תל אל-חארה
 | |
| התל, כפי שהוא נמצא מרמת הגולן הישראלית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | תל געשי |
| מדינה |
 סוריה |
| מיקום | רמת הגולן |
| רכס הרים | קו התלים הסורי |
תל אל-חארה (בערבית: تل الحارة) הוא תל געשי כבוי המהווה את הנקודה הגבוהה ביותר באזור של של הבשן. גובהה של הנקודה הקנה לה חשיבות צבאית-אסטרטגית במהלך הסכסוך הישראלי-ערבי ובמהלך מלחמת האזרחים בסוריה. התל משקיף על שטחים נרחבים ברמת הגולן ובאזור הבשן והחורן. אחד מהבסיסים הצבאיים החשובים שהיו על התל הוא Center S.
למרגלות התל נמצאת העיירה אל-חארה.
גאוגרפיה
תל אל-חארה היא גבעה חרוטית המתנשאת לגובה של 1,127 מטרים מעל גובה פני הים,[1] שבפסגתו מכתש רחב.[2] הוא שייך לקו התלים הסורי, רכס תלי געש כבויים בחורן, מול תל חזקה שבצד הישראלי של הגבול. התל היא הנקודה הגבוהה ביותר באזור זה של הבשן בכלל ובמחוז דארעא בפרט,[3] ומתוקף גובהה היא משקיפה על מישור החורן ועל רמת הגולן. העיירה אל-חארה ממוקמת בקצה הדרום-מזרחי של התל.[4]
התל נמצא כ-50 קילומטרים דרומית-מערבית לדמשק, 55 קילומטרים צפונית-מערבית לאדרעי, ו-12 קילומטרים מזרחית לגבול ישראל.[5][6] סמוך לקצה המערבי של הגבעה מתחיל נחל אל-עלאן (אנ'), הנשפך לירמוך. על גדות הנחל בוצעו ניסיונות התיישבות יהודיים קודם הקמת מדינת ישראל.
היסטוריה
בשנות ה-90 של המאה ה-19, הארכאולוג הגרמני גוטליב שומאכר ציין כי קברו של עומר המרטיר המקודש למוסלמים נמצא בתל אל-חארה. הוא ציין כי למרגלות המערביים של הגבעה שוכנים שרידי מנזר ערבי.
לאחר כיבוש רמת הגולן על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, 1967, השתמשה סוריה בתל כנקודת איסוף מודיעין אסטרטגית הצופה על הצד הישראלי של רמת הגולן,[7] ובשנת 2006 הקימה עליו את הבסיס הצבאי Center S, יחד עם רוסיה, לאותה מטרה.
במהלך מלחמת האזרחים בסוריה נכבש התל על ידי כוחות הצבא הסורי החופשי מידי הדיוויזיה המשוריינת השביעית של שלטון אסד.[5] כיבוש התל קרה ב-5 באוקטובר 2015, מסיבות רבות בהן עריקתו לכאורה של הגנרל מחמוד אבו עראג' מהצבא הערבי הסורי. כיבוש התל סלל במידה רבה את הדרך לכיבוש חלקים גדולים מהבשן על ידי המורדים במערכה על הבשן.[3] לאחר ארבע שנים, במסגרת מבצע בזלת (אנ'), החזירו לעצמם כוחות בשאר אל-אסד את השליטה על הגבעה ב-7 ביולי 2018, בקרב שנמשך יומיים. ככל הנראה המורדים כבשו מחדש את הגבעה, אך נכנעו במסגרת ההסכם שסיים את המערכה על הבשן בניצחון כוחות אל-אסד, ב-16 ביולי אותה שנה.
תחת שלטון משטר אסד, בסיס Center S שעל הגבעה חזר לפעילות. ישראל הפציצה אותו מספר פעמים.[8]
בזמן נפילת משטר אל-אסד בשלהי 2024, כוחות רוסיה נטשו את התל.[9] בהמשך פורסם כי צבא הגנה לישראל כבש את התל במסגרת מבצע חץ הבשן, אך ההישארות במקום לא הייתה קבועה, ואם צה"ל אכן כבש את התל הוא נסג ממנו מיד לאחר מכן.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ Shahid, I. (2002). Byzantium and the Arabs in the sixth century (באנגלית). Vol. 2. واشنطن العاصمة: Dumbarton Oaks Research Library and Collection. p. 224. ISBN 978-0-88402-214-5. OCLC 29184894. אורכב מ-המקור ב-3 בנובמבר 2020.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Schumacher, G. (1897). "Notes from Jedur". Quarterly statement - Palestine Exploration Fund. 29: 190–195. אורכב מ-המקור ב-23 בספטמבר 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 Aboufadel, Leith (18 ביולי 2018). "Syrian Army raises flag over highest point in Daraa". Al-Masdar News. אורכב מ-המקור ב-3 בנובמבר 2020. נבדק ב-31 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Ma'oz, Zvi Uri (2008). The Ghassānids and the Fall of the Golan Synagogues. Archaostyle. p. 9. אורכב מ-המקור ב-25 באוגוסט 2020.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 Sands, Phil; Maayeh, Suha (17 במרץ 2015). "Exclusive: The spy who fooled the Assad regime". The National. אורכב מ-המקור ב-22 בספטמבר 2020. נבדק ב-31 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Xia, Li (16 ביולי 2018). "Syrian army captures strategic hill in Daraa". Xinhua. אורכב מ-המקור ב-3 בנובמבר 2020. נבדק ב-31 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Syria claims to capture key hilltop position overlooking Golan Heights". Times of Israel. 16 ביולי 2018. אורכב מ-המקור ב-3 בנובמבר 2020. נבדק ב-31 באוקטובר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ יואב לימור, התקיפה בסוריה: המאבק בגולן רק מתחיל, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2019
- ↑ הכוחות הרוסים נטשו את התל האסטרטגי החשוב ביותר בגולן הסורי ליד גבול ישראל. השלכות, באתר נציב.נט, 8 באוקטובר 2024
תל אל-חארה40980820Q60775766