מבצע חץ הבשן
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | ||||||||||||||||||||||
| מפת התקדמות כוחות צה"ל בשטח אזור החיץ | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| תאריכים | 8 בדצמבר 2024 – הווה (213 ימים) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום |
 רחבי סוריה | |||||||||||||||||||||
| תוצאה |
| |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
.jpg){kind=icon}
.jpg){kind=icon}
.jpg){kind=icon}
.jpg){kind=icon}
מבצע חץ הבשן הוא מבצע צבאי ישראלי בשטח סוריה. המבצע החל בעקבות נפילת משטר אל-אסד בסוריה על ידי קבוצות מורדים. בימים הראשונים למבצע השתלט צה"ל על עמדות אסטרטגיות ברום החרמון ולאחר מכן תמרן באזור החיץ בגבול ישראל–סוריה ומעבר לו (עד כדי 20 קילומטרים מדמשק).[4] במקביל, צה"ל השמיד בהפצצות מהאוויר ומהים כ־80% מיכולותיו האסטרטגיות של צבא שלטון אסד מחשש שיעברו לידי גורמי טרור.[5] בהפצצות הושמדו מטוסים, מסוקים, טילים, תחנות מכ"ם, טנקים, ספינות קרב וכלי שיט נוספים.
בינואר 2025 הכריזה ישראל כי בכוונתה לתפוס "מרחב החזקה" של צה"ל בעומק של 15 ק"מ בתוך סוריה, ו"מרחב השפעה" עם שליטה מודיעינית בעומק של 60 ק"מ.[6]
רקע
מצב הגבול הישראלי-סורי
ערך מורחב – הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה
ב-31 במאי 1974 נחתם הסכם הפרדת כוחות בין ישראל לסוריה שסיים את מלחמת יום הכיפורים ואת תקופת ההתשה שלאחריה בחזית הסורית. הסכם זה קבע את גבול ישראל–סוריה. במסגרת ההסכם, ישראל נסוגה משטח המובלעת הסורית ורום החרמון שנכבשו במלחמת יום הכיפורים, ונקבע אזור חיץ בין ישראל לסוריה.
נפילת משטר אל-אסד
- ערכים מורחבים – מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמת חרבות ברזל, נפילת משטר אל-אסד
ב-2011 פרצה מלחמת האזרחים בסוריה, שבמהלכה ניסו כוחות המורדים הסורים, המשויכים לקבוצות אתניות ואידאולוגיות מגוונות, להפיל את משטרו של בשאר אל-אסד.
רוסיה, איראן וחזבאללה התערבו בלחימה לטובת שלטון אסד, סייעו לו לבלום את כוחות המורדים ולהשתלט מחדש על חלק גדול מהשטחים שאיבד. בסטטוס קוו החדש שנוצר, שגם עוגן בהסכמים ב-2019, אסד שלט על מרבית שטח המדינה, אך שלטונו הסתמך במידה רבה על סיוע של רוסיה, איראן וחזבאללה.[7]
הכוחות הללו איבדו מיכולתם לסייע לשלטון אסד עקב פריצת מלחמת רוסיה–אוקראינה בפברואר 2022, ומלחמת חרבות ברזל בין חמאס והציר השיעי לישראל ב-2023. בשתי המלחמות הללו ספגו רוסיה, איראן וחזבאללה אבדות כבדות שלא אפשרו להם לסייע לשלטון הסורי.
ב-27 בנובמבר 2024 נחתם הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון. עם כניסת הפסקת האש לתוקף, פתחו ארגוני המורדים הסורים, ובראשם ארגון היאת תחריר א-שאם, במתקפת פתע על משטר אסד. בתוך כ-12 ימים הצליחו המורדים לכבוש את הערים המרכזיות בסוריה: חלב, חמה, חומס ודמשק, ולהפיל את משטרו של אסד.[8]
עליית היאת תחריר א-שאם
- ערך מורחב – היאת תחריר א-שאם
היאת תחריר א-שאם הוא ארגון מורדים סורי ג'יהאדיסטי שהוקם בשנת 2017 על ידי אחמד א-שרע בעקבות מיזוג של מספר ארגוני מורדים סונים-סלפים. במהלך מתקפת הפתע א-שרע התבטא פעמים רבות באופן מתון, והצהיר על מחויבותו ליציבות.[9] קו זה התקבל בספקנות בישראל לאור עברו של א-שרע ובמיוחד השתייכותו בעבר לאל-קאעדה כחלק מג'בהת אל נוסרה ולדאעש, לפני התפצלות דאעש מאל-קאעדה.[10][11]
לאחר מפלתו של משטר אסד הוקמה בסוריה ממשלה זמנית בהובלת היאת תחריר א-שאם.[12]
המצב החדש בסוריה נתפס כאיום על ישראל.[דרוש מקור]
פתיחת המבצע
תפיסת אזור החיץ
ב־7 בדצמבר 2024, עוד לפני נפילת משטרו של אסד, צה"ל סייע לכוח אונדו"ף שהותקף באזור הכפר חדר, סמוך למג'דל שמס.[13] בליל 7 בדצמבר הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס והצביע פה אחד בעד משימת הגנה בשטח החיץ.[14] הרמטכ"ל הרצי הלוי הצהיר שהחל מלילה זה סוריה הפכה זירת לחימה פעילה.[15]
ב-8 בדצמבר 2024, בעקבות נפילת משטר אל-אסד בסוריה והשתלטות המורדים על המדינה, הודיע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על קריסת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה.[16] צה"ל פרס כוחות באזור החיץ בגבול ישראל–סוריה ובמספר נקודות אסטרטגיות, כדי להבטיח את ביטחון יישובי רמת הגולן.[17] בנוסף צה"ל ביצע פעולות צבאיות בקוניטרה. במסגרת פעולות אלו, כוחות צנחנים ושריון התקדמו לתוך אזור החיץ שבין סוריה לישראל.[18] הייתה זו הפעם הראשונה מזה 50 שנה שכוחות משוריינים ישראליים חצו את גדר הגבול עם סוריה, לאחר הסכמי הפסקת האש ב-31 במאי 1974 שנערכו לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים. ארבעה צוותי קרב חטיבתיים בפיקוד אוגדה 210 – חטיבת הצנחנים, חטיבת עוז, עוצבת הגולן וחטיבת ההרים – חצו את גדר הגבול, החרימו ציוד של צבא סוריה, ופעלו למניעת השתלטות גורמי טרור על האזור.[2]
בסוכנות הידיעות "רויטרס" דווח כי ב-10 בדצמבר הגיעו כוחות צה"ל עד 25 קילומטרים מדרום-מערב לדמשק, בתוך מרחב החיץ.[19] דובר צה"ל בערבית הכחיש את הדיווחים.
כיבוש החרמון הסורי
לאחר שכוחות צבא אסד נטשו את עמדותיהם בחרמון הסורי, הפסגה הגבוהה ברכס החרמון, יחידת שלדג השתלטה עליו ללא התנגדות.[20] שר הביטחון ישראל כ"ץ הנחה את צה"ל להיערך לשהייה ממושכת בפסגת החרמון לאורך החורף, וככל שיידרש.[21] ב-17 בדצמבר ביקרו בפסגת החרמון ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ, בסיור בהשתתפות הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר ומפקד פיקוד הצפון אורי גורדין.[22]
בדצמבר 2024 בפעילות סיור והגנה של כוחות יחידת שלדג וחטיבת ההרים בפסגת החרמון, אותר והושב ראש מדחף של מסוק סופר פרלון ("צרעה", מספר זנב 17) של טייסת 114, אשר התרסק ב-27 באפריל 1974 במסגרת חילוץ פצועים במהלך הקרבות על שיא החרמון במלחמת ההתשה שהתנהלה לאחר מלחמת יום הכיפורים.[23] ב-5 בינואר 2025 פרסם דובר צה"ל תמונות וסרטונים של אמצעי הלחימה הרבים שנמצאו בידי חטיבת ההרים במרחב החרמון, בהם מוקשים, מטענים, רקטות וטילי נ"ט.[24]
השמדת יכולות הצבא הסורי
במהלך 8–9 בדצמבר 2024 תקף חיל האוויר הישראלי מעל 300 מטרות ברחבי סוריה,[25] כולל בבירה דמשק, בטרטוס ובנמל לטקיה, והשמידו כ-80% מהיכולות האסטרטגיות של הצבא הסורי.[26][5] בכלל זאת הותקפו בסיסים צבאיים, שדות תעופה, 30 מטוסי קרב מסוג מיג 29,[27] מטוסי סוחוי, מסוקי קרב, מערך הגנה אווירית, מכ"מים, סוללות טילי קרקע-אוויר, ספינות צבאיות, טילי קרקע-קרקע, רקטות, אתרי ייצור אמל"ח, מחסני אמל"ח, טילי סקאד, טילי שיוט, טילי חוף-ים, טילי ים-ים, כטב"מים ועוד.[28][29][30] בנוסף, מרכז האש של פיקוד הצפון תקף כ-130 מטרות הכוללות מחסני אמצעי לחימה, מבנים צבאיים, משגרים ועמדות ירי.[31]
כמו כן, חיל הים הישראלי הטביע כלי שיט רבים של הצי הימי הסורי, בהם ספינות טילים מדגם אוסה שעל גביהן עשרות טילי ים-ים מסוג SS-N-2 סטיקס, במרחב אל-מינא אל-ביידא (אנ') ובנמל לטקיה.
סוכנות הידיעות "ספוטניק" דיווחה שישראל ביצעה תקיפות אוויריות גם בשדה התעופה הצבאי א-שעיראת במזרח מחוז חומס, ובאתרים צבאיים אחרים במחוזות א-רקה ואל-חסכה במזרח סוריה.[32]
התקיפות האוויריות נמשכו גם בימים שלאחר מכן.[33]
התמשכות הלחימה בזירה
לאחר תפיסתם של אזור החיץ והתקיפות המרובות להשמדת אמצעי הלחימה של סוריה, החלה הלחימה בזירת סוריה לעבור לתצורה של ביטחון שוטף. צה"ל באמצעות אוגדה 210 ביצע פשיטות קטנות ומרובות לצורכי השמדת אמצעי לחימה או החרמתם, לצד תקיפות מקומיות של חיל האוויר באירועים שנתפסו כאיום על ישראל. צה"ל שלט במרביתו של מחוז קוניטרה, ולאחר שפרץ סכסוך הדרוזים מול המשטר בסוריה, צה"ל החל לבסס שליטה גם במחוזות המרוחקים יותר דרעא וא-סווידא במטרה להגן על הדרוזים.
מחוז קוניטרה
ב-1 בינואר 2025 גורמים בסוריה דיווחו כי כוחות חי"ר של צה"ל נכנסו לעומק העיר קוניטרה שברמת הגולן הסורית. במסגרת הפעילות נכנסו כוחות רגליים ומשוריינים לשטח סוריה, עד לטווח של קילומטרים בודדים מהגבול, תפסו עמדות והחלו לבצע סריקות לאיתור אמצעי לחימה. לפי דיווחים הכוחות נכנסו לתוך מבנים של ממשל אסד, וביצעו חיפושים. בנוסף, דווח כי הכוחות ביצעו כניסה של ממש לעיר עצמה. כמו כן, התושבים הסורים נקראו למסור לידי כוחות צה"ל אמצעי לחימה שנותרו שם והיו שייכים לצבא אסד ובעלי בריתו.[34]
ב-2 בינואר 2025 דיווחה רשת הטלוויזיה אל-ערביה שצה"ל כבש את סכר אל-מָנְטָרַה, שנחשב כספק המים הראשי למחוז קוניטרה ואחד מהסכרים החשובים בסוריה. בנוסף תקפה ישראל את הבסיס בתל א-שחם של צבא סוריה (סמוך לעיירה סעסע).[35][36] באל-מיאדין הוסיפו לטעון שישראל השתלטה על כל ששת מקורות המים העיקריים של מרחב דרום סוריה, שסכר מנטרה הוא הגדול שבהם והיה האחרון שנכבש, בנוסף לסכר אל-וחדה שנמצא על גבול ירדן–סוריה.[37]
לפי כתבה של וושינגטון פוסט, צה"ל המשיך להקים בסיסים חדשים ודרכי גישה אליהם, גם בפברואר. אחד מהבסיסים החדשים הוקם בג'ובאתא אל-ח'שב (אנ').[38]
מחוזות דרעא וא-סווידא
ב-23 בפברואר נאם ראש הממשלה נתניהו בטקס סיום קורס קציני חי"ר, בו הכריז מספר הכרזות חדשות בנושא הזירה הסורית:[39]
- צה"ל לא יאפשר את כניסת היאת תחריר א-שאם, או צבא סוריה החדש, מדרום לדמשק.
- דרישה לפירוז מלא של מחוזות קונייטרה, דרעא וא-סווידא מכוחות המשטר החדש.
- ישראל תגן על העדה הדרוזית בדרום סוריה מפני כוחות המשטר החדש.
ב-26 בפברואר דיווחה התקשורת הערבית על מספר פשיטות קרקעיות של צה"ל בשטח הכפרי שבמערב מחוז דרעא, בהם אזור הכפר איזרע שבצפון דרעא, וכן תל אל-חארה האסטרטגי מחמת היותו הנקודה הגבוהה באזור, אשר שימש בעבר כמוצב של הדיוויזיה הראשונה של צבא סוריה. הפשיטות כללו כ-20 כלי רכב צבאיים, בהם דחפורים וכלי רכב ארבע גלגליים, שחיפשו אחר כלי נשק.[40]
ב-1 במרץ 2025 התרחשו בעיר ג'ראמנה עימותים בין כוחות המשטר הסורי לקבוצות דרוזיות, ולפחות דרוזי אחד נהרג.[41] מקורות דרוזים דיווחו על מל"טים ישראלים מעל העיר הצופים במתרחש. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ הנחו את צה"ל להיערך להגנה על העיר.[42]
לפי דיווח חדשות 12, בעקבות הטבח בעלווים הסורים ישראל הזניקה מטוסי קרב שטסו בגובה נמוך על מנת לאיים על כוחות המשטר הסורי החדש שלא יבצעו טבח דומה בדרוזים. עוד דווח כי ישראל שומרת על קשר קרוב עם מנהיגי הדרוזים בסוריה, והתחייבה לסייע להם ככל שיידרש ולהגן עליהם מפני ניסיונות פגיעה.[43]
אירועים במהלך הלחימה
פשיטות להשמדת אמצעי לחימה
ב-15 בינואר 2025 פורסם כי במסגרת הפעילות בשיתוף פעולה עם יחידת איסוף מודיעין ושלל טכני באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה כוחות צה"ל איתרו והחרימו למעלה מ-3,300 פריטי שלל ביניהם: טנקים של צבא אסד, רובים, נ"ט ו-RPG, פגזים, מרגמות ופצצות מרגמה, אמצעי תצפית, טילי נ"מ, אמצעי תקשורת, מחשבים, מסמכים ואמצעי לחימה נוספים.[44]
ב-6 במאי 2025, לוחמי פלוגה א' של גדוד 101 של חטיבת הצנחנים יחד עם לוחמי יחידת הניוד המבצעי וכוחות חטיבת ההרים נכנסו לעומק שטח סוריה. לוחמי גדוד 101 החלו בחצות, בהתקפה על אחד מיעדי הטרור הבולטים בהם פעלו עד כה בזירה - המפקדה המרכזית של משטר אסד במרחב החרמון. במהלך ההתקפה לוחמי 101 נכנסו למבנה המרכזי ואיתרו אמצעי לחימה, בונקרים ותשתיות טרור שנבנו במקום. ביניהם: תותחים, משגרים, פצמ"רים, רקטות, מטעני נפץ ומוקשים. הלוחמים השמידו את רוב כלי הנשק והתחמושת במקום, ואת השאר החרימו לשטח ישראל.[45]
תקיפות נגד המורדים הסורים וטורקיה
ב-15 בינואר 2025, חיל האוויר הישראלי הפציץ שיירה של האופוזיציה הסורית שהתקרבה לכוחות צה"ל. בהפצצה נהרג לפחות אדם אחד ומספר אנשים נפצעו.[46] למחרת, צה"ל זיהה שלושה טורקים שהתקרבו להר דב וזוהו כחשודים, ובתגובה חיל האוויר הפציץ והרג אותם. טורקיה דיווחה שמאז הם נעדרים.[47][48]
עימותים בין ישראל לאזרחים סורים
ב-25 בדצמבר 2024 התפתחו מספר הפגנות נגד נוכחות ישראלית בשטחים שבהן צה"ל שולט בסוריה, בין היתר בכפרים דויאה אל-כבירה[דרוש מקור][מפני ש...] וסויסה שאליו הגיעו כוחות צה"ל לכפר במטרה לאסוף כלי נשק שעלולים להוות איום. במהלך ההפגנות נפצעו מספר תושבים מירי הרחקה של כוחות צה"ל.[49][50]
בערב 31 בינואר 2025, חוליה בת חמישה חמושים תומכי אסד פתחו באש לעבר חיילי צה"ל ששהו בכפר תַרְנַגַ'ה, והחיילים החזירו אש לעבר מקור הירי. למחרת בבוקר קיבלה המיליציה הפרו-בעת'ית "ההתנגדות העממית הסורית" אחריות על הירי, והוציאה הודעה שבה איימה להמשיך לתקוף את כוחות צה"ל אם לא ייסוגו מהשטחים שהשתלטו עליהם, וטענה כי ביצעה מספר מארבים ותקיפות פגע וברח נגד צה"ל. זהו האירוע הראשון מאז תחילת המבצע שבו חמושים ירו לעבר כוח צה"ל. לטענת צה"ל לא היו נפגעים באירוע, אם כי לטענת ההתנגדות העממית הסורית נפצעו כמה חיילים ישראלים ונגרם נזק לכלי רכב צבאי.[51]
ב-25 במרץ 2025, 6–7 חמושים ירו לעבר כוחות צה"ל ששהו בכפר כוויא שבמחוז דרעא. הכוחות השיבו באש, וכלי טיס של חיל האוויר תקף את החמושים וחיסל אותם.
בלילה שבין ה-2 באפריל ל-3 באפריל 2025, כוחות חטיבה 474 פעלו קרקעית במרחב תסיל שבמחוז דרעא, החרימו אמצעי לחימה והשמידו תשתיות טרור. במהלך הפעילות, חמושים ירו לעבר הכוחות במרחב. הכוחות הגיבו לעברם בירי וחיסלו 10 מחבלים חמושים מהקרקע ומהאוויר.[52]
תקיפות נגד ארגוני טרור פלסטיניים בסוריה
בדצמבר 2024, אנשי היאת תחריר א-שאם שחררו מבתי הכלא בימי המרד הראשונים מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי רבים שנכלאו בימי משטר אסד. בחודשים שלאחר מכן ישראל זיהתה שמשטר אל-ג'ולאני מאפשר לחמאס לבנות את כוחו במחנות הפליטים הפלסטיניים בסוריה ובמרכזם מחנה דרעא בדרום הגולן הסורי, שם תמיכה רחבה בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי.[דרוש מקור]
ב-8 בפברואר 2025 חיל האוויר תקף בדיר עלי סמוך לדמשק מחסן אמצעי לחימה של חמאס שיועדו לביצוע פעולות טרור נגד כוחות צה"ל.
ב-10 במרץ טען שר החוץ הישראלי גדעון סער כי בסוריה יש אלפי פעילי חמאס וג'יהאד איסלאמי שרוצים לייצר חזית נוספת נגד ישראל. בלילה שבין ה-11 ל-12 במרץ צה"ל פעל לסיכול התארגנות טרור של פעילי חמאס בדרום סוריה, מחשש שתכננו לבצע פיגוע נגד יישובים ישראליים ברמת הגולן. ב-13 במרץ חיל האוויר תקף מפקדה של הג'יהאד האיסלאמי בדמשק שבה תכננו פיגועים נגד ישראל.
הפעילות ברמת הגולן
ב-1 במאי 2025, במהלך פעילות מבצעית ברמת הגולן של לוחמי גדוד 890 של חטיבת הצנחנים נהרג סמל ניב דייג,[53] בתאונת דרכים צבאית שהתרחשה בצומת אלי-עד שבדרום רמת הגולן. במהלך נסיעה מבצעית בכביש 98, ג'יפ האמר צבאי שבו נסעו ארבעה לוחמים – שניים מגדוד 890 וחייל ממפקדת עוצבת הגולן – התנגש במעקה בטיחות, התהפך ועלה באש. שלושת החיילים הנוספים נפצעו באורח קל.[54]
תגובות
צדדים מעורבים
ישראל: ממשלת ישראל הצהירה כי היא מבצעת מבצע צבאי זמני[55] וכי ארצות הברית עודכנה מראש לפני הכניסה, תוך הדגשה כי "מדינת ישראל אינה מתערבת בסכסוך הפנימי בתוך סוריה".[56] ישראל הבהירה בפני מועצת הביטחון של האו"ם כי היא עומדת בהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה מ-1974.[57] ב-10 בדצמבר 2024, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו השווה את פעולותיה של ישראל של השמדת יכולות הצבא הסורי למה שעשתה בריטניה כאשר הפציצה את כוחות משטר וישי ששיתף פעולה עם גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה.[58] ראש האופוזיציה יאיר לפיד הביע תמיכה במבצע, אך ביקר את ניהולו של נתניהו.[59]- סוריה: נשיא סוריה דה-פקטו אחמד א-שרע הודיע שסוריה לא תשמש לתקיפה של ישראל, ואמר: "אנו מחויבים להסכם עם ישראל משנת 1974", והוסיף ש"התירוץ של ישראל היה נוכחות חזבאללה ומיליציות איראניות, כך שההצדקה הזו הסתיימה. ישראל, שהשתלטה על אזור חיץ לאחר נפילת אסד בשבוע שעבר, תצטרך לסגת".[60] שגריר סוריה באו"ם קוסאי א-דחאכ קרא למועצת הביטחון של האו"ם "לחייב את ישראל להפסיק מיידית את תקיפותיה ולסגת אל הקו הסגול".[61]
תגובות בין-לאומיות
- העולם המוסלמי
הליגה הערבית גינתה "ניסיונות להרחיב את הכיבוש ברמת הגולן או לבטל באופן חד-צדדי את הסכם ההפרדה משנת 1974, פעולות המהוות הפרה בוטה של המשפט הבין-לאומי".[62]
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי גינה את המשך והתגברות התוקפנות הישראלית נגד שטחי סוריה, הכוללת תקיפות צבאיות על תשתיות והרחבת הכיבוש הלא חוקי של האזור המפורז עם סוריה. בהצהרה נמסר כי פעולות אלו מהוות הפרה חמורה של החוק הבין-לאומי והחלטות האו"ם הרלוונטיות.[63]
מצרים גינתה את ישראל על "ניצול חוסר היציבות בסוריה כדי להרחיב את הכיבוש ולהטיל מציאות חדשה, הפרה ברורה של המשפט הבין-לאומי".[64]
ירדן: סגן ראש הממשלה ושר החוץ של ירדן איימן ספדי גינה את הכניסה של ישראל לשטח סוריה וההשתלטות על אזור החיץ, וטען כי ישראל "מפירה את המשפט הבין-לאומי".[65]
איראן: דובר משרד החוץ של איראן הצהיר כי "התוקפנות הזו היא הפרה בוטה של אמנת האומות המאוחדות", ודרש "תגובה מיידית ממועצת הביטחון של האו"ם כדי לעצור את התוקפנות ולהעמיד את משטר הכיבוש לדין".[66][67]
פקיסטן: דובר משרד החוץ הפקיסטני הצהיר כי המהלך מהווה הפרה חמורה של החוק הבין-לאומי והתפתחות מסוכנת באזור שהוא ממילא בלתי יציב. בנוסף, הביע תמיכה מלאה בריבונותה ובשלמותה הטריטוריאלית של סוריה, וקרא לפעולה בין-לאומית מיידית שתשים קץ להפרותיה של ישראל.[68][69]
קטר גינתה את ההשתלטות הישראלית על אזור החיץ, ותיארה אותה כ"התפתחות מסוכנת; מתקפה בוטה על ריבונותה ואחדותה של סוריה; והפרה חמורה של המשפט הבין-לאומי".[70]
עיראק: משרד החוץ העיראקי פרסם הצהרה המגנה את המתקפות הישראליות בסוריה, כ"פעולה המהווה הפרה בוטה של המשפט הבין-לאומי והחלטות בין-לאומיות רלוונטיות", וקרא למועצת הביטחון של האו"ם "למלא את אחריותה על ידי גינוי התוקפנות הברורה ונקיטת צעדים נדרשים להפסקת ההפרות".[71]
ערב הסעודית: משרד החוץ הסעודי גינה את ההשתלטות הישראלית על אזור החיץ, וטען שהיא "תחבל בסיכוייה של סוריה להשיב את ביטחונה".[72]
טורקיה: נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן אמר כי "אני אומר באופן ברור שהמסלול שהממשלה הישראלית מתעקשת לשמור עליו אינו באמת המסלול הנכון. ביטחון לא יכול להיות מושג על ידי שפיכת עוד דם, על ידי הפלת עוד פצצות על אזרחים חפים מפשע. זה תקף לא רק לגבי עזה ופלסטין, אלא גם לגבי סוריה".[73] משרד החוץ הטורקי גינה בחריפות את כניסת ישראל לאזור החיץ בין ישראל לסוריה ואת התקדמותה לשטח סוריה. המשרד הוסיף כי מעשיה של ישראל מצביעים על "מנטליות כיבוש", במיוחד בעיתוי קריטי שבו השלום והיציבות בסוריה היו בדרך לשיפור. טורקיה שבה והביעה את תמיכתה בריבונותה, באחדותה הפוליטית ובשלמותה הטריטוריאלית של סוריה.[74]
איחוד האמירויות הערביות: משרד החוץ האמירותי גינה את כיבוש אזור החיץ על ידי ישראל.[75][76]
כווית: משרד החוץ הכוויתי הודיע שהוא מביע את "גינוי מדינת כווית והתנגדותה החריפה לפעולת ישראל לכיבוש האזור המפורז בגבול הסורי, פעולה הנחשבת להפרה בוטה של החוק הבין-לאומי ושל החלטות מועצת הביטחון, אשר הדגישו את הצורך בכיבוד ריבונותה, עצמאותה ושלמותה הטריטוריאלית של סוריה".[77] ב-16 בדצמבר, משרד החוץ הכוויתי גינה שוב את החלטת הרשויות הישראליות להשתלט על שטחים נוספים ברמת הגולן, וטען שמדובר ב"פעולה המהווה הפרה חמורה של אמנת האו"ם, של עקרונות החוק הבין-לאומי ושל החלטות מועצת הביטחון".[78]
עומאן: משרד החוץ העומאני גינה והביע מחאה חריפה על כך שישראל השתלטה על חלקים חדשים משטחי סוריה באזור הגבול המפורז והמשיכה את התקיפות הצבאיות על אתרים בבירה דמשק ובאזורים אחרים.[79]
לבנון: משרד החוץ הלבנוני גינה את השתלטות ישראל על האזור המפורז ברמת הגולן הסורית ועל השטחים הסמוכים לה. בהודעה הרשמית נכתב כי "כיבוש זה מהווה פגיעה נוספת בשלמותה ובריבונותה של סוריה והפרה בוטה של החוק הבין-לאומי ושל החלטות הלגיטימציה הבין-לאומית, בתקופה הרגישה שבה סוריה נמצאת".[80]
אלג'יריה גינתה בחריפות את התקיפות הישראליות על מתקנים ושטחים סוריים, וקראה לקהילה הבין-לאומית לנקוט עמדה מאוחדת לשם שמירה על אחדות ושלמות אדמות סוריה.[81]
מלזיה גינתה בחריפות את פלישת ישראל לסוריה, וציינה כי מדובר בהפרה בוטה של ריבונות סוריה ושלמות אדמותיה. בהצהרה שפרסם משרד החוץ המלזי נאמר: "תקיפות האוויר שמבצע הכיבוש על מקומות שונים בשטחי סוריה מהוות הפרה ברורה של עקרונות הבסיס של מגילת האומות המאוחדות ושל החוק הבין-לאומי".[82]
- אחרים
האומות המאוחדות: דוברו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, סטפן דוז'אריק, אמר כי "הרחבת הכיבוש על ידי ישראל מהווה הפרה של הסכם 1974".[83]
ארצות הברית: דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית, מתיו מילר, אמר כי "לכל מדינה יש את הזכות לנקוט פעולה נגד ארגוני טרור וכל מדינה, אני חושב, תהיה מודאגת מוואקום אפשרי שעלול להתמלא על ידי ארגוני טרור בגבולה", וקבע כי ההשתלטות הישראלית "היא פעולה זמנית שהם נקטו בתגובה לפעולות של הצבא הסורי לסגת מאותו אזור".[84] מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן אמר כי "המטרה המוצהרת של הפעולות הללו מצד הישראלים היא לוודא שהציוד הצבאי שננטש על ידי הצבא הסורי לא ייפול לידיים הלא נכונות – טרוריסטים, קיצוניים וכדומה. אבל אנחנו נדבר – אנחנו כבר מדברים – עם ישראל, ועם אחרים, על הדרך קדימה".[85]
צרפת: משרד החוץ הצרפתי דרש מישראל "לסגת מהאזור ולכבד את ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של סוריה", ותיאר את הפלישה הצבאית כהפרה של ההסכם מ־1974.[86]
גרמניה: ממשלת גרמניה קראה לישראל לנטוש את התוכניות שמטרתן להכפיל את מספר הישראלים ברמת הגולן. דובר משרד החוץ הגרמני, כריסטיאן וגנר, ציין: "מדובר בבירור באזור השייך לסוריה אך נמצא תחת שליטת הכיבוש הישראלי ולכן הוא נחשב כוח כובש באזור זה בהתאם לחוק הבין-לאומי".[87]
אוסטריה: שר החוץ האוסטרי אלכסנדר שלנברג ביקר את מדיניות ישראל בשטחים הסוריים הכבושים, ותיאר אותה כ"בלתי נבונה" וככזו הנוגדת את החוק הבין-לאומי. הוא הביע את התנגדות אוסטריה לקריאת ישראל להכפיל את מספר התושבים ישראלים ברמת הגולן.[88]
קישורים חיצוניים
- יואב זיתון, ליאור בן ארי, במקביל לתקיפת חיל האוויר הסורי: צה"ל השמיד את הצי הצבאי של אסד, באתר ynet, 10 בדצמבר 2024
- היסטוריה של ממש: צה"ל כבש את החרמון הסורי, בערוץ היוטיוב של כאן 11
- ניר דבורי, ישראל תקפה עשרות יעדים של המשטר החדש בסוריה: "שולטים באש ובתצפית עד דמשק", באתר מאקו, 11 במרץ 2025
- אייל לוי, משט נגד הזמן: כך השמידה ישראל את הצי הסורי של אסד, באתר ישראל היום, 10 באפריל 2025
- תיעודי דובר צה"ל:
מערכת את"צ, מבצע 'חץ הבשן' בסוריה - התיעודים והנתונים נחשפים, באתר צה"ל, 10 בדצמבר 2024- מערכת את"צ, מבט מבפנים - כך פועלים 4 צוותי הקרב החטיבתיים בסוריה, באתר צה"ל, 11 בדצמבר 2024
- מערכת את"צ, תיעודים ממבצע 'חץ הבשן' להשמדת האמל"ח האסטרטגי בסוריה, באתר צה"ל, 12 בדצמבר 2024
- מערכת את"צ, תקיפות חיל הים ושייטת הסטי"לים - 'חץ הבשן'. צפו, באתר צה"ל, 12 בדצמבר 2024
הערות שוליים
- ↑ אוגדת הבשן היא אוגדה מרחבית ולצורך המבצע הוכפפו תחתה החטיבות שמפורטות להלן.
- ^ 2.0 2.1 החרמת טנקים וטילי נ"ט, לצד תקיפת משאית אמל"ח: מבט מבפנים - כך פועלים 4 צוותי הקרב החטיבתיים בסוריה, באתר צה"ל, 11 בדצמבר 2024
- ↑ כוחות 210 ממשיכים בפעילות ההגנה: תיעודים ראשונים מכניסת לוחמי הצנחנים לסוריה, באתר צה"ל, 9 בדצמבר 2024
- ↑ אבי אשכנזי, נתניהו הרדים את אל-ג'ולאני? ישראל העמיקה את החדירה בסוריה ומתקרבת לדמשק, באתר מעריב אונליין, 16 בדצמבר 2024
- ^ 5.0 5.1 יואב זיתון, מבצע "חץ הבשן" של צה"ל: כ-80% מהיכולות האסטרטגיות של סוריה נוטרלו, באתר ynet, 10 בדצמבר 2024
- ↑ איתמר אייכנר, ישראל מתכננת "מרחב השפעה" בסוריה, והמומה: "המערב עיוור, עולה לרגל לקצב ג'ולאני", באתר ynet, 9 בינואר 2025
- ↑
AFP, מזכ"ל נאט"ו: איראן ורוסיה שותפות לפשעים של אסד בסוריה, בעיתון מקור ראשון, 9 בדצמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי, עם סיוע רוסי, הבטחות איראניות - ובלי חיזבאללה: אסד מתכונן למתקפת הנגד, באתר ynet, 2 בדצמבר 2024
- ↑ אל-ג'ולאני מבין: כדי לשלוט באזור - עליו לגלות נדיבות ופייסנות, באתר מעריב אונליין, 8 בדצמבר 2024
- ↑ רועי קייס, המורדים בסוריה | החשש הדרוזי בסוריה: המורדים איסלאמיסטיים, יפגעו בחופש הדת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 בדצמבר 2024
- ↑ מחבל דאעש או מנהיג מתון? הכירו את האיש שמוביל את המורדים והבריח את אסד, באתר www.i24news.tv
- ↑ ליאור בן ארי והסוכנויות, ממשלת מעבר בסוריה, באו"ם מעודדים מהג'יהאדיסטים: "שלחו מסרים חיוביים", באתר ynet, 10 בדצמבר 2024
- ↑ תקרית חריגה: צהל סייע לכוח אום שהותקף בצד הסורי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 בדצמבר 2024
- ↑ מורן אזולאי, הקבינט אישר את ההחלטה לכבוש את אזור החרמון הסורי, באתר ynet, 8 בדצמבר 2024
- ↑ הרמטכ"ל למתגייסי גולני: "צה"ל נלחם החל מהלילה גם בסוריה - בעוד רגע זה יהיה שלכם", באתר צה"ל, 8 בדצמבר 2024
- ↑ צה"ל כבש את החרמון הסורי, באתר מאקו, 8 בדצמבר 2024
- ↑ לאור ההתרחשויות בסוריה: צהל פרס כוחות באזור החיץ גבול רמת הגולן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 בדצמבר 2024
- ↑ לירן וינשטיין, ההנחיה של כ"ץ: להשלים את ההשתלטות על מרחב החיץ של סוריה, באתר "סרוגים", 9 בדצמבר 2024
- ↑ מזרח תיכון חדש: טנקים של צה"ל נמצאים 25 ק"מ מדמשק, באתר "סרוגים", 10 בדצמבר 2024
- ↑ קורין אלבז-אלוש, יואב זיתון, "משמעות אסטרטגית עצומה": החשיבות של החרמון הסורי, שנכבש אחרי 51 שנים, באתר ynet, 9 בדצמבר 2024
- ↑ כ"ץ לצה"ל: "היערכו לשהיית החיילים בשיא החרמון בחודשי החורף, בשל המצב בסוריה", באתר ynet, 13 בדצמבר 2024
- ↑ אלחנן מזוז, שר הביטחון ונתניהו בחרמון הסורי: "נהיה כאן כל זמן שיידרש", באתר עכשיו 14, 17 בדצמבר 2024
- ↑ לילך שובל, סגירת מעגל היסטורית: צה"ל השיב חלק של מסוק שהתרסק בסוריה לפני חמישים שנה, באתר ישראל היום, 23 בדצמבר 2024
- ↑ בפסגת הר החרמון הסורי: תיעודים מהפשיטות של כוחות 'ההרים' והאמל"ח שאיתרו במרחב, באתר צה"ל, 5 בינואר 2025
- ↑ יואב זיתון, ליאור בן ארי, במקביל לתקיפת חיל האוויר הסורי: צה"ל השמיד את הצי הצבאי של אסד, באתר ynet, 10 בדצמבר 2024
- ↑ עוזי ברוך, 320 מטרות הותקפו: פרטים חדשים על מבצע "חץ הבשן" בסוריה, באתר ערוץ 7, 10 בדצמבר 2024
- ↑ ב. ניסני, צה"ל משתלט על 9 כפרים בפרברי דמשק: כל הפרטים, באתר כיכר השבת, 10 בדצמבר 2024
- ↑ ניר דבורי, מנצלים את היום שאחרי אסד: "ישראל תקפה 250 פעמים בסוריה בתוך יממה אחת", באתר מאקו, 9 בדצמבר 2024
- ↑ התקיפות בסוריה; חיה”א תקף למעלה מ-250 מטרות ב-48 שעות, באתר JDN
- ↑ יואב זיתון, ליאור בן ארי, צה"ל כבש את החרמון הסורי. נתניהו וכ"ץ בגבול: זה יום היסטורי, באתר ynet, 8 בדצמבר 2024
- ↑ מבצע 'חץ הבשן' - הפרטים והנתונים נחשפים, באתר צה"ל, 10 בדצמבר 2024
- ↑ לילך שובל, שחר קליימן, צה"ל ביצע תקיפה נרחבת של מאות מטרות ברחבי סוריה ביממה האחרונה, באתר ישראל היום, 10 בדצמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי, עוד "סדרת תקיפות" בסוריה: היעדים שנפגעו, ותיעוד "טיל ישראלי ברחוב בדמשק", באתר ynet, 14 בדצמבר 2024
- ↑ ירון שניידר, דיווח: כוחות חי"ר של צה"ל נכנסו לעומק העיר קוניטרה, באתר מאקו, 30 בדצמבר 2024
- ↑ דיווח: ישראל הנחיתה מכה אדירה על סוריה, באתר "סרוגים", 2 בינואר 2025
- ↑ היעד האסטרטגי החדש שישראל כבשה בסוריה | דיווח, באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2025
- ↑ מיכל בקשי, דיווח דרמטי: ישראל השתלטה על אתרים אסטרטגיים חשובים בסוריה, באתר עכשיו 14, 2 בינואר 2025
- ↑ רבקה שורק, דיווח: צה"ל מבסס שליטה באזור החיץ בסוריה ומקים מוצבים חדשים, באתר עכשיו 14, 2 בפברואר 2025
- ↑ דברי ראש הממשלה נתניהו בטקס סיום קורס קצינים קרביים, 23.02.2025, באתר הממשלתי gov.il
- ↑ غارات إسرائيلية على جنوب دمشق ودرعا وتوغل بري بريف القنيطرة, באתר אל-ג'זירה, 26 בפברואר 2025
- ↑ ישראל בהודעה דרמטית: נערכים להגן על הכפר הדרוזי בפרברי דמשק, באתר כיפה, 1 במרץ 2025
- ↑ איתמר אייכנר, יואב זיתון, נתניהו וכ"ץ הנחו את צה"ל להגן על כפר דרוזי בסוריה: "לא נאפשר למשטר לפגוע בו", באתר ynet, 1 במרץ 2025
- ↑ ניר דבורי, מטוסי קרב הוזנקו: צעד ההרתעה של ישראל נגד אנשי אל-ג'ולאני | פרסום ראשון, באתר מאקו, 12 במרץ 2025
- ↑ נעמי רחליס, מתחילת הפעילות: מעל 3,300 פרטי אמל"ח הוחרמו בסוריה | תיעוד, באתר עכשיו 14
- ↑ זה מה שגילו לוחמי 101 במרחק קילומטרים מגבול ישראל-סוריה, באתר צה"ל
- ↑ יאיר אמר, סוריה: דיווח על מורדים הרוגים בתקיפה ישראלית, באתר "סרוגים", 15 בינואר 2025
- ↑ ישראל לפקוביץ, דיווח: החשודים שהותקפו בהר דב - אזרחי טורקיה, באתר בחדרי חרדים, 16 בינואר 2025
- ↑ Israeli airstrike kills three Turks attempting to cross from Lebanon to Israel, Turkey says Ankara, Palestine and Israel news today on map - Jerusalem today - Israel News today - Palestine News today - israelpalestine.liveuamap.com (באנגלית)
- ↑ ליאור בן ארי, יואב זיתון, דיווח בסוריה: 3 נפגעו מירי צה"ל בהפגנה בקוניטרה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2024
- ↑ ישראל לפקוביץ, 4 פצועים בדרום סוריה מירי צה"ל | מל"ט ישראלי בביירות, באתר בחדרי חרדים, 25 בדצמבר 2024
- ↑ מבט לסוריה (בעקבות הפלת המשטר) 29 בינואר-5 בפברואר 2025, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 5 בפברואר 2025
- ↑ יואב זיתון, ליאור בן ארי, בסוריה מדווחים: 10 הרוגים בדרום המדינה; צה"ל: חמושים ירו לעבר כוחותינו וחוסלו, באתר ynet, 3 באפריל 2025
- ↑ סמל ניב דייג ז"ל, באתר צה"ל
- ↑ רענן בן צור, יואב זיתון, רן בוקר, האמר התהפך בגולן, סמל ניב דייג מהצנחנים נהרג, באתר ynet, 2 במאי 2025
- ↑ Barak Ravid, Israel captures Syrian territory after Assad regime collapse, Axios, 2024-12-08 (באנגלית)
- ↑ Mick Krever, Israel watches Syria with trepidation as 50 years of detente is upended, CNN, 2024-12-08 (באנגלית)
- ↑ דני דנון, פלישת ישראל לסוריה הינה זמנית, 10 בדצמבר 2024
- ↑ "עיתון ישראלי: נתניהו מעוניין בקשרים עם המשטר החדש ומזהיר מאיראן". רשת בלדי. 2024-12-10. אורכב מ-המקור ב-2024-12-11. נבדק ב-2024-12-10.
- ↑ דורון בלוך, כיבוש החרמון וציר עם סעודיה: כך מגיבים בישראל להפיכה בסוריה, באתר אייס, 8 בדצמבר 2024
- ↑ Samer Al-Atrush Damascus, Jolani: Syria won’t be used as a launchpad for attacks on Israel, www.thetimes.com, 2024-12-16 (באנגלית)
- ↑ Middle East latest: Syrians celebrate Assad's fall as US seeks a peaceful political transition, AP News, 2024-12-13 (באנגלית)
- ↑ ‘Exploitation of crisis’: Arab League condemns Israeli ‘illegal actions’ in Syria after Assad’s fall, NOUR NEWS, 9 בדצמבר 2024
- ↑ كونا : منظمة التعاون الإسلامي تدين استمرار العدوان الإسرائيلي على سوريا - الشؤون السياسية - 10/12/2024, web.archive.org, 2024-12-12
- ↑ Daily News Egypt, Egypt condemns Israeli seizure of Syrian demilitarised zone, Dailynewsegypt, 2024-12-09 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Government denounces Israel's seizure of Golan buffer zone, Jordan Times, 2024-12-09 (באנגלית)
- ↑ Iran condemns ‘violation’ of law after Israeli incursion into Golan buffer zone, Al Arabiya English, 2024-12-10 (באנגלית)
- ↑ Federica Marsi,Umut Uras, Israel launches large-scale attacks on Syria’s Damascus, Al Jazeera (באנגלית)
- ↑ "Pakistan strongly condemns Israeli aggression against Syria". mofa.gov.pk.
- ↑ "Pakistan strongly condemns Israeli aggression against Syria, illegal seizure of territory".
- ↑ Qatar Strongly Condemns Israeli Seizure of Buffer Zone with Syria, www.qna.org.qa (באנגלית)
- ↑ Iraq condemns Israel's seizure of Syrian lands as “blatant violation” of international law, Shafaq News (באנגלית)
- ↑ Reuters and ToI Staff, Saudi Arabia claims Israel undermining Syria’s security with buffer zone seizure, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ↑ "Türkiye is ready to put 'its entire body' into effort to end bloodshed in Gaza: President Erdogan". Anadolu Agency. נבדק ב-2024-12-11.
- ↑ "Turkey condemns Israel's 'occupation mentality' after advance into Syria".
- ↑ "UAE strongly condemns Israel's seizure of Golan Heights Buffer Zone". Government – Gulf News. 2024-12-10. נבדק ב-2024-12-10.
- ↑ "UAE slams Israel's seizure of buffer zone in Golan Heights". The Times of Israel. 10 בדצמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ كونا : دولة الكويت تدين وتستنكر بشدة قيام قوات الاحتلال الإسرائيلي باحتلال المنطقة العازلة على الحدود السورية - الشؤون السياسية - 09/12/2024, web.archive.org, 2024-12-11
- ↑ كونا : دولة الكويت تدين قرار سلطات الاحتلال الإسرائيلي بالتوسع في الجولان المحتلة - الشؤون السياسية - 16/12/2024, web.archive.org, 2024-12-17
- ↑ كونا : سلطنة عمان تدين استيلاء الاحتلال الإسرائيلي لأراض في المنطقة العازلة مع سوريا - الشؤون السياسية - 10/12/2024, web.archive.org, 2024-12-11
- ↑ كونا : لبنان يدين استيلاء الاحتلال الإسرائيلي على المنطقة العازلة في (الجولان) السوري - الشؤون السياسية - 11/12/2024, web.archive.org, 2024-12-11
- ↑ Mosab Abusaif, الجزائر تستنكر اعتداءات إسرائيل على منشآت وأراضي سوريا, القدس العربي, 2024-12-11 (בערבית)
- ↑ كونا : ماليزيا تدين توسع الاحتلال في المستوطنات غير الشرعية واستهدافه الأراضي السورية - الشؤون السياسية - 17/12/2024, web.archive.org, 2024-12-17
- ↑ Middle East states condemn Israel’s ‘dangerous’ land grab in Syria, Al Jazeera (באנגלית)
- ↑ Israel Incursion Into Syria Must Be 'Temporary': US, Barrons, 9 בדצמבר 2024
- ↑ "Blinken Says Israel Seeking To Ensure Syria Army Equipment Doesn't Fall Into 'Wrong Hands'". Barron’s (באנגלית אמריקאית). AFP. נבדק ב-2024-12-12.
- ↑ "France urges Israel to withdraw from Syria buffer zone, "respect Syria's sovereignty"" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2024-12-11.
- ↑ كونا : ألمانيا تدعو الاحتلال الإسرائيلي الى "التخلي" عن خطط مضاعفة أعداد المستوطنين في الجولان - الشؤون السياسية - 16/12/2024, www.kuna.net.kw
- ↑ שר החוץ האוסטרי קורא לגישה "מעשית" חדשה כלפי סוריה, באתר סוכנות הידיעות הכוויתית, 2024-12-19
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב שג'אעייה השני • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה השלישי • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג) • מבצע מרכבות גדעון • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון • מבצע רבות הדרכים • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית האיראנית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| מעורבות החות'ים | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון (מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
| מלחמת האזרחים בסוריה | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הצדדים הלוחמים |
| ||||||||||||||||||
| אירועים עיקריים (אנ') | המהפכה הסורית • תחילת ההתקוממות (אנ') • הסלמה (אנ') • המלחמה בדאעש (אנ') • דחיקת המורדים אל מובלעת אידליב • נפילת משטר אל-אסד • ממשלת אל-ג'ולאני • תהליך השלום הסורי (אנ') (פירוק הנשק הכימי) | ||||||||||||||||||
| זירות וקרבות |
| ||||||||||||||||||
| מעורבות זרה (אנ') | רוסיה (בסיס טרטוס • בסיס חמיימים) • איראן (בסיס האימאם עלי) • טורקיה (כיבוש צפון סוריה) • ישראל (מנהלת שכנות טובה • עימות אווירי עם סוריה ואיראן • מבצע בית הקלפים • תקיפת מתקני נשק כימי בסוריה • מבצע רבות הדרכים • תקיפות נוספות) • חזבאללה ארצות הברית (אנ') (תקיפה ב-2017 • תקיפה ב-2018 • חוק קיסר) • האומות המאוחדות (החלטה 2209 • החלטה 2268) • הסכסוך האיראני-ישראלי | ||||||||||||||||||
| שונות | זליגה (אנ') (לבנון) • פליטים • שימוש בנשק להשמדה המונית | ||||||||||||||||||
מבצע חץ הבשן41088007Q131405504