הסכם ישראל–לבנון 2024
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
| מטרה |
|
|---|---|
| חותמים |
 נג'יב מיקאתי |
| מתווכים |
 עמוס הוכשטיין |
| תאריך כניסה לתוקף | 27 בנובמבר 2024 |
הסכם ישראל-לבנון (2024) הוא הסכם הפסקת אש בין ישראל ללבנון שנועד לעצור את הלחימה בחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל שהחלה ב-8 באוקטובר 2023, את מבצע חיצי הצפון שהחל ב-19 בספטמבר 2024, ואת התמרון הקרקעי בלבנון שהחל ב-1 באוקטובר 2024. ההסכם אושר בקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי ב-26 בנובמבר 2024, ונכנס לתוקף ב-27 בנובמבר בשעה 04:00.[1]
רקע
ב-7 באוקטובר 2023 יצאו מספר ארגוני טרור מרצועת עזה, בהובלת גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, לטבח שבעה באוקטובר שכללה טבח המוני ופשעים נגד האנושות. נרצחו בה 1,145[2] ישראלים ואזרחים זרים. בתגובה פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל. כבר למחרת הצטרף ארגון הטרור חזבאללה למערכה והחל בירי תלול-מסלול על ישראל מלבנון, על מנת לרתק כוחות גדולים של צה"ל לצפון, ולהפעיל לחץ על ישראל לסיום המערכה על ידי עקירת עשרות אלפי תושבי קו העימות מבתיהם.
במשך חודשים התרכזה ישראל בלחימה בעזה נגד חמאס, ובמהלך ספטמבר 2024 העבירה את עיקר המאמצים צפונה. בספטמבר 2024 פתח צה"ל במבצע חיצי הצפון, שכלל שורת סיכולים ממוקדים שבהם נהרגו רוב בכירי חזבאללה – בהם ראש הארגון חסן נסראללה, שחוסל במבצע סדר חדש, ומפקדי הזרוע הצבאית אבראהים עקיל ועלי כרכי. לצד הסיכולים הממוקדים הותקפו על ידי חיל האוויר הישראלי אלפי מטרות של חזבאללה בלבנון, ביניהן מאות משגרי רקטות, מחסני תחמושת, מפקדות תת-קרקעיות ונשק אסטרטגי. בתקיפות הושמדו אלפי רקטות ונהרגו מאות מחבלי חזבאללה, והארגון ספג מכה קשה. בנוסף, מתחילת המלחמה ביצע צה"ל עשרות פשיטות קומנדו חשאיות בכפרים שליד הגבול על מנת לאסוף מודיעין, לסכל תשתיות טרור ולהכין את הקרקע לתמרון צבאי.
בלילה שבין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר 2024 פתח צה"ל בהובלת פיקוד הצפון בתמרון קרקעי בלבנון במטרה להחזיר את התושבים לצפון בבטחה. התמרון נמשך כ-8 שבועות ובמסגרתו כוחות צה"ל השמידו אלפי תשתיות טרור, כולל מאות תשתיות תת-קרקעיות מתחת לכפרים בדרום לבנון, מתחמי שהייה גדולים וקטנים, מחסני אמל"ח ומשגרי רקטות, והחרימו עשרות אלפי פריטי לחימה ששימשו את חזבאללה, בהם אלפי טילי נ"ט ורקטות ארטילריות. כוחות צה"ל הרגו כ-4,000[3] מחבלי חזבאללה בתמרון היבשתי והחריבו כפרים שלמים ששימשו את חזבאללה לצורכי טרור ותקיפת יישובי קו העימות.
לקראת שלהי נובמבר 2024 החל להתגבש מתווה הפסקת אש בין ישראל ללבנון בתיווכו של עמוס הוכשטיין.
ההסכם
ב-26 בנובמבר 2024 הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על הבאת ההסכם בפני הקבינט ואישורו.
הסכם הפסקת האש כולל מספר סעיפים:[4][5][6]
- חזבאללה, או כל תנועה חמושה אחרת בלבנון, לא יבצעו כל פעולה התקפית נגד ישראל.
- ישראל לא תבצע כל פעולה התקפית נגד מטרות בלבנון, ביבשה, באוויר ובים.
- ישראל ולבנון מכירות בחשיבות החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701.
- צבא לבנון וכוחות הביטחון הלבנוניים תהיינה הקבוצות החמושות היחידות המורשות לפעול בדרום לבנון.
- מכירה, אספקה וייצור של נשק בלבנון יהיו בפיקוח ובשליטה של ממשלת לבנון.
- יפורקו כל המתקנים הבלתי מורשים המעורבים בייצור נשק ואביזריו, בכל שטח לבנון.
- יפורקו תשתיות ועמדות צבאיות בדרום לבנון. נשק בלתי מורשה שאינו תואם התחייבויות אלו יוחרם.
- תוקם ועדה המקובלת על ישראל ולבנון, אשר תפקח ותסייע בהבטחת אכיפת ההסכם. באכיפה תהיינה מעורבות בין השאר ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה.
- ישראל ולבנון ידווחו על כל הפרה אפשרית של ההתחייבויות לוועדה הנ"ל וליוניפי"ל.
- כוחות הצבא הלבנוניים ייפרסו לאורך כל הגבולות ונקודות המעבר במדינה.
- ישראל תסיג את כוחותיה בצורה מדורגת לתוך שטח ישראל בתקופה של עד 60 ימים ממועד כניסת ההסכם לתוקף.
- במהלך פרק זמן זה פעילי חזבאללה ייסוגו אל צפונית לנהר הליטאני, והכוחות החמושים שיורשו לשהות בשטח זה הם צבא לבנון וכוח יוניפי"ל.
- לישראל יינתן חופש פעולה צבאי לתקוף את לבנון במקרה של הפרת ההסכם מצד חזבאללה או גורם אחר בלבנון.
- לא יוקם אזור חיץ שיהווה חוצץ בין כפרי דרום לבנון ליישובי קו העימות.
- ארצות הברית תקדם משא ומתן עקיף בין ישראל ולבנון כדי להגיע לגבול יבשתי מוכר.
הפרות של ההסכם
כבר ב-27 בנובמבר, מספר שעות לאחר כניסת הסכם הפסקת האש לתוקף, הפרו בצד הלבנוני את ההסכם, כאשר מספר אנשים החשודים כפעילי חזבאללה, נכנסו לשטח האסור בכניסה קרוב לכפר כילא הסמוך למטולה. כוחות צה"ל הרחיקו אותם בירי אזהרה.[7] באחת מהתקריות כוחות צה"ל עצרו 4 מחבלים של חזבאללה.[8]
בעקבות ההסכם
ב-27 בנובמבר 2024, בעקבות חתימת ההסכם, הודיעה ארצות הברית על ביטול האמברגו השקט ועל העברת תחמושת רבה לישראל, כולל פגזי טנקים ופגזי ארטילריה, פצצות מונחות וחימושים מתקדמים. בנוסף יועברו לישראל דחפורי D9 וחלקי חילוף רבים.[9]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ איתמר אייכנר, דניאל אדלסון, ניו יורק, אחרי כמעט 14 חודשי לחימה בצפון: הפסקת האש נכנסה לתוקף, באתר ynet, 27 בנובמבר 2024
- ^ מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל- 25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, 25 באוקטובר 2023
- ^ ※ לפי ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי "בכירי ארגוני הטרור שחוסלו" (שקף 2) נכון ל-28 באוקטובר 2024 לפחות 2,450 מחבלים חוסלו. לפי הערכות מסוף נובמבר המספר עומד על כ-4,000: רויטרס, מקור מחיזבאללה לרויטרס: כ-4,000 פעילים נהרגו, באתר מעריב אונליין, 27 בנובמבר 2024, רויטרס, "אלפים נהרגו, היכולות שרדו. חיזבאללה זקוק לזמן": כך הוא מתכנן להשתקם, באתר ynet, 27 בנובמבר 2024.
- ^ איתמר אייכנר, הנסיגה מדרום לבנון, חופש הפעולה נגד חיזבאללה - ומסמך הצד: פרטי ההסכם עם לבנון, באתר ynet, 25 בנובמבר 2024
- ^ לירן וינשטיין, הקבינט אישר: הפסקת האש ממחר ב-10:00 בבוקר, באתר "סרוגים", 26 בנובמבר 2024
- ^ איתמר אייכנר, דניאל אדלסון, ניו יורק, הקבינט אישר, הפסקת האש - מ-4:00 בבוקר: אלו 13 הסעיפים - וזה מכתב הערבויות האמריקני, באתר ynet, 26 בנובמבר 2024
- ^ עוזי ברוך, הפרה ראשונה של הפסקת האש: צה"ל ירה לעבר מחבלי חיזבאללה שהתקרבו לכפר הצופה על מטולה, באתר ערוץ 7, 27 בנובמבר 2024
- ^ ארבעה מחבלים שהתקרבו לכוחות צה"ל בדרום לבנון נעצרו
- ^ דני זקן, תמורת הפסקת האש: ארה"ב תעביר לישראל חימוש מתקדם שמעולם לא סופק בעבר, באתר ישראל היום, 27 בנובמבר 2024.
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
 יחסי ישראל–לבנון
| |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עימותים עיקריים | התבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון • מבצע ליטני • מלחמת לבנון הראשונה • המערכה ברצועת הביטחון • מבצע דין וחשבון • מבצע ענבי זעם • מלחמת לבנון השנייה • סכסוך ישראל-חזבאללה ממלחמת לבנון השנייה עד מלחמת חרבות ברזל • החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||
| אירועים בולטים נוספים | מבצע אביב נעורים • החלטה 425 • טבח סברה ושתילה • הסכם ישראל-לבנון 1983 • החלטה 1701 • הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון • מבצע חיצי הצפון • התמרון הקרקעי בלבנון • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||||||||
| הכוחות הפועלים | צה"ל • צבא דרום לבנון • הפלנגות הנוצריות • אש"ף • אמל • חזבאללה • סוריה • צבא לבנון • יוניפי"ל | ||||||||||||
| מושגים | מדינת לבנון החופשית • רצועת הביטחון • קו העימות • הגדר הטובה • מובלעת ג'זין • פתחלנד • חוות שבעא • דמוגרפיה של לבנון | ||||||||||||
| אישים |
| ||||||||||||
| רקע היסטורי | מלחמת האזרחים בלבנון • גדר הצפון | ||||||||||||
40053360הסכם ישראל–לבנון 2024