כולל אברכים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
כולל אברכים הוא מרכז לימודים ישיבתי בו לומדים אברכים אחרי הנישואין. בעבר שימש המונח "כולל" לציין קרנות מהם קיבלו יהודי ארץ ישראל את כספי החלוקה מיהודי חוץ לארץ. מכיוון שברוב המקרים האברכים מקבלים מלגה חודשית קבועה בזמן לימודיהם כדי שיוכלו לקיים את משפחתם, הושאל המושג כולל לציון מוסדות לימוד לנשואים.
עולם הכוללים כולל סוגים רבים, ולא לכולם מטרה אחת. ישנם כוללים שמטרתם העיקרית היא עצם הלימוד, "לשמה". כוללים אחרים מיועדים להצמיח רבנים, מורי הוראה, דיינים ועוד.
התפתחות הכולל
מוסדות כולל בצורתם כיום מוכרים מסוף המאה ה-19, כדוגמת כולל קובנה שהוקם בשנת 1880, וכולל ברודסקי. מטרתם היתה לגדל תלמידי חכמים צעירים לשמש כמורי הוראה בקהילות.[1] לאחר השואה נוסדו כוללים רבים עם התפתחות חברת הלומדים. קודם לכן, מי שרצו להמשיך ללמוד לאחר נישואיהם היו צריכים לרוב למצוא תורם עשיר שיממן אותם. הדרך הבולטת לעשות זאת הייתה נישואין לבתו של אדם אמיד אשר מעוניין שחתנו ילמד תורה, אולם גם במקרים אלו בדרך כלל מדובר היה במספר שנים מוגבל ולא בעיסוק בתורה במשך כל החיים. השינויים הכלכליים במחצית השנייה של המאה העשרים אפשרו לעשרות אלפי אברכים ללמוד במסגרת כוללים. המוטיבציה להישאר לאורך שנים בכולל נובעת לעיתים גם מרצון להסתגר מול החילון.
הכוללים בישראל
בדומה למוסדות חינוך ותרבות רבים אחרים, מדינת ישראל מסבסדת גם כוללים. שיעור ההקצבה פרופורציונלי למספר התלמידים בכולל, שמחויבים ללמוד בו בכל שעות הלימוד הקבועות. תקציב זה ידע לאורך השנים עליות ומורדות, כאשר ב-2014 קיבלו הכוללים ממשרד הדתות כ-450 שקלים בחודש עבור כל תלמיד נשוי[2]. נכון ל-2016 מקבלים הכוללים ממדינת ישראל כ-750 שקלים בחודש עבור כל תלמיד נשוי. יתרת המימון של הכוללים מגיעה בעיקר מתרומות מאנשים פרטיים. סכום המלגה ברוב הכוללים נע בין 800 ל-2500 ש"ח בחודש. עובדה זו מאלצת משפחות אברכים רבות לחיות מתחת לקו העוני. מקורות פרנסה נוספים לאברכים יהיו לרוב פרנסת האישה ועזרה מההורים.
חלק גדול מן הכוללים הם מסגרות לימוד לחצי יום עם מלגה בהתאם. מסגרות אלו מאפשרים לעובדים חצי יום ללמוד בחצי היום שאינם עובדים, אם כי רוב הלומדים במסגרת כזו לפני הצהריים לומדים במסגרת דומה גם אחרי הצהריים.
רוב הכוללים הם מוסדות קטנים עם כמה עשרות תלמידים ולעיתים גם פחות מכך. בסביבות שנת 2005 קבע משרד האוצר שלא ייתן הקצבה לכוללים שיש בהם פחות מ-25 תלמידים והדבר גרם לאיחוד של כוללים קטנים.
כל כולל קובע לעצמו את אופיו בהתאם לעומד בראשו (ראש הכולל) ולתלמידים הלומדים בו. רבים מהכוללים מסונפים לישיבה מסוימת וקולטים בעיקר בוגרים של הישיבה. ישנם כוללים המתמקדים בהלכה, בדיינות, בבקיאות, וכמעט לכל סוג ואופן לימוד ישיבתי. חלק מהכוללים מתאפיינים בזרם אשר אליו הם משתייכים, חסידות מסוימת, עדה מסוימת, קבוצות מסוימות (חוזרים בתשובה), השקפה מסוימת (ציונים, חרדיים). חלק מהכוללים מתאפיינים בראש ובראשונה במקומם. למשל, ישנם כוללים המוקמים בהתנחלויות על מנת לחזק את ההתנחלות, כוללים היושבים ליד קברי צדיקים, וכוללים המוקמים בערים על מנת לחזק בהם את היהדות. ישנם גרעינים תורניים המפעילים כולל.
המושג כולל משמש בימינו גם לציון מוסדות לימוד למבוגרים אשר אינם מקדישים את עצמם ללימוד תורה. ישנם למשל מוסדות ללימוד מעבר לשעות העבודה הנקראים כולל בעלי בתים או כולל יום שישי.
סוגי כוללים
כיום מקובל לחלק את הכוללים לפי תוכן לימוד.
- כולל גמרא - כולל בו נלמדים לימודי גמרא, לרוב מדובר בתלמידים שלמדו בעבר בישיבות והרמה הלימודית גבוהה יותר.
- כולל הלכה - הוא כולל המיועד להעמקה בלימודי הלכה, הלימוד לרוב הוא בספרי גמרא כבסיס ללימוד ובית יוסף ושו"ע כעיקר הלימוד, קיימים שני סוגי כוללי להלכה:
- כולל ש"ס - כולל המיועד להקיף את כל הש"ס, ולהתמקד בידיעתה. הכולל המרכזי בישראל משתייך לחסידות צאנז-קלויזנבורג הפועל על פי עקרונות הלימוד של הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם האדמו"ר הראשון של החסידות. עקרונות אלו קובעים התעמקות ובחינות על כל התלמוד הבבלי - גפ"ת במשך כשלש-ארבע שנים ורק לאחר מכן לימוד מעמיק של ספרות הראשונים והאחרונים.
- כולל זרעים, כולל קדשים וכולל טהרות - כולל בו נושא הלימוד המרכזי הוא הלכות תרומות ומעשרות, הלכות בית המקדש[3] או הלכות טומאה וטהרה.
- כולל קבלה - כולל בו עיקר הלימוד מתמקד בתורת הסוד ביהדות.
- כולל הדף היומי - כולל בו עיקר הלימוד הוא בדף הגמרא היומי הנלמד על ידי יהודים באותו יום בכל העולם.
- כולל ליבו חפץ - כולל בו לומד כל אברך כחפצו ואין חומר לימודים אחיד, בדרך כלל הכולל מיועד לאברכים מבוגרים ותלמידי חכמים שכבר מיצו את ההתפתחות התורנית במסגרות מוגדרות ומוכתבות ומעוניינים להתקדם בנושאים מגוונים בכל חלקי התורה.
ישנם גם כוללים המתיחדים בזמני הלימוד, או בקהל הלומדים שלהם:
- כולל ערב - כולל בו הלימודים נעשים בערבים, בדרך כלל חמישה ימים בשבוע.
- כולל חצות - כולל בו הלימודים מתחילים בחצות הלילה ונמשכים עד עלות השחר, על פי דברי התלמוד (חגיגה, דף י"ב, עמ' ב') "כל העוסק בתורה בלילה - הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום".
- כולל נץ - כולל בו הלימודים כשעה/שעתיים עד התפילה, ולאחר מכן תפילת שחרית בנץ החמה.
- כולל יום שישי - כולל לבעלי בתים, אנשים עובדים שאין להם אפשרות ללמוד במסגרת במהלך כל השבוע, מגיעים ליום לימודים מרוכז בן כמה שעות ביום השישי.
- כולל גמלאים - כולל שנועד בעיקר לגמלאים, הממלא תפקיד כפול - גם לימוד תורה וגם אפשרות למלא את הזמן של הגמלאים אשר מוצאים את עצמם לפתע ללא תעסוקה.
קישורים חיצוניים
- נחום אריאלי, הישיבה והכולל
, מחניים ע"ח, תשכ"ג - מרדכי ברויאר, כולל, מתוך הספר "אוהלי תורה" עמ' 28
- עולם הכוללים באתר צריך עיון, תמוז תשע"ט
הערות שוליים
- ^ מרדכי ברויאר, כולל, מתוך הספר "אוהלי תורה" עמ' 28
- ^ "המדינה מממנת סטודנט פי 4 לפחות מאברך כולל", יצחק שטיינר, פורסם באתר מחלקה ראשונה ב-08/11/2010
- ^ בדרך כלל נלמדים בכוללים אלה, מסכתות קדשים בש"ס, כמו זבחים, יומא, תמיד, מנחות פסחים ועוד. וגם רמב"ם הלכות עבודה.
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | |
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא • קופה של צדקה | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים | |
30066476כולל אברכים