לדלג לתוכן

פרשת בני הערובה בבארי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך דורש שיפור והשלמת פרטים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך דורש שיפור והשלמת פרטים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
פרשת בני הערובה בבארי
חלק מהטבח בבארי, טבח שבעה באוקטובר
תאריך 7 באוקטובר 2023
תאריך עברי כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד
מקום בית פסי כהן, בארי
סוג החזקת בני ערובה
הרוגים 13
מספר מפגעים כ־40
מפגעים הרוגים כ־39
(למפת מערב הנגב רגילה)
 
בארי
בארי

פרשת בני הערובה בבית פסי כהן בקיבוץ בארי התרחשה ביום הראשון של טבח שבעה באוקטובר 2023, שהתרחש גם בשטח הקיבוץ. כ־40 מחבלים מחמאס התבצרו בבית עם 15 בני ערובה, במטרה לחטוף אותם לעזה. במשך שעות התנהל משא ומתן תוך ירי עז בין המחבלים לבין כוחות צה"ל והימ"מ. במהלך הלחימה ירה טנק ארבעה פגזים. לאחר מכן פרצו לוחמי הימ"מ וסיימו את הקרב. מבין 15 בני הערובה, רק שתי נשים שרדו, והשאר נרצחו על ידי המחבלים[1]; כל המחבלים נהרגו למעט אחד שנכנע.

לאחר האירוע עלו טענות מצד ניצולים ובני משפחות ההרוגים כי פגזי צה"ל הם שגרמו למותם יקיריהם. בהמשך תמך תחקיר של רשות העתיקות ותחקיר פנימי של מח"ט בשריון בטענה זו[2][3][4]. אולם תחקיר צה"ל שפורסם בהמשך קבע כי ככל הנראה מרבית בני הערובה נהרגו מירי המחבלים, ולא מהפגזים[5]. לפי מסקנות התחקיר, החלטותיו של תא"ל ברק חירם היו סבירות לנוכח תנאי הקרב והכאוס ששרר בקיבוץ באותו יום.

מהלך האירועים

השתלטות המחבלים על בני הערובה

כרזה לזכרו של טל סיטון במיצב להנצחת החללים ברחובות

ב-6 באוקטובר 2023, ליל שמחת תורה, אירחה פסי כהן בביתה שבבארי את אחותה חנה, בעלה יצחק (איציק) סיטון ובנם טל סיטון שנשארו ללון[6]. למחרת בשעה 06:29 בבוקר החל טבח שבעה באוקטובר ביישובים רבים בדרום ישראל ובמרכזה. עם הישמע אזעקות צבע אדום נכנסו פסי ואורחיה לממ"ד. בשעה 12:56 פרצו המחבלים לבית. הם רצחו את יצחק (איציק) סיטון ופצעו את בנו טל.[7] המחבלים גררו לביתה של פסי כהן את השכנים מהבתים הסמוכים: אילה ("איילוס") חצרוני והתאומים בני ה-12 ליאל וינאי שגדלו אצלה[8], השכנה חוה בן עמי, זאב וזהבה הקר, וכן סוהיב אבו עמר, נהג אוטובוס ממזרח ירושלים, שהמחבלים חטפו מהמסיבה ברעים כדי שישמש להם מתורגמן. האחרונים שהובלו לבית היו הדס ועדי דגן, ואיתם בני הזוג יסמין פורת וטל כץ, שנמלטו ממסיבת הטבע נובה שליד קיבוץ רעים ומצאו אצלם מקלט. הם הובלו לבית של פסי בסביבות השעה 15:00, אחרי שהמחבלים פוצצו את דלת המקלט בביתם של הזוג הדס.[7]

היו בבית 14 בני ערובה חיים ואיציק סיטון ההרוג. המחבלים הושיבו את בני הערובה סביב שולחן האוכל. בשעה זו עדיין לא הגיעו כוחות משטרה וצה"ל, אך המחבלים חשבו שהם מוקפים כוחות ביטחון. מפקד המחבלים שאל את יסמין פורת, באמצעות המתורגמן החטוף, אם היא מכירה אנשים במשטרה, היא השיבה בחיוב והוא ביקש ממנה להתקשר. הוא הורה לה לומר למשטרה שהם 50 בני ערובה (ולא 14), ושהם נמצאים בחדר האוכל. הוא דיבר עם השוטרים בטלפון ודרש שייתנו להם לקחת את בני הערובה לרצועת עזה מבלי שהצבא יפגע בהם, אחרת הם יוציאו את בני הערובה להורג אחד אחד.[9]

הקרב בין כוח צה"ל וימ"מ למחבלים

בסביבות השעה 16:00 הגיע למקום כוח של צה"ל וימ"מ, והתנהל קרב יריות ממושך בינו לבין המחבלים שבבית. במקביל שוחח בטלפון עם משטרת ישראל מפקד חוליית המחבלים, חסן חמדונה. הוא הודיע כי בכוונתו להיכנע, ונענה כי עליו להתפשט ולצאת החוצה עם בת הערובה ששוחחה איתם בתחילת השיחה. חמדונה הציע לשאר המחבלים שייכנעו גם הם, אולם הם סירבו, ואיימו עליו שיהרגו אותו אם ייכנע והם רואים זאת כבגידה. הירי פסק, והוא יצא עם בת הערובה יסמין פורת כשהיא צמודה לגופו ומשמשת עבורו כמגן אנושי. פורת סיפרה שכאשר הם יצאו לחצר היא ראתה שם את בן זוגה שוכב כפות ופניו לקרקע, ולידו עוד שלושה בני ערובה. היא קראה לו והוא הרים את ראשו. כשהמחבל הגיע עם יסמין לחיילים והשוטרים שעמדו מנגד הוא שחרר אותה. החיילים אזקו את ידיו וכיסו את עיניו. הוא ויסמין פורת נחקרו בשטח וגילו שיש בבית וסביבו 40 מחבלים ו-13 בני ערובה חיים. בסיום החקירה לוחמי הימ"מ הורו לו לכרוז במגפון לחבריו להיכנע. הוא ביצע זאת ואף קרא לשאר המחבלים בשמותיהם הפרטיים. האש חודשה, המחבלים ירו רקטת RPG, ושני לוחמי ימ"מ ירו שני טילי לאו אל עבר הבית.

לפי תחקיר הניו יורק טיימס, במהלך האירוע התפתח עימות בין מפקד צוות הימ"מ, שביקש להמשיך במשא ומתן כדי לאפשר כניעת מחבלים נוספים, לבין מפקד אוגדה 99, תא"ל ברק חירם, שהתעקש לסיים את הקרב לפני רדת החשכה[10] מחשש שהמחבלים ינצלו את הלילה לברוח, או לפגוע באזרחים נוספים[11]. לפי התחקיר הורה חירם לטנק לירות לעבר הבית, גם במחיר פגיעה בבני ערובה[4]. לפי הדס דגן, ששרדה את האירוע, הפגזים שהטנק ירה גרמו למות כל בני הערובה, כולל בעלה, ושל המחבלים[12]. עם זאת, תחקירים צבאיים ואזרחיים קבעו כי בני הערובה נהרגו מירי נשק קל עם כדורי 7.62, ולא מהפגזת הטנק[2]. דובר צה"ל מסר כי האירוע יתוחקר לעומק כאשר התנאים המבצעיים יאפשרו זאת[13][14]. רק כחודש וחצי לאחר מכן זוהתה גופתה של הילדה בת ה-12 ליאל חצרוני, האחרונה מבין הנעדרים, שנהרגה בבית יחד עם אחיה התאום ובני משפחה נוספים.

מצבות בני משפחת חצרוני שנהרגו בביתה של פסי כהן

חקירת האירוע

על פי תחקיר של מח"ט בחיל השריון, לא ניתן לקבוע ש-15 בני הערובה שהוחזקו בבית נהרגו מפגז הטנק. סיבת המוות המשוערת היא כי הרוב המכריע של החטופים נהרגו כתוצאה מירי נשק קל (קלצ'ניקוב). ההערכה היא כי אחד החטופים שהוחזקו בחצר נהרג מרסיסים גם דוח של רשות העתיקות הגיע למסקנות דומות[15].

תחקיר צה"ל

לפי תחקיר צה"ל ב־7 באוקטובר 2023 התרחשו שלושה אירועי בני ערובה: בתחנת משטרת שדרות, בבית רחל אדרי באופקים, ובבית משפחת כהן בקיבוץ בארי. באחרון הייתה הכי הרבה שליטה של כוחות מיוחדים לרבות יחידה מבצעית של ימ"מ וצוות משא ומתן משטרתי[16]. האירוע בביתה של פסי החל בשעה 15:08, כשיסמין פורת דיווחה למוקדן שהן בפינת אוכל של הבית, והדיווח הובן כמתייחס לחדר האוכל של הקיבוץ. בשעה 15:59 הגיע כוח ימ"מ לחדר האוכל, ספג אש מהבית של פסי כהן הסמוך לו, והבין שהאירוע מתרחש שם. סביב הבית פעלו כ-50 מחבלים, ובתוכו 3-21 מחבלים שהחזיקו בכ־15 בני ערובה. מפקדם, חסן חמדונה, דיווח לעזה שהכוחות הקיפו את הבית. בשעה 16:13 מ' מהשב"כ מזהה שני אזרחים כפותים על הדשא, הוא מדווח על זה, אך הדיווח לא נטמע אצל המפקדים. רבע שעה לאחר מכן ימ"מ יורים טיל לאו על הבית, שהיה נפל.

ניסיונות משא ומתן על כניעתו של חסן חמדונה נמשכו, אך בשעה 16:37 ירה הימ"מ טיל לאו שני לעבר הבית. חסן חמדונה יצא מהבית עם יסמין פורת כמגן אנושי, ונכנע, תוך שהוא כורז לחבריו להיכנע. אולם שאר המחבלים המשיכו לירות. בסביבות השעה 17:00 פקד ארנון זמורה התגנב לבית ודיבר עם אחת מבנות הערובה. הוא ביקש ממנה לזחול לכיוונו. אז נשמע מהבית צרור יריות ואחריו דממה. זמורה דיווח על כך למפקד הימ"מ ולשב"כ, ועל פי התחקיר הובן שם בטעות שהמחבלים הוציאו להורג את כלל החטופים. בשעה 17:20 החליטו מפקדי הימ"מ והשב"כ להפעיל טנק כדי ללחוץ על המחבלים. תא"ל ברק חירם הגיע למקום, נתן אישור כללי לשימוש באש טנקים ועזב. בשעה 18:26 דווח בחמ"ל שב"כ שחמאס הורה למחבלים לברוח לרצועה. דקה לאחר מכן נורו פגזי טנק ראשונים – לשטח בלבד, ללא נפגעים. הפגז השלישי לא התפוצץ, ניתז ופגע במשקוף הבית, וגרם למותו של אחד מבני הערובה. הפגז הרביעי פגע בגג ולא גרם לנפגעים. בשעה 18:32 עדכנו המחבלים את מפקדתם בעזה שבכוונתם להתאבד, מכיוון שהם מכותרים. מפקד הפלגה בימ"מ, סנ"צ ב', שלקח פיקוד על אירוע בני הערובה, עודכן בשעה 18:45 כי כוח התגבור משדרות לא יגיע. לאחר ירי הפגז האחרון בשעה 18:57, המחבלים פתחו באש כלפי הכוחות. בשעה 19:56 החל מבצע ההשתלטות. לוחמי הימ"מ פרצו וניסו להנחות בני ערובה לזחול בכדי להימלט. הם השתמשו ברימונים וחיסלו את שלושת המחבלים. בסיום האירוע הוצאה בת ערובה בחיים.

מסקנות התחקיר קובעות כי כוחות הימ"מ והשב"כ מיצו את כל הכלים שעמדו לרשותם, וניהלו משא ומתן לצד הפעלת יכולות מבצעיות, תוך הבנה מודיעינית שהמחבלים מתכוונים להתאבד. החוקרים ציינו את גילוי הגבורה של מפקד הימ"מ, לוחמיו וחפ"ק השב"כ. לפי התחקיר, תא"ל ברק חירם נתן רק מסגרת הנחיות וכללים לפעולה, מבלי לנהל את האירוע בשטח. עוד נקבע שהשימוש בטנק בוצע בצורה סלקטיבית ונקודתית. לא הייתה כוונה לשימוש בטנק ככוח אש לפגיעה במחבלים עצמם או כחיפוי ללוחמים. לפי הממצאים, בתוך הבית לא נהרגו אזרחים מירי הפגזים, אך מחוץ לבית נפגעו שני בני ערובה כפותים מירי פגז שסטה ממסלולו.

סיקור תקשורתי

במהלך שיחת הטלפון של בת הערובה יסמין פורת למשטרה, היא הוכרחה על ידי המחבלים לומר שבמקום מוחזקים 50 בני ערובה והשוטר בטעות הבין שהאירוע בחדר האוכל של הקיבוץ, דבר שגרם לדיווחים מוטעים במהלך האירוע.[17]

האירוע סוקר באופן נרחב במהלך חודש דצמבר 2023 בתוכנית זמן אמת בערוץ "כאן 11", בתוכנית "אולפן שישי" של ערוץ N12 ובתחקיר של ניו יורק טיימס וכן במספר כתבות ופרסומים במחצית הראשונה של 2024.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אתר למנויים בלבד הילו גלזר, נועז, נצי, יצירתי — והאיש שהורה להפגיז בית עם 13 בני ערובה. מי אתה ברק חירם?, באתר הארץ, 30 במאי 2024
  2. ^ 2.0 2.1 עמית סגל, תחקיר הבית של פסי: מסקנות חיל השריון - פגז הטנק לא גרם למות בני הערובה, באתר מאקו, 2 באפריל 2024
  3. ירי הטנק בבארי, סיבוב נוסף, ‏2024-04-09
  4. ^ 4.0 4.1 תחקיר אירוע ירי הטנק בבארי: החטופים נורו ונרצחו על ידי המחבלים מטווח קצר, באתר JDN
  5. תחקיר הקרב בקיבוץ בארי, באתר צה"ל, 11 ביולי 2024
  6. פסי כהן, באתר של קיבוץ בארי
  7. ^ 7.0 7.1 לי נעים, "הילדים קראו 'הצילו', אני לא אשכח את זה בחיים": הניצולה מאירוע בני הערובה מדברת, באתר מאקו, 9 בדצמבר 2023
  8. רוני זינגר, שרית מגן, מה באמת קרה ליולדת שנפגעה מוחית ומה ניסה בית החולים להסתיר?, באתר מאקו, 3 באפריל 2012
  9. זמן אמת עונה 7 | בני הערובה בבארי - הסיפור האמיתי, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 21:22)
  10. Patrick Kingsley, Aaron Boxerman, Natan Odenheimer, Ronen Bergman, Marco Hernandez, What Happened in the Hamas Attack on Be’eri, Israel, The New York Times, ‏23 בדצמבר 2023
  11. נוב ראובני, בלעדי: הקצין הבכיר שלחם לצד תא"ל חירם בבארי שופך אור על פרשת בני הערובה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 במרץ 2024
  12. לי נעים, "הילדים קראו 'הצילו', אני לא אשכח את זה בחיים": הניצולה מאירוע בני הערובה מדברת, באתר מאקו, 9 בדצמבר 2023;
    אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, מפקד אוגדה 99 על הלחימה בבארי: הוריתי למפקד הטנק לפרוץ גם אם ייפגעו אזרחים, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2023
  13. אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, צה"ל יתחקר את הרג 13 בני הערובה בבית שהופגז בבארי בהוראת תא"ל ברק חירם, באתר הארץ, 6 בפברואר 2024
  14. איתי בלומנטל מיכל רשף, בצה"ל יחקרו את ירי הפגזים למבנה בו הוחזקו בני ערובה בארי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 במאי 2024
  15. עמית סגל, תחקיר הבית של פסי: מסקנות חיל השריון - פגז הטנק לא גרם למות בני הערובה, באתר מאקו, 2 באפריל 2024
  16. שי לוי, דקה אחר דקה: תחקיר צה"ל – הקרב על קיבוץ בארי ב-7 באוקטובר, באתר מאקו, 11 ביולי 2024
  17. בני הערובה בבארי - הסיפור האמיתי, באתר ערוץ 7, 7 בדצמבר 2023


פרשת בני הערובה בבארי42456912