חיל הים במלחמת חרבות ברזל

זרוע הים במלחמת חרבות ברזל
סוג היחידה	חיל ים
שייכות חיילית	חיל הים
מדינת מוצא	ישראל
מפקדים	אלוף דוד סער סלמה
יחידות משנה	שייטת 13; בסיס אשדוד פלגה 916; יחידת סנפיר; ; בסיס אילת פלגה 915; יחידת סנפיר; ; בסיס חיפה פלגה 914; יחידת סנפיר; שייטת ספינות הטילים; שייטת הצוללות; ילת"ם; ;
עימות	מלחמת חרבות ברזל
גזרת פעילות	הים התיכון, ים סוף
קרבות	טבח שבעה באוקטובר; הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל; החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל; החזית התימנית במלחמת חרבות ברזל;
לחם נגד	גדודי עז א-דין אל-קסאם; חזבאללה; חות'ים;
אבדות	3 לוחמים נהרגו בקרבות

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, פעלה זרוע הים ברצועת עזה, בחזית הצפונית ובזירת ים-סוף. ספינות מפלגה 916 ושייטת ספינות הטילים, תחת פיקוד בסיס אשדוד, השתתפו במאמץ ההגנה בחזית העזתית וסייעו בתצפית ובאש מדויקת לכוחות צה"ל המתמרנים ברצועת עזה. סטי"לים נוספים ירדו לאילת והגנו על העיר ועל המרחב האווירי הדרומי של ישראל. במהלך המלחמה ספינות הטילים יירטו מטרות עוינות בדרום ובצפון, והגנו על המתקנים האסטרטגיים במרחב הימי. בהמשך, עם התחממות החזית הצפונית במלחמה, כוחות זרוע הים תקפו מטרות בלבנון באמצעות ירי תותחים וחימושים מדויקים.^[1]

רקע

בבוקר שמחת תורה ה'תשפ"ד, יום שבת, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפה על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות, חדרו כ-3,000 מחבלים לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים בעוטף עזה וסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון דלים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו 843 אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-248 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,550 מחבלים בשטח ישראל, 55 שוטרים, 10 אנשי שירות הביטחון הכללי ו-301 חיילים.

בעקבות מתקפת הפתע הכריזה ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל לשם מיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה וחיסול כל המחבלים השוהים שם.

הדיפת מתקפת הפתע

ערך מורחב – טבח שבעה באוקטובר

ב-7 באוקטובר 2023 בבוקר מתקפת הפתע קיבל מפקד בסיס אשדוד, אל"ם איתן פז, התרעה מוקדמת על פעילות חריגה של מחבלים ברצועת עזה. פז לא הגביר את הדריכות בבסיס ובים באופן משמעותי על מנת לשמור על המידע המסווג שקיבל, ועם תחילת מתקפת הפתע ניסו לבלום לוחמי פלגה 916 סירות מחבלים שניסו לחדור לחוף זיקים דרך הים.^[2] הלוחמים, על ספינה מסוג דבורה וסירה מסוג צרעה, הצליחו להשמיד את רוב הכלים ימיים שבאמצעותם ניסו המחבלים לחדור לישראל וחיסלו בערך כ-60 מחבלים בים ועל קו החוף, חלקם באש תותחי טייפון וחלקם בהכוונה של אש מהאוויר. למרות מאמץ הלוחמים, בערך כ-11 מחבלים מהקומנדו הימי של חמאס הצליחו להגיע לחוף על סירה או שתיים ולבצע את הטבח בחוף זיקים.^[3]^[4] הלוחמים המשיכו לחסל אויבים שזיהו על קו החוף ומחבלים שניסו לחצות את גדר הגבול שנפרצה. בהמשך המלחמה הרגו לוחמי פלגה 916 עשרות מחבלים.^[5]

במקביל ללחימה הימית, לוחמי שייטת 13 השתתפו בלחימה העצימה נגד המחבלים שחדרו לישראל, בקיבוץ בארי, במוצב סופה ובמקומות נוספים. לוחמי השייטת לקחו בשבי את סגן-מפקד החטיבה הדרומית בכוח הימי של החמאס.^[6]

הזירה הימית הדרומית

ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל

לאחר הדיפת מתקפת הפתע על ישראל, פעלה זרוע הים בזירה הימית הדרומית במאמצי הגנה, התקפה וסיוע באש ובתצפית. כלי שיט תקפו מאות מטרות טרור ביניהן, עמדות תצפית, חוליות נ"ט, כלי שיט, מוצבים ותשתיות צבאיות. הכוחות חיסלו בים וביבשה כ-200 מחבלים, ביניהם מחבלים רבים מהקומנדו הימי של חמאס. עוד לפני תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה, שייטת 13 ביצעה פשיטה על חוף הרצועה והשמידה תשתיות טרור של הכוח הימי של החמאס.^[7] בהמשך הלחימה, השייטת ביצעה מבצעים מיוחדים ופשיטות בשטח הרצועה, בין עזה ועד לרפיח.

ספינות הטילים החדשות של חיל הים מסוג סער 6 תקפו לראשונה מאז נקלטו בזרוע באמצעות תותח אוטו מלרה 76 מ"מ. הקורבטות אח"י עוז ואח"י מגן תקפו מטרות טרור ברצועת עזה והשמידו עמדות תצפית, אתרי אמל"ח ומתקני שיגור של ארגוני הטרור ברצועה.^[8]

כחלק ממאמץ שיתוף הפעולה הרב-זרועי, הוצבו קצינים בכירים מחטיבות היבשה המתמרנות במוצבי השליטה של הזירה הימית הדרומית ("שדכנים") והובילו יחדיו תקיפות מדויקות מהים בהכוונת כוחות חי"ר ושריון.^[9] בהמשך, לאחר שנוצרה שפה משותפת בין כוחות החי"ר והשריון לכוחות חיל הים, נוצר קשר ישיר בזמן אמת בין הקצינים המתמרנים ברצועה למפקדי הספינות בים. ב-9 באוקטובר החלו כלי שיט של חיל הים בתקיפת מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס. ב-6 בנובמבר כוחות חיל הים תקפו מפקדות, עמדות שיגור וטילי נ"ט.

ב-27 באוקטובר לוחמי שייטת 13, בסיוע וחיפוי כלי שיט, ביצעו פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידו תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.^[10]

ב-7 בנובמבר כוחות חיל הים תקפו במהלך הלילה באמצעות חימוש מדויק מטרות של חמאס הכוללות בין היתר עמדות ואמצעים טכנולוגיים.^[11] ב-9 בנובמבר כוחות חיל הים תקפו עמדת שיגור טילי נ"ט של ארגון הטרור חמאס, ממנה זוהו שיגורים לכיוון הכוחות המתמרנים.^[12] ב-22 בנובמבר במהלך הלילה תקפו סטי"לים של חיל הים מטרות צבאיות של הזרוע הצבאית של חמאס. ב-23 בנובמבר בערב ביצע צה"ל סיכול ממוקד בעמר אבו ג'אללה, מפקד הכוח הימי של חמאס בח'אן יונס, והרג אותו ביחד עם מחבל שהיה לידו. את הסיכול ביצע מטוס קרב לפי מידע מודיעיני שסיפקו שב"כ, ומספן המודיעין של חיל הים.^[13]

ב-13 בנובמבר כוחות צוות קרב חטיבתי 401 וכוח שייטת 13 פשטו על בית החולים רנתיסי במרכז העיר עזה, במהלך הפשיטה נחשפה תשתית טרור של חמאס בבית החולים.^[14]

ב-16 בנובמבר במהלך הלילה כוח משולב של שייטת 13, צק"ח 188 וכוחות הנדסה, השתלטו על מעגן עזה ששימש את חמאס לצורכי טרור ימי. במהלך ההשתלטות חיסלו הכוחות 10 מחבלים, השמידו 4 מבנים ו-10 פירי מנהרות.^[15]

ב-4 בדצמבר תקפו ספינות טילים של שייטת 3 תקף מטרות חמאס, כולל עמדת תצפית של הכוח הימי של החמאס ותשתיות טרור במעגן עזה.

בפעילות משותפת של שירות הביטחון הכללי יחד עם שייטת 13 פשטו לוחמי חטיבה 551 על מבנה חמ"ל בג'באליה בו אותרו אמצעי תצפית וחומרי מודיעין.^[16]

ב-7 וב-8 בדצמבר תקפו תשתיות טרור ומתחמים צבאיים של חמאס במרחב דרום הרצועה באמצעות ירי פגזים וחימוש מונחה מדויק תשתיות טרור ששימשו את הקומנדו הימי של חמאס במרכז ובדרום הרצועה. בין המטרות שתקפו ספינות חיל הים אתרים צבאיים, מוצבים, ומחסני נשק.

ב-16 בדצמבר בפשיטה משותפת לצוות הקרב של חטיבה 401 ולשייטת 13, בשכונת רימאל בעזה, פשטו הכוחות על בתי הספר "אלמעתצם באללה" ו"אלפאראבי" בהם הסתתרו מחבלי חמאס. במהלך הפשיטה הלוחמים חיסלו מחבלים בקרבות, ומחבלים שהסתתרו בתוך בתי ספר נכנעו ונעצרו על ידי הכוחות.

ב-21 בדצמבר לאחר מספר ימים של מבצעיים ליליים של סיוע לכוחות המתמרנים ביבשה ותקיפות בצפון הרצועה, תקפו ספינות הטילים של שייטת 3 כלי שיט שהיו מיועדים לשימוש הקומנדו הימי של חמאס בדרום הרצועה.^[17]

הזירה הימית הצפונית

מתחילת המלחמה פלגת הבט"ש 914 מבסיס חיפה שמרה על הגבול הימי מפני חדירות, וספינות הטילים של שייטת 3 יצאו להגן על האתרים האסטרטגיים של ישראל, בים ובחוף. הסטי"לים, באמצעות מערכת כיפה ימית, יירטו מטרות אוויריות עוינות מספר רב של פעמים, בעיקר כטב"מים ששיגר חיזבאללה. חלק מהכטב"מים היו מכוונים לאסדות הגז של ישראל.^[18]

בהמשך, עם התחממות החזית הצפונית במלחמה, כלי השיט של זרוע הים תקפו מטרות טרור בלבנון באמצעות ירי תותחי אוטו מלרה 76 מ"מ וחימושים מדויקים.^[1]

בלילה שבין ה-1 ל-2 בנובמבר, פשטו לוחמי שייטת 13 על העיר בתרון, כ-140 ק"מ מצפון לגבול ישראל-לבנון, ולקחו בשבי את עמאד אמהז, בכיר בכוח הימי של חזבאללה.^[19]

זירת ים-סוף

ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל

בעת מלחמת חרבות ברזל החות'ים, ארגון טרור שיעי-זיידי השולט בצפון תימן ונתמך וממומן על ידי איראן, ומשמש להם כפרוקסי במלחמותיהם באזור, הכריז מלחמה על ישראל והחל לתקוף את ישראל כפעולת תמיכה בארגוני הטרור ברצועת עזה ובחזבאללה שנלחמים נגד ישראל. בנוסף במטרה לשבש את תנועת הספינות שמגיעות בחלקן לישראל. חלק מההישתלטויות על הספינות היו על כאלו שאינן קשורות לישראל באופן ישיר, אלא ספינות שבבעלות חלקית של ישראלים.

ב-1 בנובמבר בשעה 0:45 צה"ל יירט איום אווירי שהגיע מתימן וזוהה דרומית לאילת. באותו יום ספינות טילים של חיל הים הגיעו לזירת ים סוף.

ב-12 בדצמבר 2023 פרסם דובר צה"ל שספינת סער 6 אח"י מגן נקשרה בבסיס אילת ותצא לפעילות בים האדום בעקבות תקיפות הטרור של החות'ים נגד ספינות בים האדום והכרזת החות'ים על הטלת מצור ימי נגד ישראל.^[20]

ב-8 באפריל 2024 כוחות חיל הים זיהו מטרה אווירית חשודה שחצתה לשטח מדינת ישראל מכיוון מזרח ויירטו את המטרה בהצלחה באמצעות מערכת "כיפה ימית" המותקנת על גבי ספינת סער 6 אח"י ניצחון ששטה ליד אילת. זה היה היירוט המבצעי הראשון של המערכת.^[21]^[22]^[23]^[24]

אבדות

מיום מתקפת הפתע ותחילתה של מלחמת חרבות ברזל איבדה זרוע הים כ-3 מלוחמיה (נכון ל-5 בנובמבר 2024).


זירה	פלגות הבט"ש	שייטת 13	סה"כ
מתקפת הפתע	0	1	1
התמרון הקרקעי ברצועת עזה	0	0	0
הזירה הצפונית-לבנון	2	0	2

ב-8 באוקטובר, במהלך הקרב על קיבוץ בארי נהרג סמ"ר אופק רוסו, לוחם שייטת 13 אשר שימש כחובש ובעת שהעניק טיפול רפואי לפצוע נורה ונהרג מאש מחבלים.^[25]

במהלך פעילות מבצעית במרחב הימי הצפוני סמוך לגבול לבנון, נהרגה סמל קאמיי אחיאל כתוצאה מתקלה באמצעי לחימה של צה"ל.^[26]

בליל ה-1 באפריל 2024 הותקף מבנה בבסיס חיל הים באילת על ידי כטב"ם ששוגר מעיראק. הכטב"ם שוגר על ידי המיליציה הפרו-איראנית "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק". מהתקיפה נפגע מבנה ללא נפגעים בנפש.

ב-25 באוגוסט 2024 לפנות בוקר זוהה על ידי אגף המודיעין כי מתקיימת היערכות של חזבאללה לבצע ירי לעבר צפון הארץ והמרכז. כ-100 מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו באופן יזום מאות משגרים חמושים. בתגובה לכך, זמן קצר לאחר מכן החל החזבאללה בירי כטב"מים ופצצות מרגמה אל עבר יישובי הצפון. כתוצאה מהמתקפה נפגעה ספינת דבורה של פלגה 914 של חיל הים ונפצעו מספר לוחמים. בהמשך היום הודיע צה"ל שסמ"ר דוד משה בן-שיטרית, לוחם בדבורה שנפגעה, מת מפצעיו.^[27] מתחקיר ראשוני עלה כי טיל מיירט של כיפת ברזל שוגר לעבר כטב"ם ששיגר חזבאללה למרחב הימי, אך הטיל המיירט החליף בטעות את המטרה שלו ופגע בדבורה ובלוחמים שהיו עליה.