הטבח בניר עוז

הטבח בניר עוז
חלק ממתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל
תאריך	7 באוקטובר 2023
תאריך עברי	כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד
מקום	ניר עוז
מטרה	ישראלים
סוג	פיגוע ירי, פגיעה בנשים, הצתה
נשק	רובי סער, רימוני יד, רקטות נ"ט, מטעני חבלה
הרוגים	לפחות 40
חטופים	72 חטופים, מתוכם שוחררו עד כה 38 חטופים, וגופתו של חלל אחד חולצה והושבה ארצה.
פצועים	לא ידוע
מבצע	חמאס; הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני; החזית העממית לשחרור פלסטין
מספר מפגעים	מאות מחבלים ואזרחים מעזה
מניע	טרור פלסטיני
	(למפת מערב הנגב רגילה) ניר עוז

הטבח בניר עוז בוצע על ידי ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי^[1] בבוקר יום שבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, בקיבוץ ניר עוז הסמוך לדרום רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל. בטבח נרצחו לפחות 40 מתושבי הקיבוץ, ונגרם הרס רב. עשרות מתושבי הקיבוץ נחטפו לרצועת עזה, וחלקם שוחררו בכמה סבבים באוקטובר ובעיקר בנובמבר 2023. ב־27 בדצמבר 2023 הכריז צה"ל על מבצע עוז וניר במסגרת הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, שנועד להביא להריגתם ולמעצרם של המחבלים שהיו שותפים לטבח בניר עוז.

בניגוד ליישובים אחרים שהותקפו באותו יום, המחבלים עזבו את ניר עוז עם עשרות חטופים לפני שהגיעו למקום כוחות צבא ומשטרה, ואלה נלחמו בהם בדרך לרצועת עזה.

רקע

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251^[3] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609^[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55^[5] שוטרים ו־10^[6] אנשי שירות הביטחון הכללי.

הטבח

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא טענות לניסוח עיתונאי, ולכך שיש לשפר את המקורות.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

מדבקה לציון הטבח בניר עוז

בשבת, 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה, בשעה 6:30 בבוקר, חדרו לקיבוץ מאות מחבלים מארגוני הטרור חמאס^[7] והג'יהאד האסלאמי, מלווים במאות אזרחים עזתיים. הם נכנסו לקיבוץ בו זמנית מכמה כיוונים דרך מספר פתחים. ברשותם הייתה תחמושת רבה, רובי סער, טילי RPG, רימונים וחומרי נפץ^[8].

המחבלים, שהשתייכו לכוחות הנוח'בה של חמאס, השתמשו בכמויות גדולות של תחמושת מסוגים שונים. הם שהו בקיבוץ שעות ארוכות, פגעו בנשים ורצחו משפחות שלמות, כולל קשישים וילדים^[9]. בטבח השתתף גם ארגון הג'יהאד האסלאמי, שמחזיק בחטופים מהקיבוץ^[10].

המחבלים הגיעו מוכנים עם תצלומי אוויר של הקיבוץ וידעו היכן האמבולנס ורכב הרבש"ץ, והיו ערוכים לקראת מוקדי התנגדות צפויים. מכת האש הראשונה הייתה פיצוץ האמבולנס ורכב הרבש"ץ. לפי עדויות התושבים, נרצחו ונשרפו משפחות ובתים פוצצו באמצעות בלוני גז^[8].

בתחילת מתקפת הפתע, לא הספיקו חברי כיתת הכוננות להתארגן ללחימה משותפת מול המחבלים, וכל אחד מהם לחם לבדו. חלק מהם הצליח לשרוד, בהם ערן סמילנסקי שניהל לחימה מתוך ביתו^[11], והרבש"ץ שחר בטלר, שנלחם נגד עשרות מחבלים ונפצע^[12]. אחרים נפלו בקרב, בהם אביב אצילי, שבתחילה נחשב חטוף, אך בהמשך התברר כי הוא נהרג^[13].

במשך כל היום נאבקו משפחות הקיבוץ במחבלים שניסו לפרוץ את דלתות חדרי הממ"ד. רבים אחזו בידית בכל כוחם, אחרים נורו דרך הדלת בזמן שניסו להגן עליה. אחדים מתושבי הקיבוץ לחמו במחבלים בתוך הבתים והצליחו לבלום אותם. לאחר הפלישה הראשונית של המחבלים, פלשו גם פלסטינים תושבי הרצועה לקיבוץ, ביניהם גם נשים וילדים, ועברו מבית לבית במטרה לבזוז ולגנוב מכל הבא ליד, תוך שהם יורים במי שהתנגד, ושרפו חלק מהבתים לאחר שסיימו את הביזה. תושב הקיבוץ ירון מאור ניצל לאחר קרב יריות עם מחבלים שפרצו לביתו, ולאחר מכן הזדהה כיהודי בזכות שצעק לכח החילוץ של השוטרים את הפסוק "שמע ישראל" והשוטרים לא ירו בו^[14].

בין הנרצחות בקיבוץ היו כרמלה דן, קשישה בת 80, ונכדתה, נויה דן בת ה־12, שהייתה על הרצף האוטיסטי^[15]^[16]. חוקר השואה אלכס דנציג והעיתונאי עודד ליפשיץ נחטפו לעזה. בנרצחים היו גם 11 פועלים אזרחי תאילנד, ו־5 פועלים נוספים נחטפו^[17].

המחבלים גרמו לנזק כבד למפעל נירלט הנמצא בכניסה לקיבוץ. הם בזזו ממנו רכוש רב ולאחר מכן העלו אותו באש^[18].

בסביבות 13:00 עזבו אחרוני הבוזזים את הקיבוץ^[19].

רק בסביבות השעה 13:30 בצהריים הגיעו כוחות הביטחון, בהם חיילי צה"ל ושוטרים, לקיבוץ^[20]. בשבת אחר הצהריים הם התחילו לרכז את התושבים ששרדו בבית הילדים בקיבוץ^[21]^[22]^[23]^[24]^[25].

לאחר מכן תקפו מסוקי קרב של חיל האוויר את המחבלים שהובילו חטופים לרצועת עזה. באחד המקרים הותקפה חוליית מחבלים שהובילה חטופים, ורוב המחבלים נהרגו - אך גם חטופה אחת נהרגה, והשאר נפצעו. לאחר מכן בוצע תחקיר מבצעי והסתבר שהמסוק קיבל הנחיה לבצע נוהל חניבעל ("להוריד הכל") ולהרוג את המחבלים גם במחיר פגיעה בחטופים^[26].

במרץ 2024, פורסם תיעוד של מחבל מהג'יהאד האסלאמי המתאר בחקירתו כי פגע באישה בביתה שבקיבוץ ניר עוז ב־7 באוקטובר^[27]. ב־23 במאי 2024 פרסם הדיילי מייל הבריטי תמלול מחקירת אב ובנו שנתפסו על ידי צה"ל ברצועת עזה במרץ 2024, בה הודו כי פגעו בנשים בקיבוץ ניר עוז באיומי אקדח, את חלקן רצחו לאחר מכן.

קובץ:Nir Oz gate.jpg

שער מערבי של ניר עוז, דרכו חדרו מחבלי חמאס ב־7 באוקטובר. ברקע נראים בתיה המזרחיים של חרבת אחזעה ממנה יצאו המחבלים לטבח.

לאחר הטבח

במוצאי השבת שבין 14 ל־15 באוקטובר הרגו מטוסי קרב של צה"ל ברצועת עזה את בילאל אל־קאדר, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום חאן יונס, שהיה אחראי על הטבח בניר עוז ובנירים^[28]. רוב הניצולים רוכזו אחרי הטבח במלון ישרוטל ים סוף באילת. לטובת שיקום הקיבוץ נפתחה קרן תרומה, שנכון ל־1 בספטמבר גייסה יותר מ־14,300,000 ש"ח^[29].

תושבי ניר עוז הצהירו, גם בתקשורת, כי הם קוראים לממשלה לעשות הכל על מנת להחזיר את החטופים בשלום^[30].

מבצע עוז וניר

ערך מורחב – מבצע עוז וניר

ב־27 בדצמבר, במסגרת הלחימה ברצועת עזה, יצא צה"ל למבצע עוז וניר בח'וזאעה כנגד מחבלי חמאס בעיירה ממנה יצאו המחבלים והאזרחים לטבח בניר עוז^[31].

חטיפה לעזה

ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)

בעת הטבח חטפו מחבלי חמאס רבים מבני הקיבוץ, ביניהם ילדים וקשישים. בני משפחת ביבס נחטפו, בהם כפיר שנחטף בגיל תשעה חודשים, החטוף הצעיר ביותר במלחמה^[32]. כמו כן נחטפו סבתא ומשפחה בת חמש נפשות^[33], וכן יפה אדר בת ה־85, שתמונותיה על הקלנועית שלה נהוגה על ידי המחבלים בדרך לעזה פורסמו בהרחבה^[34]. ב־24 בנובמבר שוחררו חלק מהחטופים מקיבוץ ניר עוז במסגרת הסכם הפסקת האש. בין המשוחררים היו יפה אדר ואחות החטופים נילי מרגלית שהייתה נעדרת עד לשובה.

נכון לפברואר 2024, נספרו 72 חטופים סך הכל (מתוכם 38 הושבו לישראל, וגופתו של אלעד קציר חולצה מעזה והושבה לקבורה בישראל) מקרב השבויים מבני הקיבוץ, הוכרז מותם של עשרה (כולל קציר), ו־38 נרצחים.

ב־23 באוקטובר, ביום ה־17 למלחמה, שוחררו מן השבי ברצועת עזה נורית קופר בת ה־80 ויוכבד ליפשיץ בת ה־85 תושבות ניר עוז. בעליהן נותרו בשבי יחד עם עוד כ־240 חטופים^[35].

גלריית תמונות

בית ועצים שרופים בניר עוז
ביתו השרוף של טל שלו, שנרצח ב־7 באוקטובר. הוא נחשב כנעדר במשך כחודש, והודעה על הירצחו נמסרה ב־8 בנובמבר
ביתו השרוף של ירון מאור, נלחם במשך שעות במחבלים והציל את כל משפחתו. לצד הפתח – דלת מנוקבת כדורים
אנדרטה לחללי הטבח בניר עוז ב־7 באוקטובר 2023