טיל שיוט
טיל שיוט הוא טיל מונחה, שטס למטרה בתוך האטמוספירה, בדומה למטוס. הוא משמש כנגד מטרות קרקעיות וימיות, ונקרא כך משום שעיקר מסלול הטיסה שלו נעשה בשיוט. בניגוד לטיל בליסטי, מסלולו אינו פרבולי או אליפטי. טילי השיוט מצוידים בכנפיים, מונעים בדרך־כלל על ידי מנוע סילון, נושאים ראש קרב עם חומר נפץ רגיל או גרעיני, בעלי טווח ארוך של מאות קילומטרים ומאופיינים כמדויקים ביחס לטילים בליסטיים (בעלי CEP נמוך בהרבה).
טילי שיוט מודרניים טסים במהירות על־קולית או תת־קולית גבוהה ובגובה נמוך, כדי לחמוק מגילוי על ידי מכ"ם. ככלל הטילים לרוב מצוידים במערכת ניווט אינרציאלית.
היסטוריה
טילי ה-V-1 שפיתח חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם השנייה נחשבים לטילי השיוט הראשונים. הטילים נכנסו לשירות בשנת 1944, ורמת הדיוק שלהם הייתה נמוכה מאוד.
במהלך המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות פיתחו שני הצדדים טילי שיוט לשיגור ממטוסים ומצוללות. הטילים הרוסיים הותאמו בעיקר לתקיפת נושאות מטוסים.
טיל השיוט העיקרי בשירות חיל הים האמריקני הוא הטומהוק (BGM-109), שמותאם לחימוש ספינות וצוללות שטס במהירות של עד 880 קמ"ש, לטווח של עד 2,500 קילומטרים. טיל השיוט העיקרי בשירות חיל האוויר האמריקני הוא AGM-86. טיל שמגיע לטווח שבין 1,100–2,400 ק"מ. טיל זה נישא על ידי מפציצים דוגמת ה־B-52. הצי הבריטי מפעיל טילי שיוט, לרבות טומהוק, מצוללות גרעיניות. ארצות הברית מחזיקה מאות טילי שיוט עם ראש קרבי גרעיני, לחימוש מפציצי B-52H או כלי שיט.
רוסיה מייצרת מספר טילי שיוט כאשר המתקדם ביותר הוא הברהמוס־2. טיל שיוט אחד שמשוגר ממטוסים הוא KSR-2 קלט, שניתן לחמשו בחימוש גרעיני, וטווחו מגיע לעד 200 ק"מ. בטיל זה נעשה שימוש כנגד ישראל במלחמת יום הכיפורים. טיל נוסף ששמו עלה בהקשרים ישראליים הוא טיל היאחונט, טיל שיוט על־קולי נגד ספינות שטווחו מגיע לעד 300 ק"מ. טיל השיוט החדיש ביותר של רוסיה הוא 3M-54 Klub שכולל מספר דגמים שטווחם נע בין 60 ל־2,500 ק"מ ומהירותם היא בין 0.8 ל־2.9 מאך. הטיל נמכר למספר מדינות כמו הודו, סין, וייטנאם, אלג'יריה, ואיראן, ונמצא בשירות חיל הים הרוסי.
פקיסטן פיתחה מספר טילי שיוט בשם חאטף־7 וחאטף־8 לטווחים של 700 ק"מ ו־350 ק"מ בהתאמה. טילים אלה נבנו על בסיס טיל הטומהוק האמריקני, לאחר שפקיסטן הצליחה להשיג טיל כזה.
גם ישראל פיתחה טיל שיוט, בשם דלילה. את הטיל ניתן לשגר ממטוס קרב, מצוללות ומהקרקע. טווחו של הטיל עד כ־250 ק"מ.[1]
יירוט טילי שיוט
מערכת הברק 8 שפותחה בישראל בשיתוף עם הודו היא מערכת שייעודה ליירט טילי שיוט ביעילות רבה, ופותחה למטרה זו. מערכת ה־SPYDER הישראלית מסוגלת אף היא ליירוט טילי שיוט, וכן מערכת הפנציר של רוסיה ומערכות יירוט נוספות לארצות הברית ומדינות נוספות בעולם.
במהלך מלחמת חרבות ברזל, ישראל יירטה טילי שיוט, ששיגרו החות'ים מתימן לעבר ישראל באמצעות מטוס אדיר.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: טיל שיוט |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טיל שיוט |
- טיל שיוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טילי שיוט, דף שער בספרייה הלאומית- ירוט טילי שיוט מסוג סמור על ידי משחתת אמריקניתhttps://www.nziv.net/tag/חותים/
הערות שוליים
- ^ טיל שיוט ראשון מתוצרת ישראל המשוגר מהקרקע, באתר ynet, 9 ביוני 2004
- ^ טיל חץ ומטוס F35: כך חיל האוויר יירט את הטילים שנורו מתימן | צפו בתיעוד, באתר www.maariv.co.il, 2023-11-02
| תעופה צבאית • תעופה • תעופה אזרחית | ||
|---|---|---|
| סוגי כלי טיס | מטוס קרב • מטוס תובלה צבאי • מטוס תקיפה • מטוס קרב רב-משימתי • מפציץ • מטוס ריגול • מטוס תובלה • מסוק קרב • מסוק סער • מטוס שליטה ובקרה • כטב"ם |  _3rd_Class_Jeffrey_Baker,_from_Davenport,_Iowa,_directs_the_landing_of_an_AH-1Z_Super_Cobra_attack_helicopter.jpg)  |
| כלי נשק | פצצה (שימוש כללי ומונחית) • טיל אוויר-אוויר • טיל אוויר-קרקע • טיל שיוט • חימוש משוטט (כטב"ם מתאבד) • רקטה • תותח אוטומטי/מקלע כבד (כגון M2 בראונינג ו-M61A1 וולקן) | |
| מושגים עיקריים | לוחמה אווירית • קרב אוויר • הפצצה אסטרטגית • הפצצה טקטית • תובלה אווירית • מודיעין אוויר | |
| מערכות עיקריות | לוחמה אווירית במלחמת העולם הראשונה • לוחמה אווירית במלחמת העולם השנייה • לוחמה אווירית במלחמת קוריאה • לוחמה אווירית במלחמת וייטנאם • לוחמה אווירית במלחמת המפרץ | |
| מושגים משניים | טייסת • אלוף הפלות • גיחה • נ"מ • יעף • חמקנות • לוחמה אלקטרונית | |
38441492טיל שיוט