע שאגת הארי, מערכת אור איתן יירטה כטב"ם חזבאללה באזור שלומי.[43]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אור איתן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 יואב זיתון, השקה היסטורית למיירט הלייזר העוצמתי: "שקלים בודדים להפלת רקטות ומזל"טים", באתר ynet, 17 בספטמבר 2025
  2. ^ 2.0 2.1 ניצן שפירא, החל עידן הלייזר: מערכת מבצעית ראשונה של לייזר עוצמתי נמסרה לצה"ל, באתר N12, ‏2025-12-28
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 יובל אזולאי, בחסות המלחמה: היירוט בלייזר בדרך להיות מבצעי בקרוב, באתר כלכליסט, 20 בנובמבר 2023
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 יניב אביטל, ‏הראשונה בעולם: ישראל יירטה עם לייזר עשרות כטב"מים של החיזבאללה במלחמה, באתר Geektime‏, 28 במאי 2025
  5. ^ 5.0 5.1 דין שמואל אלמס, ‏בדרך להפוך למבצעית? הניסוי שיכריע את עתיד מערכת הלייזר הישראלית, באתר גלובס, 21 במאי 2025
  6. ↑ דוד רפאלי, בעוד שנתיים: לייזר ישמיד פצצות באוויר, באתר כלכליסט, 27 באוגוסט 2014
  7. ↑ אתר למנויים בלבד אודי עציון, ‏אנשי הברזל, באתר "ידיעות אחרונות", 22 באוגוסט 2014 (הקישור אינו פעיל)
  8. ↑ יובל אזולאי, רפאל ולוקהיד מרטין ישתפו פעולה בפיתוח נשק הלייזר נגד רקטות, באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2022
  9. ↑ שני וקולנקו, ‏מגן אור, באתר חיל האוויר הישראלי, 13 בפברואר 2022
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 ניצן סדן, תותחי הלייזר של ישראל: מה הם לא יודעים לעשות?, באתר כלכליסט, 3 בינואר 2026
  11. ^ 11.0 11.1 יובל אזולאי, במשרד הביטחון בוחנים: ניסויים בזמן אמת למערכת היירוט בלייזר "מגן אור", באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
    אמיר בוחבוט‏, במערכת הביטחון מתכוננים לשימוש ראשוני במערכת ליירוט בלייזר במהלך המלחמה בעזה, באתר וואלה‏, 15 באוקטובר 2023
    אתר למנויים בלבד שגיא כהן, פצמ"ר בהנחיית לייזר ו"רחפן מתאבד": כלי הנשק החדשים של צה"ל במלחמה, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2023
  12. ^ 12.0 12.1 אסף גלעד, ‏מלחמת העתיד: קרן הלייזר שתשרוף את הטילים עוד לפני שייכנסו לישראל, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2023
  13. ↑ יובל אזולאי, "מגן אור ינטרל איומים בעלויות זניחות של 2–3 שקלים", באתר כלכליסט, 10 באפריל 2025
  14. ^ 14.0 14.1 לילך שובל, ‏מיירטת טילים בעלות של דולרים בודדים: הכירו את מערכת הלייזר החדשה "אור איתן", באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2025
  15. ↑ יובל אזולאי, המחיר האמיתי של מערכת הלייזר "אור איתן": יירוט בשקלים, פריסה במאות מיליוני דולרים, באתר כלכליסט, 30 בדצמבר 2025
  16. ↑ אודי עציון, רפאל חושפת שלוש מערכות לייזר: יימכרו ללקוחות בחו"ל, באתר "חמ"ל"
  17. ^ 17.0 17.1 IRON BEAM – High Energy Laser Weapon System, Rafael
  18. ^ 18.0 18.1 IRON BEAM-M: Mobile High Energy Laser System, Rafael
  19. ^ 19.0 19.1 LITE BEAM, Rafael
  20. ↑ NAVAL IRON BEAM: Laser Weapon for Naval Vessels, Rafael
  21. ↑ אתר לזכר איתן יצחק אוסטר
  22. ↑ אתר למנויים בלבד הודיה כריש חזוני, ‏"אני מרגיש שאכזבתי את הלוחמים כי לא שאלנו איך פוגעים באויב", בעיתון מקור ראשון, 10 ביוני 2025
  23. ↑ אתר למנויים בלבד The Associated Press, Israel's Rafael Unveils 'Star Wars-style' Laser Missile Shield, Haaretz , February 14, 2014
  24. ↑ מנכ"ל רפאל על "קרן הברזל": מורידה מעופפים כמו זבובים, באתר גלובס, 2 באפריל 2014
    עמיר רפפורט, "IRON BEAM מורידה פגזים כמו זבובים", באתר nrg‏, 2 באפריל 2014.
  25. ↑ עמי רוחקס דומבה, ‏המרוץ לפיתוח הגנה מפני פצצות המרגמה, באתר "IsraelDefense‏", 3 באוגוסט 2015
  26. ↑ תוך שנה ישראל תוכל להפעיל מערכת ליירוט רקטות באמצעות לייזר, באתר מעריב אונליין, 6 בדצמבר 2018
  27. ↑ אמיר בוחבוט‏, הניסוי הסתיים בהצלחה: בעוד 3 שנים - יירוט רקטות ומל"טים באמצעות לייזר, באתר וואלה‏, 21 ביוני 2021
    אודי עציון, משרד הביטחון: לא יהיה לישראל לייזר מבצעי נגד רקטות לפני 2024, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2021
  28. ↑ יואב זיתון, "הישג היסטורי": לראשונה בעולם - ניסוי ליירוט רקטות ומל"טים בלייזר | תיעוד, באתר ynet, 14 באפריל 2022
  29. ↑ עמי רוחקס דומבה, ‏רפאל חושפת מערכת יירוט בלייזר לזירה הימית, באתר "IsraelDefense‏", 2 במאי 2023
  30. ↑ אילנה קוריאל, שטייניץ: מערכת "מגן אור" ליירוט בלייזר נפרסה במהלך המלחמה, באתר ynet, 20 בינואר 2024
  31. ↑ Ronen Bergman, Adam Rasgon and Patrick Kingsley, Secret Documents Show Hamas Tried to Persuade Iran to Join Its Oct. 7 Attack, The New York TImes
  32. ↑ ניר דבורי, משרד הביטחון רכש מערכות יירוט בלייזר ב-2 מיליארד שקל, באתר מאקו, 28 באוקטובר 2024
  33. ↑ יואב זיתון, טל שחף, רענן בן צור, הראשונה בעולם: מערכת הלייזר הישראלית יירטה עשרות כטב"מים במלחמה, באתר ynet, 28 במאי 2025
  34. ↑ יובל אזולאי, "פריצה היסטורית": הושלם פיתוח מערכת ההגנה האווירית מבוססת הלייזר, באתר כלכליסט, 17 בספטמבר 2025
  35. ↑ יואב זיתון, השקה היסטורית למיירט הלייזר העוצמתי: "שקלים בודדים להפלת רקטות ומזל"טים", באתר ynet, 17 בספטמבר 2025
  36. ↑ יובל אזולאי, המחיר האמיתי של מערכת הלייזר "אור איתן": יירוט בשקלים, פריסה במאות מיליוני דולרים, באתר כלכליסט, 30 בדצמבר 2025
  37. ↑ אור הלר, מערכת היירוט בלייזר נכנסת לשימוש מבצעי: "משנה את המשוואה", באתר חדשות 13, 17 בספטמבר 2025
  38. ↑ אתר למנויים בלבד ישראל שמאי, ‏"מי אמר שלא משתמשים בה?": מערכת הלייזר כבר מיירטת רחפנים, בעיתון מקור ראשון, 2 בדצמבר 2025
  39. ↑ משהב"ט ו'רפאל' מסרו לצה"ל את 'אור איתן', באתר צה"ל, 28 בדצמבר 2025
  40. ↑ יואב זיתון, "משנה את כללי המשחק - ומעביר מסר": מיירט הלייזר העוצמתי נמסר לצה"ל | צפו, באתר ynet, 28 בדצמבר 2025
  41. ↑ לילך שובל, ‏לראשונה: חיל האוויר ביצע יירוטים עם מערכת הלייזר, באתר ישראל היום, 28 במאי 2025
  42. ↑ מערכת את"צ, במהלך המלחמה בוצעו לראשונה עשרות יירוטים בעזרת מערכות הלייזר, באתר צה"ל, 28 במאי 2025
  43. ↑ יאיר קראוס, איתמר שעשוע, תיעוד: הלייזר "אור איתן" משתתף ביירוט כטב"ם - עם כניסת חיזבאללה למערכה, באתר ynet, 2 במרץ 2026


הגנה מפני טילים בישראל ישראל
מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים
חץ 4 (בפיתוח) טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל "חץ 3"
"כיפת ברזל"
"אור איתן" - נשק לייזר
חץ 3 טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים
חץ 2 טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים
קלע חד (בפיתוח) טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים היפר-סוניים
קלע דוד טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס
כיפת ברזל טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים. התצורה הימית מכונה כיפת מגן.
אור איתן מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד רחפנים, כטב"מים, פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, נקראה בעבר "מגן אור" ו"קרן ברזל" (Iron Beam).
מערכות נוספות MIM-104D פטריוט ("יהלום") • להב ברזל (גרסה מוקטנת של אור איתן) • להב אור (נשק לייזר קטן בשימוש מג"ב)
מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט
לכלי טיס לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע
לכלי שיט לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • ברק MX • כיפת מגן • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני)
לכלי רכב מעיל רוח • חץ דורבן • מעגל איתן • כיפת רחפן
מערכות גילוי והתראה
מכ"מים ומערכות התראה מתקן המכ"ם בדימונה • מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084‏ • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • הילה • צבע אדום
ערכים קשורים
ראו גם מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלביט מערכות • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • חץ (מערכת נגד טילים)


ישראלישראל אמצעי לחימה מתוצרת רפאל מערכות לחימה מתקדמות
טילים אנקור (אנקור כחול • אנקור כסוף • אנקור שחור) • ברק • גיל • גיל 2 • דרבי • עוקץ שמיים • לוז • ספייק • פופאי • פיתון • שפריר • משגר השביט • תמוז • Sea Breaker • רוקס
רקטות מטאדור • CARPET • אבשלום • אמנון
עמדות שליטה מרחוק בנשק טייפון • מאג רפא"ל • קטלנית • רואה-יורה
מערכות הגנה אווירית אור איתן ("Iron Beam") • ברק • כיפת ברזל • כיפת מגן ("כיפה ימית") • קלע דוד ("שרביט קסמים") • קלע חד • SPYDER • ‏כיפת רחפן
לויינים אביר • ונוס
רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס גולן • זאב • חצצית • סקיילייט • פרוטקטור • רקון • מעוז
שונות אזוב • מאמין • מאמין קל • מעיל רוח • ספייס • לייטנינג‏ • Sky Shield‏ • THOR – מערכת סילוק פצצות • סיימון

אור איתן42836663Q15633842

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אור_איתן&oldid=3646979"