יוסי פלד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסי פלד
לידה אנטוורפן,[1] בלגיה
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19591991 (כ־32 שנים)
דרגה אלוףאלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגלילמבצע שלום הגליל
תפקידים אזרחיים
חבר הכנסת
24 בפברואר 200916 בספטמבר 2012
(3 שנים ו־29 שבועות)
כנסות 18 (הליכוד)
שר בלי תיק
תפקידים נוספים

יוסי פלד (נולד ב-18 בינואר 1941) הוא יו"ר חברת קו צינור אילת אשקלון. כיהן בעבר כשר בממשלת ישראל, וכחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. שימש כאלוף פיקוד הצפון בשנים 19861991.

יוסי פלד משמאל, עם אלי "השליש" אפללו

ביוגרפיה

נולד באנטוורפן שבבלגיה בשם יוסף (ג'פקה) מנדלביץ' לשיינע ויענקל מנדלביץ'. בזמן מלחמת העולם השנייה נמסר עם שתי אחיותיו למשפחה נוצרית מאמצת. המשפחה גדלה אותם כקתולים ופלד למד להתפלל בפלמית ובימי ראשון היה מבקר בכנסייה. אביו נספה באושוויץ. אמו שרדה את השואה ולאחר המלחמה חזרה אל המשפחה הנוצרית באנטוורפן, כדי לקחת את ילדיה, אולם כעבור זמן קצר נוכחה לדעת שאין ביכולתה לטפל בו וכשהיה בן שש מסרה אותו לבית יתומים יהודי. כעבור שנה הועברו הילדים לצרפת, בדרך לארץ ישראל.[2] הם עלו בעזרת הבריגדה היהודית, ללא אמם. דודם חיכה להם בנמל חיפה ולקח אותם להתיישב בקיבוץ נגבה ב-1949.[2]

פלד התגייס לצה"ל בשנת 1959. הוא שובץ בחרמ"ש ועבר הכשרה כלוחם, כמפקד כיתה וקורס קצינים. לאחר מכן שימש כמפקד מחלקת חרמ"ש וקמב"ץ בגדוד 9. במלחמת ששת הימים היה פלד מפקד פלוגת חרמ"ש בגדוד 9, של חטיבה 7 באוגדת הפלדה המשוריינת של האלוף ישראל טל. לאחר מכן עבר למסלול פיקודי על יחידות טנקים בחיל השריון. במלחמת ההתשה היה מפקד גדוד השריון 195 (גדוד אדם) בתעלת סואץ. ב-1971 מונה לסגן מפקד חטיבה 188.

במלחמת יום הכיפורים היה מפקד חטיבת שריון במילואים (חטיבה 205, "אגרוף הברזל") במסגרת אוגדה 146 של מוסה פלד. במהלך הלחימה נעה החטיבה על זחלים מירושלים ועד לרמת הגולן, שם השתתפה בקרבות קשים בדרום הרמה ובמרכזה.[3] לאחר המלחמה מונה למפקד חטיבה 460 עוצבת בני אור. בשנים 19771978 פיקד על מתקן האימונים בצאלים.

בנובמבר 1978 מונה למפקד אוגדה 252 בסיני ושירת בתפקיד עד 1980. לאחר שובו מלימודים באנגליה, מונה בתחילת 1982 לסגן מפקד המכללה לביטחון לאומי. במלחמת לבנון הראשונה נלחם בראש כוח מאולתר ("כוח יוסי"), שהורכב מגדוד שריון סדיר, גדוד צנחנים במילואים ויחידת המילואים של סיירת מטכ"ל. הכוח בפיקודו כבש את הכפר משע'רה ונלחם ממזרח לאגם קרעון. במהלך הקרבות נוספו לכוח יחידות נוספות שכללו כוח נ"ט חטיבתי ואת חטיבת השריון "אגרוף הברזל" ופעל נגד ריכוזי כוחות הצבא הסורי.[4] בשנים 1983 עד 1986 כיהן כראש מחלקת ההדרכה באגף המטה הכללי בצה"ל.

אלוף פיקוד הצפון

בתפקידו הבא שימש פלד אלוף פיקוד הצפון[5] מיוני 1986 ועד אפריל 1991. במהלך תקופה זו שם דגש על הקשר של הצבא עם יישובי הצפון ואף הורה לכל מפקדי היחידות בפיקוד לתלות שלט בלשכותיהם בנוסח: "המטרה: הגנה על ישובי הצפון"[6]. כאלוף פיקוד הצפון בחן פלד מחדש את האופן בו לחמו כוחות צה"ל בדרום לבנון,[7] ונקט בקו התקפי ויוזם כנגד ארגוני המחבלים בדרום לבנון.[8] בין היתר קבע פלד בשנתו הראשונה בפיקוד את נוהל חניבעל.[9] בין הבולטות בפעולות שיזם כנגד ארגון החזבאללה ניתן למנות את מבצע חוק וסדר. ב־2 - 4 במאי 1988 במסגרת "מבצע חוק וסדר" פשטו כוחות צה"ל ובהם צנחנים ושריון, תחת פיקודו של אל"ם שאול מופז על בסיס מחבלי החזבאללה בעיירה מיידון שבדרום לבנון.[10] 3 חיילי צה"ל נהרגו בפשיטה ונפצעו שבעה עשר חיילים נוספים. הפעולה הייתה הגדולה בהיקפה במבצעי צה"ל בלבנון מאז "מבצע שלום הגליל". כ-50 מחבלי חזבאללה נהרגו בקרב.[11] פעולה מוצלחת נוספת הייתה מבצע שומרי יער, פשיטה של סיירת צנחנים בעומק לבנון.[12] לאור הצלחות פיקוד הצפון בלחימה בלבנון מתח פלד ביקורת על אופן הכנת מבצע כחול וחום, משום שחשב שהפיקוד צריך להיות נתון בידי פיקוד הצפון, המכיר היטב את זירת הפעולה.[13]

בעקבות ליל הגלשונים נפגש עם שר הביטחון יצחק רבין ואמר לו כי הוא מוכן לעזוב את תפקידו לאלתר כדי להרגיע את הסערה הציבורית. רבין סירב והורה לו להמשיך בתפקידו.

לאחר שירותו בצה"ל

לאחר פרישתו מהצבא שימש במגוון תפקידים: יו"ר תדיראן מוצרי צריכה, יו"ר ליש שירותי דרך, יו"ר חברת ל.מ. שירותי כח אדם בע"מ, יו"ר המפעלים הפטרוכימיים ויו"ר אגודת הידידים של האוניברסיטה הפתוחה. היה חבר דירקטוריון במספר חברות ובהן מבני תעשייה ונתנאל גרופ. יועץ לממשלות הודו וטורקיה בנושאי לוחמה בטרור.

שימש במספר תפקידים ממלכתיים:

קריירה פוליטית

בשנת 1996 הצטרף למפלגת הליכוד ותמך בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. שנה לאחר מכן, שלח מכתב לנתניהו בו הביע את אכזבתו מתפקודו. לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה בשנת 1999, הופיע פלד באירוע של רשימת "ישראל אחת" בראשות יריבו של נתניהו, אהוד ברק, והביע תמיכה בבחירת ברק לראשות הממשלה ואכזבה מנתניהו. באוקטובר 2006, שב פלד וחיזק את תמיכתו בנתניהו, כשאמר: "נתניהו השתנה, כולנו השתנינו, כולנו התבגרנו. וכאן, אני אומר לכם - בנימין נתניהו הוא המתאים ביותר לשיקום המדינה והצבא, גם בתחום הכלכלי וגם בביטחוני".

בפריימריז שנערכו בליכוד ב-9 בדצמבר 2008 לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, הוצב פלד במקום ה-15 ברשימה, והתחיל לכהן כחבר הכנסת לאחר הבחירות. לאחר הקמת הממשלה ה-32 מונה פלד לתפקיד שר בלי תיק. לבקשתו, כיהן כשר המרכז את תחום פעילות ניצולי השואה, והיה האחראי על הטיפול באנשי צד"ל שנקלטו בארץ.

ב-16 בספטמבר 2012 התפטר פלד מהכנסת,[17] ומאוחר יותר פרש גם מתפקידו בממשלה, לטובת מינויו ליושב ראש חברת קו צינור אילת אשקלון.


פלד הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מטעם אוניברסיטת תל אביב.

פלד גרוש ואב לשניים. היה בן זוגה של הזמרת אביבה אבידן. מתגורר בתל אביב.

ספרו

קישורים חיצוניים

מכתביו

הערות שוליים

  1. ^ יוסי פלד, באתר בית לוחמי הגיטאות.
  2. ^ 2.0 2.1 תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, עמ' 465.
  3. ^ יוסי פלד, ‏"הבנתי שזו מלחמה על הבית", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2011.
  4. ^ יוסי פלד, זיכרונות ולקחים ממלחמת שלום הגליל, מערכות 413, יולי 2007, עמ' 52–53.
  5. ^ אביחי בקר, "אלוף המקרה", הארץ, ‏ 20.05.1998.
  6. ^ גל פרל פינקל, חוזרים ללבנון, דרך הטלוויזיה, באתר "זמן ישראל", 28 באפריל 2020.
  7. ^ משה (צ'יקו) תמיר, "מלחמה ללא אות", הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 23.
  8. ^ יוסי פלד, "איש צבא" (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג-1993, עמוד 295.
  9. ^ שרה ליבוביץ-דר, דילמת השבוי, באתר הארץ, 20 במאי 2003.
  10. ^ גל פרל פינקל ואבירם רינג, מבצע חוק וסדר 30 שנה אחרי, מערכות 477, אפריל 2018.
  11. ^ עמיר רפפורט, מחקו את הכפר, מחקו את רון ארד, באתר nrg‏, 19 ביולי 2008.
  12. ^ גל פרל פינקל, בדרום מתקיימת דינמיקה של הסלמה, אבל בינתיים ישראל לא מנהלת אותה, באתר "זמן ישראל", 3 בנובמבר 2019.
  13. ^ יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: ספרית מעריב, תשנ"ג-1993, עמוד 356.
  14. ^ אביבה קרול, ‏קצב צפוי לחזור לניהול חגיגות ה-50; מודעי מועמד ליו"ר העמותה הציבורית, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1997
  15. ^ אביחי בקר, שילם את המחיר, הארץ, ‏ 16.02.2001, כפי שהועלה באתר פרש.
  16. ^ עמיר רפפורט, גולנצ'יק, באתר nrg‏, 28 בינואר 2004
  17. ^ השר פלד הגיש ליו"ר הכנסת את התפטרותו מהכנסת, אתר הכנסת, 13 בספטמבר 2012


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28651537יוסי פלד