הטבח בנירים
| חלק מטבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל | |
|---|---|
 | |
| תאריך | 7 באוקטובר 2023 |
| תאריך עברי | כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד |
| מקום | נירים |
| מטרה | אזרחים |
| סוג | פיגוע ירי |
| נשק | רובי סער |
| הרוגים | לפחות 9 |
| חטופים | 5 |
| פצועים | רבים |
| מבצע |
 חמאס |
| מספר מפגעים | כ-50 מחבלים מעזה |
| מניע | טרור אסלאמי |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   נירים | |
הטבח בנירים בוצע על ידי ארגון הטרור חמאס בבוקר יום השבת, 7 באוקטובר 2023, חג שמחת תורה, כ"ב בתשרי תשפ"ד, בקיבוץ נירים הסמוך לדרום רצועת עזה, כחלק מטבח שבעה באוקטובר. בטבח נרצחו לפחות 9 בני אדם (מתוכם 3 חברי הקיבוץ), ורבים נפצעו. חמישה אזרחים נחטפו לעזה מהקיבוץ.
רקע
ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[2] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[4] שוטרים ו־10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.
קיבוץ נירים
קיבוץ נירים הוקם ב-1946 על ידי גרעין "ניר" של השומר הצעיר, במסגרת עליית 11 הנקודות לנגב הצפוני.
בערב 6 באוקטובר - יום לפני הטבח, נחגג בנירים כבכל שנה חג הקיבוץ המסורתי, עם חברי הקהילה כולה ואורחים שהגיעו במיוחד.
הטבח
בוקר שבת, השבעה באוקטובר נפתח בשעה 6:29 עם מטחים כבדים מהרצועה. כ-100 מחבלים חמושים, רכובים על אופנועים פרצו את הגדר וחדרו לקיבוץ נירים כשהם מצוידים ברובי סער, רימונים ו-RPG, הבעירו בתים, זרקו רימונים והציתו כלי רכב. בשלב הזה התושבים הונחו לשהות במרחבים המוגנים ולא לצאת.
אל"ם אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה, יצא מיד לשטח עם צוות החפ"ק שלו - סמ"ר תומר אחימס וסמ"ר קיריל ברודבסקי. הם נתקלו במחבלים סמוך לכביש ההיקפי והתפתח קרב יריות. בהמשך, כשהתקדמו ברגל ליד מגרש הטניס, נפצע חממי בקרב. חייליו ניסו להגן עליו ולהזעיק עזרה, אך בסופו של דבר שלושתם נפלו בקרב וגופותיהם נחטפו לעזה. לאחר תשעה חודשים, סמ"ר תומר אחימס וסמ"ר קיריל ברודסקי הובאו לקבורה בישראל, גופתו של אל"מ אסף חממי עדיין מוחזקת בעזה.
כששמע תושב הקיבוץ, קצין המשטרה רפ"ק עמית לוי, שהיה בחופשה מהעבודה, קולות ירי, לקח רובה M16 שהיה ברשותו, יחד עם חלק מחברי כיתת הכוננות ניהל קרב עם כ-20 מחבלים.[6] לפי הרבש"ץ, לאחר לוחמה, הם תפסו עמדת שליטה על גג. המחבלים שהבינו שהם בנחיתות החליטו לסגת מנירים.[7]
במהלך הלחימה מעמדת השליטה, מגדל גרעינים, יצר עמם קשר מסוק קרב. נקבע כי הם יתמודדו עם המחבלים בתוך הקיבוץ והמסוק יפגע במטרות בסמוך לגדר ומחוץ לה. במשך שעתיים הם נלחמו מהמגדל.[8] לפי העדות של הרבש"צ דניאל מאיר, המחבלים ששרדו את מכת האש של המסוק ברחו מהקיבוץ. כעבור כ-7 שעות מעת חדירת המחבלים לקיבוץ הגיעו ראשוני כוחות צה"ל הקרקעיים מיחידת דובדבן.
האסון הכבד פגע במשפחות רבות[9]. דורון מאיר[10] וביתו מור בת ה-17[11] נרצחו בביתם. גדעון באבאני, שהתארח אצל המשפחה נרצח גם הוא[12], ובת זוגו נורלין (נטלי) בבדילה אג'וג'ו נחטפה. אורן אלפסי נפגע אנושות מירי ונפטר מפצעיו[13][14], בני הזוג יגב ורימון[15] בוכשטב נחטפו מביתם. רועי פופלוול נורה למוות כשיצא מביתו[16][17].
בנוסף לנזק בנפש, הרס רב נגרם גם למבנים - כ-30 בתים נשרפו כליל ובתים רבים נבזזו ונפגעו מההפגזות הבלתי פוסקות. כמו כן, פגיעה קשה בגד"ש, הרפת איבדה פרות שלא שרדו את המתקפה[18] ושדות הקיבוץ הפכו לזירת קרב.
בין ניצולי הטבח היה שי לוי, הכתב הצבאי של מאקו ששהה בממ"ד, שסיקר את השתלשלות האירועים.[19] מהקיבוץ נחטפו חמישה: חנה פרי בת 79[20], נדב פופלוול בן 51[21], נורלין (נטלי) באבאדילה אגוג'ו בת 60[22] ובני הזוג יגב[23] ורימון[24] בוכשטב בני 34 ו-36.[25][26]
לאחר שהמחבלים חדרו לקיבוץ, אילת סווטיצקי (ביתה של חנה) קיבלה לוואטסאפ תמונה של חנה ונדב ומאחוריהם מחבל אוחז בקלצ'ניקוב. תמונות נוספות עלו לפייסבוק של חנה עם הכיתוב באנגלית: "חמאס".[27]
לאחר הטבח
המחבלים זרעו הרס רב בקיבוץ. נפתח קמפיין גיוס המונים לשיקום הקיבוץ, ובו נאספו תוך ימים ספורים מעל חצי מיליון ש"ח.[28] במוצאי השבת שבין 14 ל-15 באוקטובר, חוסל בילאל אל קאדר, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום חאן יונס שהיה אחראי על הטבח בנירים ובניר עוז בתקיפה של מטוסי קרב.[29] ב-24 בנובמבר, לאחר 50 יום בשבי החמאס, שוחררה חנה פרי, והושבה לישראל. ב-28 בנובמבר 2023 שוחררו רימון קירשט-בוכשטב בת ה-36 ונורלין (נטלי) באבאדילה אגוג'ו בת ה-60 מהשבי. ב-3 ביוני 2024 צה"ל הודיע שנדב פופלוול נרצח בשבי החמאס וב-22 ביולי 2024 הודיע שיגב בוכשטב נרצח בשבי החמאס.[30] גופותיהם הושבו לקבורה בישראל ב-20 באוגוסט 2024.
לקריאה נוספת
- אילן כפיר, אוגדת עזה נכבשה, ידיעות ספרים, 2024, הפרק "נירים: 'רק דלת ברזל מפרידה בינם לבין המשפחה שלי'"", עמ' 158–162
קישורים חיצוניים
- שי לוי, אף אחד לא בא, באתר מאקו, 12 באוקטובר 2023
- דני קושמרו, "יצאנו מהבית בהרגשה שלא חוזרים": רכז הביטחון של קיבוץ נירים הציל חיים של תושבים רבים, באתר מאקו, 20 באוקטובר 2023
שני ליטמן, איילת סווטיצקי: "אין לי זמן לתת לסדקים ולכאב הזה להיכנס פנימה. אני לא יכולה לקרוס", באתר הארץ, 23 באוקטובר 2023
תינוק בן 10 ימים על אדן החלון: בזמן שמחבלים שרפו את ביתו, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 04:28)- אבי סדרינה, "תגנו על התינוק שלא ינשום עשן": ההקלטה הדרמטית של ההורים והכבאים, באתר מאקו, 12 בדצמבר 2023
- גלעד ילון, "אין צבא, חיסלו את כל הכוחות שאמורים להגיע" - הקרב על נירים וגבורת המח"ט, באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
- איל גונן, חשיפת עובדה | הקלטות הקשר משבת הארורה - אל"ם חממי: "אנחנו במלחמה", באתר מאקו, 9 בינואר 2024
- רשימת אזרחים שנרצחו בנירים בחודש אוקטובר 2023, באתר "לעד" של המוסד לביטוח לאומי
הערות שוליים
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ מרב סבר, קצין המשטרה שהציל את קיבוץ נירים - ונשאר להגן על הבית, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ רבשצ היישוב נירים: תפסנו עמדת שליטה, הם הבינו את זה והחליטו לסגת מנירים, באתר 103FM
- ^ יניר יגנה, 4 תושבי נירים מול עשרות מחבלים: "לא האמנו שנשרוד", באתר וואלה!, 16 באוקטובר 2023
- ^ ציר הזמן בטבח 7 באוקטובר ,N12
- ^ אלדה נתנאל, דורון מאיר ובתו מור מאיר נרצחו באכזריות בידי מחבלים בביתם בקיבוץ נירים, באתר יישובניק נט
- ^ מתן צורי, מחווה מרגשת בטקס הסיום: ריקוד הטיקטוק האחרון של מור שנרצחה ב-7/10, באתר ynet, 21 ביוני 2024
- ^ עדכן את משפחתו על ירי הטילים ליישוב - ומאז הקשר נותק: סיפורו של גדעון באבאני, באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2023
- ^ דנה ויס, קרב חייו: הקצין שניהל את המלחמה מהבור בקריה, אבל לא הצליח להציל את בנו, באתר מאקו, 26 בנובמבר 2023
- ^ אביבית מיסניקוב, "אימא לא מצליחה לישון בגלל זה": תעלומת המחשב האבוד של הצעיר שנרצח בקיבוץ ב-7 באוקטובר, באתר מאקו, 19 ביוני 2024
- ^ רימון שחזרה מהשבי ללא בן זוגה התאחדה עם משפחתה: "חלק מהמלחמה נגמר", באתר מאקו, 29 בנובמבר 2023
- ^ מתן צורי, קיבוץ נירים הודיע על מותו של החטוף נדב פופלוול בשבי חמאס, באתר ynet, 3 ביוני 2024
- ^ רועי פופלוול, באתר בדרכם האחרונה
- ^ מירב כהן, הרפתן הותיק של נירים נשאר לבדו בקיבוץ: "הרפת היא הבית שלי. אין לי לאן ללכת", באתר וואלה!, 19 באוקטובר 2023
- ^ שי לוי, אף אחד לא בא, באתר מאקו, 12 באוקטובר 2023
- ^ חנה פרי בת ה-79 שוחררה משבי חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בנובמבר 2023
- ^ מתן צורי, קיבוץ נירים הודיע על מותו של החטוף נדב פופלוול בשבי חמאס, באתר ynet, 3 ביוני 2024
- ^ ניר כהן, שרון כידון, "הכניסו אותי לטנדר עמוס בגופות": נורלין בריאיון ראשון אחרי חזרתה מהשבי, באתר ynet, 8 בינואר 2024
- ^ מיכל פעילן, אימו של יגב בוכשטב: "צה"ל היה קרוב והוא הוצא להורג. כמו רצח 6 החטופים ברפיח", באתר מאקו, 9 בספטמבר 2024
- ^ רימון שחזרה מהשבי ללא בן זוגה התאחדה עם משפחתה: "חלק מהמלחמה נגמר", באתר מאקו, 29 בנובמבר 2023
- ^ מלחמה בישראל: שמות החטופים שפורסמו, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
- ^ גל גנות, יגב ורימון נחטפו לעזה: "בנו בית מלא פרחים, מוזיקה ואהבת החיה והאדם", באתר ynet, 22 באוקטובר 2023
- ^ חנה פרי בת ה-79 שוחררה משבי חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בנובמבר 2023
- ^ ראו כאן
- ^ מלחמה נגד חמאס: חוסל מפקד הכוח שהוביל את הטבח בנירים וניר עוז, באתר ערוץ 7, 15 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, מתן צורי, יעל צ'כנובר, החטופים אלכס דנציג ויגב בוכשטב נהרגו בשבי חמאס, בזמן פעילות צה"ל בחאן יונס, באתר ynet, 22 ביולי 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע רבות הדרכים • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
הטבח בנירים40290493Q123161314