רחובות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בעיר רחובות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רחובות (פירושונים).
רחובות
סמל העיר
סמל העיר רחובות

סמליל ממותג של העיר
פארק המדע רחובות
פארק המדע רחובות
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה רחמים מלול
גובה ממוצע[1] ‎51 מטר
תאריך ייסוד 1890
סוג יישוב עיר 100,000‏–199,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 154,001 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 14
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.8% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 6,490 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 22
תחום שיפוט[2] 23,730 דונם
    - דירוג ארצי 75
31°53′30″N 34°48′28″E / 31.8916927422362°N 34.8078482613168°E / 31.8916927422362; 34.8078482613168
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3] 		7 מתוך 10
    - דירוג ארצי 74
מדד ג'יני
לשנת 2019[2] 		0.4377
    - דירוג ארצי 65
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.8%
גילאי 5 - 9 9.6%
גילאי 10 - 14 8.7%
גילאי 15 - 19 6.6%
גילאי 20 - 29 10.8%
גילאי 30 - 44 19.8%
גילאי 45 - 59 15.7%
גילאי 60 - 64 4.0%
גילאי 65 ומעלה 16.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 75
–  יסודיים 44
–  על-יסודיים 45
תלמידים 30,475
 –  יסודי 17,398
 –  על-יסודי 13,077
מספר כיתות 1,187
ממוצע תלמידים לכיתה 27.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל רחובות נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
www.rehovot.muni.il

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל. היא נוסדה כמושבה במישור החוף הדרומי בי"ד באדר תר"ן, 5 במרץ 1890[4], על ידי עולים חובבי ציון במסגרת חברת "מנוחה ונחלה". רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950[5]. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

העיר רחובות נודעת בזכות מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הנמצאים בתחומה. בעבר הייתה ידועה כעיר שבה פרדסים רבים - על כן סמל התפוזים בדגלה - אך בעשור השני של המאה ה-21, יש בשטחה חקלאות הדרים פעילה מועטה ואת מקומם של הפרדסים תופסת הבנייה החדשה. שכנותיה של רחובות הן: בצפון נס ציונה, בצפון-מזרח רמלה, וכפר ביל"ו במזרח ובדרום-מזרח מועצה אזורית גזר, בדרום קריית עקרון, בדרום מערב מועצה אזורית ברנר ויבנה, במערב מועצה אזורית גן רווה, ובצפון-מערב גובלת רחובות בכפר אהרון ובטירת שלום הכפופים מוניציפלית לנס ציונה.

שם העיר

ביום הקמת רחובות, ליד הבאר בשטח המושבה נאם אהרון אייזנברג ואמר: “אחי, אתם רואים את המקום הזה, שועלים מהלכים בו והוא כלו ישימון אחד; אבל עוד תזכו לראות זקנים וזקנות וילדים משחקים ברחובות היישוב שיוסד פה”. אחריו נאם ישראל בלקינד והגה את שמה של המושבה. מקור שמה של העיר הוא בפסוקים מהמקרא:[6]

עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם.

וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.

היסטוריה

מייסדי רחובות עם מפת הנחלות, שנות ה-80 של המאה ה-19

רחובות הוקמה בימי העלייה הראשונה כמושבה של עולים מפולין. העולים השתייכו לקבוצת "מנוחה ונחלה", ביניהם אהרון אייזנברג ובתיה מקוב. מטרת הקבוצה שפעלה בוורשה הייתה הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל שלא יהיה תלוי בכספיו של הברון רוטשילד. היא הוקמה כמושבה ביום י"א באדר תר"ן, 5 במרץ 1890[4] על ידי עולים מפולין שהתארגנו במסגרת חברת "מנוחה ונחלה", על עשרת אלפים דונם מאדמות דוראן, שנקנו על ידי יהושע חנקין, מבעליהן הערבי-נוצרי, בוטרוס רוק. העלייה לקרקע התבצעה ב-1 באוגוסט 1890 (ט"ו באב ה'תר"ן). יש המזהים את חרבת דוראן עם היישוב היהודי דורון המוזכר בתלמוד הירושלמי במסכת פאה. ברחוב דודינקוב במרכז העיר התגלה בית בד גדול שמתוארך לתקופה זו[7].

דף מתוך "ספר הברית", שנחתם על ידי מייסדי רחובות בוורשה בשנת 1890 (המסמך המקורי מוצג בארכיון רחובות)
מפת רחובות ב-1897

בשנת ההקמה ניטעו כרמים של ענבים אשר נמכרו ליקב ראשון לציון הסמוך. בשנת 1904 ניטע במושבה הפרדס הראשון על ידי זלמן מינקוב. בעקבות הצלחת פרדס מינקוב החלו איכרי רחובות לטעת פרדסים נוספים, אשר נתנו לה ברבות הימים את הכינוי "עיר ההדרים". ההתיישבות התרכזה בתחילה סביב שני רחובות מקבילים-האחד, רחוב יעקב, שנקרא על שם יעקב ברוידא, ראש קבוצת מנוחה ונחלה, ורחוב נוסף מדרום לו שנקרא בהמשך רחוב בנימין, על שם הברון רוטשילד[8].

רחובות בראשית דרכה

בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים ראשונים מתימן אליהם הצטרפו עם הזמן באי שיירות נוספים מתימן, בייחוד מאזורי הערים חידאן וצעדה. העולים נקלטו בזכות יכולתם לעבוד בחקלאות כפועלים שכירים ועקב סיוע שהושיט להם תושב העיר אפרים זקס, ברכישת חלקת אדמה, שעליה הקימו בשנת 1909 את בתיהם הראשונים ובהמשך התפתחה לשכונת שעריים. לאחר מכן הקימו העולים מתימן שתי שכונות נוספות בעיר: "שכונת התימנים" ו"כפר מרמורק".

רחוב יעקב במושבה רחובות בשנת 1893

ב-23 ביולי 1913 (תרע"ג) הותקפה רחובות על ידי ערבים חמושים מהכפר זרנוגה, במה שהייתה אחת המתקפות הראשונות על היישוב החדש. בתקרית, שהחלה בעצירת גנבה חקלאית והסלימה, נהרג ערבי מזרנוגה ושומר עברי מראשון לציון בשם שמואל פרידמאן[9] בדרכו לסייע למושבה[10].

ב-1914 אוכלוסיית המושבה מנתה 955 תושבים.

פועלים בבית האריזה לתפוזים בראשית המאה ה-20

ענף פרי ההדר התפתח בעיר, בייחוד לאחר הקמת תחנת רכבת בעיר בשנת 1920. בקרבת התחנה נבנו מספר בתי אריזה לפירות הדר מהם נשלחה הסחורה ברכבת לשאר חלקי הארץ, ולנמל יפו ומשם לייצוא לאירופה. עקב הגידול במספר התושבים הלא-חקלאיים במושבה התעורר הצורך בהקמת ועד חקלאי שישמור על צורכיהם של החקלאים. בשנת 1923 נערכה אספה כללית של כל החקלאים במושבה, שבה הוחלט על הקמת ועד חקלאי. לוועד הראשון נבחרו משה סמילנסקי, אליעזר יעקבזון, מרדכי נחמני, עמינדב פיינשטיין וזאב הוכמן. על התושבים הפעילים ביותר בוועד נמנה מאיר אנטין.

תזמורת רחובות במאי 1923

בשנת 1933 הוקם בעיר מפעל המשקאות "יפאורה".

ביקור ראש הממשלה דוד בן-גוריון ברחובות. בתמונה עם ראש העיר, יצחק כ"ץ, ועם אבא אבן

רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950, כאשר היו בה מעל ל-18,000 תושבים.

אוכלוסייה

נכון לשנת 2014, העיר ממוקמת במקום ה-13 בדירוג הערים בארץ על-פי גודלן. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים ברחובות 154,001 תושבים (מקום 14 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 78.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 12,770 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[11]

רחובות מאופיינת בחתך אוכלוסייה צעיר - למעלה ממחצית מתושביה הם עד גיל 40[12].

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:[12]

חינוך, השכלה ומדע

פסל סמפור במכון ויצמן למדע של האמן יגאל תומרקין

ברחובות שוכנים שני מוסדות להשכלה גבוהה ומחקר עיקריים:

המרכז הוא מלכ"ר העוסק במחקר, בייעוץ, ובהדרכה ותכנון פרויקטים של פיתוח אזורי כלכלי וחברתי בישראל ומחוצה לה. בשנות ה-90 נעשה ניסיון קצר ימים, למקם לצדה פקולטה קטנה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.

בעיר פועלות מספר מכללות להשכלה גבוהה:

בעיר קיימים מספר בתי-ספר תיכוניים, מהם הגדולים הם בית-הספר ע"ש עמוס דה-שליט (במזרח העיר, ברחוב מנוחה ונחלה), בית-הספר ע"ש אהרן קציר (במערב העיר, ברחוב דב קליין), קריית החינוך למדעים (בדרום העיר, בדרך ירושלים), קריית החינוך ע"ש רון ארד (במערב העיר, רחובות ההולנדית), בתי-ספר תיכוניים אחרים של רשתות אורט ע"ש מקס שיין (בדרום העיר, ברחוב טשרניחובסקי), בית-הספר עמל, בית-הספר ויצו ובית-הספר טכנולוגי נעמת.

בעיר קיים בית ספר פתוח - בית ספר "השיטה"[13], הנמצא בשכונת חבצלת. לבית הספר רצף חינוכי מגן חובה עד כיתה ט'. משנת 2019 נפתח מסלול דמוקרטי בבית ספר "רמת אלון"[14], ובשנת 2019 נפתח בית ספר דמוקרטי דתי שנקרא "בראשית". כנהוג בבית ספר דמוקרטי, שמו נבחר בבחירות על ידי תלמידי בית הספר והוריהם[15], מתוך אוסף שמות שהוצעו על ידי התלמידים.

בעיר ישנם מספר מוסדות תורה המשתייכים לזרמים דתיים שונים. ישיבת הדרום היא ישיבה תיכונית ותיקה. בקמפוס שלה נמצאת ישיבת ההסדר אורות יעקב, המשלבת לימודי הוראה בלימוד תורה ישיבתי. בנוסף לישיבת הדרום הוקמה בעיר הישיבה התיכונית אמי"ת "עמיחי" עקב גידול באוכלוסייה הדתית בעיר. בנוסף לישיבות התיכוניות יש בעיר תיכון דתי ציוני - "המר". ברחוב בנימין שוכנת ישיבת מאור התלמוד הליטאית, הנחשבת לאחת הטובות מסוגה. בעיר קיימות ארבעה ישיבות קטנות. ישיבת "חכמת שלמה" בראשות הרב לייזרוביץ'. ישיבה לצעירים מצויינים בראשות הרב מיכאל חסין "ישיבה לצעירים" בראשות הרב נחום לבין, וישיבת תורת אליהו. לא הרחק ממנה פועל מרכז לב לאחים - "הליכות חיים" המיועד לחוזרים בתשובה. ישיבה ליטאית נוספת בשם "חכמה ודעת" הוקמה בשיכון מזרחי. בקריית קרעטשניף נמצאת ישיבת "שער אליעזר" קרעטשניף, רשת כוללים, תלמוד תורה, בית ספר וסמינר המשויכים לחצר החסידות. מלבד אלה ישנם בעיר כמה כוללים, תלמודי תורה, ישיבות קטנות ומספר רב יחסית של בתי מדרש. כמו כן קיימים בעיר מספר מוסדות חינוך של קהילת חב"ד ובהם ישיבה קטנה ותלמוד-תורה ממ"ד, שבו לומדים אף תלמידים למשפחות שאינן נמנות עם חסידי חב"ד.

חצרות וקהילות חסידיות

חסידות קרעטשניף הוקמה בעיר בתחילת שנות ה-50 על ידי הרב דוד משה רוזנבוים, כיום בנשיאות בנו הרב מנחם אליעזר זאב. כ-250 משפחות מתגוררות ב"קריית קרעטשניף" וכ-80 משפחות נוספות בשכונת "פסגת קרעטשניף" הסמוכה. קהילת חסידי ויז'ניץ בעיר הוקמה בתש"נ, ומונה עשרות משפחות. הרב ישראל אליעזר אדלר כיהן כרב הקהילה כ-35 שנה, ובתשע"ב הוכתר לאדמו"ר על ידי קבוצה מחסידות ויז'ניץ, וחצרו נקראה חסידות דז'יקוב-ויז'ניץ. התגורר בעיר עד אמצע תשע"ט, אז עבר עם קהילתו לבית שמש. כמו כן ברחוב ההגנה יש את קרית קהילת חב"ד המשויכת עם הזרם המשיחיסטי, המונה כ200 משפחות.

תנועות הנוער ברחובות

ברחובות פעילות 8 תנועות וארגוני נוער שונות: הצופים, הנוער העובד והלומד, כנפיים של קרמבו, אריאל, בני עקיבא, עזרא, חוגי סיירות של קק"ל והשומר הצעיר, הפועלות ב-18 סניפים ברחבי העיר. פעילות תנועות הנוער מתפרסת על רוב השכונות ורוב האוכלוסיות בעיר. הפעילות מופנית לתלמידים מכיתה ד' עד כיתה יב'.

במסגרת פעילות מחלקת הנוער של העירייה פועלת מתאמת פעילות נוער, שמתפקידה לתאם את הפעילות וליצור שיתופי פעולה בין תנועות הנוער הפועלות בעיר וחינוך והכשרה של רכזי התנועות אשר מפעילים חניכים ממגוון האוכלוסיות בעיר.

רבני רחובות

רבה הראשון של רחובות היה הרב העשיל מרגליות, שכיהן כרבה של רחובות עד שנת תרפ"ז, 1927. באותה שנה כיהן אחריו הרב אליהו עפרון למשך חצי שנה, ובמשך עשרים השנים הבאות כיהן הרב צבי שטיינמן כרבה של רחובות עד פטירתו בשנת תש"ז 1947. אחריו התמנה לרב של רחובות חתנו הרב צבי יהודה מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר[16]. בשנת תשי"א 1951, פרש הרב מלצר מן הרבנות ותחתיו התמנה הרב אלימלך בר שאול והוא כיהן כרב העיר עד פטירתו יחד עם הרב יחזקאל כהן. את מקומם מילא הרב שלמה קוק, ולאחר שנספה בתאונת דרכים בשנת תשל"ב 1972, התמנה אחיו הרב שמחה הכהן קוק, אשר כיהן עד סמוך לפטירתו בשנת תשפ"ב.

תרבות ופנאי

מרכזי בילוי, תרבות ופנאי

  • היכל התרבות - מרכז תרבות גדול; הבית הקהילתי הראשון ברחובות ("בית העם"), ששופץ בשנים 2013–2014 וכיום, מאכלס בקרבו אולם הופעות, מרכז לחוגים ואת בימת הנוער העירונית (המרכז הגדול ביותר בארץ לחינוך והכשרה של ילדים ונוער בתחום אמנויות הבמה: דרמה, זמר, ריקוד ועוד). נמצא ברחוב יעקב, פינת רחוב מנוחה ונחלה, באזור מרכז-מזרח העיר.
  • בית יד לבנים - מרכז להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל שחיו וגרו בעיר. בבית יד לבנים פועלת גם גלריה לאמנות ומוצגות בה תערוכות במגוון תחומים.
  • בית דונדיקוב - ביתו של אחד מראשוני המושבה רחובות ומייסדיה, השוכן ברחוב יעקב, פינת רחוב דונדיקוב, במרכז רחובות ועל הגבעה, בהּ נוסדה. שופץ בראשית המאה ה-21 והפך למוזיאון, לימי ראשית המושבה רחובות, המאכלס תערוכות אמנות שונות ומדי-פעם, גם אירועים תרבותיים.
  • מרכז "חוויות שווייץ" - מתנ"ס, השוכן במזרח העיר, ברחוב סירני ובו מתקיימים קונצרטים מדי-פעם, שלחלקם הכניסה חופשית.
  • מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל נמצא בשכונת שעריים בדרום רחובות. המרכז נחנך בספטמבר 2017. הוא שוכן בבניין בשטח של 3,000 מ"ר, על פני שלוש קומות. באולמות התצוגה מוצגות תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות. עיקר שליחותו היא הפצה ושימור מורשתה של יהדות תימן, אך הוא מציג גם תערוכות של קהילות אחרות בישראל. סרט על מורשת הקהילה התימנית, בתימן ובישראל, מוקרן לקבוצות מבקרים באודיטוריום בן 250 מושבים, שבו מתקיימים גם מופעים שונים.
  • הספרייה העירונית - ממוקמת במרכז העיר, ברחוב גולדין, בסמיכות לגן המגינים ולבית יד לבנים. הספרייה משרתת את כל התושבים. כמו כן, יש סניפים לספרייה בשכונות העיר.
  • מרכז וייסגל - הבריכה העירונית, הממוקמת ברחוב דובנוב, בדרום-מערב העיר, בסמוך למושב גיבתון.
  • רדיו קול השפלה - תחנת רדיו חינוכי המשדרת בתדר 103.6FM. בסיסה הוא בתיכון ע"ש דה-שליט, והיא מתופעלת על ידי תלמידים ושדרנים מהקהילה העירונית.
  • קונסרבטוריון עירוני - מוסד ללימודי מוזיקה המופעל מטעם קריית התרבות. לקונסרבטוריון יש מספר תזמורות ולהקות והוא שוכן בקריית החינוך. הקונסרבטוריון נוסד בתחילת שנות השבעים על ידי יעקב אלמוג ויצחק בן ישראל.

אירועים קהילתיים קבועים

  • פברואר - צעדת רחובות, מרוץ רחובות
  • פורים - עדלאידע עירונית ססגונית
  • פסח - רוקדים אביב - פסטיבל מחולות
  • חגיגות המימונה
  • טקס יום השואה
  • אירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל
  • יום העצמאות - מסע אופניים "סובו רחובות והקיפוה" לכל המשפחה.
  • יולי - לכל אורך רחוב יעקב: הפסטיבל הבינלאומי לפסלים חיים, המארח אמני "פסלים חיים" מהארץ ומרחבי העולם. נמשך שלושה ימים, בשעות הערב
  • יולי - שרים לך רחובות - שירה בציבור, בניצוחו של שלמה טולדו
  • אוגוסט - אירועי קיץ בגנים
  • סוכות - שמחת בית השואבה והקפות שניות בחצר חסידות קרעטשניף

מפעלים ומוסדות ברחובות

המרכז הרפואי קפלן ברחובות

ברחובות נמצא המרכז הרפואי קפלן, המשרת גם יישובים שכנים כמו אשדוד, גדרה, יבנה ונס ציונה. בעיר ישנם תחנת משטרה, כיבוי אש, מד"א אזורית, בית משפט השלום, משרדי ממשלה כגון משרד הפנים, משרד הרישוי, מס הכנסה וביטוח לאומי, וכן רבנות ראשית ומועצה דתית מקומית.

בעיר מפעלי תעשייה אחדים, שהבולטים בהם הם מחלבת תנובה ומפעל המיצים והמשקאות יפאורה-תבורי[17].

בעיר ישנו "פארק התעשיות רכטמן" אשר ממוקם במערב העיר הגובל בשכונת קריית משה, ובו פועלות חברות תעשייה שונות וכן גם מפעל הגלידות של פלדמן.

פארק המדע

בעשור האחרון בצפון העיר התפתח פארק תעשיות עתירות ידע, הוא "פארק ת.מ.ר ע"ש יצחק רבין" (פארק המדע - תעשיות מדע רחובות). במתחם חברות היי-טק בפארק המדע ניתן למצוא כמה מהחברות המובילות ביותר בתעשיית ההיי-טק הישראלית. בנוסף, מרכזי פיתוח של חברות זרות כגון היולט פקארד, אפלייד מטיריאלס, ג'נרל אלקטריק וישראליות כגון אלביט מערכות ואימפרבה. כמו כן, קיים במתחם בית מלון לאונרדו בוטיק.

בשנים האחרונות הפך המתחם, בנוסף להיותו מתחם חברות היי-טק, לאזור בילויים מועדף בקרב רבים מרחובות ומחוצה לה. קומות הקרקע של מבני משרדים רבים במתחם מאכלסות כיום מסעדות, פאבים, בתי קפה ושטחי מסחר אחרים. בכך מזכיר האזור את מתחם ההיי-טק של הרצליה פיתוח. הפארק צמוד לגדר הצפונית של מכון ויצמן למדע ולתחנת הרכבת של רחובות ("תחנת אהוד הדר").

"פארק הורוביץ" הוא פארק תעשיית היי-טק נוסף שהולך ומתפתח ברחובות ממוקם בסמוך למחלבת תנובה ולתחנת כיבוי האש של העיר. פארק זה מאופיין בעיקר בחברות סטארט-אפ בתחום הביולוגיה והננוטכנולוגיה.

מרכזי קניות

מרכז הקניות הראשי של העיר הוא לאורך רחוב הרצל, רחובהּ הראשי של העיר ובו גובל השוק העירוני ברחוב ביל"ו. בעיר קיים מתחם השוק הסיטונאי ע"ש רון ארד הממוקם במערב העיר בסמוך למפעל יפאורה.

קיימים גם מספר מרכזי קניות סגורים:

כמו כן, בסמוך לעיר, ממוקמים מרכזי קניות פתוחים: פאוור סנטר ובילו סנטר Outlet, ומתחם ישפרו סנטר בנס ציונה.

תחבורה

כבישים

הרחוב הראשי של העיר, רחוב הרצל, הוא קטע של כביש 412.

לעיר מספר כניסות: צומת ביל"ו בדרום; כביש עוקף במזרח (שדרות בגין), מכביש 40 ועד לפארק המדע בצפון העיר; כניסה צפונית מכיוון העיר נס-ציונה; מכיוון העיר יבנה בדרום מערב מחבר כביש 410; ומכיוון כביש 42 בצפון מערב וכביש 411, הגובל בשכונת כפר גבירול עד לצומת בילו.

הכביש העוקף המזרחי שדרות בגין מתוכנן בעתיד לעקוף את נס-ציונה המשך לכביש 423 ולהתחבר לבסוף לכביש 431, אולם קיימות התנגדויות לתכנון זה (מצד תושבי השכונות המזרחיות של נס ציונה).

אוטובוסים

אגד מפעילה קווים לכל השכונות בעיר ולמושבים מסביב וכן תחנה מרכזית לצד קניון רחובות במרכז העיר. קווים בין-עירוניים מהעיר מפעילות החברות אגד, אפיקים, מטרופולין, קווים ואגד תעבורה. חלק מהקווים מוגדרים כ"קווי מהדרין", המופעלים על ידי אגד, אגד תעבורה, אפיקים וקווים. קווים אלה אינם עוברים בתחנה המרכזית.

מוניות

ברחובות יש 6 תחנות מוניות בכל רחבי העיר, וכ-160 מוניות בכל העיר רחובות והסביבה. המוניות מגיעות לכל שכונות העיר ומסיעות לכל רחבי הארץ.

רכבת

רכבת ישראל משרתת את העיר באמצעות תחנת הרכבת רחובות, הממוקמת מצפון למכון ויצמן למדע. לפי נתוני הרכבת לשנת 2017 בכל חודש עוברים בתחנה 300 אלף איש. זוהי התחנה העמוסה ביותר בארץ אחרי תחנות תל אביב, ותחנת חיפה חוף הכרמל[18].

כמו כן, קיימת תוכנית עתידית לבניית תחנת הרכבת רחובות – ששת הימים במערב העיר אשר תמוקם בסמוך למתחם השוק הסיטונאי בעיר.

רכבת קלה

בעתיד אמור לפעול הקו הכחול, קו BRT של פרויקט הרכבת הקלה במטרופולין גוש-דן מדרום רחובות (צומת ביל"ו) אל נס ציונה, ראשון לציון וצומת חולון.

אופניים

בשנים האחרונות, הולכת וגוברת המגמה של שימוש באופניים בתוך העיר - אמצעי תחבורה הזוכה לעידוד העירייה, שיזמה במאי 2018 את מיזם השכרת האופניים Mobike אולם המיזם ננטש לאחר מספר חודשים[19]. עם שיפוץ הרחובות ובעיקר רחוב הרצל סמוך לתחנת הרכבת, נסללו לאורכם שבילי אופניים וכמו כן סומנו או נסללו שבילי אופניים לאורך רחובות וצירי תנועה רבים לאורך העיר.

ספורט

ברחובות מספר אולמות ספורט בבתי הספר, הידוע מתוכם הוא היכל הספורט ע"ש אוסי וזוהר. מגרשי כדורגל מרמורק, וייסגל וקריית משה. ברחובות קיימים גם בריכת השחייה וייסגל, מרכז טניס, מטווח עירוני, הקאנטרי קלאב, והספורטק. דרך מנחם בגין הוא מסלול פופולרי להליכה ספורטיבית.

אתרים בעיר

רחוב "בתי המיליונרים" ברחובות. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
בית יוספזון, הבית הראשון שנבנה במושבה. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
בית דונדיקוב, הבית השלישי שנבנה במושבה
בית הכנסת הגדול אהל שרה. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  • בית יוספזון - בית המגורים הראשון שנבנה ברחובות (על פי השלט בחזית הבית) נמצא ברחוב יעקב 20. הבניין הוא אב-טיפוס לבתים הראשונים במושבה מבחינת סגנון הבנייה, חומרי הבנייה, והחומה המקיפה אותו (נראית יותר טוב מחצר בית מס' 18). אבן הפינה לבית הונחה בט"ו באב, חג הכרמים, תר"ן (1890). בי"ט בכסלו תרנ"א נערכה בבית יוספזון האספה כללית הראשונה של המושבה ונבחר הוועד הראשון.
  • בית דוֹנְדִיקוֹב - הבית השלישי שנבנה במושבה בפסגתו של תל דוראן, על ידי אברהם יהושע דונדיקוב, ממייסדי רחובות. על גבעת דוראן ניצב הפעמון של המושבה, שבישר על תחילת העבודה בפרדסים ועל סיומה, ואף על חתונה, שרפה או קריאה לאספת תושבים. הבית ידוע גם כבית הסופר משה סמילנסקי, שעבר לגור בו לאחר שנשא לאשה את בת המשפחה אסתר. הבניין שוחזר ומשמש כגלריה לתערוכות מתחלפות.
  • בית העם - נבנה ב-1912 ושימש מרכז החיים התרבותיים של המושבה בסגנון אקלקטי אופייני המזכיר טירה עתיקה ומשלב אלמנטים מחומת ירושלים. במלאת 90 שנה לבית העם נחנכה הרחבה המחודשת הכוללת שני מבוכים. ב-2014 נחנך בית העם המשוחזר והמורחב, הכולל היכל תרבות ואת "בימת הנוער" של רחובות. הבניין המקורי מהווה מבואה לבניין המורחב[20].
  • היקב - נמצא ברחוב הנשיא הראשון, בצפון העיר ומהווה מזכרת לימיה הראשונים של המושבה, כאשר הכוונה הייתה לגדל בהּ כרמים ולייצר יין. עקב כישלון ניסיון זה, פנתה רחובות לענף ההדרים, אשר אפיין אותהּ מאז ועד סוף המאה ה-20.
  • בית הכנסת הגדול אהל שרה - בית הכנסת הראשון נבנה בשנת תרס"ד ובהמשך שופץ והורחב והיה למוקד הקהילתי והחברתי של המושבה הצעירה. בחנוכת הבית השתתף גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן אז כרבן של יפו והמושבות. מספרים, שכאשר התקיימה חנוכת הבית טרם הותקן מעקה במרפסת שבחזית המבנה, הרב סירב לפתוח את האירוע עד שהדבר סודר. בית הכנסת נבנה בתרומתה של סימה ברוידא מוורשה (אשתו של יעקב ברוידא), ונקרא בשם 'אוהל שרה' על שם אמה. סימה ברוידא תרמה גם ארון קודש מפואר לו התווספו במרוצת השנים תבליטי נחושת. בהתאם לרצונה של התורמת, נקבע כי מנהגי בית הכנסת יתאימו לאלה הנהוגים בחורבת רבי יהודה החסיד שבירושלים ושהתפילה בו תתקיים בנוסח אשכנז. על קירותיו של בית הכנסת לוחות שיש המנציחים את מייסדיו וכן רבים מראשוני המושבה. בבית הכנסת מתקיימות עד היום שלוש תפילות ביום. אחת לחודש, בדרך כלל בשבת מברכין, מתארחים בו חזנים ידועים, העורכים את תפילות אותה שבת. תפילות אלה מושכות למקום חובבי חזנות רבים.
  • בתי המיליונרים - רחוב "בתי המיליונרים" שוכן ברחוב מנוחה ונחלה שברחובות.
  • בית זלצר - הבית השוכן ברחוב מנוחה ונחלה 43, נבנה בסגנון הבאוהאוס בשנת 1935. זהו בניין הדירות הראשון ברחובות.
  • בית חיים ויצמן - ידוע גם כ"וילה ויצמן", "מוזיאון יד ויצמן" ו"בית הנשיא הראשון". הבית נבנה בשנת 1936 על ידי האדריכל אריך מנדלסון ושימש ביתם הפרטי של ד"ר חיים ויצמן וד"ר ורה ויצמן. הבית נבנה בצמוד למכון זיו שייסד ד"ר ויצמן בשנת 1934, (וממנו צמח לימים מכון ויצמן למדע). עם בחירתו של ד"ר ויצמן לנשיא המדינה הפך הבית למשכן הרשמי של נשיא ישראל. בני הזוג תרמו את האחוזה, לאחר מותם למדינת ישראל. שיפוץ ראשון, באדיבות קרן קלור, בוצע בבית בשנת 1978, והוא נפתח כמוזיאון לקהל הרחב. ה
  • בית האסמים - מבנה מוארך ייחודי בצורתו, עם שלוש דלתות מקומרות. היה חלק ממתחם "בית מקוב" (מבנה היסטורי מפורסם מרשאית ימי המושבה, שנהרס בשנות השמונים על אף שהיה מיועד לשימור) בית האסמים, הוא למעשה 3 חנויות צמודות שנבנו בשנת 1910 לערך, בחצר הבית הושמשו בתחילה כמחסן תבואה מאוחר יותר גם כמחסן שקדים בנוסף לאסם תבואה ובהמשך היו אלה החנויות הראשונות של המושבה. בית האסמים הוכרז על ידי המועצה לשימוש אתרי מורשת כמבנה לשימור. בית האסמים שוכן ברח' גורדסקי, פינת מנוחה ונחלה, צמוד לבניין דירות מודרני וצופה לבית העם.
  • בית גורפינקל - הבית שוכן ברחוב אייזנברג 2, בית מפואר בסגנון קולוניאליסטי נבנה בשנת 1928 על ידי מנחם גורפינקל, יהודי מארצות הברית, והוא מאופיין בתקרות גבוהות, חלונות עץ מוארכים ומסוגננים ורצפה מצוירת. בימי המנדט שימש כמועדון לקציני הצבא הבריטי. המבנה יחד עם החצר הסובבת את המבנה שוחזר ובמרכזו עץ פיקוס הגדול ברחובות, ובעבר פעלה בו אולם אירועים ומסעדת יוקרה בשם "אחוזת מרגו". ישנה תוכנית עתידית לבנות בשטח החצר מגדל מגורים והמבנה יעבור שימור[21].
  • בית שרגא פייבל כהנוב (הבית הירוק) הבית הראשון בן שתי קומות המגורים הוקם ב 31–1930 ברחוב בנימין פנת נורדאו. בצבע ירוק, כיום צבעו אפור כי לא היה להשיג צבע מקורי בשנות ה-50. חידושי הבית כשנבנה כללו פעמון חשמלי בדלת הכניסה ופתיחתה מלמעלה בלחיצת כפתור על ידי פייבל כהנוב, אינטרקום טלפוני בין שתי הקומות לתקשורת עם בתו רישקה (שושנה אשת יונתן מקוב), טיימר אלקטרו-מכני לתאורת המדרגות פעיל עד היום. (ברוך רביד, מאה בתים ברחובות).
  • אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב - מציג את מפעל הפרדסנות העברית בארץ ישראל וברחובות בפרט. בסמוך נטע זלמן מינקוב, בן למשפחה מהראשונות ברחובות, את הפרדס הראשון של העיר. המקום שוקם ושוחזר על ידי המועצה לשימור אתרים ועיריית רחובות, בעזרת מימון של משפחת מינקוב ותורמים נוספים. בפרדס המשוחזר נוכל למצוא, בין השאר, חצר מוקפת חומה ובתוכה בית הפרדסן, בית אריזה משוחזר, באר ובריכת אגירה, טרזינות על מסילתן ותעלות השקיה. כחלק מתהליך השחזור ניטעו זנים של עצי ההדר שגודלו בעבר ומגדלים בימינו בישראל. המוזיאון מציע פעילויות ותוכניות חינוכיות למבקרים.
  • מוזיאון מכון איילון - מכון איילון מספר את סיפורה של גבעת הקיבוצים והמפעל לייצור כדורים לתת המקלע עבור נשקם של לוחמי מלחמת העצמאות, אשר פעל במחתרת, עם מנגנוני הסוואה. במקום חיזיון אור-קולי והפעלה לילדים ובני נוער.
  • גן המגינים - במרכז העיר נמצא גן הנצחה לנופלים במלחמות ישראל. בצידי הגן חקוקים באבן שמות הנופלים, ועליהם משקיפה אנדרטת הזיכרון. סלע בשמאל האנדרטה מסמל את רעיון הנוער הישראלי העומד איתן כסלע אל מול אויב מתפרץ. בימין האנדרטה תבליט של לוחם התומך ברעהו הנופל. מתחת לסלע חקוק הכיתוב "כך הלכו גיבורים". מימין לאנדרטה יש פינת זיכרון לטייס חיל האוויר חיים הולצמן[22]. ב-28 במאי 1969 המריא הולצמן מבסיס תל נוף הקרוב לרחובות ובמטוסו פרצה שרפה. היה באפשרותו למלט עצמו, אולם לו היה נמלט, המטוס היה נופל בשטח בנוי וגורם לאבידות רבות. לפיכך, בחר הולצמן להישאר במטוס, היטה אותו כדי שיתרסק מחוץ לעיר ונספה. האנדרטה בנויה ממטוס מיסטר ולידו שלט הנצחה. בית יד לבנים והספרייה העירונית המרכזית על שם מאירהוף שוכנים בסמוך לגן המגינים.
  • אנדרטת טנק המרכבה - מבנה אבן בצורת טנק שהוקם בשנת 2010, ברח' הנשיא הראשון, בסמוך ל"בית הנשיא" לזכרו של אלוף ישראל טל, מפתח טנק המרכבה, שהיה תושב רחובות.
  • גן הצמחים רנה סמילנסקי לצמחי התנ"ך וצמחי המושבה רחובות - הגן נמצא ברחוב יעקב 39 מול בית העם, משתרע על שטח של כ-1,700 מ"ר ומכיל עצים ועצי פרי המוזכרים בתנ"ך וכן שיחים, שיחי פרחים וצמחי מים המוזכרים בתנ"ך וכן צמחים מימיה הראשונים של המושבה רחובות. בגן יש גם גת קדומה, בית בד, רחיים, שוקת, באר מים ופסלים מעשי ידי אומני רחובות. הגן נגיש לנכים וללקויי ראייה.
  • בריכת רחובות - בריכת חורף טבעית הנמצאת בשטחים הפתוחים שבמזרח העיר, שמורת טבע מאושרת. בבריכה מיני צמחים ובעלי חיים נדירים כגון חפרית מצויה. ארגונים סביבתיים שונים סבורים כי ישנו איום משמעותי לבית גידול ייחודי זה כתוצאה מתוכניות הבנייה העתידיות של העיר.
  • בית החמישה - מרכז המתנדבים העירוני שהוקם לזכרם של חמשת בני העיר שנפלו באסון הנ"ד בשנת 1977. במרכז ממוקמת המזכירות העירונית של של"מ - שירות לאומי למבוגר.
  • בית הקברות העתיק - בית הקברות תר"ן (הישן) שימש את תושבי רחובות מאז היווסדה שנת תרנ"א (1891) ועד הקמתו של בית הקברות החדש. הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
  • מצפה הכוכבים - זהו מצפה כוכבים ייחודי לאזור השפלה. נבנה על גג בית ספר אורט, במסגרת מגמת "אווירו-חלל". המצפה הוקם בשנת 2017 והוא צפוי להפתח גם לציבור הרחב[23].
  • מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל - נמצא בשכונת שעריים, נחנך ב-2017. במרכז ניתן ליהנות מתצוגות קבע ופעילויות ייחודיות להפצה ושימור המורשת של יהדות תימן. המרכז מהווה בית לכלל קהילות ישראל, באמצעות תערוכות מתחלפות, ימי עיון, סדנאות, מופעים ועוד.

ארכאולוגיה

תל שלף
  • תל שלף - התל הוא מקומו של יישוב עתיק, וחלק אף זיהו אותו כאֶלְתֵקֵה, עיר לויים בנחלת שבט יהודה. על התל נמצאים כיום בתי פרדס ומטעים מסביבו. תל שָלָף נמצא ממערב לשכונת כפר גבירול, בתחום רחובות. בסקר ארכאולוגי נמצאו בתל ובסביבתו ממצאים החל מתקופת הברונזה הקדומה, וביניהם כתובות עבריות מתקופת מלכי יהודה[24]. שני מבנים של בתים שוכנים בתל שלף, סמוך לכפר גבירול. במבנה דו-קומתי יפה שנבנו בעשור השני של המאה ה-20, בחזיתו, שפונה מערבה, בנויה מרפסת ענקית שמקושטת בקשתות ובעמודים. אלו בתי אמידים נטושים שהוכרזו על ידי המועצה לשימור אתרים כמבנים לשימור.[דרוש מקור]
  • זרנוקה - יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד אשר היה היכן ששכונת קריית משה שוכנת כיום. חוקרים רבים סבורים שזרנוקה הייתה היישוב היהודי ממנו יצא החכם ר' חייא בר זרנוקי, המוזכר בתלמוד הבבלי. במקום נמצאו חרסים מהתקופה הרומית-ביזנטית. בתקופה הממלוכית היה זרנוקה כפר במחוז עזה וכן בתקופה העות'מאנית.
    גת דורון - גת ענבים קדומה שנתגלתה במרכז העיר
  • גת דורון - ברחוב דונדיקוב, במרכז העיר, התגלתה בשנת 1976 גת לדריכת ענבים, המצטיינת בגודלה ובמורכבותה. בגלל גודלה מניחים החוקרים כי גת זו לא שימשה אדם פרטי, אלא הייתה גת ציבורית, שכמוה הוזכרו כבר בתלמוד. הגת, כמו גם ממצאים אחרים, חיזקו בקרב החוקרים את הסברה כי כבר בתקופות קדומות היה בשטחה של רחובות יישוב יהודי. היישוב היהודי שמזוהה עם רחובות הוא "דורון" - יישוב מתקופת המשנה והתלמוד, שתושביו התפרנסו בעיקר מכרמי גפנים וזיתים. "דורון" מוזכר בתלמוד הירושלמי, בו מסופר: "מעשה ברבי אבהו ורבי יוסי בן חנינא ורבי שמעון בן לקיש עברו על כרם דורון. הוציא להם האריס אפרסק אחד. אכלו הם וחמוריהם והותירו... לאחר ימים עברו שם. הוציא להם שניים שלושה בתוך ידו, אמרו לו: מן האילן הזה אנו רוצים. אמר להם: ממנו הוא. וקראו עליו: ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה" (ירושלמי, פאה, ז, ד). מאות שנים התקיים היישוב עד שנעזב או נהרס. בימים בהם הייתה יבנה מרכז האומה, נבנו כפרים בסביבותיה, שיושביהם היו מגיעים ליבנה. גם לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא נשארו יהודים בכפרי הסביבה, עד למאות החמישית והשישית לפחות. בסביבותיה של רחובות התגלו ממצאים עתיקים, המעידים על יישובים שהתקיימו בתקופת המשנה והתלמוד ואף לפני כן.
  • חירבת אל-בד - באזור מרכז הנופש של מכון ויצמן, התגלו ממצאים מהתקופה הרומית ביזנטית והערבית הקדומה: אבני בית-בד (ומכאן שמו של האתר "חירבת אל-בד"), גת מרוצפת פסיפס, אבני ריחיים, קברים, שרידי מבנים וקרמיקה.
  • גבעת נבי גנדה - בכפר גבירול, בראש הגבעה, ניצב בעבר מבנה פתוח וכיפה לראשו. המבנה מיוחס על ידי הערבים לקברו של גד, בנו של יעקב אבינו. בשטח נמצאו גם חרסים מהתקופה הרומית ביזנטית. קיימת סברה שבחירבת אל-בד או בגבעת נבי גנדה שכנה פקיעין, בה ישב רבי יהושע בן חנניה, מחכמי יבנה. על פי התוספתא במסכת סוטה פרק ז הלכה ט: "מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ור' לעזר חסמא שבאו מיבנה ללוד והקבילו פני ר' יהושע בפקיעין."

אזורים ושכונות

מפת העיר רחובות
מרכז העיר רחובות
"רחובות ההולנדית", במערב העיר - דוגמה טיפוסית לאחת מהשכונות הרבות שהוקמו בשולי העיר מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20
פסל הפעמון בסמוך לבית דונדיקוב של האמן ישראל פרימו
בית יד לבנים ברחובות

תוכנית המתאר שהכינה עיריית רחובות בסוף 2008 חילקה את העיר לשישה אזורים:[25]

אזור 1 - צפון העיר

  • שכונת יחד
  • אחוזות הנשיא - שכונה חדשה על שטח של 116 דונם, צמודה לבית הנשיא וקרובה לפארק המדע.
מוסדות באזור זה

אזור 2 - מזרח העיר

  • שכונת היובל/שרונה
  • קריית קרעטשניף
  • פסגת קרעטשניף
  • קריית דוד
  • דניה
  • אבני חן
  • אזורי ויצמן

אזור 3 - דרום העיר

  • קריית ההגנה
  • גני סביון
  • מקוב - שכונת בתים צמודי קרקע.
  • עין גנים
  • רמת אהרון - שכונה שנבנתה ב-1935 ונקראת על שם אהרן אייזנברג, גואל אדמות ונשיא לשכת בני ברית ברחובות. השכונה הוקמה על שטח של 56 דונם שחולקו ל-20 משקי עזר[26]. אבן פינה למושב הונח ב-21 באפריל 1935[27]. המתיישבים הראשונים בשכונה היו דתיים[28]. בית הכנסת בשכונה נקרא "אהל בלהה" על שם אשתו של אהרן אייזנברג[29]. באמצע 1946 הוחל בהקמת בית עולים בסמוך לשכונה[30].
  • אושיות - השכונה הוקמה ב-1954 על שטח פרדס פיינשטין, שעציו נעקרו ותושביה הראשונים היו בעיקר מפוני מעברת "הרמה". משנת 1990 הוכנסה לפרויקט שיקום שכונות והחלה לקלוט עולים מאתיופיה. ב-1995 הוכרזה כשכונת שיקום. מאז, מתגוררים בה כ-7,000 תושבים. ב-2002 הוקם בה גרעין המורים התורני "מורשת יעקב".
  • שכונת גבעתי - בשכונה נמצא מרכז הספורט העירוני.
  • רחובות החדשה - חברת אזורים הקימה את השכונה החל משנת 1997. שוכנת צפונית לשכונת חבצלת ובקרבת "גבעת דורון" (ראס דוראן). בעבר השתרעו פרדסים בשטח זה. ב-2002 נבנה בה המרכז המסחרי ("אזורים סנטר"). בשכונה נמצאים קאנטרי קלאב, מתנ"ס, גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים ובית ספר מקיף. בשכונה מצוי גם פארק גבעת הדקלים.
  • גבעת האהבה - גובהה 65 מטר מעל פני הים, נמצאת מעל מרכז המושבה, ליד רחוב טלר, וצופה על סביבותיה. את הגבעה רכש לראשונה אברהם דונדיקוב ולכן נקראה גבעת דונדיקוב, אולם השם הפופולרי, המקובל, היה "גבעת האהבה", שכן כאן בילו צעירי המושבה והזוגות הצעירים ולראשה עלה כל מבקר במושבה כדי לצפות עליה. בראש הגבעה נמצא אחד ממגדלי המים של רחובות. במלחמת העצמאות הייתה על הגבעה תצפית קבועה להתרעה מפני התקפות מהאוויר של מטוסים מצריים על רחובות. על הגבעה בנויים כיום רבי קומות ותצפית ממנה על רחובות אפשרית רק מאחד הגגות.
  • שכונת חבצלת - השכונה הדרומית ביותר בעיר.
  • בית החולים קפלן

אזור 4

  • שעריים
  • כפר מרמורק
  • שכונת מילצ'ן - נמצאת ממערב לשכונת אושיות ומצפון לשכונת רחובות החדשה

אזור 5 - מרכז העיר

דרומית לדרך יבנה.

אזור 6 - מערב העיר

ערך מורחב – כפר גבירול
  • נווה יהודה - נמצאת צמוד לפקולטה לחקלאות בין רחוב הרצל במזרח ועד לרחוב האצ"ל במערב ונקראת על שם תושב השכונה יהודה בן-דוד ששירת כמ"מ בצה"ל ונפל במלחמת השחרור. תחנת הרכבת שוכנת במרחק דקות הליכה ספורות ממרכז השכונה. רוב בתי השכונה הם בתים צמודי קרקע ומיעוטם בתים בבניה רוויה. בשכונה נמצאים שלושה גני ילדים, בית הספר היסודי שפרינצק, מתנ"ס, ובית כנסת.
  • שכונת אפרים - נמצאת ממערב למרכז העיר, מדרום לנווה יהודה ומצפון לגבתון. בתחומה נמצא בית המשפט.
  • שיכון סלע - נמצאת ממערב לשכונת אפרים וגבתון וממזרח לקריית משה.
  • נווה (סביוני) עמית - השכונה הצפונית ביותר ברחובות, נמצאת ממערב לפארק המדע.
  • קריית משה - השכונה נקראת על שמו של מייסד המפד"ל משה חיים שפירא. הוקמה בשנות השישים לאחר פינוי מעברת זרנוגה, שישבה על שטחו של הכפר הערבי הנטוש באותו שם. מעברת זרנוגה אוכלסה בשנות ה-50 בניצולי שואה ובעולים מצפון אפריקה. בשנות ה-90 הגיעו עולי אתיופיה לשכונה. מפעל יפאורה-תבורי גובל בה. רוב תושבי השכונה, מעל 10,000 תושבים, הם עולים ותיקים מאתיופיה. בשכונה מכינה קדם-צבאית ע"ש שלושת הנערים אייל יפרח, גלעד שער ונפתלי פרנקל "שובו אחים בשביל ישראל", מתנ"ס "חוויות", מועדון הכדורגל "יצ'אלאל", בית הנוער "חץ קדימה" ששייך לעמותת "לשובע", בתי הספר "עידוד" ו"הדרים" (יסודי), ישיבה תיכונית בית שלמה, תלמוד תורה "עץ החיים" וגן הבנים[31].
  • רחובות ההולנדית - שכונה שהוקמה בשנת 2001, ובה כאלף ושבע מאות יחידות דיור, ממוקמת בחלקה הדרום-מערבי של רחובות על אדמות שהיו שייכות בעבר למושב גאליה, מצפון לקריית משה. סמוך לשכונה נמצא הספורטק העירוני המשתרע על שטח של 50 דונם. השכונה תוכננה כך שבמרכז נמצא פארק ובנייני השכונה בנויים סביב פארק עם מתקני שעשועים ומשחקי מים, גן אקולוגי וגן פסלים. במתחם אשכול של 7 גני ילדים, בית ספר יסודי, בית כנסת ומרכז מסחרי. בשכונת רחובות ההולנדית ממוקם בית הספר תיכון שש-שנתי ע"ש רון ארד.
  • רחובות הצעירה - שכונה חדישה הנמצאת בתהליכי בנייה נכון ל-2017. ממוקמת סמוך לשדות קבוצת שילר ומדרום לקריית משה. השכונה בנויה בסמוך לכביש 411 החדש המחבר בין צומת מערב רחובות לצומת ביל"ו.

מאחז בדואים נוודים

בתקופת הקיץ מגיעים שבטי בדואים נוודים לעיר רחובות ומתיישבים במאחזים ממזרח לפרדס מינקוב וכן במאהל ליד קריית משה[32]. בני השבטים רשומים במשרד הפנים כתושבי רחובות ויש להם זכות בחירה בבחירות המוניציפליות בעיר.[דרוש מקור][מפני ש...]

ראשי העיר

ערים תאומות

אקלים

אקלים ברחובות
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 18.1 17.8 20.2 24.9 27.3 29.2 31.3 31.2 29.7 27.6 23.8 20.2
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 7.3 7.1 9.3 12.2 15.4 17.9 20.8 21.3 19.4 15.8 12.3 9.4
משקעים ממוצעים (מ"מ) 140 111 62 14 2 0 0 0 0.5 26 74 114
מקור: Israel Weather

לקריאה נוספת

  • משה סמילנסקי, רחובות - ששים שנות חייה, 1950. ספריית לנֹער[33].
  • אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל:
    • כרך א': פרק כ', ניסיון לקנות את אדמות דורן, יואל משה סלומון, 1872.
    • כרך ב': פרק נ"ח, קניית אדמת רחובות, אליהו אהרן אייזנברג, 1890; פרק נ"ט, יסוד המושבה רחובות, אליהו זאב לוין אפשטיין, 1890–1891; פרק ס', התפשטות שיר התקוה בימי ייסוד רחובות, שמואל כהן, 1890–1891; פרק ע"ב, הרצל ברחובות, משה סמילנסקי, 1898.
  • דני בר-מעוז, מגולת תימן לח'רבת דוראן: התיישבות עולי תימן ברחובות 1908-1948, הוצאת אעלה בתמר, 2003.
  • "רחובות", מתוך: לכו ונלכה, סיורים במושבות העלייה הראשונה, רן אהרנסון, 2004.
  • ברוך רביד, מאה בתים ברחובות: אדריכלות בימי המושבה 1890–1950, הוצאת עיריית רחובות, 2015[34].
  • דניאלי, עמוס. מלכה ללא כתר: סיפור על מושבה ומשפחה. ירושלים: המשפחה. 2006.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ 4.0 4.1 ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 1099
  5. ^ פקודת העיריות 1934 - אכרזה על היותם של תושבי רחובות לעירייה, 22 בספטמבר 1950, קובץ התקנות 120, 13 באוקטובר 1950, עמ' 72–74
  6. ^ https://benyehuda.org/read/21006
  7. ^ גיליון 126 לשנת 2014רחובות (דרום), ח' דיראן, באתר www.hadashot-esi.org.il
  8. ^ בניית הבתים הראשונים, אתר ארכיון רחובות
  9. ^ ספר המועדים - כרך ח': ימי מועד וזיכרון, מאת ד"ר יום-טוב לוינסקי
  10. ^ תקרית זרונגה (השנייה) והמשפט, אתר ארכיון רחובות
  11. ^ פרופיל רחובות באתר הלמ"ס
  12. ^ 12.0 12.1 יישובים וחלוקות גאוגרפיות אחרות, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  13. ^ Log into Facebook, Facebook (באנגלית)
  14. ^ לראשונה ברחובות: מסלול חינוך דמוקרטי, באתר www.rehovot.muni.il
  15. ^ הממ, באתר www.rehovot.muni.il
  16. ^ קובץ PDF הפרדס, תשרי תש"ח - אוקטובר 1947, עמוד 8 (באתר היברובוקס)
  17. ^ בשנת 1990, התמזגה יפאורה, שמקום משכנה היה ברחובות, עם חברת תבורי ל"יפאורה-תבורי", שהוא מגדולי יצרני המשקאות הקלים בישראל
  18. ^ אביגיל קדם, הנתונים נחשפים: מה אזור המסחר הכי מבטיח בעיר?, באתר mynet‏ רחובות, 26 בינואר 2018
  19. ^ מאת שגיא כהן, מובייק עוזבת את רחובות והקריות ותתרחב בת"א, באתר ynet, 2 באוקטובר 2018
  20. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         עופר אדרת, בית העם ההיסטורי של רחובות בן 100, וחוזר מחדש לחיים, באתר הארץ
  21. ^ בית גורפינקל מיינט רחובות
  22. ^ גבורה בשחקים – מטוס המיסטר מגן הבנים ברחובות, באתר "מפה"
  23. ^ הוקם מצפה כוכבים על גג בית הספר שישמש ללימודים במסגרת מגמת תעופה וחלל. אתר עיריית רחובות, 26 באפריל 2017
  24. ^ תל שלף אתר ארכיון רחובות
  25. ^ תוכנית המתאר באתר העירייה(הקישור אינו פעיל, 6.4.2020)
  26. ^ רמת אהרן אייזנברג, דואר היום, 16 באפריל 1935
  27. ^ יסוד רמת אייזנברג, דואר היום, 22 באפריל 1935
  28. ^ רמת אהרן, הצופה, 6 במרץ 1941
    רמת אהרן (ע"י רחובות), הצופה, 27 באפריל 1942
  29. ^ רמת אהרן, הבוקר, 1 בינואר 1946
  30. ^ יוקם בית עולים, משמר, 28 ביולי 1946
  31. ^ קובי בן-שמחון, הארלם. רחובות, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2007
  32. ^ ידו של החוק: רשויות האכיפה הרסו מתחם בדואי לא חוקי ליד גדרה ורחובות, באתר mynetrehovot, ‏2019-02-04
  33. ^ הספר זמין לעיון מקוון באתר הספרייה הלאומית.
  34. ^ אתר למנויים בלבד דן אלמגור, הספר שמחזיר אותי לטיול נרגש במושבה של ילדותי, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2015


דגל ישראל
מחוז המרכז
נפות נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםסעודיהירדןלבנוןסוריהמחוז תל אביבמחוז חיפהמחוז המרכזמחוז הדרוםמחוז ירושליםמחוז יהודה ושומרוןרצועת עזהמחוז הצפון
ערים אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה
מועצות מקומיות אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד
מועצות אזוריות ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן
ועדי רובע עירוני נוה מונוסון • מכבים-רעות
חברות פורום ה-15
אשדוד • אשקלון • באר שבע • גבעתיים • הרצליה • חדרה • חולון • חיפה • כפר סבא • נתניה • פתח תקווה • ראשון לציון • רחובות • רמת גן • רמת השרון • רעננה • תל אביב-יפו
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33004539רחובות

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רחובות&oldid=2676211"