קוניטרה
| קוניטרה, שנת 2001 | |
| מדינה |
 סוריה |
|---|---|
| מחוז | מחוז קוניטרה |
| נפה | נפת קוניטרה |
| חבל ארץ | רמת הגולן |
| מושל | נוואף עבוד אל-פארס |
| תאריך ייסוד | 1000 לספירה |
| גובה | 1,010 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 153[1] (2004) |
| ‑ במטרופולין | 4,318[1] (2004) |
| קואורדינטות | 33°07′N 35°49′E / 33.117°N 35.817°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
קוניטרה (בערבית: القنيطرة) הייתה עיר ברמת הגולן, על צומת הדרכים שבין הציר שמוליך מגשר בנות יעקב לדמשק והכביש שמוליך מדרום הגולן למסעדה, סמוך לקו הפסקת האש בין ישראל לסוריה.
במלחמת ששת הימים נכבשה העיר בידי צה"ל ונשלטה על ידי ישראל בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור. לאחר מכן, בשנת 1974, היא הועברה לידי סוריה. קוניטרה מעולם לא שוקמה; במקום זאת נבנתה צפונית מזרחית לה העיר קוניטרה החדשה.
היסטוריה
משמעות השם קוניטרה בערבית היא "גשר בנוי קשתות קטנות". ככל הנראה התקיים במקום יישוב עוד בתקופה הרומית ומסופר שפאולוס עבר בו בדרכו לדמשק.
האזכור הכתוב הראשון של העיר היינו בתיאורם של תיירים אנגלים אשר עברו דרכה בדרך מדמשק לארץ ישראל ב-1600 אשר כתבו:[2]
...והתאכסנו באכסניה טובה ונהננו לשוטט בשוק הסמוך הנה והנה. מקוניטרה המשכנו דרכנו בנוף נהדר והדרך קשה, ושבעתיים קשים הם האנשים המתגוררים בסביבה. הם מתחבאים בין הסלעים, מזוינים באלות ברזל ודרשו מאתנו כופר מס גולגלות ושלמנו להם...
חשיבותה של העיר קוניטרה נבעה ממיקומה על אחת הדרכים שהובילו מערי המזרח, כמו דמשק, לחוף הים התיכון ולארץ ישראל. מיקומה משך גורמים נוספים מלבד סוחרים ותיירים, ובשנת 1815 תייר שעבר בעיר כתב על מסעותיו ותיאר אותה כעיר חרבה אחרי שהצבא העות'מאני עבר בה בדרך למצרים.[3]
העיר המודרנית קוניטרה ומספר כפרים סמוכים הוקמו על ידי מתיישבים צ'רקסים, בעידודם של השלטונות העות'מאנים לאחר 1878. הטמפלר הגרמני גוטליב שומאכר כתב ב-1888 שהעיר כללה כ-260 מבני בזלת בנוים בקפידה ומנתה כ-1,300 תושבים, צ'רקסים ברובם. ב-28 בספטמבר 1918, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נכבשה העיר בידי כוחות אוסטרלים מן האנזא"ק. לאחר מכן הייתה קוניטרה חלק מהמנדט הצרפתי בסוריה, ובמהלך מלחמת העולם השנייה, ב-1941 כאשר צרפת הפכה למדינה נאצית כבושה, כבש הצבא הבריטי את קוניטרה במסגרת השתלטותו על סוריה.
כאשר סוריה קיבלה עצמאות ב-1946, העיר שימשה כמרכז סחר ואדמיניסטרציה וכמוקד תרבותי חשוב במרכז הגולן הסורי. בעיר ישבה מפקדת החזית הישראלית של הצבא הסורי, מפעלים צבאיים ובתיהם של חיילים סורים רבים אשר שירתו לאורך הגבול עם ישראל. לפני מלחמת ששת הימים התגוררו בעיר כ-20,000 בני אדם.
קוניטרה נכבשה על ידי כוחות צה"ל ב-10 ביוני 1967, ביום האחרון של מלחמת ששת הימים וכמעט כל תושביה עזבו. במפקד שנערך ברמת הגולן ב-11 באוגוסט 1967 נמצאו בעיר 300 תושבים, מתוך כ-20,000 תושבים שגרו בעיר לפני המלחמה.[4] באפריל 1968 דווח שבית הספר היחיד בקונייטרה נסגר בגלל מיעוט תלמידים שכן בכל העיר יש רק כ-50 נפשות.[5]
שבועות אחדים לאחר תום הקרבות התיישב במבני העיר הנטושים גרעין שהקים במקום את קיבוץ גולן, ששמו שונה אחר כך למרום גולן. ב-1972 עבר הגרעין למיקומו הנוכחי ממערב לעיר. במלחמת יום כיפור קוניטרה נכבשה שוב לתקופה קצרה על ידי כוחות סורים, אך שבה ונכבשה על ידי צה"ל. במהלך הקרבות הוחרבו חלקים מהעיר, לטענת הסורים וועדה מיוחדת של האומות המאוחדות בכוונת זדון[6] בעוד שלטענת מקורות ישראלים הדבר נעשה עקב צרכים צבאיים.[7] במסגרת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה הועברה קונייטרה לסוריה כשטח מפורז סורי בפיקוח האו"ם. במטרה למנוע את מסירת העיר לסורים התמקם ב־27 באפריל 1974 גרעין של קשת בקוניטרה, אולם לאחר כ-40 יום במהלכם שהו בבונקר בעיר, עזב הגרעין את העיר וב־31 במאי 1974 הועברה קונייטרה לסורים. בהסכם התחייבו הסורים ליישב את העיר, אולם העיר לא שוקמה והיא עדיין הרוסה ונטושה ברובה הגדול. הסורים הקימו יישוב חדש בשם "קוניטרה החדשה" קילומטרים אחדים מצפון מזרח לעיר.
כיום מופעל בסמוך לעיר מעבר קוניטרה בין ישראל לסוריה, המשמש בעיקר לצורכי האו"ם ולצורכי האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן ובסוריה.
בספרו "אלטנוילנד" (1902), כלל בנימין זאב הרצל במדינה היהודית האוטופית שלו את "מחוז הגולן", בו מובילה רכבת חשמלית נוסעים מתחנה בחוף המזרחי של הכנרת אל העיר קוניטרה, שהיא בעלת חשיבות בהיותה צומת מסילות ברזל של עבר הירדן המזרחי ומרכז מסחרי חשוב.[8]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסיית העיר קוניטרה
- ^ מתוך; The travels of foure Englishmen and a preacher, W. Biddulph, 1609, מצוטט בספר גולן וחרמון, זאב וילנאי, הוצעת המקור, 1970.
- ^ גולן וחרמון, זאב וילנאי, הוצאת המקור, 1970.
- ^ יואל דר, מיפקד אוכלוסין נערך אתמול ברמת הגולן, דבר, 11 באוגוסט 1967
- ^ ביה"ס בקוניטרה נסגר מחוסר תלמידים, דבר, 8 באפריל 1968
- ^ Report of the Special Committee to Investigate Israeli Practices Affecting the Human Rights of the Population of the Occupied Territories", United Nations General Assembly Resolution 3240, 29 November 1974, A/RES/3240, unispal.
- ^ חייל חיל ההנדסה הישראלי, ישראל רחמים, כתב בספרו האוטוביוגרפי "דקות ספורות" (קווים הוצאה לאור, 2008, עמ' 70) כי לאחר מלחמת יום הכיפורים הוטלה על יחידתו ”מטלה... להרוס את המבנים הגבוהים של העיר הסורית, שהפריעו לתצפיות שביצעו כוחותינו. בסיומה הפכו כרבע מבנייני העיר, שעמדו נטושים מאז 1967, לערימות אבנים מפויחות.”
- ^ תיאודור הרצל, אלטנוילנד, ספר רביעי, פרק ו.
