הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי

הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי
חלק ממלחמת חרבות ברזל
תאריך	1 באפריל 2024
תאריך עברי	כ"ג באדר ב' תשפ"ד
מקום	דיר אל-בלח, רצועת עזה
מטרה	שיירת סיוע של WCK שנחשדה בטעות כמחבלים
סוג	תקיפת כטב"ם עקב זיהוי שגוי
נשק	הרמס 450
הרוגים	7
מבצע	צבא הגנה לישראל

הריגת עובדי המטבח המרכז העולמי התרחשה ב-1 באפריל 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, כאשר צה"ל הרג שבעה ממתנדבי המטבח המרכזי העולמי (WCK).^[1]

שלושה מההרוגים נסעו בכלי רכב של הארגון, ונהרגו באמצעות ירי מכלי טיס בלתי מאוישים.^[2] חיל האוויר הישראלי שיגר שלושה טילים מכטמ"ם מדגם הרמס 450 לעבר שלוש מכוניות נוסעות של המטבח המרכזי העולמי. כלי הרכב נסעו במסלול שהיה מאושר ומתואם מראש עם צה"ל.^[3] ניצולי התקיפה הראשונה הזעיקו את צה"ל ועברו למכונית אחרת של הארגון, שנפגעה אז מטיל שני. הפצועים נישאו לאחר מכן לרכב שלישי, שבו נפגעו מטיל שלישי.^[4]^[5] כל שבעת עובדי הסיוע נהרגו, וגופותיהם נשלחו לבית החולים שוהדא אל-אקצא שם נקבע מותם. בין ההרוגים היו נהג פלסטיני וארבעה עובדים בעלי אזרחות זרה.

עובדי הסיוע עבדו בחלוקת מזון בצפון רצועת עזה, הסובלת מרעב וממשבר הומניטרי שהחריף מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל.^[6] הקבוצה, אחת מקבוצות חלוקה רבות, הייתה בדרכה חזרה לגבול מצרים, לאחר שעסקה בהעברת 100 טון סיוע למחסן בדיר אל-בלח.^[7]

התקיפה הביאה להפסקת הפעילות של המטבח המרכזי העולמי ברצועת עזה במשך כחודש,^[8]^[9]^[10] וגררה גינויים מצד מדינות ברחבי העולם.^[11]^[12]

תחקיר של צה"ל העלה כי בעקבות זיהוי חמושים על חלק מכלי הרכב על ידי חטיבת הנח"ל, זוהתה השיירה באופן שגוי כשיירה של מחבלים שהשתלטו על משאיות הסיוע, מה שהביא לתקיפתה.

רקע

עם תחילת מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, הציע ארגון המטבח המרכזי העולמי סיוע לשני הצדדים. בישראל פעל הארגון בתחילת המלחמה לאספקת ארוחות לקהילות שפונו.^[13] בתגובה למשבר הומניטרי בעזה שהתהווה במהלך המלחמה, החל הארגון בהעברת משלוחי מזון לעזה דרך הים, עקב הקושי לספק מזון דרך מעברי הגבול. המשלוחים יצאו מקפריסין על גבי דוברות שנגררות על ידי אונייה של הארגון. המשלוחים, בני מאות טונות כל אחד, החלו להגיע ב-16 במרץ 2024,^[14] בשיתוף עם הארגון Proactiva Open Arms שביצע מסירות ימיות.^[15] נכון לתחילת מרץ 2024, סיפק הארגון מעל 32 מיליון ארוחות.^[16]

תחקיר צה"ל לאירוע

מדו"ח ביניים שפרסם צה"ל, עלה כי 8 משאיות עם ציוד יצאו לעבר מחסני הארגון ברצועה. במהלך התנועה חברו לשיירה רכבי ליווי שבהם זוהו כמה חמושים פלסטינים. חלק מהחמושים עלו על המשאיות ומאחת מהן בוצע לכאורה ירי. הליווי החמוש המשיך עם השיירה עד למחסן, ומשם רכבי הליווי המשיכו דרומה. בדרכם לעבר רפיח הותקפו שלושת רכבי הליווי על ידי ישראל, לאחר שזוהו בטעות כמחבלים על ידי לוחמי חטיבת הנח"ל, שטעו לסבור כי הם אנשי חמאס המנסים להשתלט על משאיות הסיוע ההומניטרי.^[17]

עוד עלה בתחקיר כי התקיפה בוצעה תוך קבלת החלטות שגויות מצד חטיבת הנח"ל, בניגוד להוראות הפתיחה באש ומבלי שהייתה "הפללה" (מידע מאומת) על כך שמדובר במחבלים. במסגרת התחקיר התבררו מספר תקלות: נסיעת עובדי הסיוע בשיירה תואמה עם צה"ל, אך התיאום לא עבר מהדרגים הגבוהים (הפיקוד והאוגדה) לדרגי השטח (החטיבה). ⁠הרכבים הותקפו למרות שלא הייתה ודאות שמדובר במחבלים, אלא הערכה בלבד של אנשי מפקדת החטיבה.^[18]

הרמטכ"ל החליט לרשום נזיפה פיקודית למפקד פיקוד הדרום, האלוף ירון פינקלמן, נזיפה פיקודית למפקד אוגדה 162, תא"ל איציק כהן, נזיפה פיקודית למפקד חטיבת הנח"ל, אל"ם יאיר צוקרמן. בנוסף החליט להדיח את ראש מטה חטיבת הנח"ל אל"ם במיל' נוחי מנדל, ואת מפקד הסיוע של הנח"ל בדרגת רב-סרן.^[19]

מסקנות נוספות של צה"ל בתחקיר היו לסמן במדבקות תרמיות רכבי סיוע של ארגונים בינלאומיים, שכן המדבקה שהייתה על גגות הרכבים עם לוגו WCK לא זוהתה על ידי הכטב"מים התוקפים בשל החושך בשעת הלילה; וש⁠צה"ל יכנס את הארגונים הבינלאומיים הרלוונטיים שפועלים ברצועה (למעט אונר"א) כדי לדון איתם בדרכים נוספות לשמור על אנשיהם הפועלים ברצועה.^[17]^[20]

תגובות

ישראל ישראל:
- צבא הגנה לישראל צבא הגנה לישראל: צה"ל לקח אחריות על התקרית, אמר שהיא לא נעשתה בכוונת מכוון ושהיא תיחקר.
- ראש ממשלת ישראל ראש ממשלת ישראל: ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, פרסם באנגלית בחשבון הטוויטר שלו: "ישראל מצטערת מאוד על התקרית הטרגית שגבתה את חייהם של שבעה עובדי סיוע הומניטרי. ליבנו עם משפחותיהם ומדינות הולדתם. צה"ל עורך חקירה מהירה ושקופה ואנו נפרסם את ממצאינו".^[21]
- נס הנשיא נשיא מדינת ישראל: בשיחה עם מיסד הארגון חוסה אנדרס, הביע הנשיא, יצחק הרצוג, את צערו העמוק ואף התנצל על מותם הטרגי של צוות העובדים ברצועת עזה. ואמר שצה"ל יחקור את ההרג לעמוק.^[21]
- שר האוצר ושר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' מתח ביקורת על החלטת הרמטכ"ל להדיח את רמ"ט חטיבת הנח"ל אל"ם מנדל.^[22]
ארצות הברית ארצות הברית: נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, גינה את המתקפה ואמר כי הוא "זועם ושבור לב", מתח ביקורת על ישראל על כך ש"לא עשתה מספיק כדי להגן על עובדי סיוע המנסים לספק עזרה נחוצה נואשות לאזרחים", תוך שהוא טוען כי ארצות הברית הפצירה בישראל שוב ושוב להילחם בחמאס ולתת לסיוע הומניטרי לעבור, כדי למנוע אבדות אזרחיות.^[23]
- מזכיר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין אמר בשיחה עם שר הביטחון הישראלי יואב גלנט: "ארצות הברית דורשת מישראל לנקוט צעדים משמעותיים להגן על עובדי סיוע ואזרחים פלסטינים בעזה". עוד אמר אוסטין כי בארצות הברית מצפים מישראל לערוך "חקירה מהירה ושקופה ולהציג את מסקנותיה בפומבי".^[24]
בריטניה בריטניה:
- ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק שוחח עם בנימין נתניהו וגינה את ההרג.^[24]
- משרד החוץ הבריטי הודיע על זימון שגרירת ישראל בלונדון ציפי חוטובלי לשיחה.^[24]
קנדה קנדה: שרת החוץ של קנדה קראה לחקירה מלאה, כולל על הריגתו של אזרח קנדי.^[24]
פולין פולין:
- ראש ממשלת פולין דונלד טוסק אמר לראש הממשלה נתניהו: "אתם מעמידים את הסולידריות הזאת [של פולין עם ישראל] במבחן ממש קשה" וגם אמר שמדינת ישראל צריכה לשלם פיצויים למשפחות ההרוגים.^[24]
- משרד החוץ הפולני הזמין את שגריר ישראל בפולין יעקב ליבנה.^[24]