מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |||
| הפגנה מול הקריה בתל אביב | |||
| תאריכי המאבק | 5 בנובמבר 2023 – הווה (שנה) | ||
|---|---|---|---|
| מקום |
מוקדים עיקריים:
| ||
| שיטת המאבק | הפגנות, חסימת כבישים, שביתות, מרי אזרחי, התנגדות אזרחית, מהומות | ||
| סטטוס | פעיל | ||
| נפגעים | |||
| |||
| אירועים קשורים | |||
| מלחמת חרבות ברזל, החטופים במלחמת חרבות ברזל | |||
במהלך מלחמת חרבות ברזל מתקיימות מחאות, הפגנות והפרות סדר בישראל מטעמים ונימוקים שונים.
מתחילת המלחמה החלו הפגנות בעקבות משבר החטופים הישראלים ברצועת עזה בקריאה לעסקת חטופים, לצד הקדמת הבחירות והתפטרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בטענה שהוא אחראי למחדל שהוביל לטבח שבעה באוקטובר[1]. המחאות החלו להתקיים באופן מינורי בתחילת המלחמה, בעיקר בקריאה לעסקה לשחרור החטופים, אך עם הזמן הן התעצמו, והגיעו לשיאן באפריל 2024 כאשר חלק ממשפחות החטופים הצטרפו למחאה[2][3][4].
מחאות אחרות במהלך המלחמה כללו הפגנות בקריאה להגברת הלחץ הצבאי על חמאס והמשכת הלחימה עד לניצחון[5], חסימת משאיות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה[6][7], כקריאה להתיישבות יהודית ברצועת עזה[8][9]. והפגנות נגד המלחמה[10].
רקע
ערכים מורחבים – המחאה נגד בנימין נתניהו, המחאה נגד הרפורמה המשפטית
בעבר התקיימו הפגנות רבות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והממשלות שעמד בראשן. על אף שהמטרות שלהן היו שונות, רובן פעלו כנגד ממשלות נתניהו השונות בטענה שהן אינן פועלת לטובת האזרח.
פעילות מחאה החלה בשנת 2017 כנגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלדבליט. המחאה התמקדה בדרישה להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו, והתקיימה סמוך לביתו של מנדלבליט במשך חודשים רבים. . המפגינים טענו שמנדלבליט פועל תחת לחצים פוליטיים ולא ממלא את תפקידו באופן עצמאי. המחאה עוררה דיון ציבורי רחב על גבולות חופש הביטוי והזכות להפגין מול בתים פרטיים של אנשי ציבור. באותה מחאה נעצר ישי הדס, לראשונה בהפגנות מחאה.
הפגנות נגד הממשלה בראשות נתניהו נמשכו בשנת 2020 עם משבר הקורונה בישראל, אך במקורן היו בעקבות הגשת כתב האישום כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-24 במאי 2020. בהפגנות קראו להתפטרותו של בנימין נתניהו ואחד ממוקדי ההפגנות המזוהים ביותר עם המחאות היה המתחם הסמוך למעון ראש הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים, שאף העניק למחאה את הכינוי מחאת בלפור[11].
ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, הוצגה התוכנית לרפורמה משפטית בידי שר המשפטים יריב לוין. הצעת הרפורמה גרמה להפגנות ופעולות מחאה נרחבות כנגד הרפורמה[12]. הפגנות אלו הופסקו ב-7 באוקטובר 2023, בו ביצע חמאס את טבח שבעה באוקטובר, במועד שהיה אמור להיות השבוע ה-40 להפגנות נגד הרפורמה המשפטית.
מחאות סביב סוגיית החטופים ונגד נתניהו
בסביבות נובמבר 2023 החלה מחאה במספר ערים, ובה דרשו מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לקחת אחריות על ההתנהלות שהביאה להצלחת חמאס במתקפת הפתע כנגד ישראל ולהתפטר, עם מסרי "הדחה עכשיו"[13]. אף על פי שהיו קטנות בהרבה מהפגנות נגד הרפורמה, הן גדלו בהדרגה ומספר ארגוני מחאה חזרו להפגין בדצמבר של אותה שנה[14][15].
ב-5 בנובמבר 2023 הפגינו אלפים בתל אביב בקריאות "עסקה עכשיו" ו-"Bring them home now". במקביל התקיימה הפגנה גם בירושלים וערים נוספות[16]. ההפגנה הוכרזה כהפגנה שבועית והתקיימה במוצאי שבת בערים השונות, בדומה למחאות כנגד הרפורמה המשפטית שהתקיימו במהלך 2023 ועד למתקפת הפתע של החמאס.
על אף שגם "מטה משפחות החטופים" וגם ארגוני המחאה ל"בחירות עכשיו", הפגינו במקומות סמוכים ליד הקריה בתל אביב, הם בדרך כלל הפגינו בפיצול. בתחילת המלחמה ארגוני מחאת קפלן החליטו להפסיק את ההפגנות ופעולות המחאה בזמן מלחמה כאשר חיילי צה"ל וכוחות מילואים נלחמים ברצועת עזה ובגבול הצפון ומסכנים את חייהם[17]. עם זאת, בעקבות הימשכות המלחמה ובעקבות כך שלא נחתמה עסקה לשחרור החטופים, החלו פעולות המחאה להתגבר בפברואר 2024.
ב-24 בפברואר 2024 נעצרו 21 מפגינים בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב בסמוך לקריה[18]. באפריל 2024 מפגינים חסמו את נתיבי איילון והפגינו מול ביתו של נתניהו, במה שהפך בהמשך להפרות סדר שבהן 16 מפגינים נעצרו[19].
ב-17 בפברואר 2024 נעצרו 4 מפגינים במהלך ההפגנה השבועית התקיימה מול מעונו של ראש הממשלה בקיסריה[20]. ב-25 בפברואר 2024 הופעלה מכת"זית בהפגנה בסמוך לקריה, ו-21 מפגינים נעצרו[21].
החל מסוף מרץ 2024 האשימו משפחות חטופים את נתניהו בגלוי בהכשלת עסקה לשחרור חטופים והודיעו שיפעלו להחלפתו וכך נוצר איחוד של חלק מהפגנות ופעולות מחאה של משפחות החטופים עם ההפגנות ופעולות נוספות של ארגוני המחאה[22].
ב-30 במרץ 2024 התקיימה הפגנה במספר ערים. בתל אביב, הודלקו מדורות ואבוקות מול הקריה, ונתיבי איילון נחסמו על ידי מפגינים. 16 מפגינים נעצרו על ידי המשטרה[23].
ב-2 באפריל 2024 התקיימה צעדת מחאה נגד הממשלה מעיר האוהלים שהוקמה מול משכן הכנסת ועד לבית המשפט העליון. בהמשך הצעדה המוחים הקיפו את בית ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחוב עזה, ניסו לפרוץ מחסומים בדרך למקום והתעמתו עם שוטרים. פרש משטרתי נפגע מלפיד בוער שהושלך לעברו על ידי מפגין. המפגינים הצליחו לפרוץ מחסום בדרך לביתו של ראש הממשלה עד שנהדפו, ומכת"זית הופעלה.[24][25] לאחר העימותים, ראש השב"כ רונן בר הגיע באופן חריג לביתו של נתניהו בירושלים ואמר כי: "חלק מן המראות שראינו הלילה בירושלים, חורגים מכללי המחאה המקובלים...ישנו קו ברור בין מחאה לגיטימית למחאה אלימה ובלתי חוקית. זוהי מגמה מדאיגה שעלולה להוביל למחוזות מסוכנים שאסור להגיע אליהם"[26].
ב-6 באפריל 2024, במהלך עצרת נגד הממשלה בתל אביב, מכונית האיצה לתוך קהל מפגינים ופצעה 5 מהם, כשאחת נפצעה במצב קשה[27].
בערב יום העצמאות ה-76 קיימו חלק ממשפחות החטופים טקס עצמאות אלטרנטיבי כאקט מחאתי, במקביל לטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. הטקס התקיים תחת השם "טקס כיבוי משואות והדלקת תקווה" וכניגוד לטקס הדלקת המשואות עלו נציגים לכבות את המשואות. הטקס כלל ביקורת על הממשלה וקריאה להשבת החטופים[28][29][30]. משפחות מפונים פנו למנכ"לי הערוצים כאן 11, קשת 12 ורשת 13 בבקשה שלא לשדר את הטקס הממלכתי, ובמקום זאת לשדר את הטקסים האלטרנטיביים[31], והוא שודר בקשת 12 וברשת 13 במסך מפוצל במקביל לטקס הדלקת המשואות[32].
ב-7 ביולי 2024 נערך יום מחאה לציון תשעה חודשים לפרוץ המלחמה. עיקר המחאה היה על מה שנתפס כסירוב מצד ממשלת ישראל להתקדם לעסקה לשחרור שבויים עם החמאס.
ב-1 בספטמבר הודיעה ההסתדרות על השבתת המשק[33].
ב-5 בנובמבר 2024 הודיע ראש הממשלה נתניהו לגלנט על סיום כהונתו כשר הביטחון[34]. הודעת הפיטורים הובילה למחאה של אזרחים ישראלים רבים המכונה ליל גלנט 2.
במאי 2025, ביום ה-600 לטבח שבעה באוקטובר, התפרצו עשרות מוחים למצודת זאב בתביעה לשחרור החטופים בעזה[35][36][37].
במוצאי שבת ה-19 ביולי 25 התקיימה, בנוסף לעצרות מוצאי שבת ברחבי הארץ, צעדה בהשתתפות רבבות אנשים מכיכר החטופים לעבר שגרירות ארצות הברית בישראל בקריאה לחתום על עסקה בתוך ימים ספורים[38][39][40].
מחאות בקריאה להפסקת המלחמה
ב-25 במרץ 2025 נשים מארגוני זעקת האמהות, אימהות בחזית, ומשנים כיוון הפגינו במחנה רעים בקריאה לעצור כניסת כוחות למלחמה. ב-4 באפריל 2025 ארגוני אימהות בחזית, אמא ערה[41], הורי לוחמים זועקים די[42], וזעקת האמהות[43] קראו בצומת סעד נגד סיכון חיי חיילים מסיבות קואליציוניות, וחסמו מעבר לרכב צבאי[44][45][41]. ב-11 במאי 2025 תנועות אימהות בחזית, הורי לוחמים זועקים די ואמהות ללוחמים, קיימו מחאה בצומת סעד ונחל עוז, בדרישה לעצור מיד את המלחמה ולהשיב את החטופים ולמנוע הקרבת לוחמים למלחמה מיותרת ונגועה בשיקולים פוליטיים. ב-18 במאי 2025 הפגינו עומדים ביחד, לוחמים לשלום, ׳מסתכלים לכיבוש בעיניים׳, ׳משנים כיוון׳, ׳זעקת האמהות׳ וארגוני אמהות אחרים, נגד מבצע מרכבות גדעון שלדבריהם מפקיר לוחמים וחטופים, וממשיך בהרג המוני של תושבי עזה משיקולים קואליציוניים[46][47]. ב-4 ביוני 2025 אמהות לחיילים מארגוני ׳זעקת האמהות׳ ו׳הורי לוחמים זועקים די׳ עמדו מול בית הנשיא יצחק הרצוג בקריאה לנשיא להתערב להפסקת המלחמה בעזה וסיכון חיילים לדבריהן ׳לקידום נראטיב משיחי׳, ופונו ע״י משטרת ישראל באירוע שהסתיים בפצועה קל, ובמעצרן של שתיים מהאמהות.
מחאות נגד הסיוע ההומינטרי לרצועת עזה
- ערך מורחב – חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה
במהלך המלחמה חסמו פעילי הארגונים צו 9, אמהות הלוחמים ופורום תקווה משאיות סיוע הומניטרי לרצועת עזה, שטענה כי אין להכניס סיוע בטרם הושבו החטופים לבתיהם, וכן כי ארגון הטרור חמאס משתלט על תכולתן לשם אספקת צורכי פעיליו הנלחמים בחיילי צה"ל[48].[49] פעולות המחאה התקיימו במעברים השונים לרצועה.
קבוצות המחאה
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
- ערך מורחב – מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים הוא ארגון המייצג חלק מהקרובים של החטופים הישראלים שנחטפו בידי ארגון הטרור חמאס וארגונים נוספים במהלך בטבח שבעה באוקטובר שהביאה למלחמת חרבות ברזל ועודם מוחזקים ברצועת עזה. המטה פרסם שלוש דרישות:
- שחרור מיידי של כל בני הערובה, היות שהחזקתם מנוגדת לדין הבין-לאומי ומוגדרת כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות.
- פתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי לאספקת תרופות וציוד נדרש לחולים כרוניים ופצועים. ובדיקה של כל בני הערובה על ידי רופא.
- התערבות וסיוע של מנהיגי המדינות השכנות לטובת שחרורם המיידי של בני הערובה החטופים.
ב-31 במרץ 2024 תקפו אנשי המטה את הממשלה והשתתפו בהפגנות[50].
כולנו חטופים
"כולנו חטופים" הוא מערך שטח של מחאת משפחות חטופים שמפגינים במוצאי שבת למען קידום עסקת שבויים. המערך מפגין כל יום מול שער בגין, ובנוסף מפעיל קבוצה[דרושה הבהרה] שנקראת "כולנו חטופים - נמאס מהשירים".
שותפות השלום
הפגנות משותפות של חד"ש וארגון "קואליציית שותפות השלום" המונה עשרות ארגונים תחתיה, התומכים בהפסקת הלחימה, החזרת החטופים וקידום תהליך מדיני[51]. השותפות ארגנה כנסים והפגנות בערים שונות.
ארגוני אמהות נגד המלחמה
הפגנות נגד המלחמה אורגנו על ידי הארגונים זעקת האמהות, אימהות בחזית, ומשנים כיוון, אמא ערה[41], הורי לוחמים זועקים די[42], וזעקת האמהות[43]
תנועת משנים כיוון
אחת מהתנועות שלקחו חלק במחאות בתקופה זו היא תנועת משנים כיוון - תנועת שטח אקטיביסטית שיישמה פעולות שיבוש בדרישה להחלפת הממשלה. משנים כיוון פועלים בשיטות של התנגדות לא אלימה, לדבריהם על פי המורשת של מרטין לותר קינג ומהאטמה גנדי[52][53][54][55][56][57].
בדצמבר 2023 הדביקו עצמם פעילי התנועה לרצפת הלובי בכניסה למשרדי הממשלה כמחאה על המשרדים המיותרים בממשלה, במרץ 2024 פעילי התנועה חסמו את היציאה מהכנסת ונקשרו באמצעות שרשרות ומנעולים לכניסה בקריאה להקדמת הבחירות, ובמאי 2024 פעילי התנועה חסמו את הכניסה לירושלים באמצעות קלפי ענקית שאליה נקשרו. ביוני 2024 הפעילים חסמו את הכניסה לירושלים בכביש 16, והתבצרו על סולמות כדי להקשות על פינויים.
התנגדות למחאות
בקרב החברה הישראלית ישנן מספר רב של משפחות חטופים, משפחות נופלים ואישי ציבור המתנגדים לפעילות ההפגנות וטוענים כי הדבר פוגע בחטופים[58][59][60].
בקואליציה מתחו ביקורת חריפה על ההפגנות, טענו כי הן "פרס לסינוואר" ושצריך "לעמוד איתן מול לחצים חסרי אחריות"[24].
ראו גם
- החטופים במלחמת חרבות ברזל
- תגובות חברתיות וציבוריות בעולם למלחמת חרבות ברזל
- המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית
הערות שוליים
- ↑
בר פלג, אלפים הפגינו בת"א בקריאה לשחרור החטופים: "רפיח יכולה לחכות, הם – לא", באתר הארץ, 29 באפריל 2024
- ↑ אבי כהן, ירון דורון, מישל מכול, יורי ילון, "בחירות עכשיו!" עשרות אלפים הפגינו ברחבי הארץ, מאות בתהלוכה ברחבי תל אביב, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2024
- ↑ אורי סלע, יואב איתיאל, עשרות אלפים מוחים בת"א וקוראים להקדמת הבחירות, 5 מפגינים נפגעו מרכב, באתר וואלה, 6 באפריל 2024
- ↑ בר פלג, עדי חשמונאי, ניר חסון ועדן סולומון, אלפים הפגינו ברחבי הארץ; אם של חטוף: בגלל רה"מ ישראליות מעונות בעזה, באתר הארץ, 13 באפריל 2024
- ↑ רוני גרין שאולוב, אלפים בעצרת בי-ם: "צוואת הנופלים - להמשיך לניצחון המוחלט", באתר ynet, 8 בפברואר 2024
- ↑ מתן צורי, אלישע בן קימון, יעל צ'כנובר, 4 עוכבו בכרם שלום, שלא נחסם: "סיוע? דודתי נחטפה מגן ילדים ונרצחה - זה לא הומניטרי", באתר ynet, 29 בינואר 2024;
אריאל כהנא, "נכנס סיוע שמחליש את כל המערכה": מפגינים הגיעו לחסום משאיות סיוע לרצועה בנמל אשדוד, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2024;
המחאות נגד סיוע הומניטרי | לאחר הגעת המפגינים: צה"ל סגר את מעבר ניצנה, באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2024 - ↑ מתן צורי, עימותים קשים בכרם שלום: מפגינים נהדפו על ידי חיילים, באתר ynet, 22 בפברואר 2024;
פלד ארבלי, פרסום ראשון: השר בן גביר הורה ליחידות השיטור העירוני לא ללוות את שיירות הסיוע ההומניטרי לעזה, באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2024;
נורית יוחנן, תקרית אחר תקרית: מפגינים יידו אבנים לעבר משאיות סיוע לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 במאי 2024;
חיים גולדיטש, לאחר כמה תקריות אלימות: ארגון צו 9 מקפיא את פעילותו נגד שיירות הסיוע לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 במאי 2024 - ↑ גלעד כהן, מורן אזולאי, "לעודד הגירה" וחתימה על "אמנת חידוש ההתיישבות בעזה": הכנס עם בכירי הקואליציה, באתר ynet, 28 בינואר 2024
- ↑ מיכל בקשי, רבבות השתתפו בצעדת עזה בשדרות: העם דורש חזרה לעזה עכשיו!, באתר עכשיו 14, 14 במאי 2024
- ↑ חן מענית, בעקבות עתירה לבג"ץ, המדינה תאפשר לחד"ש לקיים הפגנה בתל אביב נגד המלחמה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2023;
אדם קוטב, מאות מפגינים בתל-אביב נגד המלחמה, בקבוקים וחפצים נזרקו לעברם, באתר ynet, 18 בנובמבר 2023;
עינת פישביין, "אותך היו צריכים לרצוח בבארי": מפגינים נגד המלחמה הותקפו בת"א, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 18 בנובמבר 2023;
ליאור אל-חי, מהומות בהפגנה נגד המלחמה בחיפה: המשטרה הסירה מיצבים, פעילי ימין מחו, באתר ynet, 20 בינואר 2024 - ↑ יפעת ראובן, הערב - ההפגנה האחרונה בבלפור?, באתר כל העיר, 8 במאי 2021
- ↑ אבי כהן, מישל מכול, השבוע ה-39 למחאה: הפגנות נגד הרפורמה ברחבי הארץ, איילון נחסם לתנועה - ונפתח, באתר ישראל היום, 30 בספטמבר 2023
- ↑ רוני גרין שאולוב, לירן תמרי, הדר גיל-עד, איתן גליקמן, אדם קוטב, רענן בן צור, אילנה קוריאל, לצד קריאות להחזרת החטופים, הפגנות סוערות מול בתי נתניהו: "אשם", באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
- ↑ לראשונה מאז המלחמה: ההפגנות נגד ממשלת המחדל חוזרות במוצ"ש, באתר "Time Out ישראל", 1 בדצמבר 2023
- ↑ הפגנת המטריות 2: אלפים מחו בתל אביב בדרישה להדחת נתניהו, באתר "Time Out ישראל", 24 בדצמבר 2023
- ↑ Thousands rally in Tel Aviv for hostages; Netanyahu critics renew Jerusalem protests, זמן ישראל
- ↑ בר פלג, להפגין או לא להפגין: זו השאלה שמפצלת עכשיו את ארגוני המחאה, באתר הארץ, 16 בינואר 2024
- ↑ רן שמעוני, 21 עצורים בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב, המשטרה השתמשה במכת"זית, באתר הארץ, 24 בפברואר 2024
- ↑ ירון דורון, יורי ילון, נועם (דבול) דביר, ערב של מחאות: 16 נעצרו בתל אביב, נתיבי איילון נפתחו לתנועה; מאות מפגינים מול בית רה"מ בי-ם | צפו, באתר ישראל היום, 30 במרץ 2024
- ↑ אדם קוטב, רועי רובינשטיין, איתן גליקמן, מחריפה המחאה נגד הממשלה: רחוב קפלן בתל אביב נחסם, 4 עצורים בקיסריה, באתר ynet, 17 בפברואר 2024
- ↑ מתן וסרמן, לראשונה מאז פרוץ המלחמה: מכת"זית הופעלה במחאה בקפלן, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2024
- ↑ ארז הראל, משפחות החטופים בהצהרה חריפה נגד נתניהו: מכשיל בכוונה עסקה, נפעל להחלפתו, באתר וואלה, 30 במרץ 2024
- ↑ יעל צ'כנובר, רועי רובינשטיין, אדם קוטב, הפגנה סוערת ו"הסרת כפפות" של קרובי חטופים: "המו"מ תקוע, לא נשב סטטיים", באתר ynet, 30 במרץ 2024
- ^ 24.0 24.1 מורן אזולאי, יובל קרני, יאיר קראוס, אלכסנדרה לוקש, שרון כידון, ניר כהן, מתקפה בקואליציה על ההפגנה בהשתתפות קרובי חטופים: "עבריינות, הזכיר מחאות של טרוריסטים", באתר ynet, 31 במרץ 2024
- ↑ גלעד כהן, לירן תמרי, יעל צ'כנובר, אלפים צעדו עם לפידים בי-ם, שוטרים התעמתו עם קרובי חטופים: "נתניהו - המכשול לעסקה", באתר ynet, 2 באפריל 2024
- ↑ מורן אזולאי, יואב זיתון, אלכסנדרה לוקש, רועי רובינשטיין, ראש השב"כ אחרי ההפגנה: "מגמה מדאיגה שעלולה להוביל למחוזות מסוכנים", באתר ynet, 3 באפריל 2024
- ↑ מאיר תורג'מן, יעל צ'כנובר, אדם קוטב, נהג דרס 5 מפגינים, רבבות קראו לבחירות ושחרור החטופים: "אלעד, סליחה", באתר ynet, 6 באפריל 2024
- ↑ ניצן שפיר, 132 חטופים בעזה: טקס יום העצמאות האלטרנטיבי של משפחות החטופים, באתר גלובס, 13 במאי 2024
- ↑ מתן וסרמן, במקביל להר הרצל: טקס המשואות האלטרנטיבי התקיים בכיכר החטופים, באתר מעריב אונליין, 13 במאי 2024
- ↑ משפחות חטופים קיימו טקס אלטרנטיבי לטקס המשואות, באתר מאקו, 13 במאי 2024
- ↑ משפחות מפונים לערוצי הטלוויזיה: "אל תשדרו את טקס יום העצמאות", באתר אייס, 7 במאי 2024
- ↑ דוד ורטהיים, הציבור נטש את המסורת: ירידה משמעותית בצפייה בטקס המשואות, באתר וואלה, 14 במאי 2024
- ↑ קרן מרציאנו לי נעים יולן כהן מיכל פעילן, יו"ר ההסתדרות: "אי אפשר לעמוד מנגד"; סמוטריץ': "הנחיתי לא לשלם", באתר מאקו, 1 בספטמבר 2024
- ↑ מיכאל שמש גילי כהן, ראש הממשלה נתניהו הודיע לשר הביטחון גלנט על סיום כהונתו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 בנובמבר 2024
- ↑ בר פלג, מפגינים פרצו למצודת זאב בתל אביב; עשרות נעצרו, באתר הארץ, 28 במאי 2025
- ↑ בר פלג, 58 חטופים, 601 ימים ביום ה–600 למלחמה, האבל התפרץ בזעם במצודת זאב, באתר הארץ, 29 במאי 2025
- ↑ ליהיא גורדון, רועי רובינשטיין, מפגינים למען החטופים נכנסו למצודת זאב בת"א, וחוסמים גם את דרך בגין, באתר ynet, 28 במאי 2025
- ↑ אור הדר, ליהיא גורדון, רבבות צעדו מכיכר החטופים לשגרירות ארה"ב: "העסקה חייבת להיחתם השבוע", באתר ynet, 19 ביולי 2025
- ↑ מאיה כהן, משפחות החטופים צעדו לשגרירות: ארה"ב היא המצפן המוסרי של העולם, באתר מעריב אונליין, 19 ביולי 2025
- ↑ בר פלג, עדי חשמונאי ועדן סולומון, אלפים רבים הפגינו ברחבי הארץ למען עסקת חטופים; עינב צנגאוקר: "חיי ילדינו הם רולטה רוסית", באתר הארץ, 19 ביולי 2025
- ^ 41.0 41.1 41.2 מירב סבר, אימהות ללוחמים מוחות בגבול עזה: "להוציא אותם לפני שיהיה עוד 'הותר לפרסום'", באתר ישראל היום, 4 במאי 2025
- ^ 42.0 42.1 רועי רובינשטיין, יותר מ-800 הורים לחיילים מאיימים במאבק: "נתניהו, סיים את המלחמה", באתר ynet, 9 בינואר 2025
- ^ 43.0 43.1 ערן טורבינר, כנס סרוב למלחמה בבית רדיקל רחוב התחייה 27 ת"א, באתר documentingtheleft.org, 8.1.25
- ↑ אמהות הלוחמים שנאבקות לסיים את המלחמה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 ביוני 2024
- ↑ אורלי וילנאי, מנרמלים את עצמנו לדעת: על זעקת האימהות להוציא את החיילים מעזה, באתר הארץ, 7 במאי 2024
- ↑ פלד ארבלי, בהפגנה נגד המלחמה: המשטרה עצרה את אלון לי גרין ושמונה נוספים, באתר מעריב אונליין, 18 במאי 2025
- ↑ אילנה קוריאל, מאות הפגינו נגד "מרכבות גדעון", פעיל מחאה נעצר: "שוטרים ריסקו אותו לרצפה", באתר ynet, 18 במאי 2025
- ↑ לירן וינשטיין, צו 9 נגד נתניהו: "משאיות האספקה – חמצן עבור חמאס", באתר "סרוגים", 27 בינואר 2024
- ↑ שושנה כרמון, רעות בן חיים, ממקימי 'צו 9': "עצירת המשאיות היא הדרך לשחרור החטופים", בעיתון מקור ראשון, 29 בינואר 2024
- ↑ יעל פרידסון ובר פלג, הצהרת המשפחות בהפגנה במוצ"ש הציפה את המחלוקות בתוך מטה החטופים, באתר הארץ, 31 במרץ 2024
- ↑ ליאור אל-חי, מהומות בהפגנה נגד המלחמה בחיפה: המשטרה הסירה מיצבים, פעילי ימין מחו, באתר ynet, 20 בינואר 2024
- ↑ רוני גרין שאולוב, מורן אזולאי, מפגינים נגד הממשלה קשרו עצמם לכיסאות במזנון הכנסת - והוצאו בכוח, באתר ynet, 28 באוקטובר 2024
- ↑ רועי רובינשטיין, המחאה על "חוק התאגיד": 8 העצורים מההפגנה בירושלים יישארו הלילה במעצר, באתר ynet, 5 בדצמבר 2024
- ↑ רוני גרין שאולוב, פעילי מחאה חוסמים את הכניסות למשרד ראש הממשלה בי-ם, באתר ynet, 8 באוקטובר 2024
- ↑ בר פלג, אלפי מפגינים חוסמים זה כמה שעות רחובות סביב מעון ראש הממשלה בירושלים, הארץ, 2025
- ↑ ניר חסון, מיכל דויטש היתה ביביסטית. היום היא שיאנית המעצרים במחאה נגד הממשלה, באתר הארץ, 26 ביוני 2024
- ↑ מתן וסרמן, תנועת 'משנים כיוון' בכניסה לכנסת: "ממשלה אחראית לא מפקירה את החטופים", באתר מעריב אונליין, 20 במרץ 2024
- ↑ אברהם פריינד, כינוס מחאה וצעדת חירום של משפחות חטופים ושכולות: "אין לכם מנדט", באתר בחדרי חרדים, 13 בינואר 2025
- ↑ 103, צביקה מור, אביו של איתן שנחטף לעזה: "ההפגנות והצעדות מזיקות לחטופים", באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2023
- ↑ אלי קליין, אחיו של החטוף למפגינים: "אתם משמשים את מטרות חמאס", באתר בחדרי חרדים, 27 באפריל 2025
| מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הצדדים הלוחמים |
| |||||||||||||
| אירועים עיקריים | טבח שבעה באוקטובר (החטופים) • פינוי צפון רצועת עזה • הלחימה ברצועת עזה • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • הסכם חמאס–ישראל (2023) • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • קרב שג'אעייה (2023) • הלחימה בח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • המתקפה האיראנית (אפריל) • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • מבצע ארנון • ההתנקשות במוחמד דף • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון • התפוצצות זימוניות חזבאללה • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • התמרון הקרקעי בלבנון • המתקפה האיראנית (אוקטובר) • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • מבצע חץ הבשן • הסכם חמאס–ישראל (2025) • מבצע עוז וחרב • מבצע מרכבות גדעון • תוכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי • מבצע עם כלביא | |||||||||||||
| טבח שבעה באוקטובר |
| |||||||||||||
| בני ערובה וחטופים | חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • חילוץ פרחאן קאדי • רצח ששת החטופים • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים | |||||||||||||
| פיגועים |
| |||||||||||||
| מודיעין ישראלי לפני המלחמה | אגף המודיעין בטבח שבעה באוקטובר • אזהרות התצפיתניות | |||||||||||||
| הרוגים |
| |||||||||||||
| ממשל | קבינט המלחמה • מנהלת תקומה | |||||||||||||
| שונות | סרט הזוועות • מוזיקה • נשים • ילדים ישראלים • השפעות על ילדים ובני נוער • יום זיכרון • מוזיאון 7.10.360 • כלכלה • סביבה • ספורט • הרעב ההמוני ברצועת עזה • תחקירי שבעה באוקטובר • מידע כוזב • התקפות על מתקנים רפואיים במלחמת חרבות ברזל | |||||||||||||
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב שג'אעייה השני • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה השלישי • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב רפיח • קרב שג'אעייה • קרב מרכז רצועת עזה) • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון • מבצע רבות הדרכים • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית האיראנית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| מעורבות החות'ים | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון (מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל41584862Q125704171