דרגות צה"ל מחולקות לשלוש קבוצות: דרגות חוגרים, טוראי עד סמל ראשון; דרגות נגדים, מדרגת רב־סמל עד דרגת רב־נגד; ודרגות קצינים, מדרגת סגן משנה עד דרגת רב־אלוף. סימני הדרגה של החוגרים נענדים על הזרוע, בין המרפק לכתף, ואילו דרגות הנגדים והקצינים נענדות על כותפות (אנ') החולצה.
דרגות רבות בצה"ל נקראות ביום־יום בראשי התיבות שלהן. נהוג לבטא ראשי תיבות בני שלוש אותיות כמילה המנוקדת בשני קמצים, אחד בכל אחת משתי האותיות הראשונות בראשי התיבות. כך, למשל, רב־סמל בכיר נכתב רס"ב ומבוטא רָסָ"בּ או רָסָ"ב.
לכל דרגה מדרגות צה"ל דרישות ותנאים שונים לקבלתה, ורק בעמידה בהם ניתן להיות זכאי לה ולענוד אותה.
חיילים וחיילות יתקדמו מדרגה לדרגה על פי שני מדדים עיקריים: הזמן שחולף מאז שקיבל את דרגתו הקודמת, או קורסים והכשרות שעבר. קידום על פי זמן שחלף מכונה בצה"ל "פז"ם", ראשי תיבות של "פרק זמן מינימלי". הפז"מ משתנה על פי תפקידו של החייל והמערך שבו הוא משרתים: באופן כללי, הפז"מ הנדרש לקידום בדרגה קצר יותר אצל חיילים במערך הלוחם, ארוך יותר אצל חיילים תומכי לחימה וארוך עוד יותר אצל חיילים עורפיים.
הדרגה הבסיסית ביותר: דרגת טוראי, ניתנת לכל חייל וחיילת עם גיוסם. חיילים עורפיים יקבלו דרגת רב-טוראי (רב"ט) עשרה חודשים לאחר גיוסם, חיילים המוגדרים תומכי לחימה יזכו לקידום לדרגה זו שמונה חודשים לאחר גיוסם, ואילו לוחמים יזכו בדרגה זו לא לפי פז"מ אלא עם סיום מסלול ההכשרה שלהם. בדומה, דרגת סמל תוענק לחיילים עורפיים לאחר שנה ו-9 חודשים מעת גיוסם. חיילים תומכי לחימה יקודמו לדרגה זו 18 חודשים לאחר גיוסם, וחיילים קרביים יזכו לה 16 חודשים לאחר הגיוס. ואולם, חיילים המסיימים קורסים שונים, כמו קורס מ"כים, קורס מפקדי טנקים וכדומה, יזכו לדרגה עם סיום הקורס.[1]
דרגת הקצונה הבסיסית: סגן משנה, ניתנת לחיילים וחיילות שסיימו קורס קצינים. חיילים וחיילות שסיימו קורס חובלים, קורס טיס, קורס חבצלות או קורס תלפיות יזכו לדרגת סגן עם סיום הקורס. עתודאים, המתגייסים בדרגת קמ"א (קצין מקצועי אקדמאי), יקבלו ישירות דרגת סגן בסיום קורס קצינים. גם הקצינים יתקדמו בשלבים הראשונים על פי פז"ם: סגן משנה יתקדם לדרגת סגן לאחר שנה, וקידום לדרגת סרן יהיה לאחר שלוש שנים בדרגת סגן. עם זאת, חלק מהקידום יהיה תלוי במעבר קורסים שונים.[1]
מסלולי פז"ם שונים
לאנשי הקבע קיימים מסלולי קידום ייעודיים, המאפשרים קיצור פז"ם בין דרגות או הארכתו בהתאם למסלול.
נגדים יכולים במהלך שירותם לעבור קורס קצינים ולעבור למסלול הקידום של קצינים. נגדים מדרגת רב-סמל (עם ותק של שנה, לפחות) ומעלה יזכו בדרגת סגן עם סיום קורס הקצינים במקום דרגת סגן משנה, ובהמשך שירותם כקצינים הם יכולים להיכנס למסלולי שירות בהם מקוצר פרק הזמן המינימלי שעליהם לעבור כדי להתקדם בדרגה, המאפשרים קבלת דרגת רב-סרן בתוך חמש שנים מקבלת הדרגה.
מניין משך הפז"ם מוקפא אם חייל נעדר משירות סדיר שלא ברשות, נושא עונש מאסר (זמן המכונה "תקופה בלתי נמנית" או "תב"ן שלילי") או שנמצא בדחיית שירות (תקופה המוגדרת כ"תב"ן חיובי"). כמו כן, חייל שנשפט לתקופת מאסר בכלא צבאי לא יקודם בדרגה למשך שנה מתאריך המשפט. חייל הנמצא בשבי, או מוגדר כנעדר, מקודם בדרגות כאילו לא נעדר מן השירות, על פי מסלולו. רון ארד, הנעדר מאז אוקטובר 1986, קודם מדרגת סרן לדרגת סגן-אלוף במהלך השנים.
בנוסף למדדי הפז"ם והשלמת קורסים, ישנם שיקולים נוספים.
קידום לדרגת סגן-אלוף ומעלה תלוי באישור קצינים בכירים: עלייה לדרגת סגן-אלוף היא בהמלצת אלוף ובאישור ראש אכ"א או הרמטכ"ל; קידום לדרגות אלוף-משנה, תת-אלוף ואלוף תלוי בהמלצת הרמטכ"ל ואישור שר הביטחון; ומינוי לדרגת רב-אלוף תלוי בהמלצת שר הביטחון ובאישור ממשלת ישראל.[1] גם קידום לדרגת רב-נגד תלוי בהערכה אישית ולא בפז"ם.[1]
לעיתים תלוי מתן הדרגה בשירות בתפקיד שהתקן שלו מאפשר מתן דרגה זו. כך, למשל, מינוי של קצין למפקד פלוגה מאפשר קידומו לדרגת רב-סרן.
לעיתים ניתנת לחייל דרגה אישית בזכות הישגיו האישיים המיוחדים, אף שאינו עומד בכללים הרגילים לקבלת הדרגה.
רב-אלוף גדי איזנקוט, הרמטכ"ל ה-21, קבע מסלול קבע חדש, ועל פיו ישנם שערי מעבר לאורך מסלול שירותם של קצינים ונגדים. שער המעבר הראשון לקצינים הוא לאחר 7 שנות קבע: קצינים שלא קודמו לדרגת רס"ן עד שלב זה, בשל חוסר בתקן, ישוחררו מן המערכת. השער השני מגיע לאחר 12 שנות קבע, ועד שלב זה על הקצין לקבל דרגת סא"ל, אחרת ישוחרר בטרם פרישה ולא יזכה להטבות פרישה כמו פנסית גישור. לנגדים שער אחד: לאחר 7 שנות קבע עליהם להיות בדרגת רס"ר, כלומר להיות בתפקיד בעל תקן כזה.
העלאה בדרגה לאחר המוות
פקודת מטכ"ל 38.0124[2] מסדירה את התנאים ואת ההליכים להעלאה בדרגה לאחר המוות במקרה של מוות במהלך השירות. ההעלאה בדרגה נעשית במקרים הבאים:
קצינים יועלו בדרגה אם הם ממלאים תפקיד המחייב דרגה גבוהה יותר מדרגתם בפועל (בפרט קצינים בדרגת סגן משנה, המועלים לדרגת סגן).
חיילים בשירות קבע יועלו בדרגה אם הם ממלאים תפקיד בכיר במסגרת מסלול נגדים או תפקיד של קצין, או אם השלימו לפחות מחצית מן הפז"ם הדרוש להעלאה בדרגה וקצין בדרגת סגן-אלוף המליץ על כך.
חיילים בשירות חובה יועלו בדרגה אם נפלו בפעילות מבצעית, פעולות לחימה או כתוצאה מפעולת איבה. כמו כן יועלו בדרגה חיילים שהיו חניכים בקורס המסמיך לדרגה, חיילים שמילאו בפועל תפקיד של חייל בשירות קבע ושהומלצו להעלאה בדרגה על ידי מפקד היחידה וחיילים שהשלימו לפחות מחצית מהפז"ם הנדרש להעלאה בדרגה.
צוערים בקורס קצינים, על שלביו השונים, יועלו לדרגת סגן משנה. אקדמאים בדרגת קמ"א וצוערים בדרגה של רס"ר לפחות, יועלו לדרגת סגן. אקדמאים בדרגת קא"ב יועלו לדרגת סרן.
בכל מקרה, אין מעלים בדרגה אם המוות היה כתוצאה מהתאבדות או בנסיבות שיש בהן קלון. כללים אלו תקפים גם למקרים של חיילי מילואים שנהרגו בזמן שירות מילואים פעיל.
הורדה בדרגה היא צעד חריג, הננקט כעונש בבית דין צבאי (ובמקרים נדירים בדין משמעתי) על עבירה חמורה. העונש עשוי להיות הורדה בדרגה אחת או יותר עד כדי הורדה מכל הדרגות (כלומר לדרגת טוראי). בנוסף, בעבירות חמורות במיוחד עשוי בית דין צבאי לגזור על נאשם גירוש מהצבא, עונש הכולל שלילת כל דרגה צבאית, כפי שנעשה למשל בעניינו של תת-אלוף רמי דותן שגורש מהצבא לאחר שהורשע בקבלת שוחד.
אף שברגיל הורדה בדרגה היא עונש חריג וקיצוני, אשר בית הדין הצבאי לערעורים שב ומבהיר כי יש לנקוט במשורה ורק במקרים חמורים במיוחד, עתודאים שלא השלימו קורס קצינים וכן מוצאים ממסלול העתודה מופשטים מדרגות הקמ"א אשר הם עוטים, אף בהיעדר כל פגם משמעתי.[3]
דרגת ייצוג
דרגת ייצוג על פי הוראות הפיקוד העליון של צה"ל, היא דרגת קצונה, המוענקת במקרים מיוחדים לחייל לתקופה קבועה מראש והגבוהה מדרגת הקבע שנושא החייל באותה עת. דרגת ייצוג ניתנת למשל לבעלי תפקידים מסוימים, כמו שופטים, רופאים, ורבנים, או למשימות מסוימות, כגון ייצוג צה"ל במשלחות לחו"ל, בממשק עם אוכלוסייה זרה, ועוד.[4]
אם הדרגה לא מחודשת עד סוף התקופה או שהחייל מפסיק למלא את התפקיד בגינו הוענקה הדרגה, הוא חוזר לדרגתו הקודמת. במקרים מסוימים הופכת דרגת הייצוג לדרגת קבע לאחר פרק זמן, לדוגמה: חייל מילואים שענד דרגות ייצוג לפחות חמש שנים והשתחרר בגלל תום שירות, דרגותיו לא יבוטלו.
המונח "חוגר" מפנה לכאן. לערך העוסק בתעודה צבאית, ראו תעודת חוגר.
חוגר הוא חייל הנושא דרגת טוראי עד סמל ראשון. דרגות החוגר, מדרגת רב-טוראי עד דרגת סמל ראשון, תפורות לשרוולי החולצה בין המרפק לכתף.
המילה חוֹגֵר לקוחה מן התנ"ך. במקורה היא מציינת את קשירת חגור החרב על המותניים, ומכאן גם את הלוחמים: ”וְכָל מוֹאָב שָׁמְעוּ כִּי עָלוּ הַמְּלָכִים לְהִלָּחֶם בָּם וַיִּצָּעֲקוּ מִכֹּל חֹגֵרחֲגֹרָה וָמַעְלָה וַיַּעַמְדוּ עַל הַגְּבוּל” (מלכים ב ג, כא).[5]
רקע הדרגה של חיילים המשרתים בחיל האוויר הוא כחול. צבע הדרגה של חיילים המשרתים בחיל הים הוא זהוב. צבע הדרגה של יתר החיילים הוא ירוק-זית. עלה הסמ"ר (המכונה "פלאפל") הוא בצבע זהב בחיל הים, כסף בחיל האוויר וירוק בחילות היבשה. בעבר היה עשוי העלה ממתכת. החל ממחצית שנת 2006 הוחלפו הסיכות ממתכת בעלה רקום.
החל משנת 2018 נכנסו לשימוש דרגות זרוע מיוחדות ללוחמי חוד,[6] בהם הרקע הוא ירוק או שחור (בזרוע היבשה או בזרוע הים והאוויר, בהתאמה) וקווי התפר בצבע שחור לזרוע היבשה: זהב לחיל הים ולבן לחיל האוויר.
דרגה
משמעות הדרגה והתנאים לקבלתה
סמל הדרגה
בזרוע היבשה
סמל הדרגה
בזרוע האוויר
סמל הדרגה
בזרוע הים
טוּרַאי (טור')
דרגת הטוראי היא דרגת החוגרים הנמוכה ביותר הניתנת לכל חייל מיום גיוסו ותחילת השירות.
דרגת הטוראי נלקחת מהמילה "טור" ומשמעותה כי החייל בתחילת דרכו ומצוי כחלק מטור חיילים מתחילים.
אין
אין
אין
טוּרַאי ראשון (טר"ש)
דרגה זו הייתה קיימת בעבר, וניתנה לחניך מצטיין בטירונות, לנופלים מקורס מ"כים ועוד. כיום איננה קיימת עוד. צורת הדרגה הייתה "פס" אחד.
רַב־טוּרַאי (רב"ט)
דרגה זו מבטאת התקדמות בטור החיילים – חייל בדרגה זו הוא "רב בטור החיילים" ונחשב למעט יותר מתקדם מהטוראים.
במערך הקרבי טוראים מועלים לדרגה זו בתום ההכשרה הבסיסית, לרוב לאחר שבעה חודשים מיום גיוסם. חיילים תומכי לחימה (תומכ"ל) מועלים לדרגה זו בתום שמונה חודשים מגיוסם או, אם אינם לוחמים או תומכי לחימה, כעשרה חודשים מיום גיוסם. הנדסאים אשר סיימו לימודי הנדסאי טרם גיוסם (כיתות י"ג–י"ד) מקבלים דרגה זו חודשיים מיום גיוסם. בוגרי חלק מקורסי ההדרכה והפיקוד מקבלים דרגה זו בסיום הקורס (בין חודשיים לשלושה חודשים מגיוסם). שוחרים בשלוחות המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר (תלמידים המתעתדים לשרת בחיל ולומדים לקראת זה) מקבלים דרגה זו ביום גיוסם. על פי נוהג מסורתי, לוחמים בזרוע היבשה אינם עונדים את דרגת הרב"ט על המדים.
דרגת הסמל היא דרגת הפיקוד הנמוכה ביותר,[7] שם הדרגה הוא ראשי תיבות של "סגן מחוץ למניין",[8] כלומר, יד ימינם של הקצינים. החל מדרגה זו ניתן לפקד על חיילים אחרים בתפקידים מסוימים (אם כי ישנם תפקידים בצבא בהם גם בעלי דרגת רב"ט מפקדים על חיילים אחרים)
בוגרי כיתות י"ג/י"ד - עתודה טכנולוגית, מקבלים את דרגת הסמל אחרי שנה ו-4 חודשים.
מערך קרבי – אחרי שנה וארבעה חודשים.
חייל קרבי שהוא בוגר קורס מפקדים, מקבל דרגת "סמל" עם סיום הקורס.
צוער שמסיים בהצלחה קורס קצינים מועלה לדרגה זו, אם לא היה כבר זכאי לה.
תומך לחימה – אחרי שנה וחצי.
חייל עורפי – אחרי שנה ו-8 חודשים.
על פי רוב, על מנת לקבל את דרגת הסמל צריך מעבר לפז"מ לעבור "מבחן סמל" (אשר למעשה מבטא הסמכה לדרגת סמל אף אם החיל לא עבר הכשרה מקצועית למקצוע צבאי כלשהו).
חיילים שהיו עריקים במהלך שירותם מעל 75 ימים ונשפטו בדין פלילי, אינם רשאים לשאת דרגה פיקודית ולכן לא זכאים לקבל את דרגת הסמל.
בעל דרגה זו הוא "סגן מחוץ למניין ראשון", יד ימינם הראשון של הקצינים.
סמלים מועלים לדרגה זו כשנה לאחר קבלת דרגת הסמל. חיילים עורפיים בשירות חובה ששירתו שנתיים ושמונה חודשים, זכאים לדרגת סמ"ר 8 חודשים לאחר קבלת דרגת הסמל שהם שנתיים וארבע בשירות. לאור קיצור משך שירות החובה קוצר גם הזמן לקבלת הדרגה בחודשיים.
לוחמים זכאים לדרגה זו לאחר שנתיים מיום גיוסם, ובתפקיד פיקודי לאחר שנה ועשרה חודשים.
סמלות מועלות לדרגה זו בתנאי שחתמו קבע לשנה מיום שהועלו לדרגת סמל.
סמלות המשרתות בשירות חובה שמשכו 2 שנים ו-8 חודשים, במסגרת "דין אישה כדין גבר", מועלות לדרגה זו במהלך השירות הסדיר, בתנאים זהים לגברים. כמו כן, סמלות יכולות לקבל את הדרגה במהלך שירות מילואים פעיל (אם הן נקראות לבצע שירות מילואים).
ישנן יחידות אשר בהן חיילים אשר עברו קורס פיקודי, מקבלים את דרגת הסמ"ר לאחר שנתיים וחודש מיום גיוסם.
נגד הוא חייל בשירות קבע שלא עבר קורס קצינים, בדרגות סמל ראשון עד רב-נגד. המילה נַגָּד חודשה במשקל בעלי המקצוע. השורש נ.ג.ד במשמעות הובלה והנהגה מוכר מן המילה המקראית נָגִיד – שפירושה שליט – וכן מן הארמית של התלמוד.[5] דרגות הנגדים ענודות על כותפת החולצה (באופן זהה לדרגות הקצונה).
דרגה
פרק זמן מינימלי לקבלת הדרגה (פז"ם)
סמל הדרגה
בזרוע היבשה
סמל הדרגה
בזרוע האוויר
סמל הדרגה
בזרוע הים
רַב־סַמָּל (רָסָ"ל)
הדרגה מוענקת על פי רוב שנתיים לאחר דרגת הסָמָ"ר.
רַב־סַמָּל ראשון (רָסָ"ר)
הדרגה מוענקת לאחר 9 שנים לכל היותר מיום קבלת דרגת רָסָ"ל.
דרגה זו מוענקת למספר מצומצם של נגדים, לרוב בעלי פז"ם של לפחות 5 שנים מקבלת דרגת הרָנ"ם, ולא אוטומטית לאחר צבירת ותק כמו הדרגות האחרות, אלא לפי הערכה אישית.
ב-1948 נקבע כי דרגות הנגדים תהיינה סמל ראשון (סמ"ר), רב-סמל (רס"ל) ורב-סמל ראשון (רס"ר). דרגות הסמ"ר והרס"ל נענדו על השרוולים, בדומה לדרגות החוגרים, ואילו הרס"ר ענד בקיץ את הדרגה על "שעון" עור על פרק ידו הימנית, ואילו במדי החורף נענדו הדרגות על אמות השרוולים של "באטל-דרס".
ב-1950 חל שינוי: בעוד שדרגות הסמ"ר נותרו בעינן, דרגות הרס"לים והרס"רים נענדו על "שעונים". יתר על כן, נקבעו סימני דרגה שונים לרס"ל ורס"ר מקצועיים ולרס"ל ורס"ר יחידתיים.
דרגת רס"ר של חיל האוויר עם ארבעה כוכבי ותק (20 שנים בדרגה)
בשנת 1958 בוטלו דרגות הנגדים ה"מקצועיים" והושוו לאלה של הנגדים היחידתיים. כמו כן נקבע כי הרס"רים יענדו בצמוד לסמל הדרגה גם כוכבי וותק: כוכב מתכת או רקום קטן דמוי מגן דוד על כל חמש שנות וותק בדרגה. במשך השנים התפרסמו בצה"ל כמה "רס"רים-חמישה-כוכבים" ותיקים כמו רס"ר חזי מבקו"ם, רס"ר ויקטור מהקריה, רס"ר עשהאל ("הסוס הלבן") מבית הספר לשריון בג'וליס ועוד.
בסוף שנות ה-70 נקבע כי הסמ"רים לא ייחשבו עוד כנגדים, ומאידך, רס"ר שיצבור וותק בדרגה של מעל 20 שנה (ארבעה כוכבים) יזכה בדרגת "רב-סמל בכיר" (רס"ב).
בשנות ה-80 הוחלט כי דרגות הנגדים יוקטנו וייענדו על צווארוני המדים. בד בבד הוחלט לבטל את כוכבי הוותק של הרס"רים ולקבוע במקום זאת דרגות נגדים נוספות כדלקמן:
רב-סמל (רס"ל), רב-סמל ראשון (רס"ר), רב-סמל מתקדם (רס"ם), רב-סמל בכיר (רס"ב) ורב-נגד (רנ"ג).
עם זאת נקבע כי על הסוודרים, הדובונים והפליין-ז'קטים – הנגדים יענדו את דרגות החורף רקומות כמקודם, על אמות השרוולים.
דרגות בצורת שברונים, "דרגות כתף" לנגדים הונהגו בצה"ל משנת 1998.
אחד השיקולים בחידוש דרגות הנגדים לדרגות הנוכחיות – הכוונה להבחין בהן מרחוק, וכך לחזק את מעמד הנגדים לזה של קצינים.
חיילי מילואים חוגרים ממשיכים להתקדם בסולם הדרגות במהלך שירות המילואים, כאשר בין דרגה לדרגה מפריד פָּזָ"ם של כמה עשרות ימי שירות, המתפרסים על מספר שנים. חיילים שסיימו את השירות הסדיר בדרגת סמ"ר, יקבלו במהלך שנות המילואים דרגות רס"ל, רס"ר, רס"ם ורס"ב אף כי אינם אנשי קבע. עם זאת, אנשי מילואים שאינם קצינים נוהגים שלא לענוד סמלי דרגות בעת שירות המילואים.
לאחר העלאת גיל הפרישה בצה"ל אישר ראש המטה הכלליבני גנץ ב-2011 דרגה חדשה לנגדים, רב-נגד משנה (רנ"ם). הדרגה החדשה ממוקמת בין רב-סמל בכיר לרב-נגד.[9]
קצינים
קצין הוא חייל בוגר קורס קצינים, או שהוסמך לקצונה במסגרת אחרת (כגון במהלך קורס טיס או קורס חובלים); אפשרות אחרת היא קבלת מינוי קצונה ללא קורס (כגון עתודאים אקדמאים, או קבלת דרגת ייצוג), מדרגת סָגָ"ם (סגן-משנה) עד רב-אלוף. לפי ההגדרה המקובלת, קצין זוטר הוא קצין בדרגת סג"ם (סגן-משנה) עד דרגת רָסָ"ן (רב-סרן), וקצין בכיר הוא קצין בדרגת סָאָ"ל (סגן-אלוף) ואילך[דרוש מקור]. דרגת אלוף-משנה (אָלָ"ם) הוענקה החל מיוני1950, ודרגת תת-אלוף (תָאָ"ל) החל מיולי1968, בעקבות מלחמת ששת הימים.[10]
המילה קָצִין מקורה בתנ"ך. קָצִין הוא מנהיג – אם במלחמה, כגון בדברי זקני גלעד ליפתח: ”לְכָה וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין וְנִלָּחֲמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן” (שופטים, י"א, ו'), ואם בהקשרים אחרים, כגון ”לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם, אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל” (משלי, ו', ו'-ז'). יש הקושרים את המילה קָצִין למילים הערביות קַדַא (שָׁפַט) וקַאדִי (שופט).[5]
1. אחרי שנה בדרגת סגן משנה או מיד לאחר כניסה לשירות קבע (המוקדם מבין השניים)
2. מעבר קורס קצינים, השלמה חילית ו-42 חודשי שירות עם סיום ההשלמה החילית
3. אחרי מעבר קורס קצינים, השלמה חילית ותעודת תואר ראשון (בגיוס לקבע מהאזרחות או לבוגרי העתודה האקדמית)
דרגות הקצינים המקצועיים הופיעו בצה"ל כבר בשנות ה-60. תחילה היו אלה דרגות של קצין משפטים וקצין רפואה שהוענקו לבוגרי העתודה האקדמית. שאר העתודאים חויבו לעבור קורס קצינים, אשר בסיומו קיבלו דרגת סגן. עתודאי שלא עבר קורס הקצינים המשיך את שירותו כחוגר במעמד "חוגר אקדמאי". משנת 1979 לבוגרי העתודה שלא עברו קורס קצינים הוענקה דרגת ממלא מקום קצין.[12] בשנות ה-80 הונהגו דרגת רב צבאי ודרגה כללית לבוגרי העתודה האקדמית "קצין מקצועי אקדמאי" שייתרה את הצורך להעניק דרגות זמניות לעתודאים שלא עברו קורס הקצינים. לקצינים המקצועיים לא היו סימני דרגות מיוחדים, והם ענדו סרט עם שם הדרגה על הכותפת. במחצית שנות ה-90, בוטלה דרגת ממ"ק, והונהגו סימני דרגה מיוחדים לדרגת קמ"א - פס מתכת שטוח עם עלה של זית וקלף מגולגל. מאז סוף שנות ה-90 ועד מחצית העשור הראשון של המאה ה-21 כלל הקצינים המקצועיים בצה"ל ענדו את סימני הדרגות של קמ"א, אך אז שוב הוחזרו סרטים מיוחדים של סימני הדרגות של רב"צ, קמ"ש, קר"פ וקר"ש.
החל מ-2022 חיילות המשרתות במקצועות צבאיים בעלי סרטי כתף נושאות כותפות בלשון נקבה. בפרט, נוצרו הדרגות החדשות "קצינת משפטים" ו"קצינת רפואה".[13][14]
קצין מקצועי אקדמאי בכיר (קָאָ"בּ) חייל בשירות קבע בעל תואר ראשון המשובץ במקצועו, ואינו בוגר קורס קצינים. הדרגה מקבילה לדרגת סרן,[15] וצורתה שני מלבנים שטוחים.
קצין מקצועי אקדמאי וחוגר אקדמאי (היסטורי, עד להופעת דרגת קמ"א ממתכת)
ממלא מקום קצין (ממ"ק) דרגה זו הוענקה מאז 1952 לחיילים בוגרי קורס קצינים שלא השלימו את ההשלמה החילית או לחוגרים שמילאו תפקיד קצין מבלי לעבור קורס קצינים. צורתה – מלבן לבן ריק ושטוח. הדרגה בוטלה בתחילת שנות ה-90.[18]
צוער – חניך בקורס קצינים. זוהי אינה דרגה כי אם מעמד (המקביל לסמל).
אע"צ (אזרח עובד צה"ל)
בחזקת חוגר (בָחָ"ג) בחזקת קצין (בָּחָ"ק) – עובד צה"ל הממלא תפקיד בתקן חוגר/קצין.
בעבר הייתה קיימת דרגת בח"ן (בחזקת נגד) אך היא אינה בשימוש יותר.
מש"ק (מפקד שאינו קצין): הוא חוגר או נגד, אשר יש בסמכותו תפקיד פיקודי, והוא אחראי על הכפופים לו. המש"קים אינם בוגרי קורס קצינים. בצבא ההגנה לישראל, מקבל תואר זה הנגד/החוגר לאחר שעבר קורס מסמיך, או לאחר הסמכה בשטח (OJT – לימוד והכשרה תוך כדי העבודה). דוגמאות לתפקידים מסוג זה הן "מש"ק לו"ז" – מש"ק שיש באחריותו להדריך לוחמה זעירה (מלחמת גרילה) ו"מש"קית ת"ש" (ראשי תיבות: תנאי שירות) – מש"קית האחראית על בקשות חיילים שונים להקלות על תנאי שירותיהם.
דרגות כתף ודרגות שרוול למדי שרד וגאלה של קציני חיל הים
במדי שרד וגאלה של חיל הים נהוגות דרגות "גולדבנד" (על השרוול במדי חורף, כתפות במדי קיץ), כמקובל בציים אחרים בעולם. מדים אלה נלבשים על ידי קציני חיל הים השוהים מחוץ לישראל – נספחים צבאיים, קצינים בשליחות דיפלומטית ובמפגשים רשמים עם נציגי ציים זרים.
בהיתר מיוחד שהחל בימי הרמטכ"לליפקין-שחק מטעמי נוהג בלבד מול ציים זרים, נושא מפקד חיל הים דרגת שרוול השקולה לזו של רב-אלוף[19] ואילו תת-אלוף נושא דרגת שרוול המקבילה לאלוף. כך נוצר מצב שמדלגים על דרגת שרוול של תת-אלוף.
דרגות למדי עבודה (מדי ב')
דרגות ביום אויב
בדומה לכוחות ביום אויב (OPFOR) של צבא ארצות הברית, שלהם סימני דרגות מיוחדים, גם בצה"ל מדמים את כוחות היריב, תוך שימוש בסימני דרגות ייחודיים. הראשון לעשות שימוש בדרגות מיוחדות היה חיל האוויר: במהלך ביום אויב, אימון טיס מתקדם המדמה קרב עם טייסי יריב פוטנציאליים, עונדים טייסי טייסת 115 סימני דרגות מיוחדים, שדומים אמנם לדרגות צה"ל רגילות, אך שונים מהן בצבע.[20][21]
בשנת 2020 הוקמה בצה"ל "היחידה האדומה" – יחידה המדמה את כוחות היריב, כדי לסייע בתרגול ואימון של כוחות היבשה.[22] בדומה לחיל האוויר, גם ל"יחידה האדומה" סימני דרגות מיוחדים משלה, שהצבע הבולט בהם הוא אדום. כיום, דרגות אלה אינן בשימוש סדיר.[דרוש מקור]
אף כי מעמדו של צוער איננו נחשב בצה"ל לדרגה בפני עצמה, המסלולים העיקריים המכשירים את אנשי הקצונה לעתיד (קורס קצינים, קורס חובלים וקורס טיס), וכמו כן תוכנית חבצלות, תוכנית תלפיות ומסלול אדרים[23], משתמשים בדרגות כתף מיוחדות לסימון חניכיהם, תוך הפרדה ברורה בין כל שלב ושלב בתהליך הכשרתם של הצוערים. לכן, ניתן לראות בדרגות כתף אלה מעין סימני דרגות. לעומת זאת, בתוכנית פסגות עונדים החניכים כותפות עם סימון מיוחד בתקופת סדרות הקיץ בלבד, כאשר הסימון הזה אינו מסמל שלב או שנת הכשרה.
מינואר 2018 החל פרויקט[24] חילוף קאדטים בין זרוע הים לחיל הים האמריקאי, כששני צוערים משלב האקדמיה בקורס חובלים נשלחים לאקדמיה הימית האמריקאית באנאפוליס. בתקופת הלימודים באקדמיה הצוערים עונדים דרגות שרד.[25]
רמטכ"ל - ראש המטה הכללי, שהוקם בשנת 1939. המטה הכללי (המטכ"ל) היה המטה המבצעי של ההגנה, והיה כפוף למפקדה הארצית. התואר "רמטכ"ל" נשמר עם כינון צה"ל, כתוארו של המפקד העליון של הצבא.
ראש המפקדה הארצית (רמ"א), שהייתה המטה המדיני של הארגון.
עם תחילת מלחמת העצמאות, וקליטתם של עשרות אלפי חיילים חדשים בשורות ההגנה, נוצר מצב שהפקודים לא תמיד הכירו בפנים את כל מפקדיהם, לכן גם הופיע הצורך ביצירת מערכת סימני זיהוי חיצוניים לכל שרשרת הפיקוד. השימוש בסימנים כאלה נעשה לראשונה במהלך מבצע "נחשון" באפריל 1948. הייתה זאת המערכה הצבאית הראשונה שבה השתתפו בו זמנית כמה גדודים. לאחר שקבוצה של חיילים חדשים סירבה למלא פקודה של קצין בכיר שפשוט לא היה מוכר להם, מפקד המבצע שלמה שמיר שיגר חייל לתל אביב בהוראה לרכוש סרטים צבעוניים שהיו אמורים לסמן את מפקדי הכיתות, המחלקות, הפלוגות והגדודים. החייל פנה לגרשון ריבלין, העורך הראשי של "מערכות". ריבלין שלח את החייל לחנות סדקית ברחוב גרוזנברג ושם נרכשו הסרטים בצבעים שונים שהפכו לסימני הדרגות הראשונים. שמיר, שלו לא נותר צבע משלו, ענד על כתפיו שני סרטים אדומים מוצלבים.[26]
פקודה שקבעה את סימני הדרגות לבעלי תפקידים בחטיבה 7
כחודש לאחר מכן, בעת המערכה על ירושלים, פרסם שמיר (אז מפקד חטיבה 7) פקודה, שלפיה כל בעלי התפקידים בחטיבה חויבו לענוד סימני זיהוי המעידים על תפקידם:[27]
מפקד גדוד: שני פסים אדומים על רקע תכלת משני צדי הכתף
סגן מפקד הגדוד: פס אדום על רקע תכלת משני צדי הכתף
מפקד פלוגה: שלושה פסים לבנים על רקע תכלת משני צדי הכתף
סגן מפקד פלוגה: שני פסים לבנים על רקע תכלת משני צדי הכתף
שליש: שני פסים לבנים על רקע תכלת משני צדי הכתף
קצין אפסנאי: שני פסים לבנים על רקע תכלת משני צדי הכתף
קצין תחבורה: שני פסים לבנים על רקע תכלת משני צדי הכתף
מפקד מחלקה: פס לבן על רקע תכלת משני צדי הכתף
רב-סמלים גדודי: שתי חרבות עטורות עלי דפנה, מסביבן זר דפנה על רקע תכלת כרצועה על פרק יד ימין
רב-סמלים פלוגתי: מגן דוד זהוב וסביבו זר עלי דפנה על רקע תכלת כרצועה על פרק יד ימין
רב-סמלים אפסנאי גדודי: מגן דוד זהוב וסביבו זר עלי דפנה על רקע תכלת כרצועה על פרק יד ימין
אפסנאי פלוגתי: שלושה סרטים ומעליהם חרב עטור עלי דפנה על רקע תכלת על זרוע יד ימין
סמל: שלושה סרטים לבנים ל רקע תכלת על זרוע יד ימין
נגד: שני סרטים לבנים על רקע תכלת על זרוע יד ימין
תת-נגד: סרט לבן אחד על רקע תכלת על זרוע יד ימין
צורת סימני הדרגות
הכלל הראשון, שעליו התבסס צה"ל כצבא צעיר בקביעת סימני הדרגות הוא שהם לא יהיו דומים לסימני הדרגות של הצבא הבריטי, אך בה בעת גם לא יפרו את האיסור הדתי של עבודת הכוכבים והמזלות. לפיכך, לא רק ה"פיפס" הבריטים לא התאימו, אלא גם הכוכבים שנהוגים במרבית צבאות העולם. על כן, הוחלט לעשות שימוש בסוגי הצמחייה הנפוצה בארץ-ישראל: ענף זית לקצינים זוטרים ועלה גפן לקצינים בכירים. רבי-סמלים ורב-אלוף התהדרו בנוסף גם בזר דפנה.[28] ולמרות זאת, על אף השאיפה לא להיות "כמו הבריטים והאמריקאים", בפועל אפוא, דמו סימני הדרגות של צה"ל לסימני הדרגות של שני צבאות אלה.
דרגות החוגרים
דרגות החוגרים, מדמות את דרגות הצבא הבריטי על ידי "שבירה" של תצורת הדרגה הבסיסית.
דרגות הנגדים (רס"ל ורס"ר) בתצורתם המקורית (1948) הועתקו מדרגת ה-Warrant Officer class 2 הבריטית, כאשר הכתר האימפריאלי (Tudor Crown) הוחלף בצה"ל בעלה גפן.
דרגות נגדים (1948)
בצה"ל
בצבא הבריטי המלכותי
שם הדרגה
תצורת הדרגה
תיאור
קיצור
שם הדרגה
תצורת הדרגה
שם הדרגה באנגלית
קיצור
רב-סמל ראשון
עלה גפן ומסביבו זר עלה דפנה
רס"ר
תת-קצין שני
Warrant Officer class 2
WO2
דרגות הקצינים
תצורת דרגות הקצונה מדמות את אלה של הצבא האמריקאי בדרגות סגן-משנה ורב-סרן
על אף העובדה שלא היה צבא יהודי סדיר, בתקופת היישוב, היו לחלק מדרגות צבאיות לועזיות גם שמות עבריים. וכך, לצד שמות בריטיים ורוסיים, בשפה העברית נעשה שימוש בתארים כגון סמל לסרג'נט, סגן ללייטננט, אלוף לקולונל או המצביא לגנרל. מקביל, התארגנויות צבאיות או צבאיות למחצה, כגון בית"ר, אצ"ל או "ברית החשמונאים" השתמשו במערכת שמות הדרגות משלהם.
ב-11 במרץ 1948 הציעו אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן מערכת שמות ותארים שאמורים היו לשמש את צבא המדינה היהודית לכשתקום. מערכת השמות כללה תארים נפרדים לחוגרים, רבי סמלים, קצינים זוטרים, קצינים בכירים וגנרלים. במהלך החודשים אפריל-מאי 1948 המערכת עברה שינויים מסוימים. כך, כפי שמספר רוביק רוזנטל, חיפש בן-גוריון חלופה עברית עבור גנרל. לשם כך פנה לנשיא ועד הלשון, נפתלי הרץ טור-סיני. טור-סיני הציע לו את המילה תַרְתָן המופיעה בישעיהו: "בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה, בִּשְׁלֹחַ אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ". במכתב הסביר כי המילה tartanu מופיעה בכתובות אשוריות פעמים רבות בדרגת גנרל. בן-גוריון דחה את ההצעה בנימוס. במקרא, הוא כותב, זהו שמו של איש פרטי, והוא אינו רואה דרך לאשר שם פרטי אשורי לקצין בצבא הישראלי. גם רפאל ידידיה שפירא, שמונה לעמוד בראש ועדת המינוח הצבאית התנגד לתרתן, והציע 'שַׂרְגִיוּס', 'שַׂרְגַיָּס' או 'שָׂרָר'. אך גם שמות אלה לא התקבלו. הצעות נוספות שנדחו היו "שורא", "שורן" או "חייל" לטוראי, כמוהו "כחייל ראשון" לטר"ש, כיוון שאת המונח הזה ניתן היה גם לפרש אחרת – "ראשון החיילים", כלומר הרמטכ"ל.[29] בסופו של דבר, ב-13 ביוני 1948 אישר בן-גוריון את מערכת השמות בצורתה הסופית[30]. עם זאת, עד לפרסומה באוגוסט 1948 בכתב העת "מערכות", מערכת השמות של דרגות צה"ל עברה אי אילו שינויים נוספים.
העיקרון של שמות הדרגות אמנם נקבע כבר בתחילת יוני, אך טרם התקבלה החלטה סופית לגבי צורתם. ואמנם, בשלהי יוני 1948 נוצר צורך בענידת דרגות בעת הלווייתו של האלוף דוד מרכוס, שעתידה הייתה להתקיים, על-פי צוואתו, בארצות-הברית. ליווי הארון וייצוגו של צה"ל הוטלו על משה דיין ויוסף הראל. לשם המשימה, השניים הועלו באופן זמני לדרגת סגן-אלוף (דרגת הקבע שלהם הייתה באותה עת רב-סרן) כדי להלום את מעמדו של מרכוס. כך מתאר שבתאי טבת את המשך הסיפור: "עתה נותרה רק שאלת סימני הדרגות. במקום תשובה הציג לפניהם [דיין והראל] משה צדוק, ראש אכ"א, הצעות מצוירות אחדות לסימני הדרגות בצה"ל, אותן הגיש, לדבריו, לבן-גוריון וטרם זכה לקבל ממנו החלטה. משה אמר לצדוק, "תיכף תראה איך מקבלים אישור." הוא נטל בידיו את הצעת הדרגה שנראתה לאכ"א, נכנס עמה למשרדו של בן-גוריון, הציג לעיניו את הציור והסביר את הדחיפות בהחלטה. בן-גוריון נתן בו במקום את אישורו לאותה הצעה. אלא שעתה כבר לא נותר זמן להזמין את רקימת הדרגות בבית-מלאכה. רות – היא ורעייתו של אלכס ברוידא נלוו לטיסה – קיבלה על עצמה לרקום את סימני הדרגות לפי הציור שנלקח מלשכת ראש אכ"א. את עלה הגפן הראשון החלה לרקום בעת העלייה למטוס בשדה התעופה הצבאי בעקרון, את האחרון החלה, כשהיו בשמי בוסטון וסיימה אותו ברגע הנחיתה בניו יורק".[31][32]
הפעם הראשונה שבה הופיעו קצינים עטורים בדרגות החדשות הייתה במצעד צה"ל הראשון שהתקיים ב-27 ביולי1948.
בצה"ל היו כאמור רק שבע דרגות קצונה, וכאשר קידמו קצין מדרגת סגן-אלוף העניקו לו דרגת אלוף.
ב-1950 נוספה דרגת קצונה שמינית בין סגן-אלוף לאלוף: אלוף-משנה, אשר נועדה למפקדי חטיבות ולמפקדי שירותים (חילות). כבר ביולי 1949 דובר על כך שיתווספו שתי דרגות קצונה: סרן ראשון לקצינים זוטרים (בין סרן ורב-סרן) ואלוף ראשון לקצינים בכירים (בין אלוף לרב-אלוף). לגבי הדרגה האחרונה, הוצע גם להנהיג במקומה דרגה בכירה מעל רב-אלוף שתיוחד לרמטכ"ל - "המצביא".[33] לבסוף, ב-2.11.1949 כתב בן-גוריון ביומנו, שתונהג דרגת קצונה בכירה אחת אלוף-משנה בלבד.[34]
ביולי 1968, לאחר מלחמת ששת הימים, הונהגה בצה"ל דרגת קצונה תשיעית, בין אלוף-משנה לאלוף: תת-אלוף. דרגה זו נועדה למפקדי אוגדות, מפקדי חילות, ראשי חטיבות במטכ"ל, ראשי להק בחיל האוויר וראשי מספן בחיל הים.
טוראי – מהמילה "טור". חייל בדרגת טוראי הוא ה"חייל הפשוט" – החייל מן השורה, החייל מן הטור.
טוראי ראשון (טר"ש) – מכיוון שהוא העומד בראש הטור. הדרגה, שצורתה הייתה פס אופקי אחד, אינה קיימת עוד כיום (בוטלה בשנת 1999).
רב-טוראי
סמל – מקור שמהּ של הדרגה הוא בראשי התיבות "סגן מחוץ למניין".[35] חוגר בעל דרגה זו מחזיק בדרך כלל בתפקיד פיקודי כלשהו, או בסמכות מקצועית כלשהי (ביחס לחיילים הצעירים יותר, ולכן הוא נחשב למש"ק). הצירוף "מחוץ למניין" מציין כי "סגן" זה הוא מחוץ למניין הקצינים. עם הזמן הפכו ראשי תיבות אלו למילה בפני עצמה.
סמל אפסנאי (לאחר זמן שונה שם הדרגה ל"סמל ראשון")
רב-סמל פלוגתי (לאחר זמן שונה שם הדרגה ל"רב-סמל")
רב-סמל גדודי (לאחר זמן שונה שם הדרגה ל"רב-סמל ראשון")
בשנת 1955 פוצלו דרגות הנגדים לשני מסלולים מקבילים: רבי-סמלים מקצועיים ורבי-סמלים יחידתיים: לקבוצה הראשונה השתייכו נגדים שלא מילאו תפקידים פיקודיים ברמת היחידות, ואילו לקבוצה השנייה השתייכו נגדים המכונים כיום "נגדי משמעת". רבי-סמלים מקצועיים המשיכו לעמוד סימני דרגות שהונהגו בשנת 1951, בעוד רבי-סמלים יחידתיים קיבלו סימני דרגות חדשים לחלוטין. החלוקה בוטלה בשנת 1958 וכל רבי-הסמלים החלו לענוד את סימני הדרגות שעד אז יוחדו לרבי-סמלים יחידתיים בלבד. בשנים 1955–1956 סימני הדרגות של רבי-הסמלים המקצועיים בחיל הים היו שונים משאר דרגות הנגדים: במקום "עלה גפן" במרכזים היה סמל המקצוע של כל איש קבע. בשנת 1956 חזרו רבי-הסמלים המקצועיים של חיל הים לענוד את סימני הדרגות הכלל-צה"ליים בצבע זהוב.
במהלך שנות ה-60, בהפלגות לחוץ לארץ, ענדו רבי- הסמלים של חיל הים דרגות ייצוג מיוחדות המדמות את סימני הדרגות של Chief Petty Officer בחיל הים הבריטי המלכותי: שלושה כפתורים מוזהבים הממוקמים בקצה השרוול.
דרגות נגדים בכירים
עד אמצע שנות השבעים, דרגת רס"ר הייתה הדרגה הגבוהה שאינה קצונה. לסימן הדרגה נוספו כוכבים, כוכב כנגד כל 5 שנות ותק. בשנת 1977 נוספה דרגת רָסָ"בּ (רב-סמל בכיר).[38] לבעל דרגה זו היו תנאי שירות (משכורת ורכב) של סא"ל שלאחר זמן קצר הורדו לרמת רס"ן. הרעיון היה ליצור מעמד מיוחד לנגדים מקצועיים ובתחילה הדרגה הוענקה למעטים והותנתה בתנאים מיוחדים (תואר הנדסאי ובגרות מלאה). לאחר זמן מועט נשחק הרעיון המקורי, הדרישה לתעודת בגרות ירדה ונותרה דרישה לתואר טכנאי.
בשנת 1987 נוספה דרגת רב-סמל מתקדם.[39] דרגת רב-נגד (רנ"ג) נוספה בשנת 1993 ודרגת רב-נגד משנה (רנ"ם) נוספה בין דרגת רס"ב לדרגת רנ"ג בשנת 2011. תחילה נענדו דרגות הנגדים על פרק יד ימין ברצועה (כמעין שעון יד); משנות ה-80 ועד לשנות ה-90 נענדו הדרגות על צווארון החולצה; מסוף שנות התשעים ואילך נענדות דרגות הנגדים על כותפות החולצה, כמו דרגות הקצינים.
רב-טוראי ראשון (1972-1968)
דרגת רב-טוראי ראשון - הונהגה למשך ארבע שנים בין 1968 ל-1972, במטרה לעודד חיילים בשירות סדיר לחתום לשירות הקבע תוך עלייה בדרגה. שימשה בעיקר נהגים בשירות קבע.[40]
דרגת סמל ראשון של חוגר ששירת בחמ"צ או בתזמורת צה"ל
עד לשנת 2006, שבה הוחלף עלה גפן מתכתי בדרגתו של סמל ראשון בעלה רקום,[41] לפי פקודת מטכ"ל מס' 33.0602, סמל ראשון המשרת בחיל המשטרה הצבאית או בתזמורת צה"ל, אמור היה לענוד על גבי פסי השרוול עלה גפן מוזהב (של חיל הים) ולא מחומצן (של חילות היבשה). עם זאת, רוב החיילים לא הקפידו על הכלל הזה.
דרגות שונות בחיל האוויר, חיל הים והג"א (התגוננות בפני גזים והתקפות אוויר) – חיל האוויר, חיל הים והג"א עשו שימוש בדרגות בעלות שם שונה מכלל צה"ל מיום הקמתם, בדומה לנהוג ברוב צבאות העולם. להלן שמות הדרגות שנקבעו בשנותיו הראשונות של צה"ל:
1948
חילות היבשה
חיל האוויר
חיל הים
טוראי
אוויראי
מלח
טוראי ראשון
אוויראי ראשון
מלח ראשון
רב-טוראי
אוויראי מוסמך
רב מלח
סמל
סמל אוויר
סמל
סמל ראשון
סמל טייס
(אין מקבילה)
רב-סמל
סמל תעופה
רב-סמל
רב-סמל ראשון
חסין אוויר
(אין מקבילה)
סגן
פקד אוויר
משיט
סגן ראשון
פקד טייס
סגן חובל
סרן
פקד תעופה
חובל
רב-סרן
ראש טייסת
חובל ראשון
(אין מקבילה)
ראש כנף
רב חובל
סגן-אלוף
ראש להק
סגן קברניט
אלוף
אלוף אוויר
קברניט
רב-אלוף
(אין מקבילה)
(אין מקבילה)
1950
חילות היבשה
חיל האוויר
חיל הים
טוראי
אוויראי
מלח
טוראי ראשון
אוויראי ראשון
מלח ראשון
רב-טוראי
אוויראי מוסמך
רב מלח
סמל
סמל אוויר
סמל
סמל ראשון
סמל טייס
סמל ראשון
רב-סמל
סמל תעופה
רב-סמל
רב-סמל ראשון
חסין אוויר
רב-סמל ראשון
סגן
פקד אוויר
סגן חובל
סגן ראשון
פקד טייס
חובל
סרן
פקד תעופה
חובל ראשון
רב-סרן
ראש טייסת
רב חובל
סגן-אלוף
ראש כנף
סגן קברניט
אלוף-משנה
ראש להק
קברניט
אלוף
אלוף אוויר
אלוף ים
רב-אלוף
(אין מקבילה)
(אין מקבילה)
סימני הדרגות של שלוש הזרועות העיקריות של צה"ל בשנים 1948–1951
בחיל הים נותרו סימני דרגה בצורת פסי זהב רקומים על רקע כחול-כהה ומעליהם סמל חיל הים (או כפי שכונו, "גולדבנד") עד שנת 1972. מאז, משמשים סימני דרגה אלו רק במדי הייצוג של קציני חיל הים כאשר הם שוהים מחוץ למדינה.[19] בשנים 1972-1951 סימני הדרגות של סמל ראשון בחיל הים נבדלו מאלו של חילות היבשה וחיל האוויר: במקום עלה גפן על שלושת הפסים נענד סמל חיל הים - עוגן ששימש גם לדרגות הקצינים. עם ביטול דרגות ה"גולדבנד", שונו גם סימני הדרגה של סמל ראשון.
בתחילת 1953 נקבעו דרגות נפרדות לקצינים וסמלים בהג"א, הוא שירות ההגנה בפני התקפות אוויר (מאוחר יותר: ההתגוננות בפני גזים והתקפות אוויר). דרגות אלה נועדו לחיילי מילואים או מתנדבים המוצבים ביחידות הג"א, בעוד שהחיילים בשירות סדיר המשיכו לשאת דרגות כלל צה"ליות. תחילת נקבעו שבע דרגות לחוגרים וארבע לקצינים.[45] בשנות ה-60 שונו סימני הדרגות של קצינים בכירים, תוך הוספת דרגת קצונה נוספת "רב פקד בכיר" המקבילה לסגן-אלוף. בשנות ה-80 חל שינוי נוסף בסימני דרגות הקצינים של הג"א: פס מתכת חלק בצורה של מקבילית לקצינים זוטרים ועלה גפן לקצינים בכירים. דרגות נפרדות לאנשי הג"א בוטלו עם הקמת פיקוד העורף בשנת 1991.
מאז מחצית שנות ה-80 ועד 1998 נענדו סימני דרגות הנגדים (רס"ל – רנ"ג) על הצווארון של החולצה. במקביל, עד מחצית שנות ה-90, המשיכו הנגדים לענוד את סימני הדרגות על קצהו התחתון של שרוול מעיל החורף.
בעוד שבצבאות העולם, סימני הדרגות של קצינים יכולים להיות ממוקמים על כתפיים, על שרוול, על צווארון, על חזה או, אפילו, על כובע או קסדה, סימני הדרגות של קציני צה"ל מאז ומעולם מוקמו על הכתפיים בלבד (למעט דרגות הייצוג של קציני חיל הים). עם זאת, במהלך שנות ה-60, כמקרה יוצא דופן, חבשו קציני של חיל הים קסדות שעל גביהן צוירו סימני הדרגות שלהם. גם דרגות נגדים הועברו במרוצת השנים ומוקמו על כתפיים, בדומה לאלה של קצינים. אולם, מסורת רבת-שנים הופרה בשנת 2015 עם הכנסת מדי קרב חדשים לצה"ל: סימני הדרגות של קצינים ונגדים מוקמו בחלקו העליון של שרוול, מעל המרפק, כטלאי רקום (פאטץ') המוצמד על גבי רצועה נדבקת (סקוטש).
כיום הרקע לדרגה נקבע על פי שיוך פיקודי, זרועי ואגפי:
"ירוקים" (זרוע היבשה, פיקודים וכו') - על פי רוב סָגָ"ם וסגן על גבי כותפת מבד ירוק, סרן ומעלה על גבי בד כחול, רקע הדרגה עצמה אדום.
חיל האוויר "כחולים" – כותפת מבד כחול, דרגה כסופה, חסרת רקע.
חיל הים "לבנים" – כותפות מבד כהה, דרגה זהובה, חסרת רקע.
על מעיליהם החדשים של משרתי הקבע (בצבע שחור) נענדות דרגות רקומות על פי הצבע החיילי, דומות במרקמם לדרגות הנגדים, על כותפת שחורה.
שינויים בתצורת סימני הדרגות
מלבד השינויים המשמעותיים בסימני דרגות מסוימים, כגון החלפת סימני הדרגה של רב-אלוף ב-1950 או השינויים התכופים בסימני הדרגות של הנגדים, גם יתר סימני הדרגות עברו מאז 1948 ועד ימינו תהליך של שינוי בצורתם החיצונית. כך, סימני הדרגות הראשונים של קצינים זוטרים "ענף זית" היו אמנם עשויים ממתכת, אך פס המתכת היה שטוח ולא בולט, כפי שהוא כיום (בדומה לסימני הדרגות של ממ"ק או קמ"א). גם "עלה הגפן" של הקצינים הבכירים שינה את תצורתו במרוצת השנים. סימני הדרגות הראשונים לבגדי העבודה נרקמו על הבד ולא הודפסו, כפי שנהוג כיום. השינוי המשמעותי ביותר של תצורת סימני הדרגות התרחש בשנת 2001, כאשר סימני הדרגות המתכתיים של נגדים וקצינים הוחלפו ברקומים. בעקבות ההתנגדות העזה מצד הקצינים, שמחו נגד פגיעה, לכאורה, במעמדם, מספר חודשים לאחר מכן הוחזרו להם סימני הדרגות המתכתיים, למעט למעילי החורף, שעליהם חויבו הקצינים להמשיך ולענוד סימני דרגות רקומים. לעומתם, סימני הדרגות של הנגדים נותרו רקומים.
דרגת רס"ר (חיל האוויר) רקומה למדי חורף ולמעיל (שרוול)
דרגת רס"ר (חיל האוויר) לצווארון
סימני דרגת רב-נגד (חילות היבשה) ממתכת (1998–2001)
סימני דרגת רב-נגד (חילות היבשה) רקומים, מאז 2001
סימני הדרגות הרקומים ללוחמי החוד, כפי שפורסמו באתר דו"צ הצלם: דובר צה"ל
השינוי המשמעותי האחרון בתצורת סימני הדרגות נעשה ביוני 2018, כאשר מתוך שאיפה "לייצר ייחודיות לאור תרומתם הרבה והמהותית לביטחון אזרחי המדינה ותושביה" של לוחמי החוד, הוחלט להעניק להם סימני דרגות רקומים ייחודיים.[6]
"סרדינים" – כינוי לסמלי הדרגות רב"ט - סמ"ר, מכיוון שצורת הסמל נראית כמו 2–3 סרדינים בקופסת שימורים.
"פס" – כינוי לסמלי הדרגות רב"ט - סמ"ר מכיוון שדרגות אלו מסומנות על ידי מספר פסים שונה בכל דרגה על גבי הזרוע.
"דרגת אומץ" – כינוי לדרגת טר"ש (שבוטלה), לעג לחייל שענד אותה (כי ״נדרש אומץ״ לענוד דרגה נמוכה כל כך).
דרגות נגדים:
"סיטרואן" – כינוי לצורת דרגת הרָסָ"ל, על שם צורת הסמל של יצרנית המכוניות "סיטרואן". כל דרגות הנגדים כוללות "סיטרואנים", מלבד דרגת הסמ"ר, אשר נחשבת דרגת הקבע ההתחלתית בקרב אנשי הקבע הגברים.
"כוכב" – כינוי למגן דוד, בדרגות רָסָ"ם עד רָנָ"ג. לדרגות הכוללות את הכוכב קוראים בסלנג הצבאי גם "סיטרואן עם מזגן".
"דפרון" – כינוי לדרגות הנגדים עד לשנת 1998 אשר ענדו בשני צידי הצווארון. דפ"ר ראשי תיבות: דירוג פסיכוטכני ראשוני, מהווה בסלנג הצבאי מילה נרדפת ל"טיפש" או ל"אידיוט" (כלומר, מי שהדירוג שלו נמוך), ודרגות אלו זכו לכינוי זה כלעג לנגד שענד אותן.
"שעון" – כינוי לדרגות הנגדים עד לשנות השמונים, אשר נענדו על שרוול חולצת המדים, כמו שעון יד.
דרגות קצינים:
"ארון" – כינוי למלבן הבולט עם ענף הזית, בדרגות סג"ם עד סרן. יש המכנים את הדרגה בשם המקברי "ארון מתים", משום שצורתה דומה לכיסוי של סרקופג (ארון מתים קדום).
"חד-פס", כינוי גנאי לדרגת סג"ם עקב היותו בעל "פס" אחד על הכתף.
"ארון שטוח", "ארון דפוק", "ארון מפונצ'ר" או "סטיקר" – כינוי למלבן המתכת הדק המשמש לדרגות הקצונה המקצועית קמ"א וקא"ב.
"פלאפל" – כינוי לעלה הגפן המופיע בחלק מדרגות צה"ל, על שום דמיונו לכדור פלאפל.
"חרבות", "איקס" או "סכין ומזלג" – כינויים להצלבת החרב וענף הזית, בדרגות תא"ל עד רא"ל.
"גולדבנד" – דרגות הפסים של הקצינים בחיל הים בשנים 1951–1971.
^מסלול ייחודי להכשרת קצינים במערך הטכני של חיל האוויר בו כמעט בכל שלב ישנו סימן זיהוי כותפת אחר. בשלב המכין הכותפת כחולה חלקה, שלב יסודות ומקצוענות הכותפות חלקה עם סמל המערך הטכני, ובשני השלבים האחרונים של המסלול מתקדם ועצמאות נוסף פס אחד.
ערך מורחב – הורדה בדרגה
[11]
למעלה דרגת שלב מתקדם של קורס טיס. למטה דרגת פקד אוויר.
_1948.png)
_insignia_of_ranks_1950-1951.png)
ערך מילוני בוויקימילון: רב-סמל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דרגות צה"ל
דרגות צה"ל בתאריך 3 ביוני 2011, בארכיון האינטרנט
גילי כהן, צה"ל קבע כיצד לכנות תפקידים של קצינות בכירות, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2017
עושים לכם סדר בדרגות, באתר צה"ל
.png){kind=link}
_insignia_of_ranks_1948-1950.png){kind=link}
_insignia_of_ranks_1950-1951.png){kind=link}
_insignia_of_ranks_1948-1950.png){kind=link}
_insignia_of_ranks_1950-1951.png){kind=link}
