הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מטען הומניטרי של האיחוד האירופי משונע על גבי אוניית הגלנוע "MV Roy P. Benavidez" של צי ארצות הברית למזח האמריקאי בעזה. צולם ליד נמל אשדוד, 6 ביוני 2024.

הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל הוא סיוע הומניטרי שהוכנס לרצועת עזה בדרכים שונות על מנת לצמצם את המשבר ההומניטרי והרעב ההמוני כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל. במהלך המלחמה עלו סוגיות משמעותיות בהעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. במצור הראשוני על הרצועה ישראל מנעה כניסת סיוע הומניטרי למשך מספר שבועות.[1][2] ככל שהמלחמה התקדמה, הותר הסיוע ברמות מוגבלות בדרכים שונות, כולל דרך מעברי יבשה, הצנחות אוויריות, מזח ימי אמריקראי ויוזמה פרטית ישראלית. למרות זאת, ב-27 בפברואר מסר בכיר באו"ם מסר כי רבע מאוכלוסיית הרצועה, כ-576,000 איש, נמצאים כפסע מרעב המוני חמור.[3][4][5]

הסיוע שנכנס לעזה כולל מזון, תרופות ואוהלים למגורי העקורים. הכנסת כל הסיוע ההומניטרי לעזה מתואם עם ישראל.

בתחילת מרץ 2025, עם פתיחת מבצע עוז וחרב, הורה בנימין נתניהו לעצור הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה,[6] מה שהוביל להחמרה במשבר ההומניטרי[7] ולמקרים רבים של מוות מרעב.[8] במאי 2025 הוחזרה הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה במידה מצומצמת.[9]

ב-27 במאי יצאה אל הפועל תוכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה, שעירבה קרן סיוע אמריקאית-ישראלית. תקריות אלימות ותקיפות סמוך למרכזי הסיוע התרחשו באופן קבוע. בתקיפות אלו נהרגו מאות פלסטינים, חלקם על ידי צה"ל (אנ').[10][דרוש מקור: צריך מקור אמין ולא קטרי]

רקע

על פי סעיף 55 באמנת ז'נבה הרביעית, עליה חתומה ישראל, לספק מזון וצרכי רפואה לאוכלוסייה בשטח כבוש: ”שומה על המעצמה הכובשת להבטיח במלוא מידת האמצעים שברשותה את אספקת המזון והרפואות לאוכלוסייה; במיוחד שומה עליה למלא את מחסוריו של השטח הכבוש במזון, ברפואות ובשאר דברים, אם אין מקורותיו של השטח הכבוש מספיקים.”[ע 1]

תנאי המחיה בעזה לפני מלחמת חרבות ברזל

המשבר ההומניטרי ברצועת עזה נגרם, בין השאר, כתוצאה ממדיניות ישראל לאורך השנים. בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה, החל מדצמבר 2000 אסרה ישראל על יבוא של דלק וגז בישול לעזה[11] דרך מעבר רפיח עד 2005, אז נחתם הסכם המעברים. בשנים אלו, סחורות הועברו דרך מעבר כרם שלום.[ע 2] בשנת 2007, לאחר עליית ארגון הטרור חמאס לשלטון, ישראל, יחד עם מצרים, הטילה סגר על רצועת עזה, וכן סנקציות כלכליות והגבלות שמטרתן להחליש את שלטונו של חמאס. בשנת 2008 חיבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסמך שכותרתו "קווים אדומים", שבו מחושבות קלוריות המינימום הנחוצות כדי שתושבי רצועת עזה לא יגיעו למצב של תת-תזונה, לאור מגבלות התנועה של אנשים וסחורות שהטילה ישראל, בהן הגבלת כמויות של מוצרי מזון וחומרי גלם.[ע 3][ע 4] הגדרת החמאס כארגון טרור על ידי ארצות הברית ואיחוד האירופי הובילו להפסקת השקעות וההגבלה על הכנסת "פריטים דו שימושים לעזה" פגעו בכלכלה המקומית. כל אלה הובילו להישענות חלקים הולכים וגדלים המאוכלוסייה בעזה על סיוע שהמימון אליו הגיע בעיקר אירופה, האו"ם, ארצות הברית ומדינות ערב.[12]

מלחמת חרבות ברזל

ערכים מורחבים – טבח שבעה באוקטובר, המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
צילום לוויין של עוטף עזה מבוקר 7 באוקטובר, המראה את השרפות הרבות שנגרמו עקב ירי רקטות והצתות של המחבלים.

בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח והתעללות בנשים, רצחו והרגו 1,163[13] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[14] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[15] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[16] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[17] חיילים, 58[18] שוטרים ו-10[19] אנשי שירות הביטחון הכללי.

בעקבות המתקפה הכריזה ישראל על מלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון החמאס והשבת החטופים מעזה. המלחמה, שהתקיימה בשטח אורבני צפוף, הובילה לשינוע של האוכלוסייה מאזורי הלחימה על מנת לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה אזרחית. שינוע האוכלוסייה, פגיעה במאפיות[20] ובלפחות 80% מהתשתיות החקלאות,[21] הכנסה מוגבלת של מזון[2] ופגיעה בכ-70% מהכבישים בעזה[22] גרמו לפרוץ משבר הומניטרי ברצועת עזה. ככל שחלף הזמן, עומק המשבר ההומנטירי גדל וארגונים בינלאומיים הזהירו מפני התרחבות רעב.[23] במרץ 2024, פורסמה הערכה של רמת חוסר הביטחון התזונתי בעזה. מתוך הדוח עולה, כי על פי מדד IPC, מעל 670,000 תושבים בעזה סובלים מרעב ומעל 870,000 נמצאים במצב חירום הומניטרי.[24] נתוני האו"ם נשענים על נתונים שאסף אונר"א, אשר לא כללו סיוע שהועבר באופן ימי, אווירי או דרך מעבר ארז או באמצעות ארגוני סיוע אחרים.[ע 5]

אישור הסיוע על ידי ישראל

על פי הוושינגטון פוסט, ישראל לא אפשרה כניסה של כמות מספקת של מזון כפי שהיה לפני תחילת המלחמה. צמצום אספקת המזון בא לידי ביטוי במספר דרכים: כניסה של משאיות קטנות יותר שיכולות להוביל עד 15 טון, בעוד שבעבר הורשו להיכנס לעזה משאיות שהובילו 25 טון. אם לפני 7 באוקטובר, הועברו בכל ימי השבוע כ-7,500 טון של טובין כיום מועברים כ-1,500 טון ביום, כחמישית מהכמות שהועברה לפני המלחמה. רוב האספקה שכנסת לעזה מאז תחילת המלחמה היא מזון.[25]

בדוח של משרד האו"ם לתיאום עניינים מפורטים מספר הבקשות להכסת מזון וציוד רפואי ואחר לעזה: בין באוקטובר 2023 לינואר 2024 אושרו 40 משלוחים של הארגון ו-26 נדחו.[26] המשלוחים כללו מים, מים, מזון, ציוד רפואי וציוד מציל חיים אחר.[27] בפברואר 2024, טענה אונרא כי ישראל לא משחררת מזון שעשוי להספיק לחודש מנמל אשדוד.[28]

באמצע מרץ 2024, פתח צה"ל מעבר חדש בצפון הרצועה, בסמוך לקיבוץ בארי. המעבר הוא חלק מפיילוט שנועד למנוע השתלטות של החמאס על הסיוע.[ע 6][ע 7]

בתחילת חודש אפריל 2024, הוגברה כניסת משאיות הסיוע שנכנסו לרצועת עזה. אולם, ישנם חילוקי דעות על מספר המשאיות הנכנסות לרצועה. כך למשל, ב-8 באפריל, דיווח מתאם הפעולות בשטחים ש-419 משאיות סיוע, מתוכן 330 משאיות מזון, נכנסו לעזה. מקורות באו"ם טענו שבתאריך זה נכנסו רק 223 משאיות והדגישו שעל מנת לסיים את המשבר ההומנטירי נדרש, לכל הפחות, להכפיל את מספר המשאיות שייובילו מזון מדי יום.[29]

אורגיוס פטרופולוס, ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בעזה, העריך כי ב-18 ביוני 2024, שלושה רבעים מהסיוע שנכנס לעזה, ממעבר כרם שלום, נבזז על ידי כנופיות חמושות ומועבר לשוק השחור. ארגוני הסיוע וישראל מאשימות האחת את השנייה בחוסר היכולות לספק אבטחה לעובדי סיוע המחלקים את המזון.[30]

בעקבות פשיטה על מחנה הפליטים ג'באליה שבצפון הרצועה באוקטובר 2024, הוחלט בישראל לסגור את מעבר ארז, ובמקביל – הוחלט להפסיק לחלק את הסיוע באמצעות הסקטור הפרטי, מאחר שהתגבשה מסקנה שמתבצעות שם הברחות רבות.[ע 8] מקורות בעזה סיפרו הם היו עדים לאחרונה לביזת משאיות סיוע הומניטרי שיצאו מכרם שלום בידי חמולות, חלקה בתיאום ובהכוונת חמאס.[ע 9]

ב-15 באוקטובר 2024 פורסם כי המשבר ההומניטרי בצפון הרצועה מחריף, ותושבים רבים העידו על רעב ועל מחסור חמור במצרכים בסיסיים כיוון שלא מוכנס לאזור סיוע. בקרב התושבים גבר החשש כי מדובר במדיניות מכוונת שמטרתה לאלץ אותם להתפנות פן ימותו מרעב או מירי. על פי משרד ההסברה של חמאס: "מה שקורה בצפון הוא השמדה וטיהור אתני לכל דבר".[ע 10] מתיו מילר, דובר מחלקת המדינה הצהיר במסיבת עיתונאים שמספר משלוחי הסיוע שנכנסו לעזה בחודש ספטמבר היו מהנמוכים ביותר מאז פרוץ המלחמה[31].ארצות הברית הודיעה במכתב לשר הביטחון ולשר לעניינים אסטרטגים כי תפסיק להעביר לה נשק אם זו לא תפסיק למנוע כניסת סיוע הומניטרי אמריקאי לרצועת עזה בתוך 30 יום.[ע 11][31] בעקבות זאת, הודיעה ישראל על העברת סיוע דרך מעבר ארז.[ע 12] 217 משאיות סיוע הומניטרי נכנסו לצפון הרצועה החל מאמצע חודש אוקטובר.[32]

הסכם ישראל–חמאס שנחתם בינואר 2025, חייב את כניסתן של לפחות 600 משאיות סיוע לעזה מדי יום במהלך ששת השבועות הראשונים של ההפוגה, כולל 50 משאיות עם דלק. מחצית מהמשאיות אמורות להגיע לצפון הרצועה. למעלה מ-4,200 משאיות סיוע נכנסו לרצועת עזה בששת הימים מאז החלה הפסקת האש, כך הודיע האו"ם.[33]

יוזמת הסיוע הפרטית החליפית

בסוף 2023, בשבועות הראשונים של המלחמה, החלה להתגבש יוזמה ישראלית להקמת מערכת סיוע הומניטרי חלופית ברצועת עזה. קבוצת מילואימניקים ואנשי עסקים שכינתה את עצמה "פורום מקווה ישראל" פיתחה תפיסה לחלוקת סיוע באמצעות קבלנים פרטיים זרים. המטרה הייתה לעקוף את האו"ם ולמנוע מהסיוע להגיע לידי חמאס או לשוק השחור. הקבוצה פעלה תחת חסותו של אלוף רומן גופמן, אז ממלא מקום ראש מטה מתאם הפעולות בשטחים ומאוחר יותר מזכירו הצבאי של ראש הממשלה. במקביל, הציע איש העסקים הישראלי-אמריקני מוטי כהנא, בעל חברת הלוגיסטיקה GDC, תוכנית מתחרה לניהול הסיוע ואף קיבל אישורים ראשוניים לפיילוט, אך בסופו של דבר לא נבחר. התוכנית שזכתה בסופו של דבר כללה שיתוף פעולה עם חברות אבטחה אמריקניות - בעיקר SRS בניהול פיליפ ריילי, קצין CIA לשעבר, וקרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF) בניהול ג'ייק ווד.

על פי תחקיר בעיתונות שפורסם במאי 2025 הליך בחירת החברות נעשה ללא מכרז או הליך תקין, כאשר צה"ל ומשרד הביטחון הודרו מהתהליך שבוצע על ידי צוותו של גופמן. מקורות במערכת הביטחון דיווחו על העברת מיליוני שקלים לעבודות מטה ללא ידיעת בכירי מערכת הביטחון, ועל חוסר בבדיקות ביטחון מתאימות של החברות והעובדים. למרות שהיוזמה הוצגה כפרויקט אמריקני עצמאי, שגריר ישראל בארצות הברית יחיאל לייטר חשף כי ישראל הייתה שותפה להקמתה.

האו"ם וארגוני הסיוע הבינלאומיים התנגדו בחריפות לתוכנית, בטענה שהיא מסוכנת ועלולה להגביל את הסיוע לחלקים מוגבלים ברצועה ולאלץ אזרחים לצעוד קילומטרים דרך קווי צה"ל כדי להגיע למזון. ארגוני הסיוע הפועלים ברצועה הודיעו כי לא ישתפו עמה פעולה.[34]

התנגדות להעברת הסיוע

גם דרך מעבר כרם שלום ומעבר ניצנה נכנסו משאיות עם סיוע הומניטרי, אולם בשלב מוקדם של המלחמה הן נחסמו, לעיתים באופן מלא ולעיתים באופן חלקי, על ידי תנועת צו 9 ותנועות נוספות, במחאה על הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה בעוד שוהים שם חטופים ישראלים, ובטענה כי הסיוע משמש את חמאס במלחמה נגד ישראל. ב-13 במאי 2024 חסמו פעילי התנועה במעבר תרקומיא עשרות משאיות סיוע שיועדו לעבור לעזה והשליכו את הסיוע מהמשאיות. לפחות תשע משאיות הושחתו ונבזזו, ושתיים מהן הוצתו.

עקב ההתנכלות לשיירות הסיוע הורה מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, ללוות את השיירות על ידי שוטרים. ביוני 2024 שלח שבתאי מכתב ליועמ"שית ובו תלונה על כך שהשר בן גביר עקף אותו והורה לסגנו להפסיק את הליווי המשטרתי של השיירות בטענה שזה תפקידו של צה"ל.[ע 13]

העברת הסיוע לתושבי עזה

סיוע דרך מצרים

ב-21 באוקטובר 2023 נפתח מעבר רפיח לכניסת 20 משאיות עם סיוע הומניטרי לרצועה, לראשונה מאז פרוץ המלחמה.[35][ע 14] עד 28 בנובמבר 2023, בעיקר במהלך הפסקת האש הזמנית, נכנסו לעזה 2,000 משאיות סיוע דרך מצרים.[36] בין התאריכים ה-24 ל-30 בנובמבר, בממוצע בכל יום נכנסו לעזה 170 משאיות ו-110,000 ליטר דלק. לאחר הפסקת האש, ב-3 ו-4 בדצמבר, ירד מספר המשאיות שנכנסו לעזה ממצרים לכ-100 משאיות סיוע וכ-69,000 ליטר דלק.[37] ב-13 בדצמבר 2023 וב-3 במרץ 2024 תועדו השתלטות אנשי חמאס על משאיות אלו, ושלטו על אופן חלוקתו לאזרחים.[ע 15][ע 16]

סיוע דרך הצנחה מהאוויר

הצנחת סיוע לרצועה ממטוס חיל האוויר של ארצות הברית באמצעות לוקהיד מרטין C-130J סופר הרקולס. על המבצע היה אחראי פיקוד מרכז של ארצות הברית. צולם ב-2 במרץ 2024.

ב-6 בנובמבר 2023 ירדן הצניחה לרצועת עזה, בתיאום עם ישראל, ציוד רפואי לטובת בית חולים שדה שהקימה במקום.[ע 17] מאז הצניחו הירדנים ציוד רפואי ומנות מזון[38] בתיאום עם ישראל. לעיתים ההצנחות נפלו לים והסיוע לא הגיע ליעדו.[ע 18] בהמשך גם מדינות נוספות היו שותפות להצנחת הסיוע ההומניטרי, בהן ארצות הברית, איחוד האמירויות ברטניה וצרפת,[ע 19][ע 20][ע 21][39] כאשר ב-2 במרץ ארצות הברית הצניחה ממטוס תובלה שקים עם מעל 38,000 ארוחות ליד העיר אל-מוואסי שבדרום הרצועה.[40] עם זאת, ישראל סירבה לאפשר לטורקיה ולקטאר להצניח סיוע לרצועת עזה. טורקיה איימה כי תנקוט בצעדים נגד ישראל בעקבות זאת.[ע 22]

סיוע דרך הים מקפריסין

ב-12 במרץ 2024 יצאה ספינת הסיוע "זרועות פתוחות" מנמל לרנקה שבקפריסין לרצועת עזה, כשעל סיפונה 200 טונות של סיוע הומניטרי שנועד לתושבי הרצועה. הספינה הגיעה ליעדה ב-16 לחודש. הסיוע מומן על ידי ממשלת איחוד האמירויות וארגון הצדקה האמריקאי המטבח המרכזי העולמי, וכלל מי שתייה וחומרי מזון בסיסיים.[ע 23][41]

המזח הצף האמריקאי

ערך מורחב – המזח האמריקאי בעזה
חיילי צבא ארצות הברית מקימים את המזח הצף, 15 במאי 2024.

ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הקמתו של מזח צף לחופי העיר עזה, שנועד לספק סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה בהיקף כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה. המזח ניזוק מספר פעמים, וטופל בנמל אשדוד. ב-17 ביולי 2024 הודיע פיקוד המרכז של ארצות הברית על סיום המשימה, פירוק סופי של המזח והובלתו חזרה לארצות הברית.

אירועים

אסון הסיוע ההומניטרי, פברואר 2024

ערך מורחב – אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה

אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה התרחש ב-29 בפברואר 2024, ובמהלכו נהרגו לפחות 118 פלסטינים ועוד כ-760 נפצעו.[ע 24] האירוע התרחש כאשר אלפים מתושבי רצועת עזה עטו על משאיות סיוע הומניטרי ברחוב א-רשיד. לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;[ע 25] ההרוגים נספו כתוצאה מתדחוקת קהל, מנוסת עדר ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת.[ע 26] לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל לירות לתוך הקהל, ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.[ע 27] אל-ג'זירה פרסמה סרטונים שתיעדו את הירי לטענתם.[42][43] לפי דיווחם של בית החולים אל-עוודה ובית החולים כמאל עדואן, אליהם פצועים רבים פונו, הגיעו פצועי ירי רבים.[ע 27] האו"ם אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו בבית החולים שיפא.[44][45] מספר ארגוני זכויות אדם שחקרו את האירוע טענו כי ישראל אשמה בפשע מלחמה של טבח באוכלוסייה אזרחית.[46][47]

לפי פירסום ממרץ 2024, כי גורמי ביטחון ישראלים בכירים הזהירו את הדרג המדיני ואף דרשו לאפשר לקבוצות חמושות בעזה לאבטח את משאיות הסיוע שנכנסות לרצועה. זאת כדי למנוע ביזה של הסיוע ההומניטרי, לאחר האירוע הקשה.[48] על פי העיתון הערבי "א-שרק אל-אווסט"., חמולה גדולה הסכימה, אך חמאס היה מודע לשיחות ומתכננת לנקום בחמולות. חמאס הוציא להורג את המוכתאר של חמולת דגמש בצפון הרצועה, לאחר שדווח כי ישראל ניהלה מגעים עם ראשי חמולות ברצועה כדי שיפקחו על הסיוע לעזתים.[49]

הרג הפלסטינים בכיכר כווית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

במהלך חודש מרץ 2024, כחלק מהלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, דווח על שורה של תקריות בהן נהרגו פלסטינים ששהו באזור החלוקה של הסיוע ההומניטרי בכיכר כווית בשכונת זייתון שבעיר עזה.[50][51][52][53] משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם תיעד יותר מעשרים התקפות בזמן שאנשים חיכו לסיוע הומניטרי ברצועת עזה מאז אמצע ינואר 2024, מבלי להטיל את האשמה על צה"ל.[54] ב-19 במרץ הפלסטינים דיווחו על למעלה מ-20 הרוגים בכיכר כווית. לטענתם, הצבא פתח באש לעבר כינוס אזרחי שמטרתו הייתה להבטיח את העברת הסיוע ההומניטרי לשאר חלקי העיר.[55] בקרב הפלסטינים, כיכר כווית זכה לכינוי "מלכודת המוות".[56]

הרג במהלך פעילות הקרן ההומניטרית לעזה

מאז סוף מאי 2025, תקריות אלימות ותקיפות סמוך למרכזי הסיוע של הקרן ההומניטרית לעזה התרחשו באופן קבוע. בתקיפות אלו נהרגו מעל ל-400 בני אדם, ואלפים נפצעו, חלקם על ידי צה"ל (אנ').[57][דרוש מקור: צריך מקור אמין ולא קטארי העוסק בכמות הכוללת]

הרג ופגיעה בעובדי הסיוע ההומניטרי

החל מתחילת המלחמה ועד תחילת ינואר 2025 נהרגו לפחות 369 עובדי סיוע,[58] מרביתם תושבי עזה. בין ארגוני הסיוע השונים הפעילים בעזה לבין צה"ל ישנה מערכת תיאום[59] המופעלת דרך האו"ם.[60] המערכת הופעלה בעקבות בקשה של ארצות הברית מישראל.[61] התיאום נעשה באמצעות deconfliction. מערכת המאפשרת לארגוני סיוע לעבוד באזורי עימות ברחבי העולם, למשל עזה. התיאום כולל ויידוא שצה"ל יודע היכן נמצאים ארגונים הומניטריים (כולל מתן קואורדינטות GPS של כל המתקנים) והיכן צפויים לנוע כלי רכב בכל זמן נתון בכל יום נתון. כן, נערך עדכון בזמן אמת איפה צפויים לנו כלי רכב בכל זמן נתון.[62] בעקבות הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי בתחילת אפריל 2024, תבעו ארגוני סיוע הפועלים בעזה מהצבא הישראלי להשתפר ולקפיד על נוהלי ביטחון שנועדו לשמור על בטיחות עובדיהם.[60] בסוף אפריל, מחבלים שיגרו פצצות מרגמה לעבר סיור של עובדי סיוע בין-לאומיים ונציגי או"ם בצפון רצועת עזה. באירוע לא היו נפגעים.[ע 28] הסיור הופסק מיידית והנציגים הזרים עזבו את המקום.

פגיעות בעובדי ארגוני הסיוע מובילים להפסקת חלוקת הסיוע ההומניטרי על ידי הארגונים ולהמשך הרעב בעזה.[63]

במהלך המלחמה אנשי חמאס צולמו תוך שימוש באלימות קשה, ואף יורים באוויר, כדי למנוע מאזרחי עזה להגיע לסיוע ההומניטרי הנכנס לרצועה.[ע 29] בסרטון אחר נראו אנשי חמאס כשהם נוסעים על משאיות שאמורות להגיע לתושבי עזה. במקביל, צה"ל יצר קשר עם חמולות עזתיות המתנגדות לחמאס כדי שייאבטחו אזורים ברצועה, כך לפי העיתון הערבי א-שרק אל-אווסט. לפי אותו דיווח, חמולה גדולה הסכימה, אך חמאס היה מודע לשיחות ומתכננו לנקום בחמולות. מאוחר יותר פורסם שחמאס הוציא להורג את מוכתר של חמולת דגש בצפון רצועת עזה, לאחר שדווח כי ישראל ניהלה מגעים עם ראשי החמולות ברצועת עזה כדי שיפקחו על הסיוע לעזתים.[ע 15][ע 30]

במאי 2024, ישראל סגרה זמנית את מעבר הגבול המרכזי של כרם שלום בעזה לאחר תקיפה קטלנית שביצע חמאס אל האזור.[64][65] באותו החודש ארגון זכויות האדם Human Rights Watch טען כי היו 8 תקריות מתחילת המלחמה בה הוא הותקפו עובדי סיוע על ידי כוחות ישראליים למרות שהם סיפקו מיקומים לראשיות הישראליות. לדברי הארגון, שמונה התקריות חושפות פגמים של ממש במה שמכונה "מנגנון למניעת עימותים" – מנגנון שנועד להגן על עובדי הסיוע ולאפשר להם לספק בבטחה סיוע הומניטרי מציל חיים ברצועת עזה.[ע 31]

בסוף אוגוסט 2024, בעקבות ירי של צה"ל ברכב של האו"ם, תוכנית המזון העולמית הודיעה על הפסקת פעילותה ברצועת עזה.[ע 32] הרכב היה חלק משיירה ששינעה סיוע הומניטרי. לפי הארגון, הוא נפגע מעשרה קליעים בעת שהתקרב לעמדת ביקורת של צה"ל,[ע 32] למרות שהיה מסומן בבירור וקיבל את האישורים הנדרשים מהרשויות הישראליות להתקרב.[ע 33] מצה"ל נמסר כי פתחו בחקירה לנסיבות האירוע.[ע 34]

קרן הסיוע ההומניטרי לעזה הודיעה כי חמישה פלסטינים שעבדו עבורה נהרגו ביוני 2025 בתקיפת חמאס על אוטובוס שהסיע אותם ברצועה.[66] בקרן נאמר מוקדם יותר שחמאס איים על נהגים ועובדים עזתים באתרי החלוקה.[67]

עצירת הסיוע ההומניטרי

ב-2 במרץ 2025, עם תום השלב הראשון של הסכם חמאס–ישראל החליטה ממשלת ישראל לעצור את כל הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה עד להודעה חדשה,[68] ובהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, צה"ל סגר את כל המעברים לרצועת עזה ועצר את כניסת הסיוע ההומניטרי לשטחה. חמאס האשים את ישראל ב"הפרה בוטה" של ההסכם, שכן סעיף 14 בהסכם קובע כי ההפוגה בלחימה והכנסת הסיוע ההומניטרי המופיע בו ימשיכו להתממש גם בעת המשא ומתן שמנהלים הצדדים על שלב ב'. ראש משרד ההסברה של חמאס בעזה אמר בראיון לערוץ אל-ערבי הקטארי כי "ישראל מתעלמת מהחוקים הבינלאומיים ומונעת הכנסת תרופות ומזון. עצירת הכנסת הסיוע משמעותה החלטה של הכיבוש להרעיב את תושבי הרצועה".[69] לפי עמותות שמאל וארגוני זכויות אדם ישראליים, ההוראה מהווה הפרה של הדין הבינלאומי והישראלי, שכן על המדינה, ככוח כובש, מוטלת חובה לאפשר אספקת מזון, תרופות וסיוע חיוני לאוכלוסייה האזרחית, ללא הפיכתו לכלי מיקוח.[70]

ב-5 במרץ שרי החוץ של גרמניה, בריטניה וצרפת פרסמו הצהרה משותפת בה קראו לישראל לעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות ולהבטיח את אספקת הסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה.[71] ארבעה ימים לאחר מכן, ניתקה ישראל את אספקת החשמל לעזה, שיועדה למתקני התפלה.[72] ב-10 במרץ עשרות בני משפחה של חטופים ישראלים דרשו מראש הממשלה נתניהו לבטל את ההחלטה, בנימוק שהיא מעמידה את יקיריהם המוחזקים בעזה בסכנה מיידית. מספר חטופים ששוחררו משבי חמאס העידו כי חוסר במים ראויים לשתייה השפיע עליהם ישירות, והם נאלצו לשתות מים מלוחים.[73]

בעקבות הפסקת החשמל לעזה דווח על שיא של מחסור במים נקיים ברצועה. יוניצ"ף מסר כי עזה סובלת ממחסור חמור במים, ושרק 10% מהתושבים מקבלים מים ראויים לשתייה. איגוד עיריות רצועת עזה פרסם אזהרה ממה שכינה "אסונות בריאותיים וסביבתיים חמורים", כולל התפשטות מואצת של מחלות ומגפות, בשל מניעת החשמל והמים. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים הודיע שיש צורך דחוף בסיוע הומניטרי מציל חיים בעזה.[74] לפי משרד הבריאות של רצועת עזה, אחוז דגימות המים המזוהמים ברצועה עלה ליותר מ-25%, מה שמוביל להתפשטות מחלות רבות בקרב תושבים. המשרד ציין כי 90% ממתקני ההתפלה מושבתים, ו-80% ממתקני השפכים אינם פועלים — מצב שמוביל לעלייה ניכרת בזיהום מי הים.[75]

ב-25 באפריל תוכנית המזון העולמית הודיעה כי מלאי המזון שלה ברצועה אזל.[76] ב-7 במאי גם המטבח המרכזי העולמי הודיע כי כי נגמרה לו אספקת המזון ברצועה.[77]

השבת הסיוע ההומניטרי

במאי 2025 החליט ראש ממשלת ישראל להחזיר את הסיוע ההומניטרי לרצועה במידה מצומצמת, וזאת על מנת לבלום לחצים בינלאומיים להפסקת מבצע מרכבות גדעון שהחל זמן קצר קודם לכן.[9] החל מימוש תוכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה. במסגרת התוכנית, מרכז סיוע נפתח בתל סולטאן ברפיח, ומרכז נוסף נפתח באזור מורג - בדרום רצועת עזה, בין חאן יונס לרפיח.[78] מאוחר יותר נפתח מרכז גם סמוך למסדרון נצרים.[79]

ביום הראשון של הפעילות נעצרה חלוקת הסיוע לאחר שהמונים פרצו למתחם ברפיח ובזזו את כולו.[80]

עלות האבטחה של מבצע הסיוע ההומניטרי בעזה מוערכת בכ-35 מיליון דולר לחודש, כאשר חברת האבטחה האמריקאית SRS מעסיקה כ-500 עובדים במשכורת ממוצעת של 800 דולר ליום בתוספת הוצאות אירוח.[81]

מקור המימון של הסיוע לא פורסם. במאי 2025 טענו ראש האופוזיציה יאיר לפיד וחבר הכנסת אביגדור ליברמן כי ישראל מממנת את תוכנית הסיוע החדשה באמצעות חברות קש (GHF ו-SRS) שהוקמו בשווייץ וארצות הברית, וכי מדובר במאות מיליוני דולרים מכספי ציבור ישראליים. הטענות התבססו על כך שמדינות המפרץ סירבו לממן את הקרנות, אך קרן הסיוע GHT דיווחה על תרומה של מאה מיליון דולר ממדינה מערב אירופית לא מזוהה.[82][81] הממשלה הכחישה את הטענות.[83] המחלוקת התחדדה לאחר התפטרותו של ג'ייק ווד, מנכ"ל קרן הסיוע GHF, שציין כי לא ניתן ליישם את התוכנית תוך שמירה על עקרונות הנייטרליות והעצמאות.

ביוני 2025 התגלה כי הממשלה הישראלית העבירה כ-700 מיליון שקלים למימון מנגנון הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. ההחלטה על העברת הכספים אושרה בתחילת חודש מאי 2025 תחת הכותרת הכללית "מערכת הביטחון", ללא פירוט מפורש של יעד התקציב - דבר החורג מהנוהג המקובל בהחלטות תקציביות. המקור התקציבי של הכסף היה קיצוץ רוחבי בשירותים האזרחיים, כולל בחינוך, ברווחה, בבריאות ובתחבורה. למרות הפרסום, לשכות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' המשיכו לטעון כי "מדינת ישראל לא מממנת את הסיוע ההומניטרי לעזה".[84]

ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת צלצל במוסד טען בראיון לחדשות 12 כי קטר וטורקיה הן המדינות היחידות שהסכימו להיות שותפות להכנסת כסף לרצועה במתווה שישראל הציעה והן עושות זאת בעזרת המוסד. לטענתו נבנתה תשתית פיננסית שתסתיר את הכנסת הכספים הזו בשל החקירה המתנהלת לגבי הקשר בין לשכת נתניהו לבין קטר.[85]

צה"ל השיק בסוף מאי 2025 מבצע שבמסגרתו הועבר הסיוע של האו"ם לתושבי עזה דרך צירים עוקפים. יותר מ-340 משאיות הועברו בצירים החדשים, בדרך לאזרחים שהתפנו למרחב הומניטרי ברצועה.[86]

בכאן חדשות דווח כי הממשלה העבירה מאות מיליוני שקלים "למערכת הביטחון" שיועדו למעשה למנגנון הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. המקור התקציבי של הכסף היה קיצוץ רוחבי של הממשלה. מלשכות ראש הממשלה ושר האוצר נמסר בתגובה לפרסום כי מדינת ישראל לא מממנת את הסיוע ההומניטרי לעזה.[87]

צה"ל המשיך בהעברת הסיוע ההומניטרי גם במהלך יוני 2025 וקרן הסיוע GHF היתה צפויה להכפיל את מספר מרכזי הסיוע לשמונה.[88] ארגון הסיוע המטבח המרכזי העולמי הודיע ב-21 ביוני על חידוש פעולתו ברצועת עזה לאחר כחודש. הוא הודיע שמשאית סיוע של הארגון הגיעה לצוותים שלו ברצועת עזה, לראשונה זה 12 שבועות.[89]

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטלים:
פורטל ישראל
פורטל צה"ל
פורטל ארצות הברית
פורטל מדינות העולם
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ אמנת ג'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה, באתר בצלם, ‏1 בינואר 2011
  2. ↑ נגה קדמן, מעבר רפיח: מי מחזיק במפתחות?, באתר גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע, ‏מרץ 2009
  3. ↑ אורי בלאו, יותם פלדמן, תחקיר מוסף הארץ: המצור על עזה הוא שעתם היפה של הספסרים והמאכערים שהשתלטו על מעברי הגבול, באתר הארץ, 13 ביוני 2009
  4. ↑ עמירה הס, כך חישבה ישראל כיצד לא להרעיב את רצועת עזה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2012
  5. ↑ תמי קנר, הסוגייה ההומניטרית: כיצד מטעה האו"ם לגבי הרעב בעזה, פרסום מיוחד, 4 ביולי 2024, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  6. ↑ האו"ם העביר מזון לצפון הרצועה דרך נתיב חדש של צה"ל, באתר ynet, 12 במרץ 2024
  7. ↑ לילך שובל, ‏לראשונה: שש משאיות סיוע נכנסו לצפון הרצועה דרך כביש אותו בנה צה"ל, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2024
  8. ↑ איתמר אייכנר, הבלגן הישראלי שהוביל לסערה עולמית: כך התגלגלה פארסת הסיוע, באתר ynet, 17 באוקטובר 2024
  9. ↑ ספיר ליפקין, ‏האנרכיה בעזה, החמולות שבוזזות סיוע בהכוונת חמאס – והמשטרה החדשה שהוקמה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 באוקטובר 2024‏
  10. ↑ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, הסיוע ההומניטרי אינו מועבר לצפון עזה והרעב רק הולך ומחריף, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2024
  11. ↑ אתר למנויים בלבד בן סמואלס ויהונתן ליס, ארה"ב מתנה את אספקת הנשק לישראל בשורת צעדים בדבר המצב ההומניטרי בעזה, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2024
  12. ↑ קורין אלבז-אלוש, יואב זיתון, אחרי האיום של ארה"ב: עשרות משאיות סיוע הוכנסו לצפון הרצועה דרך ישראל, באתר ynet, 16 באוקטובר 2024
  13. ↑ אתר למנויים בלבד יהושע (ג'וש) בריינר וחן מענית, המפכ"ל: בן גביר פנה ישירות לסגני כדי למנוע את אבטחת הסיוע לעזה, באתר הארץ, 13 ביוני 2024
  14. ↑ ליאור בן ארי, עינב חלבי, לראשונה מפרוץ המלחמה: מעבר רפיח נפתח להכנסת סיוע הומניטרי לעזה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
  15. ^ 15.0 15.1 עומר שחר ואיתי בלומנטל, תיעוד: חמושי חמאס רכובים על משאיות סיוע הומניטרי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 במרץ 2024
  16. ↑ אתר למנויים בלבד אסף גבור, ‏מחבלי חמאס משתלטים על משאיות הסיוע ההומניטרי, בעיתון מקור ראשון, 13 בדצמבר 2023
  17. ↑ ברק רביד, גיא אלסטר‏, ירדן הצניחה סיוע רפואי לעזה, בכיר ישראלי: המהלך תואם עמנו, באתר וואלה!‏, 6 בנובמבר 2023
  18. ↑ ספיר ליפקין, ‏תיעוד: ירדן הצניחה סיוע שנפל בים – המוני עזתים מנסים לחלץ אותו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בפברואר 2024‏
  19. ↑ ישראל גראדווהל, ‏נשיא צרפת מציג: כך נראית הצנחת הסיוע על תושבי עזה, באתר כיכר השבת, 10 באפריל 2024
  20. ↑ ברק רביד‏, ארצות הברית החלה להצניח סיוע הומניטרי לעזה, באתר וואלה!‏, 2 במרץ 2024
  21. ↑ ליאור בן ארי, איחוד האמירויות: הצנחנו סיוע הומניטרי בצפון הרצועה, באתר ynet, 6 באפריל 2024
  22. ↑ איתמר אייכנר, טורקיה זועמת על החלטת ישראל למנוע ממנה להצניח סיוע לעזה: "ננקוט בצעדים", באתר ynet, 8 באפריל 2024
  23. ↑ נטע בר, ‏200 טון של מזון ומים: ספינת סיוע ראשונה יצאה מקפריסין לרצועת עזה, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2024
  24. ↑ אתר למנויים בלבד צבי בראל, ישראל משתמשת בסיוע כבנשק אסטרטגי, מבלי שיש לה אסטרטגיה, באתר הארץ, 4 במרץ 2024
  25. ↑ אלישע בן קימון, תחקיר צה"ל על אסון משאיות הסיוע: "12 אלף בזזו. ירינו על חשודים, לא על השיירה", באתר ynet, 8 במרץ 2024
  26. ↑ יואב זיתון, עינב חלבי, הפלסטינים טוענים ל"טבח" עם יותר מ-100 הרוגים בעזה, צה"ל: רובם מתו מדריסה או מדוחק, באתר ynet, 29 בפברואר 2024
  27. ^ 27.0 27.1 מחמוד מושתהא, עזה, עדי ראייה: הצבא הישראלי פתח בירי על ההמון ליד משאיות הסיוע, באתר "שיחה מקומית", 6 במרץ 2024
  28. ↑ איתי בלומנטל, מחבלים ברצועה ירו פצמ"רים לעבר עובדי סיוע בין-לאומיים ונציגי או"ם – שעזבו את המקום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באפריל 2024
  29. ↑ ספיר ליפקין, ‏מכות באלות וירי: כך מונע חמאס מהאזרחים להגיע לסיוע ההומניטרי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 בפברואר 2024‏
  30. ↑ עינב חלבי, בגלל "מגעים עם ישראל": חמאס חיסל ראש חמולה ברצועה | זו המשפחה שבראשה עמד, באתר ynet, 14 במרץ 2024
  31. ↑ רצועת עזה: כוחות ישראליים תוקפים מיקומים ידועים של עובדי סיוע, באתר Human Rights Watch, ‏14 במאי 2024
  32. ^ 32.0 32.1 דניאל אדלסון, בעקבות הירי ברכב של האו"ם: תוכנית המזון העולמית עצרה את פעילותה בעזה, באתר ynet, 28 באוגוסט 2024
  33. ↑ תוכנית המזון העולמית משהה את פעילותה בעזה; זאת הסיבה, באתר JDN‏, 28 באוגוסט 2024
  34. ↑ איתי בלומנטל, תוכנית המזון העולמית: רכב של הארגון נפגע מאש צה"ל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באוגוסט 2024
  1. ↑ Gottbrath, Laurin-Whitney. "Gaza "fast becoming hell hole" on "brink of collapse" amid Israel strikes: UN". Axios. ארכיון מ-16 באוקטובר 2023. נבדק ב-16 באוקטובר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 Ellen Ioanes, Gaza’s spiraling humanitarian crisis, explained, Vox, ‏2023-10-14
  3. ↑ Quarter of Gazans one step away from famine, UN says
  4. ↑ Michelle Nichols, ne quarter of Gaza's people one step away from famine, UN says, .reuters.com, ‏February 28, 2024
  5. ↑ Mary Kekatos, 'One step away from famine' for more than 500,000 people in Gaza, UN official says, ABC News, ‏February 29, 2024
  6. ↑ הכנסת הסיוע לרצועה נעצרה; נתניהו: "יהיו השלכות לסירוב חמאס", באתר חדשות 13, 2 במרץ 2025
  7. ↑ אתר למנויים בלבד שירין פלאח סעב, "אנחנו נמות בכל מקרה, מרעב או מהפצצה": מעט המזון שנשאר ברצועה אוזל, והייאוש משתלט, באתר הארץ, 25 באפריל 2025
  8. ↑ Gaza reports 326 malnutrition deaths, more than 300 miscarriages due to lack of essentials, Anadolu Agency, ‏21 במאי 2025
  9. ^ 9.0 9.1 מורן אזולאי, נתניהו: "הכנסת הסיוע - כי התקרבנו לקו האדום"; סמוטריץ' תומך: "שינוי אדיר", באתר ynet, 19 במאי 2025
  10. ↑ Mera Aladam, More than 330 Palestinians killed by Israel since start of lethal US-backed aid scheme, Middle East Eye, ‏16 ביוני 2025
  11. ↑ Gaza Agonistes, Middle East Research and Information Project, ‏2001 (באנגלית)
  12. ↑ Rachel Wilson, Krystina Shveda, Alexandra Newman, How much aid Gaza needs to survive: A visual guide, CNN, ‏2024-01-22
  13. ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  14. ↑ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  15. ↑ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
  16. ↑ ※ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בפברואר 2024‏
  17. ↑ ※ מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
  18. ↑ ※ אלון חכמון, ‏גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
  19. ↑ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  20. ↑ Ahmed, Kaamil; Morresi, Elena (2023-10-28). "Airstrikes on Gaza bakeries add to 'catastrophic' food shortages". The Guardian. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-12-09.
  21. ↑ Saad, Hwaida; Bengali, Shashank (2024-02-28). "Middle East Crisis: Parties to Cease-Fire Talks Offer Mixed Signals". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-08.
  22. ↑ UNOSAT Gaza Strip Road Network Comprehensive Damage Assessment - August 2024, unosat.org
  23. ↑ Statement by UNICEF on the risk of famine in the Gaza Strip, באתר יוניסף, ‏22 בדצמבר 2023
  24. ↑ GAZA STRIP: Famine is imminent as 1.1 million people, half of Gaza, experience catastrophic food insecurity | IPC - Integrated Food Security Phase Classification, www.ipcinfo.org
  25. ↑ Adam Taylor and Manuel Canales, Visualizing Gaza’s aid shortage as ‘man-made’ famine looms, Washington Post, ‏March 28, 2024
  26. ↑ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Humanitarian Access Snapshot - North of Wadi Gaza | Mid-January 2024, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, ‏2024-01-19
  27. ↑ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #91, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, ‏2024-01-12
  28. ↑ UN agency says aid shipment blocked in Israeli port, Reuters, ‏February 11, 2024
  29. ↑ Jemma Crew & Tom Spender (2024-03-15). "Is Israel meeting promise to let more aid into Gaza?". נבדק ב-2024-04-30.
  30. ↑ Yolande Knell, Gaza aid depot where food waits as Israel and UN trade blame, www.bbc.com, ‏22/6/2024
  31. ^ 31.0 31.1 Michael Crowley and David E. Sanger, U.S. Warns Israel to Increase Aid to Gaza or Face Consequences, NY Times, ‏Oct. 15, 2024
  32. ↑ ברק רביד, אמיר בוחבוט‏, בעקבות לחץ אמריקני: צה"ל הרחיב את האזור ההומניטרי ברצועה, באתר וואלה!‏, 26 באוקטובר 2024
  33. ↑ ירידה חדה במספר משאיות הסיוע שנכנסו לעזה ביום שישי, באתר "זמן ישראל", 25 בינואר 2025
  34. ↑ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, תחקיר "הארץ": משרד רה"מ בחר בגוף שיחלק את הסיוע ברצועה, מאחורי הגב של מערכת הביטחון, באתר הארץ, 25 במאי 2025
  35. ↑ Barak Ravid, Israel to allow entry of humanitarian aid to Gaza from Egypt after U.S. pressure, axios.com, ‏Oct 18, 2023
  36. ↑ The White House, Statement from National Security Advisor Jake Sullivan on Airlift of Critical Humanitarian Supplies to Egypt to Support Aid Delivery in Gaza, The White House, ‏2023-11-28
  37. ↑ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #59, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, ‏2023-12-04
  38. ↑ French, Jordanian airforces drop medical aid to Gaza - Elysee, Reuters, ‏January 5, 2024
  39. ↑ Quentin Sommerville (2024-02-21). "Israel-Gaza: UK aid supplies air-dropped into Gaza for first time". נבדק ב-2024-04-20.
  40. ↑ US carries out first airdrop of aid into Gaza
  41. ↑ Monika Pronczuk, Raja Abdulrahim, Gaya Gupta, Ronen Bergman, Julian E. Barnes, Aaron Boxerman, First Aid Shipment to Arrive by Sea Is Set to Be Delivered Across Gaza, The New York Times, ‏March 16, 2024
  42. ↑ Abraham, Leanne; Gamio, Lazaro; Shao, Elena; Toler, Aric; Willis, Haley (2024-03-01). "What We Know About the Deaths Near the Gaza Aid Convoy". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-05-06.
  43. ↑ Palestinians seeking aid attacked by Israeli forces again, Al Jazeera
  44. ↑ "Large number of bullet wounds among those injured in Gaza aid convoy rush - UN". 2024-03-02. נבדק ב-2024-05-06.
  45. ↑ Calls Grow for Investigation of Deadly Aid Incident in Northern Gaza, באתר Voice of America, ‏1 במרץ 2024
  46. ↑ Euro-Med Human Rights Monitor, New evidence confirms Israel’s full involvement in ‘Flour Massacre’ of starving Palestinian civilians, Euro-Med Human Rights Monitor
  47. ↑ ‘Flour Massacre’: Impunity Persists as Israeli Forces Open Fire On Starving Palestinians Seeking Vital Aid, Palestinian Centre for Human Rights
  48. ↑ איתי בלומנטל, תיעוד: חמושי חמאס רכובים על משאיות סיוע הומניטרי, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
  49. ↑ חמאס הוציא להורג ראש חמולה בשל שת"פ עם ישראל - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il, ‏2024-03-14
  50. ↑ Hostilities in the Gaza Strip and Israel, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, ‏4 במרץ 2024
  51. ↑ Hostilities in the Gaza Strip and Israel, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, ‏2024-03-15
  52. ↑ Six Palestinians killed in line for aid in Gaza, יורוניוז, ‏2024-03-14
  53. ↑ Hostilities in the Gaza Strip and Israel, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, ‏2024-03-21
  54. ↑ Abdulrahim, Raja (2024-03-16). "U.N. Documents More Than Two Dozen Attacks on Gazans Waiting for Aid Since January". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-05-07.
  55. ↑ שירין פלאח סעב, רואן סלימאן, 50,000 בני אדם נהרגו בעזה. כך זה קרה יום אחרי יום, דיווח אחרי דיווח, באתר הארץ, 24 במרץ 2025
  56. ↑ Completely chaotic scenes after Israel targets people waiting for aid, Al Jazeera
  57. ↑ Mera Aladam, More than 330 Palestinians killed by Israel since start of lethal US-backed aid scheme, Middle East Eye, ‏16 ביוני 2025
  58. ↑ אתר למנויים בלבד ניר חסון, חילופי ההאשמות בין צה"ל, האו"ם וחמאס מתרבים, והתושבים בעזה נותרים ללא הסיוע, באתר הארץ, 12 בינואר 2025
  59. ↑ Claudia Williams (2024-04-03). "There has been a 'distressing pattern' when it comes to aid worker deaths. Here's how organisations try to keep staff safe". ABC News. נבדק ב-2024-04-27.
  60. ^ 60.0 60.1 Michaelson, Ruth (2024-04-04). "Aid groups demand Israel improve measures to keep their workers safe". The Guardian. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-04-27.
  61. ↑ Jacob Magid, IDF has established Gaza ‘deconfliction mechanism’ per US request — Israeli official, www.timesofisrael.com, ‏3 December 2023
  62. ↑ Paul Adams (2024-04-02). "Deadly air strike shows system to protect aid workers in crisis, agencies say". נבדק ב-2024-04-27.
  63. ↑ David Gritten & Mahmoud Elnaggar (2024-04-04). "Fears for Gazans as aid groups halt work over deadly Israeli strike". נבדק ב-2024-04-27.
  64. ↑ Israel closes Gaza's key Kerem Shalom border crossing after deadly attack claimed by Hamas, France 24, ‏2024-05-05
  65. ↑ Nidal Al-Mughrabi, Israel attacks Rafah after Hamas claims responsibility for deadly rocket attack, Reuters, ‏May 6, 2024
  66. ↑ חלבי, עינב; אדלסון, דניאל; יורק, ניו (2025-06-11). "חמאס תקף אוטובוס של קרן הסיוע לעזה: "5 עובדים נהרגו, חשש שאחרים נחטפו"". Ynet. נבדק ב-2025-06-22.
  67. ↑ אייכנר, איתמר; זיתון, יואב (2025-06-07). "קרן הסיוע לעזה: "חמאס איים על צוותינו, מאות אלפים נותרו רעבים"". Ynet. נבדק ב-2025-06-22.
  68. ↑ סמוטריץ' הודיע: הסיוע ההומניטרי הופסק עד להחזרת החטופים, באתר "סרוגים", 2 במרץ 2025
  69. ↑ יהונתן ליס, יניב קובוביץ וג'קי חורי, נתניהו הורה לעצור את הסיוע לעזה "בשל סירוב חמאס למתווה ויטקוף", באתר הארץ, 2 במרץ 2025
  70. ↑ עמותות שמאל עתרו לבג"ץ נגד עצירת הסיוע לעזה, באתר ערוץ 7, 3 במרץ 2025
  71. ↑ יואב שוסטר‏, שרי החוץ של גרמניה, בריטניה וצרפת בהצהרה חריפה נגד ישראל, באתר וואלה!‏, 5 במרץ 2025
  72. ↑ איתמר אייכנר, גד ליאור, ישראל מפסיקה את העברת החשמל לעזה, למרות אזהרת צה"ל בעבר שזה עלול לסכן חטופים, באתר ynet, 9 במרץ 2025
  73. ↑ אתר למנויים בלבד בר פלג וג'קי חורי, עשרות קרובי חטופים לרה"מ: ניתוק החשמל בעזה מסכן את חיי יקירינו, באתר הארץ, 10 במרץ 2025
  74. ↑ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, רואן סלימאן וחן מענית, ניתוק קו החשמל האחרון לעזה מביא לשיא את המחסור במים נקיים, באתר הארץ, 13 במרץ 2025
  75. ↑ רואן סלימאן, ניר חסון ורויטרס, מקורות רפואיים ברצועה: לפחות 70 בני אדם נהרגו היום בתקיפות צה"ל, באתר הארץ, 14 במאי 2025
  76. ↑ אתר למנויים בלבד ניר חסון, ליזה רוזובסקי ורויטרס, תוכנית המזון העולמית של האו"ם: מלאי המזון שלנו ברצועה אזל, באתר הארץ, 25 באפריל 2025
  77. ↑ ניר חסון, המטבח המרכזי העולמי: אספקת המזון שלנו ברצועה נגמרה, באתר הארץ, 7 במאי 2025
  78. ↑ עינב חלבי, איתמר אייכנר, אלישע בן קימון, נפתחו מרכזי חלוקת מזון: "חמאס הציב מחסום, העזתים פרצו אותו" | תיעוד מתוך החבילות, באתר ynet, 27 במאי 2025
  79. ↑ נורית יוחנן, צילומים מרצועת עזה: מאות בני אדם מגיעים למרכז סיוע חדש שנפתח, באתר "זמן ישראל", 29 במאי 2025
  80. ↑ כתבי ynet, כאוס בעזה: המונים פרצו למתחם חלוקה ובזזו את כולו, האמריקנים ירו באוויר, מסוקים הוזנקו, באתר ynet, 27 במאי 2025
  81. ^ 81.0 81.1 שומרים - כ-360 מיליון שקל לשלושה חודשים רק לאבטחה - והשאלה שנותרה פתוחה: מי משלם?, באתר www.shomrim.news
  82. ↑ מורן אזולאי, איתמר אייכנר, לפיד טוען: ישראל מממנת את הסיוע לעזה באמצעות חברות קש - והממשלה מסתירה זאת, באתר ynet, 26 במאי 2025
  83. ↑ ליברמן טוען: ישראל מממנת את הסיוע לעזה, באתר ערוץ 7, 27 במאי 2025
  84. ↑ ליאל קייזר, מתחת לרדאר: הממשלה העבירה 700 מיליון ש"ח לטובת הסיוע לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 ביוני 2025
  85. ↑ https://x.com/LazarFibich/status/1927776613464215876
  86. ↑ יוסי יהושוע, חשיפה: ישראל העבירה יותר מ-340 משאיות לרצועה במסלול עוקף חמאס, באתר ynet, 31 במאי 2025
  87. ↑ ליאל קייזר, מתחת לרדאר: הממשלה העבירה 700 מיליון ש"ח לטובת הסיוע לעזה, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
  88. ↑ זיתון, יואב (2025-06-21). "הזירה שהפכה למשנית: הכרעת חמאס מתרחקת, הלחימה דועכת - והסיוע גדל". Ynet. נבדק ב-2025-06-22.
  89. ↑ דבר, ארגון הסיוע WCK: חזרנו לפעול בעזה, משאיות שלנו נכנסו לראשונה זה 12 שבועות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, ‏2025-06-22


מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים
ישראלישראל ישראל צבא הגנה לישראל • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד • כיתות כוננות • בתמיכת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
כוחות צה"ל במלחמה
חילות חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • חיל הגנת הגבולות
אוגדות עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99)
חטיבות חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת ביסלמ"ח חטיבת קרייתי • חטיבת הנגב • עוצבת חצי האש • יהל"ם • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר • חטיבה 55 • היחידה הרב ממדית
ציר ההתנגדות חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (חמאסחמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי ונוספים) • חזבאללהחזבאללה חזבאללה • חות'יםחות'ים חות'ים • איראןאיראן איראן
אירועים עיקריים טבח שבעה באוקטובר (החטופים) • פינוי צפון רצועת עזה • הלחימה ברצועת עזה • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • הסכם חמאס–ישראל (2023) • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • קרב שג'אעייה (2023) • הלחימה בח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • המתקפה האיראנית (אפריל) • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • מבצע ארנון • ההתנקשות במוחמד דף • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון • התפוצצות זימוניות חזבאללה • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • התמרון הקרקעי בלבנון • המתקפה האיראנית (אוקטובר) • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • מבצע חץ הבשן • הסכם חמאס–ישראל (2025) • מבצע עוז וחרב • מבצע מרכבות גדעון • תוכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי
טבח שבעה באוקטובר
טרור פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי (צוות אלחנן) • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק
קרבות בסיס אורים • מוצב כיסופים • מוצב לולים • מוצב מארס • מוצב נחל עוז • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • קרב מת"ק עזה • ארז • זיקים • צומת שער הנגב • שדרות • יד מרדכי • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • רעים • קרב הטנקיסטיות
בני ערובה וחטופים חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • חילוץ פרחאן קאדי • רצח ששת החטופים • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים
פיגועים
ב-2023 פיגוע הירי באלכסנדריה • הפיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן)
ב-2024 הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • פיגוע הדקירה בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • פיגוע הדריסה בצומת המטווחים • הפיגוע בכרמיאל • רצח יוחאי אבני • הפיגוע בחולון • הפיגוע בצומת מחולה • רצח גדעון פרי • פיגוע הירי במחסום תרקומיא • הפיגוע במעבר אלנבי • פיגוע הדריסה בצומת גבעת אסף • פיגוע הירי ביפו • פיגוע הדקירה בחדרה • פיגוע הירי בכביש 4
ב-2025 פיגוע הירי באל-פונדוק • פיגוע הירי בתיאסיר
מודיעין ישראלי לפני המלחמה אגף המודיעין בטבח שבעה באוקטובר • אזהרות התצפיתניות
הרוגים
ישראל אזרחים ישראלים • חללי צה"ל • הנצחה
ציר ההתנגדות סיכולים ממוקדים • מחבלי חמאס • עיסאם עבדאללה • סייד רזי מוסאווי • ויסאם א-טוויל • סאדק אומידזאדה • מוחמד רזא זאהדי • טאלב סאמי עבדאללה • אבו נעמה נאסר • מרואן עיסא • מוחמד דף • פואד שוכר • אסמאעיל הנייה • אבראהים עקיל • חסן נסראללה • עלי כרכי • עבאס נילפורושאן • האשם ספי א-דין • יחיא סינוואר
ממשל קבינט המלחמה • מנהלת תקומה
שונות סרט הזוועות • מוזיקה • נשים • ילדים ישראלים • השפעות על ילדים ובני נוער • יום זיכרון • מוזיאון 7.10.360 • כלכלה • סביבה • ספורט • הרעב ההמוני ברצועת עזה • תחקירי שבעה באוקטובר • מידע כוזב
זירות מלחמת חרבות ברזל
הזירה העזתית טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב שג'אעייה השני • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה השלישי • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג) • מבצע מרכבות גדעון • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי
החזית הצפונית ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מתקפת המנע בלבנון • מבצע רבות הדרכים • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 • מבצע חץ הבשן
החזית האיראנית ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא • גיוס ישראלים בידי איראן
מעורבות החות'ים מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש
מערכת דעת הקהל העולמית
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות באומות המאוחדות מעורבות עובדי אונר"א בטבח שבעה באוקטובר • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • החלטה 2720 של מועצת הביטחון • תלונת דרום אפריקה נגד ישראל • החלטה 2722 של מועצת הביטחון • תלונת משפחות החטופים נגד ראשי חמאס • החלטה 2728 של מועצת הביטחון
ארצות הבריתארצות הברית בארצות הברית הריגת פול קסלר • המחאות באוניברסיטאות • עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל • השימוע בקונגרס בדבר אנטישמיות בקמפוסים • המזח בעזה
בעולם מאבק ההסברה (מטה ההסברה האזרחי • סרט הזוועות • זעקות ואז שתיקה • נחטף על ידי חמאס) • האנטישמיות בעולם • תגובות בין-לאומיות (אמברגו נשק על ישראל במלחמת חרבות ברזל) • מידע כוזב (הכחשת טבח שבעה באוקטובר • הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי)
זירות נוספות זירת יהודה ושומרון (מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל41289419Q124693254

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הסיוע_ההומניטרי_לרצועת_עזה_במלחמת_חרבות_ברזל&oldid=3020755"