הקו הצהוב (רצועת עזה)

סימון הקו הצהוב ברצועת עזה נכון ל-10 באוקטובר 2025

הקו הצהוב ברצועת עזה מסמן את קו הגבול אליו נסוגו כוחות צה"ל באוקטובר 2025 עקב הסכם חמאס–ישראל. השטח המוחזק בידי צה"ל הוא כ-58% משטח הרצועה, עם מערך רציף ובו כ-40 מוצבים, היוצר חיץ בין הכוחות הישראליים לבין תושבי הרצועה.

שליטת צה"ל בשטחי הקו הצהוב

השטח המוחזק בידי צה"ל הוא כ-58% משטח הרצועה, וכלולים בו בית חאנון, בית לאהיא, רוב ח'אן יונס ורוב רפיח. מהפלסטינים שהתגוררו במקומות אלה נמנעת האפשרות לשוב לבתיהם. כמו כן, פריסת כוחות צה"ל בקו הצהוב מאפשרת לו שליטה על כל מעברי הגבול. תושבי הרצועה הוזהרו שלא להתקרב לקו הצהוב או לחצות לאזורים בהם נמצאים הכוחות הישראליים.

ב-7 באוקטובר 2025 דיווח כתב פוקס ניוז טריי ינגסט על תחילת פעולות ההקמה של הקו הצהוב.

ב-17 באוקטובר הורה שר הביטחון ישראל כ"ץ להציב סימונים פיזיים של הקו הצהוב לאורך התוואי. הסימונים נעשים באמצעות קוביות בטון צהובות מתוצרת "ולפמן תעשיות", בכל 200 מטרים. על קוביות הבטון מונחים עמודים צהובים בגובה של 3.5 מטר.

ב-28 באוקטובר דווח כי ישראל שוקלת לתפוס עוד שטח מרצועת עזה ולהרחיב את הקו הצהוב, כתגובה להפרות ההסכם מצד חמאס. כמו כן נשקל להפחית את כמות הסיוע ההומניטרי הנכנס לרצועה.

ישראל נהגה לקיים סיורים בשיתוף חמאס והצלב האדום בתוך הקו הצהוב, לצורך איתור חטופים חללים, אך אלה הופסקו ב-28 באוקטובר.

פעילות צה"ל בקו הצהוב

בשטחי הקו הצהוב פועלים כוחות צה"ל, וכן מיליציות עזתיות שמתנגדות לחמאס, כמו מיליציית "הכוחות העממיים" בהנהגת יאסר אבו שבאב ברפיח. כנופיות מקומיות אלה זוכות להגנה של כוחות צה"ל. מפקד חטיבת גבעתי, אלוף-משנה נתנאל שמכה, אמר: "אני לא אוהב את המושג 'הפסקת אש' לצבא. אנחנו בהגנה, ותוך כדי ההגנה עושים פעולות התקפיות – פשיטות, טיהור, ניטרול. כל מה שמסכן אותנו – מטפלים בו".

כוחות צה"ל פועלים על מנת להשמיד ולהרוס את כלל התשתיות האזרחיות בתחומי הקו הצהוב. על פי זאב קם, "מי שמסתובב במקומות האלה רואה כאן רק ערמות בטון שמתוכן מבצבצים ברזלים. המטרה של הגדוד באזור שתחת אחריותו, וכך גם אצל הגדודים האחרים, היא לוודא שלא יישאר מקום אחד שלא ייראה בדיוק ככה". רוב פעולות ההרס מתבצעות בלילה.

החל מאוקטובר 2025 הרגו כוחות צה"ל עשרות מחבלים באזור הקו הצהוב, השמידו מאות תשתיות טרור על ותת-קרקעיות, ואיתרו עשרות אמצעי לחימה ואמצעי תצפית של חמאס.

בחלק מהתקריות נהרגו גם אזרחים לא-מעורבים שנחשדו בטעות כמחבלים. על פי דיווחים מעזה, באחת התקריות, ב-18 באוקטובר, נהרגו 11 פלסטינים ממשפחה אחת, ביניהם ילדים ונשים, שנסעו ברכב שחצה את הקו הצהוב.

באחת התקריות חדרו אנשי חמאס לשטח הקו הצהוב דרך מנהרה. במהלך האירוע נהרגו שני חיילים של חטיבת הנח"ל וארבעה חיילים נוספים נפצעו; אחד מהפצועים נפטר מאוחר יותר מפצעיו. בתקרית נוספת ירו אנשי חמאס על באגר צה"לי בשטח הקו הצהוב והרגו לוחם מילואים של חטיבת הנח"ל.

בדצמבר 2025 פורסם שסימון הקו הצהוב אינו ברור: אין בו מחסומים ברורים, לעיתים הוא מסומן בבטונדות או בצינורות מתכת שנתקעו באדמה, ולעיתים כלל אין סימון פיזי. כתוצאה מאי-בהירות זו נהרגו עשרות פלסטינים, בהם ילדים, שהתקרבו לקו הצהוב בשטח שבו אינו מסומן כראוי.

בינואר 2026 פורסמו בניו יורק טיימס תמונות לויין שסופקו על ידי חברת Planet Labs, לפיהן ישראל הרסה יותר מ-2,500 מבנים ברצועת עזה, בעיקר באזור ג'באליה ובאזור שג'אעייה. כמו כן זוהו בצילומי הלוויין קוביות הבטון הצהובות המסמנות את קו הגבול בשטח, כשהן ממוקמות כ־300 מטר ממערב לקו הצהוב הרשמי המופיע במפות של צה"ל. גורמים ישראליים רשמיים מסרו בתגובה כי הפעילות מתמקדת בהשמדת מנהרות תת-קרקעיות ומבנים ממולכדים, כחלק ממאמצים לפרז את הרצועה.

קישורים חיצוניים

• איתי בלומנטל, קו צהוב, קו אדום ומרחב החיץ: כל מה שצריך לדעת על נסיגת צה"ל מעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 באוקטובר 2025

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הקו הצהוב (רצועת עזה)42586776Q136702844